הנאסד''ק בניו יורק
ברקע החיים לצד הקורונה, שנת 2021 הייתה שנה תנודתית לחברות הישראליות הנסחרות בארה"ב. משבר הקורונה שהחל ב-2020 גרם לסחרור מדיני וכלכלי בכל רחבי העולם. לאחר צניחה חדה במחירי המניות בחודשי המשבר הראשונים, התיקון שהגיע עוד באותה השנה היה חד לא פחות, ובהסתכלות שנתית, ב-2020 שווי החברות הישראליות שנסחרו בבורסות בארה"ב עלה בעשרות אחוזים. בשונה מהשנה הקודמת, שנת 2021 לא האירה פנים לחברות הישראליות מעבר לים.
מדד גלובס-פרומתאוס, העוקב אחר ביצועיהן של החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב, החל את דרכו בינואר 2017. מאז הקמתו, הוסיף המדד לערכו 92.1% כאשר בתקופה זו מדד ת"א 125 עלה בשיעור של 57.9% ומדד נאסד"ק נסק בשיעור של 190.8%.
בראייה שנתית, מדד גלובס-פרומתאוס פיגר ב-2021 אחר מדדי הייחוס והשיל מערכו 3.7% לעומת עלייה של 29.1% במדד ת"א 125 ועלייה של 21.4% במדד נאסד"ק (הנתונים נכונים לתאריך 26 בדצמבר).
גם תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה לקה בביצועי חסר לעומת מדדי הייחוס, עם ירידה של 3.9% לעומת עלייה של 9.7% ו־27.1% במדדי ת"א טכנולוגיה ונאסד"ק טכנולוגיה, בהתאמה. תת-מדד גלובס-פרומתאוס ביומד, אשר ירד ב- 4.3%, עקף את מדד ת"א ביומד שירד ב־6.5%, אך השתרך אחרי מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה, שהוסיף לערכו 1.5% ב-2021.
רו"ח אלי מלכה, שותף בפרומתאוס וראש תחום מימון מורכב, מציין כי "תוצאות מדד גלובס-פרומתאוס מיום הקמתו עדיין מציגות תשואה עודפת ביחס לתשואות במדד ת"א 125 בטווח הארוך. חברות הטכנולוגיה משמשות כקטר של המדדים בנאסד"ק ולהערכתנו כל עוד המשקל היחסי של חברות הטכנולוגיה במדד ת"א 125 ימשיך להיות קטן ביחס למדדי ההשוואה, נמשיך לראות בטווח הארוך פערים בתשואות".
"ב-2022 חברות ייזהרו מהנפקות SPAC"
ב-2021 הצטרפו למדד מעל עשרים חברות ישראליות שהונפקו בוול סטריט. נכון לסוף השנה, המדד כולל 137 חברות, כאשר בין החברות החדשות ניתן לציין את מאנדיי, גלובל-אי, איירון סורס, טאבולה, פלייטיקה, אייסקיור ועוד.
ואמנם, למרות ירידות השווי הרבות, מבחינת היקפי הגיוסים התמונה ב-2021 הייתה מוצלחת: כאמור למעלה מ-20 חברות ישראליות החלו להיסחר בארה"ב וגייסו במצטבר מעל ל-25 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-10 מיליארד דולר שגויסו ב-2020. ההנפקות המשמעותיות ביותר השנה היו של איירון סורס שמוזגה ל-SPAC וגייסה 2.3 מיליארד דולר לפי שווי של 11 מיליארד דולר, סנטינל וואן שגייסה 1.2 מיליארד דולר לפי שווי של 9 מיליארד דולר, ומאנדיי שגייסה כחצי מיליארד דולר לפי שווי של 6.8 מיליארד דולר.
במחלקת המחקר של פרומתאוס ייעוץ כלכלי מסבירים שסביבת הריבית הנמוכה והזרמת הכספים לשוק החוב על-ידי הבנק הפדרלי בשנה האחרונה דחפו את שווי החברות, ובפרט חברות טכנולוגיה, לגבהים חדשים. אלמנט משמעותי נוסף שהשפיע על השווי היה מנגנון הנפקות ה-SPAC (חברות ללא פעילות שמגייסות כסף מהציבור במטרה למזג לתוכן חברה קיימת), אשר הדעה הרווחת בשוק גורסת כי הוא מביא במקרים רבים לתמחור-יתר של החברות הממוזגות. בפרומתאוס מעריכים כי כתוצאה מכך, וכתוצאה ממגבלות רגולטוריות שהטילה הרשות האמריקאית לניירות ערך (SEC), חברות יהיו זהירות יותר ב-2022 וישקלו היטב את המשך השימוש במנגנון זה.
"סביר שהראלי של 2021 לא יחזור על עצמו"
בציפייה קדימה, אומר אייל שבח, שותף מייסד בפרומתאוס וראש תחום טכנולוגיה, כי "שנת 2022 תושפע במידה רבה מעליות הריבית הצפויות בארה"ב ובישראל, יחד עם המשך צמצום התמריצים הממשלתיים המונטריים, בעיקר בארה"ב. בהתאם, סביר לצפות שהראלי של 2021 לא יחזור על עצמו. בנוסף צריך לזכור כי כל התפתחות של מגפת הקורונה או ההתמודדות עמה עשויה לגרום לחוסר ודאות ולתנודות חריפות בשווקים".
בבחינה חודשית, החברות הישראליות בארה"ב נסחרו בדצמבר בירידות שערים אשר הובילו את מדד גלובס-פרומתאוס לירידה של 1.5%. באותה התקופה מדד ת"א 125 ומדד נאסד"ק הוסיפו לערכם 3.6% ו־0.7%, בהתאמה. חודש דצמבר הסתיים עם ירידה של 1.8% בתת המדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה, לעומת עלייה של 0.1% במדד ת"א טכנולוגיה ושל 1.5% במדד נאסד"ק טכנולוגיה. תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים ירד החודש בשיעור של 1.4%, כאשר ת"א ביומד ירד ב2.3% ונאסד"ק ביוטכנולוגיה עלה ב־0.8%.
נובה: עלייה לא מדודה למניית הטכנולוגיה
אחת החברות הבולטות השנה בתת-מדד הטכנולוגיה היא נובה . במהלך 2021 מנייתה הכפילה את עצמה, כך ששווי השוק שלה מתקרב בסוף השנה ל-4.2 מיליארד דולר. נובה היא חברה דואלית שנסחרת גם בבורסה בתל אביב. החברה עוסקת בפיתוח וייצור מערכות מדידה המותקנות במערכי השליטה והבקרה של תהליך הייצור בתעשיית המוליכים למחצה. הכנסות החברה צמחו בכ-60% בתשעת החודשים הראשונים של 2021 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו בכ-237 מיליון דולר. נובה אף הציגה שיפור ניכר בשיעורי הרווחיות שלה כך שהרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2021 עמד על 70.9 מיליון דולר, בהשוואה ל- 34.2 מיליון דולר בלבד בתקופה המקבילה ב-2020 (עלייה של 107%).
לאחר שביולי האחרון פרסמה הנהלת החברה כי ייעדה סכום של 300-350 מיליון דולר לצורך ביצוע מיזוגים ורכישות, בנובמבר היא חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת Ancosys הגרמנית תמורת 100 מיליון דולר במזומן, לצד תמורה מותנית שיכולה להגיע ל-10 מיליון דולר נוספים, כתלות בביצועי הנרכשת. מנכ"ל נובה, איתן אופנהיים, ציין שהעסקה היא חלק מאסטרטגיית החברה להרחיב את פעילותה לשווקים משיקים, ולהגדיל בכך את השוק הפוטנציאלי שעליו היא מתמודדת. כמו כן, הרכישה תאפשר לנובה להרחיב את היצע מוצרי המטרולוגיה והמדידה שלה.
קורנית דיגיטל: נהנית מצמיחת השוק
חברה נוספת בתת המדד שמנייתה נסקה השנה היא קורנית דיגיטל , העוסקת בפיתוח וייצור מכונות דפוס דיגיטליות להדפסה על-גבי טקסטיל. המדפסות הדיגיטליות של קורנית מאפשרות הדפסה מותאמת אישית של פריטים; הן קטנות וניתנות להתקנה במקום הנבחר על-ידי הלקוח, לטובת חיסכון בעלויות תובלה של מוצרי הטקסטיל. זאת בניגוד למרבית תעשיית הטקסטיל אשר פועלת במזרח הרחוק עם מערכות דפוס ענקיות המדפיסות כמויות גדולות בסדרות קבועות שתוכננו מראש.
בשנת 2021 מניית החברה זינקה ביותר מ-70% ושווי החברה בסוף השנה הוא כ-7.1 מיליארד דולר. קורנית ממשיכה ליהנות ממגמת הצמיחה בשוק הדפוס הדיגיטלי הנובעת בעיקרה מהגידול במכירות און-ליין ומהגידול בביקוש למוצרי טקסטיל מותאמים אישית. ברבעון השלישי החברה הציגה גידול של 51% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד לסך של כ־86.7 מיליון דולר והיא צופה הכנסות של כ-90 מיליון דולר ברבעון הרביעי. ברבעון השלישי נרשם גם שיפור ברווחיות ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות).
בפרומתאוס מציינים שלקורנית יש הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם אמזון, שנחתם ב-2017 ובמסגרתו החברה מקצה לאמזון אופציות לרכישת מניות בחברה בתמורה להשקעה בה. במהלך 2021, אמזון מימשה חלק ממניותיה בחברה בשווי של כ-107 מיליון דולר כחלק מהנפקת מניות שביצעה קורנית בסך כולל של 400 מיליון דולר.
אינמוד: "גידול מרשים בכל הפרמטרים"
חברה נוספת שתזכור את השנה החולפת לטובה היא אינמוד שנכללת בתת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים. החברה מפתחת פתרונות לרפואה האסתטית תוך שימוש בטכנולוגיית RF (תדרי רדיו) לטיפולים פלסטיים בהתערבות כירורגית מינימלית. אינמוד נסחרת בשווי 5.5 מיליארד דולר לאחר שמנייתה עלתה בכ-200% בשנה החולפת. את החברה מוביל מייסדה משה מזרחי (ממקימי סינרון) המשמש כמנכ"ל ובעל מניות מרכזי.
בפרומתאוס מציינים שלאחר שלא נפגעה כמעט ממשבר הקורונה, אינמוד ממשיכה להציג גידול מרשים בכל הפרמטרים, כאשר הרבעון השלישי השנה היה הרווחי מאז היווסדה, עם הכנסות בסך 94.2 מיליון דולר ורווח נקי של 44.7 מיליון דולר. בשלוש השנים האחרונות, שיעור הרווח הגולמי שלה אינו יורד מ-84%. לצד מעל 70 פטנטים רשומים בתחום הרפואה, הדבר מעיד על איתנות החברה, שהציבה כמטרה להמשיך לצמוח גם ב-2022, על-ידי הרחבת סט המוצרים אותו היא מספקת וחדירה לשווקים חדשים. לפי פרומתאוס, כדי להמשיך להציג את אחוזי הצמיחה הגבוהים שאפיינו את החברה בשנים האחרונות, אינמוד תצטרך להמשיך להוציא לשוק מוצרים חדשים, תוך שמירה על עלויות פיתוח נמוכות. להערכתם, העובדה ש-90% מהכנסות החברה נובעות ממכירת מוצרים באופן חד-פעמי ורק 10% ממכירת חוזרות ומתן שירותים, עלולה להתגלות כנקודת תורפה במודל המכירות.
אורמד: משתתפת במאבק העולמי בקורונה
מניה נוספת שבלטה בביצועיה בתת המדד היא אורמד , שהוסיפה לערכה השנה כ-250% ושוויה בסוף השנה הוא כ-560 מיליון דולר. החברה עוסקת בפיתוח טיפול אוראלי מבוסס אינסולין עבור חולי סוכרת, אשר יחליף את הצורך בדקירות יומיות. הטיפולים לסוכרת מסוג 2 ו־1 נמצאים בשלב קליני 3 ו־2, בהתאמה. לפי פרסומי החברה, יתרונות הפיתוח העיקריים הם התמדה גבוהה יותר של מטופלים בגלל חוויה טיפולית נעימה יותר, וביתר שאת עבור מטופלים החוששים מדקירות. בנוסף, טיפול אוראלי לסוכרת מחקה טוב יותר את פעולת האינסולין בגוף בהשוואה להזרקה ישירה לדם, מכיוון שהוא מתפרק בכבד לפני שהוא עובר למערכת הדם. נוסף על מאמציה לפתח ולשווק טיפולים לסוכרת, אורמד החלה לפתח חיסון אוראלי לקורונה, בשיתוף חברת פרימס ביוטק וחברות נוספות. באוקטובר הודיעה החברה שקיבלה אישור מהרשות הרגולטורית לענייני בריאות לגייס מועמדים לניסוי הקליני לחיסון הקורונה.
למרות הכנסות מועטות והפסד תפעולי, החברה נהנית מאמון המשקיעים בעקבות ההתקדמות שהציגה בטיפולים שהיא מפתחת, תוך אמונה כי החברה תהיה רווחית בעתיד.
המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות.