נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח-לע''מ
נציבות שירות המדינה מבצעת בימים אלו צעדים מבורכים של התייעלות ושדרוג. יחד עם זאת, ישנם לא מעט מקומות בהם השירות הציבורי הוא עדיין שם נרדף לעבודה לא יעילה ולאבטלה סמויה. בדוח שפרסמה הנציבות לפני כשנה וחצי מוצג כי תפקוד העובדים משתפר עד לשנתם השלישית בתפקיד ואילו לאחר מכן מתחילה מגמת ירידה.
לאור העובדה שוותק ממוצע של עובדים בתפקיד בשירות המדינה הוא כ-11 שנים (מתוך עובדים המועסקים מעל לעשור בנציבות), נוצר מצב שבו במרבית שנות העבודה, רמת התפקוד של עובדי הנציבות רחוקה מהאופטימלי. אין להסיק מכך כי העובדים אינם מעוניינים לעבור לתפקידים אחרים ולהתפתח, אלא ישנם חסמים רבים מדי לכך. בדוח הוצגו החסמים למוביליות תעסוקתית, להלן פירוטם וכן הפתרונות הנחוצים בעיניי:
1. 82% העידו כי היחידה בה הם מועסקים אינה מעודדת מעבר בין תפקידים - על מנת להתגבר על כך נדרש קשר ישיר של הנציבות עם העובדים ושליחת מידע ב"דחיפה" ובזמן אמת על משרות שפורסמו ושהעובדים עומדים בתנאי הסף שלהם. הדבר יתאפשר באמצעות דיגיטציה, מחשוב חכם של קורות החיים של כלל עובדי נציבות שירות המדינה, תוך התייחסות למספר קריטריונים המופיעים כתנאי סף במכרזים השונים.
כך גם תוכל הנציבות לקבל אינדיקציה, עוד טרם פרסום המכרז, לכמות העובדים העונים לתנאי הסף (ללא זיהוי פרסונלי) ובמקרים מסוימים, לבחון האם תנאי הסף שהוגדרו מחמירים מדי.
מומלץ לבחון מתן מענק לצוותים אשר מראים התייעלות
2. 64% נתקלים בקשיים גיאוגרפיים ותחבורתיים - כיום, ככל שעולים בהיררכיה בשירות המדינה, המשרות מתרכזות בירושלים ובמרכז. עובדים המתגוררים ביתר הערים /אזורים ומעוניינים להתקדם נדרשים לשלם מחיר כבד: מעבר מגורים לאזור המרכז וירושלים (דבר הסותר את רצון המדינה לייצר מקומות עבודה בפריפריה. לבעלי משפחות, הדבר מצריך העתקת המשפחה כולה) או "בילוי" שעות מרובות על הכבישים, שמשכו היומי עשוי להגיע ל-4+ שעות נסיעה. על מנת להתגבר על כך, יש לבחון אילו משרות ניתן להגדיר היברידיות או לחילופין פתיחת אפשרות לעבודה ממשרדי המטה בצפון או דרום. צמצום ההכרח לנסוע לירושלים/מרכז לפעמיים בשבוע או אף פחות, יגדיל משמעותית את כמות האנשים שיראו במשרות אלו רלבנטיות עבורם.
3. כ-65% מצאו כי המעבר לא ישדרג את מתח הדרגות, כ-63% דיווחו כי המעבר לא ישדרג את השכר - נדרש לבחון את שיטת התגמול של עובדי המדינה כך שתהיה מוטיבציה כלכלית לביצוע המעבר. מהיכן התקציב? אין זהו סוד כמוס שישנה אבטלה סמויה בשירות המדינה. מומלץ לבחון מתן מענק לצוותים אשר מראים התייעלות וחיסכון ושיפור בתפוקה (כדוגמת "ויתור על תקן" של עובד שיוצא לפנסיה מבלי לפגוע בתפוקה או אף שיפורה). המענק יוכל לשמש להכשרות לצוות הנותר, לבונוסים לעובדים מצטיינים וכו'. חיסכון של תקן חוסך כספים עצומים וצפוי לאפשר פינוי של תקציבים ומתן "מענק מעבר תפקיד" חד פעמי לעובד אשר השלים לפחות 3 שנים בתפקידו וביצע מעבר תפקיד. אציע גם לבחון אפשרות להגדרת שכר תחרותי ביחס לשוק הפרטי למשרות מסוימות תמורת "ויתור על הקביעות". מנגנון זה מביא לידי זהות אינטרסים את אלו של העובד ושל המדינה: שניהם מעוניינים בעובד שנשאר במערכת בזכות ביצועיו הטובים.
נציבות שירות המדינה מצהירה כי בכוונתה לעודד עובדים לפתח קריירה, לצורך זאת עליה להתגמש בצורת החשיבה ולהוביל מגמות תוך ביצוע מספר צעדים אמיצים. כולנו נרוויח מכך.
הכותבת היא מנהלת יחידת פיתוח אסטרטגי לשעבר בקריה הרפואית רמב"ם