סטייבל קוין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
למרות הנסיקה שלו בשנת 2021, הרגולטורים והמערכת הפיננסית המסורתית עדיין לא יודעים איך לאכול את עולם המטבעות הדיגיטליים, אבל מקטע אחד בתוך עולם הקריפטו מדאיג אותם במיוחד, והוא המטבעות היציבים - Stable Coins.
גם בישראל, בניגוד לנטייתו שלא לפקח כלל על עולם הקריפטו, בנק ישראל מעוניין לפקח רק על מקטע המטבעות היציבים.
אם כך, מהם המטבעות היציבים, ואיך ההתפתחות שלהם מצד אחד מהווה גשר בין הקריפטו לעולם הפיננסי המסורתי, אך מצד שני מאיימת עליו.
מטבע יציב הוא מטבע קריפטו שהוצמד לשער חליפין קבוע. ההצמדה הזאת מאפשרת למטבע לחמוק מהתנודתיות שמאפיינת את שוק הקריפטו, ולהתנהג כמו הנכס שאליו הוא מוצמד. בימים אלו קל לזהות את המטבעות היציבים - כאשר כל השוק יורד, שער הסטייבלס נשאר כמובן יציב.
מה בעצם היתרון בהצמדת המטבע הדיגיטלי לשער חליפין קבוע? אחד הקשיים בהפיכת הקריפטו לאמצעי לתשלום בתפוצה רחבה, היא אי היכולת לתמחר את הסחורות או השירותים בשל קצב השינוי המהיר בשערים. כך למשל, אם קובעים שמחירה של פיצה במטבע קריפטו יהיה X, אבל מוכר הפיצה ביום שלמחרת כבר מופסד או מורווח 10% על המכירה רק בשל השינוי בשער, הרי שלאורך זמן לא ניתן יהיה להשתמש במטבע זה לצורך המסחר השוטף. ההצמדה מקבעת את שער המטבע הדיגיטלי, ומאפשרת להפוך אותו לאמצעי תשלום במסחר שוטף.
לאחרונה השיקה מטא (פייסבוק) ארנק דיגיטלי לתשלום בחנויות ברשת החברתית, כשהתשלום מתבצע באמצעות מטבע יציב שהנפיקה חברת פקסוס (Pax Dollar). ההתפתחות הזו של המטבעות היציבים, להפיכתם לנוחים וזולים לשימוש כאמצעי תשלום מסחרי בייחוד ברכישות "חוצות גבולות", והמסע של חברות ענק כמו פייסבוק ליצור מטבע משל עצמן, דירבנו גם בנקים מרכזיים מסביב לעולם להתחיל ליצור מטבעות דיגיטליים מדינתיים, ולמשל השקל הדיגיטלי שבוחן כעת בנק ישראל. המטבע הדיגיטלי למעשה הופך את ההתחייבות שמייצג השקל, או כל מטבע אחר, להתחייבות ישירה מול הבנק המרכזי, ללא צורך בתיווך הבנקים המסחריים.
הטכנולוגיה גם מאפשרת לשמור את המטבעות בארנקים דיגיטליים ולהעביר ישירות לארנק של בית העסק שמולו מתבצעת הרכישה, ללא צורך במעבר דרך חשבון בנק.
לאיזה נכס מצמידים, ואיך זה נעשה
באשר למושא ההצמדה - הנפוץ ביותר כמובן הוא הדולר האמריקאי, אבל ישנן הצמדות נוספות: לזהב, לאירו, ל-ין, ועוד. אגב, בימים אלו של תנודתיות רבה בשוק הקריפטו, שלאורך התקופה האחרונה נע בהתאמה לנעשה בשוקי המניות, מחזיקי מטבעות דיגיטליים שמעוניינים לצמצם את החשיפה שלהם לתחום יכולים להמיר את הקריפטו במטבע יציב, על פני המרה מסורבלת ומרובת ביורוקרטיה בחזרה לפיאט (מטבע מוחשי).
כיצד מתבצעת ההצמדה? האפשרות הראשונה היא שהחברה המנפיקה את המטבע היציב היא זו שמתחייבת להחזיק את הנכס המגבה, על מנת להבטיח את פירעון כל המטבעות שהנפיקה בהתאם להצמדה. האפשרות השנייה היא שהמטבע מונפק באופן מבוזר וההצמדה נעשית באמצעות חוזה חכם. בדרך זו, גיבוי באמצעות מטבעות או נכסים מבוזרים נעשה על גבי הבלוקצ'יין, כאשר ההצמדה נעשית בדרך של נעילת מטבעות של משתמשים שניתנו כהלוואה לגיבוי, תמורת ריבית.
המטבע היציב הנפוץ ביותר עמד במרכז חקירה רגולטורית
המטבע היציב הנפוץ ביותר והחלוץ בענף הוא USTD - מטבע צמוד דולר שהנפיקה חברת תת'ר, אשר שווי השוק שלו עומד על 78.5 מיליארד דולר. חברת תת'ר, ששייכת לקבוצת החברות של בורסת ביטפינקס, עמדה במרכז חקירות על ידי הרגולטורים שהתמקדו בשאלה - לנוכח הצמיחה המהירה של המטבע (שמרכז מחזורי מסחר מהגבוהים בשוק הקריפטוגרפי), האם יש לת'תר רזרבות של דולרים לגבות את ההתחייבות שלה שכל מטבע USTD אכן יהיה שווה לדולר?
כאן למעשה נמצא החשש הגדול של הרגולטורים: הנפקת מטבעות יציבים ללא גיבוי מספק, בעיה במטבע או חוסר אמינות לגבי הגיבוי, יכולים ליצור אפקט שלילי גם על שוק הקריפטו עצמו, אך גם להשפיע על הנכס אליו הוא צמוד. ת'תר נקנסה ב-18.5 מיליון דולר והיא מחויבת לפרסם את מקורות הגיבוי שלה באופן שוטף. לאחר ההסכם בין הרגולטורים בניו יורק לת'תר ב-2021, רגולטורים מסביב לעולם החלו לבחון אפשרויות לפקח ברמות שונות על מי שמבקש להנפיק מטבעות יציבים.