גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

50 בתים בקלנסווה ניצלו מהריסה, המדינה תיאלץ לחפש חלופות

בית משפט השלום בנתניה דחה עתירה של המדינה להרוס 50 מבנים שנבנו ללא היתר בשטח חקלאי בפאתי קלנסווה, שנועד להקמת קו מתח גבוה ● אחת מדיירות המבנים המדוברים היא שירין נאסראללה, שבעלה נרצח והיא מגדלת את שני בניה לבד: "שמחנו מאוד לאחר ששמענו את גזר הדין, אבל אנחנו עדיין פוחדים שיגישו ערעור. אני מקווה שהממשלה תרחם עלינו, זה כל מה שיש לנו בחיים"

מבצע להריסת מבנים בקלנסווה / צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה
מבצע להריסת מבנים בקלנסווה / צילום: היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה

אחד מהדגלים החשובים יותר לחברה הערבית בישראל הוא המאבק בהרס הבתים שנבנו ללא היתר. רע"ם העלתה זאת כאחד מהנושאים המרכזיים לדיון בקואליציה וקיבלה הקפאה חלקית של חוק קמיניץ. לפי הפשרה, תוקפא למשך שנתיים האכיפה על בנייה קיימת למגורים בגין עבירות תכנון ובנייה ותיקות שבוצעו ביישובים הערבים והדרוזים. גם חוק החשמל עוסק בחיבור בתים לא חוקיים לרשת החשמל.

ובעוד המאבקים הללו מתנהלים במישור הפוליטי, בית משפט השלום בנתניה דחה בפסיקה רבת משמעות עתירה של המדינה להרוס 50 מבנים שנבנו ללא היתר בשטח חקלאי בפאתי קלנסווה. המדינה דרשה את הפינוי וההריסה, שכן הבתים נבנו בשטח פרוזדור שנועד להקמת קו מתח גבוה - קו 161 - בין תחנות קיסריה לתחנת המשנה בשער אפריים.

בכתבה בגלובס לפני שנה וחצי הגדרנו את המשפט הזה כמשל על בעיית התכנון בישובים הערביים, שהיא הבסיס העיקרי לבנייה הלא חוקית בישובים אלה. אז כתבנו כי המיועדים להריסה הם כ-50 מבנים, חלקם בתי מגורים, חלקם מחסנים וחלקם חושות, שבהם מתגוררות עשרות משפחות ורובם נבנו ללא היתר. הפוליטיקאים הערבים ניסו להתערב בסוגיה וקיימו במקום סיורים בהשתתפות בכירים כמו ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שחוק קמיניץ (תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה) המגביר את האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית קרוי על שמו.

בדיון טענה המדינה כי התוכנית להנחת קו המתח הגבוה אושרה כבר ב-1994 על ידי הממשלה, אם כי נוצרה מחלוקת בדיון אם הכוונה המדוייקת של ההחלטה הייתה לכל הקווים שתכננה החברה אחר כך. עו"ד ד"ר ניסן שריפי, המייצג כמה מהמשפחות שבתיהן בתוך הקבוצה המיועדת להריסה, טען בבית המשפט כי גם בפרסומי רשות התכנון אין מידע על אישור התוכנית הזו. והשופטת, סגנית נשיא בית המשפט, טל אוסטפלד נאוי, לא קיבלה במלואה את הטענה על אי קבילות האישור בממשלה, אבל כתבה כי העובדה שהתוכנית לא הוצגה באתר רשות התיכנון השפיעה על החלטתה.

לא נדונו חלופות לקו

לשופטת היו עוד שני נימוקים עיקריים לדחיית דרישת ההריסה. האחד אי יישומה של התוכנית לאורך השנים, כבר יותר מ-27 מאז קבלת ההחלטה. לפי השופטת, צווי הריסה יש לבצע בסמיכות לבנייה הלא חוקית, כדי לגדוע את התמשכותה והתפשטותה, והשיהוי הרב שנוצר לא הוסבר על ידי המדינה. הנימוק המשמעותי השני היה חוסר יכולתה של המדינה להוכיח כי מדובר באינטרס ציבורי.

החברה טענה כי ללא בניית הקו הזה, כל איזור השרון יהיה בסכנת פגיעה באספקת החשמל שלו. אלא שבדיונים עלה כי חלופות לקו לא נדונו, ובהן חלופות כמו הטמנה או נתיבים חלופיים שלא עוברים בשטחי מועצת קלנסווה ושטחיה החקלאיים. עו"ד שריפי הציג מקומות אחרים, בעיקר באיזור תל אביב, בהם תוכננה הטמנה במקום קווים עיליים, והראה עוד כי החברה לא תכננה צמצום של הקרינה האלקטרומגנטית כבקווים אחרים העוברים סמוך ליישובים.

שריפי, בעבר מראשי הפנתרים השחורים, אומר כי אז כהיום - מדובר במחאה של הדפוקים נגד השלטונות. רוב המשפחות המתגוררות שם הן משפחות קשות יום המתקשות לשרוד. כך למשל גרה באחד הפחונים המיועדים להריסה אלמנה שבעלה נרצח, שיש לה חמישה ילדים שהיא בקושי רב מצליחה לפרנס. במבנה אחר מתגורר נכה, שאין לו חלופת מגורים אחרת.

"אין לנו מקום אחר לגור בו, זה כל מה שיש לי בעולם"

בדיון בבית המשפט אמר שריפי כי צווי ההריסה לא מציעים אפילו שמץ פיצוי למשפחות המתגוררות במבנים. קלנסווה סובלת ממחסור חמור של קרקעות למגורים, לאחר שתוחמה ל-8,400 דונם בשנות ה-50 וכיום היא מונה כ-25 אלף תושבים. ד"ר אבו ראס, מנהל משותף בארגון יוזמות אברהם ותושב העיר, אומר כי העיר "מוכה תכנונית" והוא יודע למתוח ביקורת גם על הנהגת היישוב, שלא עשתה לדבריו מספיק בנושא.

מיקומה האסטרטגי של העיר הפך אותה לצומת מעבר של תשתיות לאומיות חשובות ובהן המוביל הארצי, כביש 6, רכבת ישראל, קווי מתח גבוה, צינור גז ארצי ועוד. בעיר מתלוצצים כי מי שהעלה את האפשרות להעביר אותה לפלסטינים במסגרת תוכנית טראמפ, כנראה לא מכיר את שליטתה בתשתיות הלאומיות. לדברי ד"ר אבו ראס, פרוזדור החשמל המתוכנן מגביל עוד יותר את השימוש בקרקע הפרטית.

אחת מדיירות המבנים המדוברים היא שירין נאסראללה שבעלה נרצח והיא מגדלת את שני בנייה לבד. שירין אומרת לגלובס: "החיים שלי היו בסיוט, הרגשתי שאני נלחמת לבד. אין לנו מקום אחר לגור בו, זה כל מה שיש לי בעולם. יש לי שני ילדים מתבגרים, ולאחר שנרצח אבא שלהם הם בטראומה פסיכולוגית והמאבק נגד ההריסה השפיע עוד יותר לרעה. שמחנו מאוד לאחר ששמענו את גזר הדין, אבל אנחנו עדיין פוחדים שיגישו ערעור. אני מקווה שהממשלה תרחם עלינו, זה כל מה שיש לנו בחיים. הממשלה צריכה להבין את המצב, להיות רחמנית ולהבין שמדובר במשפחות במצוקה, שאין להן פתרונות אחרים.

ואם נחזור למיסגור הסיפור קלנסווה כמשל, החלטת השופטת אוסטפלד-נאוי מעניקה הרבה יותר משקל מבעבר לנסיבות שהביאו לבנייה הלא חוקית, ולמחדלי רשויות המדינה - במקרה הזה חברת החשמל, והיא מתכתבת היטב עם שינוי האווירה הציבורית והפוליטית שהביאה כניסת רע"ם לקואליציה.

החלטת בית משפט השלום בנתניה איננה סוף פסוק, והמדינה יכולה לפנות לערוצים נוספים כדי לנסות להרוס את המבנים ולהתקדם בתוכנית הישנה.

חברת החשמל מסרה בתגובה כי: "החלטת בית המשפט בתיק בו המדינה היא צד בהליך, מעכבת את חישמול קו ההולכה. הקו מיועד להולכת אנרגיה מצפון הארץ ורמת הגולן למרכז, ממתקני ייצור פרטי,באמצעות אנרגיות מתחדשות, תגבור מערכת ההשנאה בעיר קלנסוואה וסביבתה ושיפור אמינות האספקה לתושבים. אינטרס של כלל הציבור".

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה גדולה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רואים בצפון פריפריה, אלא מרכז מהפכת ה-AI"

סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה עלי איוב התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת התריע: "אנחנו מאבדים את הצפון" וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?