תמר זנדברג, מרצ ועידת ישראל לעסקים, 21.12.21 / צילום: שלומי יוסף
בפאנל שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, יצאה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, נגד כוונת משרד הפנים להקים מספר יישובים חדשים בנגב. "ישראל, היום, היא שיאנית עולמית של יישובים לנפש", היא הזהירה. הטענה נשמעה מעניינת. הביקורת על המשך הקמת יישובים חדשים בישראל, גם עשורים רבים לאחר קום המדינה, היא מוכרת, ומושמעת לא אחת גם על ידי מומחים לתחום. אבל איך נראית ישראל בהשוואה עולמית בפרמטר הזה?
העניין הלך וגבר כשגילינו שאישוש או הפרכת הנתון שהושמע על ידי השרה אינם כה פשוטים. חיפוש אחר מחקרים או עבודות שעוסקים בנושא לא העלה ממצאים, וגם פנייה לשרה לא הניבה מקור לקביעה הזאת. מה שכן מצאנו הוא שלאורך השנים זנדברג חוזרת על הנתון הזה שוב ושוב. כך, למשל, בדיון בוועדת הכנסת ב-2016 שעסק בהקמה של יישובים חדשים בנגב היא אמרה: "קודם כל, אני רוצה לומר עובדה שלא ידעתם: מדינת ישראל היא שיאנית העולם במספר היישובים לנפש. אין שום מדינה בעולם שיש בה מספר יישובים לנפש שבכלל מתקרב למה שמדינת ישראל מציעה". זנדברג חזרה על קביעות דומות בוועדות הכנסת או במליאה גם בדיונים שהתקיימו ב-2013, ב-2014 וב-2018.
אלא שהמומחים לגיאוגרפיה שאליהם פנינו היו הרבה יותר ספקניים מזנדברג, בלשון המעטה. פרופסור נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון, הסבירה לנו ש"אין בנמצא סטטיסטיקה בדוקה מפני שבמדינות שונות מגדירים יישובים באופן שונה, ואין כיום אף השוואה בינלאומית שנוגעת לנושא". פרופסור ערן רזין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר היה נחרץ יותר.
לדבריו, "זה נכון שקשה למדוד את זה… באנגליה, בגרמניה או באוסטרליה לא כל רשות מקומית היא יישוב, ואין סטטיסטיקות מקבילות". ועדיין, פרופ' רזין סבור שאפשר לעשות חישובים שמראים כי קביעתה של זנדברג פשוט אינה נכונה. "יש מדינות בהן רשות מקומית היא בהגדרה יישוב יחיד בלבד (ולא אוסף של יישובים), ואת זה אפשר להשוות ל'וועדים מקומיים' בארץ: כל יישוב במועצה אזורית מיוצג על ידי ועד מקומי אוטונומי, וכך אפשר לבצע מעין השוואה לעולם", הוא מסביר.
מה מגלים בבדיקה כזאת? בישראל קיימים כיום כ-1,000 "ועדים מקומיים", אליהם ניתן להוסיף כ-200 מועצות מקומיות ועיריות. ביחד עם היישובים הלא מוכרים בפזורה הבדואית, מגיעים, על פי החישוב של פרופ' רזין, לכ-1,250 יישובים. ובמונחים השוואתיים: 7,400 תושבים ליישוב.
נתון כזה מציב את ישראל הרחק מאחורי מדינה כמו צרפת שם קיימים כ-35 אלף יישובים עצמאיים, שמשמעותם יישוב לכל פחות מ-2,000 תושבים. לפי פרופ' רזין, גם צ'כיה, שווייץ, ספרד, אוסטריה, קפריסין, סלובקיה ומדינות רבות נוספות מציגות יחס נמוך בהרבה מישראל בפרמטר הזה.
לכל אלה מוסיף פרופ' רזין עוד אלמנט שפועל "לטובת" ישראל מבחינת היחס הזה. "הנתון לא הגיוני מסיבה נוספת", הוא מציין, "ישראל היא בין המדינות שהאוכלוסייה שלהן צומחת בקצב הכי מהיר במערב. ברוב מדינות אירופה, עם כל הכבוד להגירה, האוכלוסייה לא כל כך גדלה".
חשוב להדגיש כי רזין, כמו רוב המומחים בתחום, אכן סבור כי "מבחינה סביבתית וכלכלית", הקמת יישובים חדשים אינה צעד נכון. "ישראל היא מדינה בה הקרקע מאוד נדירה והקמת יישובים פוגעת בשטחים הפתוחים", הוא אומר.
רגע לפני שסתמנו את הגולל על הדיון, שמנו לב לממצא מעניין נוסף. הפוליטיקאית תמר זנדברג אינה היחידה שמשמיעה את הטענה שלכדה את תשומת לבנו. "כבר עכשיו ישראל מחזיקה בשיא מפוקפק של מספר היישובים לנפש הגדול ביותר בעולם", נכתב בכתבה שהתפרסמה בהארץ ב-2013. אותה כותבת חזרה על הקביעה הזאת, או על קביעות דומות, גם בכתבות שהתפרסמו בעיתון ב-2003, 2010, 2014 ו-2015. על הכתבות הללו חתומה עיתונאית הארץ הוותיקה אסתר זנדברג, שהיא, במקרה או שלא, גם אמה של השרה. אסתר זנדברג מסרה לנו כי ייתכן שהנתון "לא ממש מדויק", והפנתה אותנו לפרופסור לגיאוגרפיה אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון. גם הוא מסר לנו כי "אי אפשר להשוות מספרי יישובים (בין מדינות בעולם) כי הגדרת 'יישוב' היא אחרת בכל מדינה כמעט…". יחד עם זאת, לדבריו, ישראל היא "בוודאי מובילה בהקמת יישובים".
מהשרה זנדברג נמסר כך: "הקמת יישובים חדשים הפכה לספורט לאומי ישראלי באופן שמנוגד לצרכים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. הקמת יישובים חדשים מכלה את השטחים הפתוחים החיוניים למאבק במשבר האקלים, היא יקרה ובזבזנית בקרקע, בכסף ובמשאבים, ומרוקנת את היישובים והערים הקיימות, במיוחד את המוחלשות בפריפריה. מדיניות תכנונית נכונה ומעודכנת היא כזו שמשקיעה בהתחדשות עירונית המבוססת על עירוב שימושים ותחבורה ציבורית".
בשורה התחתונה: דבריה של זנדברג לא נכונים. לא קיים מסד נתונים רשמי המשווה את מספר היישובים בכל מדינה, בין היתר משום שהשוואה כזאת היא בעייתית מבחינה מתודולוגית (הגדרות שונות ליישוב ועוד). יחד עם זאת, מהשוואות נקודתיות למדינות ספציפיות ניתן לראות כי ישראל אינה מובילה עולמית בפרמטר הזה.
תחקיר: אורי כהן