גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנגנון מיושן והיעדר מדיניות: מערכת המס בישראל מנוהלת בצורה מרושלת

כיום מדיניות המיסוי בישראל משמשת בעיקר לגבייה, בעוד השימוש המרכזי שלה, ככלי לעיצוב מדיניות כלכלית ויישומה, נדחק לפינה ● היעדר "חשיבת מדיניות" גורם למערכת המס להישאר מאחור ולהפוך לפחות ופחות תחרותית ביחס לעולם

ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר
ערן יעקב, מנהל רשות המסים / צילום: איל יצהר

מערכת המס היא כלי מדיניות חשוב, אולי החשוב ביותר, לניווט הכלכלה ולפיתוח המשק. זה נכון בשגרה וביתר שאת בזמן משבר (כפי שנוכחנו במשבר הקורונה). אלא שכיום, ומזה שנים רבות, מערכת המס בישראל משמשת בעיקר לגבייה, בעוד השימוש המרכזי שלה, ככלי לעיצוב מדיניות כלכלית ויישומה, נדחק ל"פינה". מיקסום הגבייה אינו מדיניות- הוא כלי. היעדר "חשיבת מדיניות" גורם למערכת המס של ישראל "להישאר מאחור" ולהפוך לפחות ופחות תחרותית ביחס לעולם.

לכך מצטרפת נקודת חולשה נוספת: בלי יד מכוונת, גם רמת השירות הניתנת לאזרח נמצאת "מאחור" ולא מותאמת לאפשרויות הטכנולוגיות הקיימות ולשינויים החלים בשוק העבודה ובשווקים נוספים. מחקר ממושך שערכו גיל עומר וכרמל גומא במכון לתכנון כלכלי הציף כמה מסקנות מעניינות לגבי מה ניתן לעשות.

ראייה מצומצמת מאוד 

בידי מי נמצאת מדיניות המס: זה שנים רבות לא נקבעו בישראל יעדים כלכליים ארוכי טווח שמדיניות המס צריכה לתמוך בהם. התוכנית הכלכלית האחרונה בתחום המס הייתה "תוכנית המסים הרב-שנתית לשנים 2006- 2010" שטורפדה ב-2011 עקב "המחאה החברתית". לוואקום שנוצר בקביעת מדיניות נכנסה רשות המסים, המובילה את מרבית שינויי חקיקת המס, אף שזהו בעליל לא מקומה. וזו למעשה הבעיה העיקרית: כגוף גובה-מס, רשות המסים רואה לנגד עיניה באופן מובנה את מיקסום הגבייה כמטרה העיקרית. אלא שראייה זו מצומצמת מאוד ואינה משקפת כלל את סט ההעדפות הלאומיות. היא באה, לעתים קרובות, על חשבון שיקולים כלכליים רחבים וארוכי טווח כמו שיפור הפריון והגברת התחרותיות . יש פה ניגוד בין שיקולי טווח זמן קצר לארוך, אבל גם כשל מבני, סוג של "ניגוד עניינים ציבורי": האם הגברת הצמיחה לטווחים של 7-10 שנים לא עדיפה על מיקסום גבייה לשנתיים הקרובות? האם הגברת התחרות אינה עדיפה על מיקסום גביית המס ממונופולים קיימים ועל יצירת מונופולים חדשים? מקומו של דיון כזה אינו ברשות המסים אלא בשולחן האוצר והממשלה כולה. יש להפריד סמכויות ועל הדרג הבכיר במשרד האוצר (מנכ"ל) להוביל את גיבוש המדיניות הכלכלית של ישראל תוך קביעת יעדים וגיבוש מדיניות מס סדורה שתתמוך בהשגת יעדים אלו.

עדכון התשתיות הטכנולוגיות וצמצום פערי אינפורמציה: מערכת מסים יעילה והוגנת תלויה בכך שבידי שלטונות המס מצוי מלוא המידע הרלוונטי על הכנסתם של הנישומים. אבל "רצוי ומצוי" רחוקים בישראל כרחוק מזרח ממערב. כך, בעוד במדינות המפותחות יש מידע מלא (מה שממקסם יעילות בשירות לאזרח), הרי שבישראל, קיימים פערי מידע גדולים. אלה נובעים מכך שמרבית השכירים פטורים מהגשת דוח על הכנסותיהם. פטור זה מאפשר "הון שחור" ומטיל נטל כבד יותר על משלמי המס. לאחרונה קבע מבקר המדינה כי הציבור משלם מדי שנה כמיליארד שקלים במסים עודפים ומעטים בלבד מגישים בקשה להחזר מס. [1] מקרים אלו שכיחים במיוחד אצל שכירים שעבדו במספר מקומות עבודה אך לא עשו תיאום מס ושכירים שעבדו בחלק משנת המס ולא הגישו דוח להחזר.

במדינות OECD רבות רווח "המודל ההצהרתי" ( Pre-filled tax return) לפיו רשויות המס מכינות בעצמן את הדוח השנתי, באופן אוטומטי, על בסיס מידע צבור ומשלמי המסים נדרשים רק לאשר את הדוח או להשלים נתונים מעטים. בפועל, הנטל הבירוקרטי מוטל על המדינה. במדינות בהן יושם המודל, הוא הפחית משמעותית עלויות בירוקרטיות למשלמי מסים, הגביר יעילות וסייע בהפחתת העלמות מס. המודל ההצהרתי מיטיב בעיקר עם שכירים בכך שהוא מייתר את הצורך בהגשת בקשות להחזר מס, מענקי עבודה ("מס הכנסה שלילי") וכדומה.

 

יישום ההחלטות מתעכב

הצלחת מהלכים כמו דיווח הצהרתי תלויה בתשתית טכנולוגית מתקדמת. בשנים האחרונות (ובאיחור אופנתי ביחס לעולם), הממשלה קיבלה מספר החלטות בנושא דיגיטציה, שיישומן ייצר תשתית טכנולוגית המאפשרת מתן שירותים מתקדמים יותר על ידי רשות המסים, אלא שיישום ההחלטות מתעכב וכך גם השירות לאזרחים.

חקיקת המס והתאמתה לנעשה בחו"ל: מערכת המס בישראל מיושנת ומסורבלת בהשוואה לנורמות המקובלות בעולם. הדבר פוגע בהתנהלות השוטפת של עסקים ובהתפתחות האורגנית של קהילייה עסקית, שחלקה פועל כבר תחת נורמות גלובליות. ישראל חייבת להתאים עצמה ולהוסיף משטרי מס מקובלים שחסרים אצלנו: דוחות מאוחדים, חברות שקופות (LLC), מיסוי שותפויות והגדרה, סוף סוף של מהו דיבידנד, הפחתת הון וכיוצא באלה. לכך נדרשת וועדה ציבורית שתביא ל"יישור קו" עם העולם.

בשורה התחתונה, על מנת לשים את המדיניות הכלכלית "על הפסים" ולהתמודד עם האתגרים הגלובליים, יש צורך אקוטי בגיבוש תוכנית פעולה כוללת שתייצר מדיניות מס הנגזרת מיעדים כלכליים ארוכי טווח של המדינה ולא מדיניות שמיועדת לגבות מה שיותר. הזמן אינו עובד לטובתנו, ולכן יפה שעה אחת קודם.

דרור שטרום הוא הממונה על התחרות לשעבר וכיום מנהל המכון הישראלי לתכנון כלכלי. ג'רי זליגמן הוא סמנכ"ל המכון

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס