חתימת ההסכם בין תנובה ופלוריסטם. מימין: יעקב חן, המשנה למנכ''ל וסמנכ''ל כספים בתנובה; חן פרנקו-יהודה, סמנכ''לית הכספים בפלוריסטם; אייל מליס, מנכ''ל קבוצת תנובה; משמאל: יקי ינאי, נשיא ומנכ''ל פלוריסטם / צילום: תמר מצפי
תנובה נכנסת לתחום הבשר המתורבת: ענקית המזון תקים יחד עם פלוריסטם , חברת הביוטק הבורסאית, חברה משותפת, שתעסוק במזון מבוסס חלבון מתורבת. החברות הודיעו הבוקר (ב') על הסכם מסגרת לפיתוח פלטפורמה טכנולוגית לגידול בשר מתורבת באמצעות חברה משותפת, עם אפשרות להתרחב גם לתחום הדגים והחלב המתורבת. מטרת החברות היא להשיק מוצר גולמי ראשון בשנת 2023.
תנובה תשקיע בחברה המשותפת 7.5 מיליון דולר, לפי הערכת שווי של 40 מיליון דולר לפני הכסף, עם אופציה להשקעות המשך בהיקף של עד 7.5 מיליון דולר נוספים בטווח של שנה.
מוצרי הבשר המתורבת מבוססים על פיתוח טכנולוגי ארוך-טווח במעבדה. בתנובה מקווים שהידע והתשתיות הקיימות בפלוריסטם יסייעו לפיתוח מואץ של מוצרים ולקיצור משמעותי של התהליכים המתרחשים כיום בזירה הטכנולוגית.
15 שנים של פיתוח
פלוריסטם היא חברה ביו-טכנולוגית חיפאית העוסקת בפיתוח תרופות המבוססות על תאים המופקים מהשליה לאחר הלידה, ומפתחת בתוך כך תאים בתנאי מעבדה עבור תעשיית התרופות, על בסיס פלטפורמה ייחודית תלת-ממדית, אשר מדמה את הסביבה הטבעית של התא ומאפשרת לו להתרבות. הדמיון שבין ההליך המתרחש במתקני החברה לבין הצרכים בתעשיית הבשר המתורבת בה מגדלים תאים במעבדה מחוץ לבעל החיים, יאפשרו לה כעת להתפתח לשוק הצומח, בו נדרשים תאים באיכות גבוהה, בייצור המוני ובעלויות תחרותיות.
החברה המשותפת תתבסס על הטכנולוגיה הייחודית של פלוריסטם לריבוי תאים, שכבר הושקעו בה לאורך 15 השנים האחרונות כ-500 מיליון דולר. בהינתן מתקנים קיימים לייצור בקנה-מידה נרחב, תוכל החברה להתאים את הטכנולוגיה הקיימת לעולם המזון המתורבת. הפלטפורמה הייחודית תתמקד תחילה במוצרי בשר, אך תאפשר בהמשך פיתוח וייצור של מגוון מוצרי מזון מתורבת ממקורות שונים ובהם בקר, עוף, דגים וחלב בהתבסס על טכנולוגיה זהה.
לפי החברות, לפלוריסטם יש יכולת לאפשר לחברה החדשה להתחיל את דרכה בשלב בוגר ו'לדלג' על שלבים ארוכים המתבצעים בחברות אחרות, ובכך לפתח תהליכים לייצור תאים בכמות מסחרית ובעלויות נמוכות ביחס למצב הקיים בשוק. לאחר פיתוח התאים, מומחי המזון של תנובה יעמלו על פיתוח מוצרים מותאמים לשוק.
פלוריסטם מפתחת מזה 15 שנה מוצרים בתחום הביו רפואה, ומוצריה זוכים להערכה טכנולוגית על ידי גורמים מקצועיים - אך הם טרם השלימו מחקרים קליניים נדרשים כדי להגיע לשוק באופן מסחרי, ומפעל החברה משמש כיום ליצור מוצרים לניסויים קליניים. כעת, פונה החברה לשוק נוסף שבו יכול להיות לה יתרון טכנוגלוגי.
"החברה שהקמנו נשענת על 15 שנים של פיתוח ומאות מיליוני דולרים שהושקעו", אומר יקי ינאי, מנכ"ל ונשיא פלוריסטם. "העתיד הוא לא בעוד 100 שנה. כשיבנו על המספרים, הסתכלנו וראינו שאנחנו מסוגלים ליצור חברה עם מובילות בטווחים קצרים. לוחות הזמנים נראים טובים, הסקייל נראה נכון".
לדבריו, "היה חשוב לנו לשתף פעולה עם מוביל מסחרי כדי לשלב את היכולות האלה באופן מהיר ומדויק, וליצור מובילות גלובלית עם יתרון טכנולוגי ושיווקי. התשתיות קיימות כבר היום במפעלים שלנו. ההסבה הנדרשת דורשת תנאים מינימליים.
"אנחנו עובדים ומתקדמים. אנחנו נשטוף קדימה חזק את התחום הזה. אנחנו לא בלוחות זמנים של שנים אלא הרבה פחות מזה. אנחנו משוכנעים שהמיזם המשותף, שאין לו תקדים, יידע לעשות יותר מהר ויותר מדויק את הדברים".
הדור הבא של תחליפי החלבון
שוק הבשר התחליפי הוא אחד הצומחים בעולם, ולפי התחזיות צפוי להגיע בעולם ל-140 מיליארד דולר עד 2030. לכן, בתנובה מקווים כי שיתוף-הפעולה יאפשר את ייצור הדור הבא של תחליפי החלבון עבור החברה, ולשם כך תספק החברה את מעטפת המו"פ לפיתוח המוצרים הסופיים לצרכן, ובהמשך את מערך ההפצה והשיווק של המוצרים אשר יימכרו ויופצו בארץ ובעולם, כאשר תנובה תהיה המפיצה הבלעדית של המוצרים בישראל. על-פי ההערכות, למוצר תהיה היתכנות טכנולוגית (POC) ב-2022 ומוצר גולמי ראשון מבוסס בשר מתורבת יועבר לאישור רגולטורי בשנת 2023.
בשר הגדל מחוץ לבעל החיים בתנאי מעבדה אינו משווק כיום בעולם ברמה מסחרית. חברות רבות המתחרות בתחום מצויות בהליכי פיתוח הדורשים עוד זמן, בנוסף לכך שמדובר במזון חדש, הנדרש בהליכים רגולטוריים סיזיפיים לשם אישור בטיחותו עבור הצרכנים.
הרגולטור הראשון והיחיד בעולם שאישר מוצרי בשר מתורבת עד כה, הוא הרגולטור הסינגפורי, שמאפשר לחברת Eat Just האמריקאית לשווק בשטחו נאגטס עוף. לפי ההערכות, עד סוף 2022, הרגולטור האמריקאי עצמו צפוי לאשר מוצרים ראשונים של חברות מתקדמות בתחום, בהן גם חברות ישראליות ובראשן Furute Meat, אחת החברות המתקדמות בעולם בתחום, שהודיעה לאחרונה על גיוס חסר תקדים בענף - 347 מיליון דולר, שישמשו להקמת מפעל לייצור בקנה-מידה מסחרי בארה"ב.
תנובה ופלוריסטם מתכננות להפוך לשחקן המשמעותי בישראל בתחום ולפרוץ לזירה הבינלאומית במהירות. בדומה ליתר החברות הפועלות לפיתוח מוצרי בשר מתורבת, גם המוצרים הראשונים שיראו אור vודות לשיתוף-הפעולה יהיו מוצרים "היברידיים", מבוססי בשר מתורבת, אך בעלי תכולה של חלבון צמחי נוסף.
מלבד היתרונות הסביבתיים הגדולים, ישנו גם יתרון עסקי: לפי פלוריסטם, קצב גידול התאים בביוראקטורים של החברה יאפשר גידול של בשר באופן מואץ בהשוואה להליכים הקיימים בטבע. אילו תצליח החברה לפתח מוצרים בעלויות נמוכות, הדבר יקנה לה יתרון גדול נוסף על פני תעשיית הבשר המסורתית.
"נביא את בשורת המזון המתורבת על כל צלחת"
אייל מאליס, מנכ"ל תנובה, סבור כי העומק הטכנולוגי והיתרון של תנובה בפיתוח מוצרים מזון תואמי שוק, יאפשר לחברות לצמוח "במהירות שיא" לעומת חברות אחרות בזירה.
ההשקעה של תנובה לראשונה בתחום איננה מקרית: בתנובה הגדילו בשנים האחרונות באופן משמעותי את ההשקעה בחלבון צמחי, כדי לתת מענה לביקוש הגובר בזירה המקומית, בעיקר בתחום תחליפי החלב.
למעשה, כ-5% ממחזור המכירות של תנובה ממוצרי חלבון, מגיע כיום ממוצרי חלבון אלטרנטיבי - תחום שנתח המכירות שלו בתנובה צומח בקצב דו ספרתי מדי שנה.
"שוק תחליפי הבשר יצטרך לעבור את המהפכה ששוק החלב עבר בישראל, והגיע כבר ליותר מחצי מיליארד שקל מכירות", אומר מאליס. "כפי שתנובה הנגישה את תחום החלבון החלופי בכל בית בישראל, כך בכוונתנו להביא את בשורת המזון המתורבת לכולם ועל כל צלחת. בעוד שנה-שנתיים נעמוד כאן ונראה שהכטל ישתנה. אנחנו רוצים להיות שם, עם היכולות ששתי החברות מביאות איתן. אין היום דוגמה למיזם שקם ומביא איתו את הטכנולוגיות האלה. אנחנו משוכנעים שבשר מתורבת זה משהו שיקרה - ויקרה בגדול".
מאליס מקווה שהרגולטור הישראלי יידע לזוז בקצב השוק ולזהות את ההזדמנויות הגדולות. בישראל ישנן חברות פודטק רבות המצויות בחזית הזירה העולמית, אך חברות רבות מוצאות את עצמן מול קשיים רגולטורים או היעדר תשתיות המאפשרות סקייל-אפ.
באשר לזירת הבשר המתורבת, במשרד הבריאות אומנם הקימו צוות קטן שיעסוק באישור המוצרים החדשים, אך בעוד שהממשלה הכריזה כי תסיר חסמים עבור חברות העוסקות בטכנולוגיות אקלים, בזירת הפודטק קיוו לראות התקדמות מהירה יותר מצד הרגולטור. לכן, בשלב זה, לא מעט יזמים בתחום לוטשים עיניים להזדמנויות מעבר לים.
"תחליפי החלבון הם מנוע צמיחה משמעותי גם עבור הכלכלה הישראלית", אומר מאליס. "הרגולטור יצטרך לדעת לרוץ מהר אחרי המגזר העסקי והטכנולוגיה. כשהמדינה רואה את חברות הפודטק המדהימות שנולדות כאן בארץ ופועלות בתחום, הרגולטור צריך לדעת לפעול מהר כדי להמשיך ולהעמיק את היתרון היחסי של ישראל בתחום, כדי שהחברות ייצרו כאן בארץ. זה יקרה, הסכר הזה ייפתח".