יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: ליאור מזרחי
שנת 2021 הסתיימה בגירעון תקציבי של 68.7 מיליארד שקל, שהם כ-4.5% מהתוצר של מדינת ישראל - כך דיווח היום (ב') אגף החשב הכללי במשרד האוצר. מדובר אומנם בגירעון גבוה במספרים אבסולטיים, אבל בתוצאה טובה משמעותית מזו שצפו תחזיות מוקדמות של האוצר. השיפור נובע מזינוק של כ-30% בכלל הכנסות המדינה לסך של 413 מיליארד שקל בשנה החולפת, והן מירידה בהוצאות הקורונה של הממשלה ל-55 מיליארד שקל, לעומת 68 מיליארדים ב-2020.
ההכנסות זינקו גם בהשוואה לטרום הקורונה
הכנסות המדינה זינקו לא רק ביחס למשבר הכבד ב-2020, אלא גם בהשוואה לשנה השגרתית האחרונה שחלה ב-2019. ההכנסות בשנה האחרונה היו גבוהות בכמעט 19% לעומת 2019. אחרי המיתון ב-2020, קופת המדינה נהנתה בשנה האחרונה מגידול רוחבי בהכנסות כמעט בכל האפיקים: ממיסוי המקרקעין שזרם בקצב מואץ בשל החגיגות בשוק הנדל"ן, דרך מיסוי רווחי הון ועד גידול בגביית מס הכנסה ומע"מ. סך הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בכ-384 מיליארד שקל. במקביל, הוצאות הממשלה פחתו במחצית השנייה של 2021 עם ההחלטה שלא להאריך את מתווה החל"ת של הממשלה הקודמת. מנגד, הגירעון השנתי כולל הוצאה של כ-41 מיליארד שקל רק על תשלום ריבית על החובות של המדינה.
עד לנובמבר התנהלה הממשלה עדיין ללא תקציב מדינה מאושר והתבססה על תקציב המשכי, עובדה שריסנה מאוד את ההוצאות שלא קשורות לקורונה. אחרי שאושר התקציב, הכספים נשפכו לתוך המערכות ומשרדי הממשלה היו צריכים למהר לנצלם לפני סוף שנת התקציב. כך, משרדי הממשלה הצליחו להוציא כ-426 מיליארד שקל במזומן, מתוך מסגרת התקציב שנקבעה על 432 מיליארד שקל.
ישראל שיאנית צמצום הגירעון ב־OECD?
במקור עמדה תחזית הגירעון של האוצר ל-2021 על שיעור גבוה הרבה יותר מהתוצר, של 6.8%, ועודכנה לפני כחודשיים וחצי בסמוך לפרסום תקציב המדינה ל-5.5% מהתוצר. לבסוף כאמור הסתכם הגירעון ביחס של 4.5% מהתוצר, ש"מתגמד" אל מול הגירעון המפלצתי של 2020. בשנה שבה פרצה הקורונה והתקילה את כלכלות העולם צברה המדינה גירעון של 160 מיליארד שקל ובשיעור של 11.7% מהתוצר. הגירעון לפני הקורונה, בשנת 2019, עמד על כ-52 מיליארד שקל, שהיוו כ-3.7% מהתוצר באותה שנה.
לפי נתוני האוצר, ישראל מדורגת במקום השני והמכובד ברשימת המדינות המפותחות בצמצום הגירעון מהשנה הקודמת בחישוב של אחוז מהתוצר. הגירעון בישראל ירד ב-6.9 נקודות האחוז, שני רק לסינגפור עם ירידה של 8.7 נקודות אחוז. הממוצע היה ירידה של כאחוז אחד. רוב המדינות הצליחו להפחית את הגירעון, אבל במדינות כמו איטליה וגרמניה הגירעון דווקא עלה בהשוואה ל-2020. מצד שני, יש כמה וכמה מדינות שסגרו את 2021 עם אחוז גירעון נמוך יותר מ-4.5%, ביניהן דנמרק ודרום קוריאה. ועדיין, הגירעון בישראל היה נמוך השנה מהממוצע הבינלאומי, שעמד על קצת יותר מ-6% מהתוצר.
ההכנסות ממסים: עלו בכל פרמטר
נתוני האוצר מראים כי ההכנסות ממסים עלו בשנת 2021 במונחים ריאליים ובשיעורי מס אחידים בכ-22%. הכנסות ממסים ישירים גדלו בכ-28% לעומת שנת 2020 וההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-15%. לעומת שנת 2019 צמחו ההכנסות ממסים ב-21%. הכנסות מהמסים הישירים האמירו ב-29% וההכנסות ממסים העקיפים עלו ב-13%.
ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2021 ב-215.9 מיליארד שקל, לעומת 166.9 מיליארד שקל בשנת 2020. בשיעורים אחידים, עלתה גביית המסים הישירים בשנת 2021 ב-28% לעומת שנת 2020 וב-29% לעומת שנת 2019.
בשנת 2021 הסתכמה גביית מס הכנסה מעצמאיים וחברות ב-89.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-29% לעומת שנת 2020 ו-25% לעומת שנת 2019. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו בדצמבר 2021 ב-2.4 מיליארד שקל, לעומת 1.2 מיליארד שקל בדצמבר 2020, עלייה של 105%. בגבייה ממס שבח נרשמה עלייה של 119% ובגבייה ממס רכישה נרשמה עלייה בשיעור של 60%. בהשוואה לדצמבר 2019 חלה עלייה בשיעור של 115%.
סך הכנסות המדינה נטו מגביית מס ערך מוסף (מעמ) בשנת 2021 עמדו על 117.6 מיליארד שקל, צמיחה של 17% לעומת שנת 2020 ו-16% לעומת 2019. בנוסף, הכנסות המדינה מבלו על הדלק הסתכמו בשנה שעברה ב- 21.5 מיליארד שקל, אל מול 20 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הגל החמישי: עדיין לא משתקף בדוח
וריאנט האומיקרון והגל הנוכחי של הקורונה כמעט שלא משתקפים בדוח הגירעון ל-2021. השפעות גל התחלואה החמישי יהיו נוכחות יותר בדיווח החודשי הבא, על הגירעון בינואר 2022. אבל כבר עכשיו, בזמן שהאוצר מפרסם את גירעון 2021 בנימה של אופטימיות זהירה, מצויים כבר ענפים שונים במשק בקשיים תחת מגבלות בפועל. סגר רשמי לא הוטל, אבל מכת הבידודים כבר מורגשת הן בקרב מעסיקים שעובדיהם לא יכולים להגיע לעבודה, וגם בירידה בכניסה לחנויות שמוסברת גם בגלל החשש מהידבקות.