גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקאמבק המדהים שהביא את איל מקיאג' כל הדרך מבית המשפט לשווי של 1.5 מיליארד דולר

9 שנים לאחר קריסתה, חברת הטיפוח קמה מחדש כמותג אמריקאי ופיתחה שירותי אונליין להתאמת איפור לגוון העור • השבוע היא כבר קיבלה תג מחיר של 1.5 מיליארד דולר במסגרת מכירת מניות • עפ"י הערכות, ענף הטיפוח צפוי לצמוח בקצב של 6% בשנה

אורן הולצמן, מנכ''ל ובעלי איל מקיאג' / צילום: באדיבות איל מקיאג'
אורן הולצמן, מנכ''ל ובעלי איל מקיאג' / צילום: באדיבות איל מקיאג'

תשע שנים לאחר שפורקה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חברת מוצרי הקוסמטיקה איל מקיאג' מקבלת תג מחיר של 1.5 מיליארד דולר במסגרת עסקת מכירת מניות. זה מגיע לאחר שהחברה הושקה מחדש כמותג אמריקאי לפני שלוש שנים והחלה לפעול כחברת מסחר אלקטרוני המאפשרת התאמה של מוצרי קוסמטיקה למשתמש, בהתבסס על שאלונים וצילום הפנים והעור בטלפון החכם.

כיצד רכשה החברה הישראלית-אמריקאית שווי שכזה, תוך שהיא מתחרה בענקיות דוגמת לוריאל, רבלון, שייסדו ופרוקטור אנד גמבל? איל מקיאג' קיבלה כבר ב-2017 החלטה להפוך לחברת מסחר מקוון המיישמת טכנולוגיה לניהול יעיל של מחסנים ושילוח מוצרים, ניהול קמפיינים בגוגל וברשתות חברתיות, וכן טכנולוגיות מעולם הפרסונליזציה להתאמה של מוצרים ללקוחות.

בין השאר היא השיקה כבר ב-2018 שאלון המאפשר להתאים מוצר טיפוח ללקוחות. השאלון התפרסם באתר המסחר המקוון שפתחה החברה בארה"ב, ושכיום מרכז 80% מהכנסותיה. במסגרת השאלון המשתמשים נדרשים לענות על עשרות שאלות הקשורות בצבע העור והשיער, ובאשר לטעמיהם האישיים עד לקבלת הצעות למוצרים מותאמים אישית.

מוצרי יוקרה ופרסונליזציה

איל מקיאג' איננה היחידה שצמחה בזכות טרנד מוצרי הטיפוח הנמכרים אונליין ומותאמים אישית באמצעות מגוון טכניקות. על פי מחקר של חברת המחקר טקנאביו, שפורסם בחודש שעבר, שוק מותגי היוקרה בתחום הטיפוח צפוי לצמוח בחמש השנים שלאחר 2019 בכ-44 מיליארד דולר, או בקצב של 6% בשנה. על פי המחקר, חלק גדול מהצמיחה נובע מהשקת מוצרי יוקרה בעלי רמת תמחור גבוהה מהממוצע, וכן בזכות שירותי פרסונליזציה.

מותג אמוויי (Amway), למשל, השיק מוצר המאפשר לערבב קוקטייל של סרום לשיער על בסיס התאמה אישית מבין שלושה נוזלי סרום בסיסיים. כמו כן, לוריאל השיקה ב- 2020 את חממת הטכנולוגיה Perso - מעין מכשיר טיפוח אישי המבוסס על בינה מלאכותית. בשבוע שעבר היא השיקה סוף סוף את קולורייט (Coloright) - מכשיר למספרות המערבב בין צבעים לשיער ליצירת גוון מותאם אישית ללקוחות, המתבסס על קולורייט הישראלית של מישל מרסייה ובני לנדא.

תחום הפרסונליזציה הדיגיטלית של מוצרי הטיפוח קיבל דחיפה בשנה האחרונה עם קידום חזון המטאוורס של מטא (פייסבוק לשעבר), שם מתכננת איל מקיאג', כמו גם חברות קוסמטיקה אחרות, חנויות וירטואליות המאפשרות הדמיה של הלקוח כשהוא מנסה מוצרי טיפוח שונים. חלק מהחברות אף מתכננות למכור מוצרי טיפוח דיגיטליים לחלוטין כנכסי NFT.

בינה מלאכותית להתאמת עור הפנים

עם ההשקה כאתר מקוון בשנת 2018, שיווקה עצמה איל מקיאג' כאתר המתאים את צבע ומרקם האיפור לעורו של הלקוח באמצעים שונים. בתחילה, נדרשו הלקוחות לענות על שאלון בן דקה וחצי, שבחברה נטען כי הוא עושה שימוש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית בכדי ליצור התאמה של 90% למאפייני העור. כיום, מפתחים בחברה טכנולוגיה שתאפשר התאמה של מוצרי קוסמטיקה למשתמש באמצעות מיפוי וניתוח תכונות ומאפייני עור, זיהוי זרימת דם באזור הפנים ויצירה של מפת מלנין והמוגלובין. וכל זה באמצעות תמונה פשוטה ממצלמת הטלפון החכם.

הטכנולוגיה עושה שימוש בהדמיה היפרספקטרלית - כלומר טכנולוגית צילום המאפשרת רגישות גבוהה יותר למגוון של צבעים - במצלמות של טלפונים, והיא תוכל לשמש את איל מקאיג' גם להתאמת מוצרי בריאות נוספים ומיזם הרפואה המקוונת אותה היא מתכננת בימים אלה.

בראיון לאתר גלוסי, בטרום פרוץ הקורונה, אמר אורן הולצמן, בעל השליטה בחברת האיפור, כי ענף היופי טרם עבר דיגיטציה. "נשגב מבינתי כיצד אנשים מחוברים לטלפונים שלהם יום ולילה אבל רוכשים 85% ממוצרי היופי בחנויות פיזיות".

הקורונה, כאמור, עשתה לחברה חסד גדול. את שנת 2021 סיימה החברה עם הכנסות של 270 מיליון דולר. זוהי הכפלה של ההכנסות ביחס ל- 2020, אז הכניסה איל מקיאג' 135 מיליון דולר. הולצמן מספר לגלובס כי בתוך שלוש שנים הם הצליחו להעביר מיליוני לקוחות לרכישה באונליין. "איל מקיאג' היום היא אחד ממותגי האונליין הצומחים בעולם, ולפי הערכות אנחנו הכי גדולים בתעשייה שלנו און ליין בארה"ב. כ-80% מההכנסות שלנו מגיעות מארה"ב, כשהיתר - 20% מגיע מאנגליה, ישראל, קנדה, גרמניה ושאר העולם".

 

חברת האם של איל מקיאג', אודיטי, הודיעה היום (ב') על מכירת מניות בתמורה ל-130 מיליון דולר מקרנות ענק דוגמת פידליטי ופרנקלין-טמפלטון, עסקה המעניקה לחברה הישראלית-אמריקאית שווי של 1.5 מיליארד דולר. מדובר בעסקת מניות שניונית בלבד, כלומר הסכום כולו הועבר לבעלי המניות - אורן הולצמן וקרן ההון הפרטית אל קטרטון - ללא השקעה בחברה עצמה. ככל הנראה, מדובר בעסקה שמטרתה להכניס שמות גדולים לחברה כחלק מהכנה אפשרית ליציאה להנפקה ישירה בוול סטריט. כחלק ממהלך ההתרחבות, מעוניינים בחברה לפנות גם לתחומים נוספים ולהשיק מותגי בריאות ושירות רפואה מקוונת.

מהפצה בחנויות לאתר מסחרי

איל מקיאג' הוקמה בישראל ב-1996 על ידי חנוך רידר ורעייתו, המאפרת גלית ורטהיים, בשותפות שווה עם אופק קאירי ורעייתו, הדוגמנית שלי גפני. החברה פעלה בישראל באמצעות רשת חנויות, מכללת איפור ענפה ואתר לשיווק ישיר, ובארה"ב באמצעות רשת הפצה לחנויות. בתחילת המילניום התפרקה השותפות, הסכמי הזיכיון והבעלות שינו ידיים, עד 2013 אז פורקה החברה, כאמור, לאחר שהגיעה לחוב של 36 מיליון שקל לעובדים, לספקים, לבנקים ולנושים - רק 40% מתוכם (13 מיליון שקל) שולמו ויתרת החוב נמחקה.

רו"ח אורן הולצמן רכש את החברה בשנת 2013 בתמורה ל-12 מיליון שקל, לאחר שזו נכנסה להסדר נושים בבית המשפט המחוזי. היתה זו רכישה משתלמת, שכן ארבע שנים לאחר מכן נכנסה קרן ההון הפרטית אל קטרטון - המשקיעה במותגי אופנה דוגמת בליס ובירקנשטוק - להשקעה בחברה בתמורה ל-34 מיליון דולר, ולפי שווי חברה של 100 מיליון דולר. שנה לאחר מכן הושקה איל מקיאג' כאתר קניות מקוון הפונה לקהל בינלאומי, וכיום, כאמור, היא כבר שווה 1.5 מיליארד דולר, לטענתה.

לאחר הרכישה, השתלט הולצמן גם על איל מקיאג' בארה"ב ובמקום הפצה לחנויות פיזיות, הקים אותה כאתר מסחר אלקטרוני. כיום רוב מכירותיה ועובדיה מבוססים בארה"ב. בישראל היא מחזיקה עדיין ב-40 סניפי מכירות, מכללה לאיפור ומרכז פיתוח המבוסס, בין השאר, על רכישת ווויאג' 81 מחודש אוגוסט האחרון בתמורה ל-40 מיליון דולר.

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר