עדי ברלינר סנדריי
"כשהתחלתי ללמוד סטטיסטיקה, התאהבתי במקצוע", מספרת עדי ברלינר סנדריי, מנהלת היחידה להיענות מטופלים מבוססת נתונים במערך החדשנות ומכון המחקר של שירותי בריאות כללית. "זה קצת כמו להיות מגדת עתידות. רציתי ליצור מודלים מנבאים במערכת הבריאות, וכלים לתמיכה בקבלת החלטות".
למשל, הטריד אותה לחשוב שהבחירה בין תרופות בטיפול בסרטן אינה מתבססת על מספיק נתונים בנוגע לשרידות לטווח ארוך עם כל תרופה. "היה לי ברור שההחלטות צריכות להיות מבוססות על יותר נתונים, ושההבדלים בין החולים הם חלק חשוב מהסיפור. זה היה לפני שקראו לזה רפואה מותאמת אישית".
עם סיום התואר היא התקבלה למחלקת המחקר של איכילוב, ומשם הגיעה למכון המחקר של הכללית. "עם ידע בסטטיסטיקה, הבנה עמוקה בבריאות הציבור וניסיון בעיצוב ועריכת מחקרים, היה לי בעצם את כל מה שהיה דרוש".
היא התקדמה במהרה לתפקידים ניהוליים באגף המחקר, הראשון ביניהם היה מנהלת צוות מדעי המידע (דאטה סיינס) "ושם הרגשתי שאולי חסר לי משהו, והקפתי את עצמי בהרבה מאוד יועצים. אבל ראיתי די במהירות שזה בסדר. אני יכולה".
אך משהו המשיך להטריד אותה. "הרגשתי שיש פער גדול בין ההמלצות של המודלים שאנחנו בונים והאופן שבו הדברים מיושמים בפועל. הבנתי שלא משנה כמה הטיפול יהיה חדשני, אם המטפל לא ימליץ עליו והמטופל לא באמת יאמץ אותו באופן מודע, הטיפול לא יצליח.
"וכדי להבין מתי התהליך הזה מצליח ומתי הוא נכשל, חזרתי לעשות דוקטורט בטכניון, בפקולטה לתעשייה וניהול. הדוקטורט שלי משלב את התחום של למידת מכונה עם מדעי ההתנהגות, כדי להבין איך אפשר להפוך את ההחלטה הבריאה לכזו שקל יותר לקבל. איך אפשר להתאים באופן אישי ואנושי התערבויות, כדי להגביר את ההיענות של הצוות ושל המטופלים לטיפול המומלץ".
היא לא הסתפקה בדוקטורט, אלא החליטה ליזום הקמה של יחידת מחקר בתחום הזה בתוך מכון המחקר. היא הקימה את היחידה ועומדת בראשה. "בגיל 30 התחלתי בתפקיד הניהולי, התקבלתי לדוקטורט וגם הפכתי לאמא", היא נזכרת.
אחד הפרויקטים המשפיעים שהוביל האגף, עם פרופ' דן אריאלי ומשרד האוצר, עסק בסוגיה של ביטול תורים. כאשר מטופלים אינם מגיעים לתורים שנקבעו לרופאים מקצועיים, בעיקר רופאי בתי החולים היקרים, המחיר הוא גבוה - הן למערכת הבריאות והן למטופל שהטיפול שלו נדחה.
"התזכורות לתורים צריכות להיות יעילות יותר", אומרת ברלינר סנדריי. "אנחנו הוספנו לכל תזכורת כזו מסר מוטיבציוני שמותאם למה שאנחנו יודעים על המטופל, וגם משתנה כל פעם. למשל, לאדם אחד אמרנו 'אם אתה לא מתכנן להגיע לתור, תבטל בזמן כדי לפנות אותו למי שזקוק לו'. לאחר מכן אמרנו 'רוב המטופלים שלא מגיעים לתורים מבטלים מראש' ובהמשך 'הבריאות שלך חשובה למשפחה ולקרובים לך', אבל את זה אנחנו נגיד רק אם אנחנו יודעים שזה אדם שיש משפחה שמלווה אותו בתהליך". הפרויקט עובד כיום לא רק בכללית, אלא במערכות בריאות ברחבי הארץ.
גם בסגר הקורונה הראשון, יצרה היחידה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לטיפול בחולים כרוניים, כדי לזהות פגיעה בשגרת הטיפול שלהם, להבין את החסמים להמשך קבלת הטיפול, ולטפל בבעיה. "אני גאה בעיקר בשינוי התפיסתי. כל האגפים היום בכללית פועלים מתוך מחשבה על רפואה מותאמת אישית ואנושית. מאוד מרגש לראות, למשל, את חטיבת השירות ניגשת לפיתוח שירותים חדשים מנקודת המבט של מסע המטופל".
הדבר הבא, היא אומרת, הוא שימת דגש על הקשר בין המטופלים. "היה לנו מקרה שבו זיהינו שני מטופלים שלא התקדמו בטיפול הפיזיותרפיה שלהם. כשהבאנו את שניהם לאותו החדר, פתאום שניהם קמו".
"הדרך לשפר את הבריאות חייבת לעבור דרך העצמת המטופל", היא מסכמת. "הוא המשאב הכי חשוב לנו".