2021 הייתה שנת שיא ששברה את כל המדדים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מי לא אוהב לבשר בשורות חיוביות? 2021 לא הייתה בדיוק שנה חיובית לאנושות, אבל בכל הנוגע להייטק הישראלי היו בשנה החולפת לא מעט בשורות חיוביות, מה שהגביר את התחרות במרוץ להיות הראשון שיבשר אותן לעולם. כתוצאה מכך דוחות סיכום השנה בהייטק התחילו לצאת כבר באמצע דצמבר, הרבה לפני שהמספרים הסופיים התקבלו. חברת המחקר IVC ומשרד עורכי הדין מיתר, שדווקא חיכו למועד הראוי לסיכומים ופרסמו השבוע את הדוח שלהם, מצאו את עצמם אחרונים מבין המסכמים.
הדוח של IVC ומיתר הצביע בגדול על מגמות דומות לאלו שכבר דווחו. 2021 הייתה שנת שיא ששברה את כל המדדים עם 25.6 מיליארד דולר שהושקעו בסטארט-אפים ישראלים - סכום גבוה בכמעט פי 2.5 מאשר ב-2020 ויותר מפי שלושה בהשוואה ל-2019. זאת הייתה כמובן גם שנת שיא בהנפקות עם 75 חברות טכנולוגיה ישראליות שהלכו לבורסות השונות, לעומת 20 ב-2020 ושמונה בלבד ב-2019.
בכל הנוגע לאקזיטים, מכירה של חברות ישראליות, 2021 לא הגיעה לשיא אבל הייתה לא רחוקה ממנו. במהלך השנה נרכשו חברות ישראליות ב-12.1 מיליארד דולר, עלייה חדה בהשוואה ל-8.2 מיליארד דולר ב-2020 אך פחות מהשיא של 14.3 מיליארד דולר שנרשם ב-2019.
אבל כל זה באמת כבר היסטוריה והשאלה הגדולה היא לאן מועדות פניו של ההייטק הישראלי בשנת 2022 החדשה. בכל הנוגע לתחזית כזאת, הדעות בשוק חלוקות מאוד ונעות בין נבואות אפוקליפטיות על התפוצצות בועה בסגנון הדוט.קום של שנת 2000 לבין תפיסות רומנטיות על כך שטכנולוגיה תמשיך לכבוש את העולם ולצמוח במהירות, גם אם יהיו פה ושם תיקונים קלים.
הפער נובע במידה רבה מכך שכל אחד מהמתנבאים מסתכל על הדברים מפוזיציה. כך שומעים למשל מנהלי חברות הייטק ותיקות כמו צ'ק פוינט ופאלו אלטו נטוורקס מאיימים בהתפוצצות הבועה שתחתוך את השווי של הסטארט-אפים הצעירים והבועטים, אלו שמאיימים להתחרות בהם. לעומת זאת חלק מהמשקיעים, במיוחד משקיעים שמרוויחים מעליית השווי הפסיכית של חברותיהם, ייטו להמעיט באזהרות על יום דין קרב ובא.
גם אם קשה לתת תחזיות ברורות ל-2022, אפשר לפחות לשאול כמה שאלות ביחס לגורל ההייטק בשנה הבאה.
1) מתי התיקון בבורסה יגיע לעולם הסטארט-אפים?
המחצית השנייה של 2021 התאפיינה בתיקון משמעותי במניות הטכנולוגיה בבורסות ארצות הברית, אחרי הראלי של שנת הקורונה הראשונה. קחו לדוגמה את מניית וויקס שדהרה עד לשווי של 19.6 מיליארד דולר בפברואר 2021 והפכה אז לחברה הישראלית מספר אחת. הדהירה של וויקס נבעה מהאמונה של משקיעים שהיא, כחברה לבניית אתרי אינטרנט, תוכל ליהנות ממגמת המעבר לאונליין של הקורונה. אלא שמאז המשקיעים מאמינים פחות והמניה נסחרת כיום לפי שווי צנוע יותר של 9 מיליארד דולר.
קרן ההון סיכון בסמר מפרסמת מדד שבודק את המכפיל על ההכנסות שמקבלות חברות תוכנה בשוק המניות האמריקאי. בעוד שנכון לפברואר אשתקד השווי החציוני של חברות תוכנה כאלו עמד על פי 15 מההכנסות הצפויות שלהן לשנה הבאה, כעת מכפיל זה הצטמצם לפחות מפי 11.
אלא שמגמות אלו טרם הגיעו לעולם הסטארט-אפים ואפילו להפך. בזמן שחברות ציבוריות כמו וויקס התכווצו בשווי, סטארט-אפים ישראליים פרטיים רק המשיכו לדהור קדימה. כך לפני חודש חברת הפינטק טיפלתי גייסה מימון לפי שווי של 8.3 מיליארד דולר ובספטמבר חברת הסייבר סניק עלתה לשווי של 8.5 מיליארד דולר.
ההיסטוריה מראה שבסופו של דבר המגמות בשוק הציבורי מחלחלות לשוק הפרטי ואם המגמה בוול סטריט לא תשנה, כנראה שגם הסטארט-אפים יקבלו בקרוב שוק הרבה פחות נדיב.
2) האם קרנות הענק ימשיכו בבליץ ההשקעות?
חברת המחקר IVC עוקבת אחרי לא פחות מ-2,700 משקיעים פעילים בהייטק הישראלי. אבל עם כל הכבוד לכולם, המגמות בתעשייה נקבעות בעיקר על ידי קבוצה קטנה של קרנות עשירות במיוחד, ובראשן אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל האמריקאיות.
שתי קרנות אלו מפוצצות כיום בכסף. טייגר גלובל הודיעה באוקטובר האחרון על סגירה ראשונה של קרן חדשה בהיקף 8.8 מיליארד דולר, הגדולה ביותר אי פעם שלה. הקרן צפויה לגדול עד ל-10 מיליארד דולר ובטייגר כבר השקיעו בפועל יותר משליש מהסכום. במקביל, אינסייט פרטנרס מגייסת בעצמה קרן ענק של עד 20 מיליארד דולר, לפי דיווחים לא מאושרים. סכומים אלו פחות או יותר מסבירים את הטירוף בהייטק הישראלי (והעולמי) ואולי גם למה השוק הפרטי ממשיך להתחמם בזמן שהציבורי התקרר.
ההשקעות המסיביות הללו בקרנות הון סיכון נובעות ממדיניות ההרחבה הכמותית בארה"ב, שהכניסה לשווקים הרבה כסף זול, אך גם מהתשואות הגבוהות שהציגו קרנות אלו בשנים האחרונות. אחרי שנים שבהן קרנות הון סיכון נחשבו לנכס מסוכן, המגמה השתנתה בעשור האחרון עם תשואה בשיעור של עשרות אחוזים בשנה שאלו הניבו למשקיעיהם, בעיקר גופים מוסדיים שונים.
ככל שהקרנות הגדולות בעולם יאמינו שהן יכולות להמשיך לגייס עוד ועוד כסף להשקעה, קצב הפעולה שלהן לא יפחת והמימון שיגיע לסטארט-אפים ישראליים ימשיך להיות גבוה. מה יכול לשנות את המגמה ולגרום להן להאט קצב? אולי עוד נפילות בבורסה, אולי העלאת ריבית שתפתח אופציות השקעה חלופיות, אולי איזה כישלון מתוקשר לעולם ההון סיכון בסגנון Wework.
3) מה החברות יעשו עם כל הכסף שגייסו?
חברות טכנולוגיה ישראליות ניצלו את הגאות וגייסו הרבה יותר כסף ממה שהן צריכות. קחו למשל את חברת אבטחת הקריפטו פיירבלוקס. עד לשנה האחרונה החברה גייסה סכום צנוע של 46 מיליון דולר, אך ב-2021 היא הוסיפה לקופתה 443 מיליון דולר. לפי הדיווחים פיירבלוקס מגייסת עוד 400 מיליון דולר נוספים בימים אלו. מה בדיוק תעשה פיירבלוקס עם כל כך הרבה כסף?
החברות ינסו כמובן לשמור על חלק מהסכום לעתיד מעונן, אך לאורך הזמן הלחץ עליהן לצמוח מהר יחייב נקיטת מהלכים עסקיים משמעותיים בעיקר בתחומי מיזוגים ורכישות, מהלכים שיעלו להם הרבה כסף. מגמה זו כבר החלה בשנה החולפת עם רכישות ענק שביצעו חברות ישראליות ציבוריות ואפילו חברות סטארט-אפ כמו קלארוטי שרכשה את מדיגייט, הישראלית גם כן, ב-400 מיליון דולר בדצמבר האחרון.
עו"ד איתי פרישמן, שותף ממיתר ומכותבי דוח סיכום השנה, מעריך שמגמה זו תמשיך והוא ממש לא היחיד. אלא שכאן מסתתרת הסכנה הגדולה ביותר עבור חברות רבות. הסטטיסטיקה מצביעה על הסיכון העצום הגלום במיזוגים ורכישות שלא תמיד מספקים את הסחורה (מישהו אמר טבע?) ויכולים להיות הדרך המהירה ביותר לאבד את הכסף הענק שצברו החברות.