גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לספר או לא לספר על היריון למעסיק? / אילוסטרציה: Shutterstock

לפני כחודש סיפרה לנו סמנכ"לית משאבי האנוש של אינטל, אלונה אייל פריד, בראיון עמה שהחברה גייסה לאחרונה עובדת בחודש שמיני, "שביקשה לדחות את תחילת העבודה וגם לצאת לחופשת לידה ארוכה, כך שהיא מתחילה לעבוד ממש לפני הלידה". איל פריד אמרה אז, "קיבלנו אותה, כי אנחנו רואים את הגיוס כמרתון ולא כספרינט. אני מאמינה שאנחנו צריכים להתגמש לצרכים של המועמד הנכון". בתחילתה של 2022, הסיפור הזה הוא אולי לא יחיד, אבל הוא עדיין די חריג. הרבה נשים חוות את ההריון כמכשול בקריירה שלהן. רק לאחרונה סיפרה מנכ"לית פאפיה, עינת גז, בראיון לתקשורת שבטן של חודש שישי מנעה ממנה לגייס כסף ממשקיעים.

ההפליה הזאת באה לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה. ביולי 2020 הפגינו נשים מובטלות בהריון מול בית ראש הממשלה בדרישה לפיצוי על דמי הלידה המופחתים שיקבלו עקב הוצאתן לחל"ת והקושי שלהן למצוא עבודה אחרת במצבן. בעקבות מחאתן, הוחלט שדמי הלידה שלהן לא יחושבו על בסיס דמי האבטלה אלא לפי המשכורת האחרונה ויוגדלו ב-15%.

הצצה במאגר הפניות של שדולת הנשים, שליוותה את המחאה הזאת, מגלה עד כמה שאלות על הריון ותכנון הריון, בניגוד לחוק, עדיין נוכחות. 24% מהשאלות שאסור לשאול עסקו בנושא הזה, ובתגובות על הפניות יש עוד מאות שמספרות על החוויות שלהן. גם נתוני נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מצביעים על עלייה במספר הפניות הנוגעות להפליה על רקע הריון, במיוחד בתקופת הקורונה.

הדילמה: מועמדות חוששות להיתפס כבלתי אמינות

בשבוע האחרון, פוסט שהעלתה מועמדת למשרה על ההתלבטות שלה אם לשתף את החברה שהיא מבקשת להתקבל אליה בכך שהיא בהריון (אף שהחוק אינו מחייב זאת) הצית דיון ער ברשתות החברתיות ומבול של פוסטים נוספים של עובדות ומנהלות ששיתפו בחוויותיהן. הדעות בשאלה אם לספר למעסיק על הריון שנמצא בשלביו המוקדמים היו חלוקות.

לדברי אביגיל לוין, מנהלת אקוסיסטם ומשקיעה בסמסונג נקסט, וגם מגישת הפודקאסט "מה בתפקיד", "לפוסט שפרסמתי בנושא עלו תגובות בעייתיות שהאשימו נשים שלא מספרות שהן שקרניות ולא אמינות". לדבריה, והיא מדגישה שזו דעתה האישית בלבד, "יש פה הרבה התייפייפות ובולשיט. כאילו שמעסיקים שקופים כלפי העובדים שלהם או יעדכנו אותם שהם עומדים לפטר אותם בעוד שלושה חודשים. אנשים באים להתפרנס. נכון לספר בעולם אידאלי, שבו זה לא היה מפריע למעסיקים, אבל אנשים צריכים להתפרנס ואישה עם ילד בבית ובהריון שלא יקבלו אותה לעבודה בגלל שסיפרה על ההריון גוזרת על עצמה תקופה של שנה וחצי בלי פרנסה".

מורן זר קצנשטיין, מייסדת של קבוצת בונות אלטרנטיבה, סיפרה על המחיר ששילמה בעבר כששיתפה בהריון שלה: "לפני 12 שנים הייתי מנהלת מותג בחברת קוסמטיקה. אחרי שנתיים בתפקיד הציעו לי קידום להיות מנהלת מותג בכירה של המותג הכי יוקרתי בחברה. מנהל החטיבה שלי בישר לי בחגיגיות שהוא אפילו דאג לי לשיפור התנאים שלי. במקביל גיליתי שאני בהריון... עדכנתי את המנהלת שלי... ובכן הפתעה, מנהלי החטיבה המקבילה החליטו שלא לקחת אותי לתפקיד (אחרי שכבר סוכמו התנאים). והמנהלת שלי אז קנתה לי חבילה ענקית של שוקולדים ממקס ברנר כדי להמתיק את הבשורה. זאת הייתה פעם ראשונה שהרגשתי אפליה לפרצוף".

החוק: לא חייבות להודיע, גם לא בחודש חמישי

לפי החוק, נשים אינן מחויבות להודיע שהן בהריון, אפילו לא בחודש חמישי, כפי שמקובל לחשוב. לדברי עו"ד נטע ברומברג, ראשת מחלקת דיני עבודה בברנע ג’פה לנדה, "אישה שאינה עובדת בשעות נוספות או אינה נדרשת לעבוד עבודת לילה או בשעות המנוחה השבועית אינה חייבת לתת למעסיק הודעה כזאת. אם היא מודיעה בחודש החמישי להריון, הוא לא יוכל להעסיק אותה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אלא אם כן אותה עובדת תמסור אישור לכך בכתב מרופא נשים. כלומר, מטרת ההודעה נוגעת להיקף שעות העבודה והתכלית הסוציאלית שלה ברורה".

לדבריה, מועמדת בהריון אינה צריכה להודיע על הריונה בדיוק כפי שאדם בן 50 אינו צריך לדווח על גילו או כפי שמועמדת מוסלמית או נוצרית אינה צריכה לדווח על דתה. "במסגרת החוקית שבה אנחנו נמצאים, השאלה אם מועמדת היא בהריון אינה רלוונטית וכמעט לא צריכה להיות רלוונטית. המגמה בחקיקה ובפסיקה היא הגוונה של מקום העבודה. מתי זה כן רלוונטי? כשההריון מונע ממנה לבצע את התפקיד, למשל כשמדובר בתפקיד המיועד לשנת עבודה אחת או שהוא נניח כרוך בנסיעות תכופות סביב העולם".

ומה עם שקיפות לגבי הארכת חופשת הלידה?
"החוקים הנוגעים להריון וחופשת לידה הם חוקי מגן. מועמדת לא צריכה להגיד למעסיק שהיא מתכוונת לקחת חופשת לידה מלאה בת חצי שנה, החוק נותן לה את האפשרות. יש כבר מי שניהל את המו"מ הזה במקומה".

עם זאת, נשים שהתחילו לעבוד בהריון ועובדות במקום העבודה פחות משנה זכאיות לחופשת לידה של 15 שבועות בלבד - והשאר בהסכמה עם המעסיק, במסגרת חל"ת, בניגוד לעובדות ותיקות הזכאיות ל-26 שבועות חופשה מלאים. שתי הנשים יקבלו תשלום על 15 שבועות וזכאות להגנה מפני פיטורים.

הצד האופטימי: "נפל לי אסימון ענק שאפשר אחרת"

טל אפרת, מנהלת משאבי אנוש בחברת טיילור ברנד, סיפרה בפוסט שלה על חוויה אופטימית דווקא. "פנו אליי והציעו לי תפקיד שהיה סופר אטרקטיבי", כתבה. "הגעתי לסוף התהליך, וברגע האמת, כשהכול כבר נראה מושלם ורק נשאר לחתום על חוזה, גיליתי שאני בהריון. התקשרתי ליעל, ה-VP. הרגשתי שאני חייבת לספר (תחושה אישית שלי לגמרי) ועשיתי את הדבר היחיד שחשבתי שאפשר לעשות במצב כזה - התקשרתי להסיר מועמדות. יעל שמחה, אמרה שזה לא משנה שום דבר מבחינתה ושאנחנו ממשיכות כרגיל... ביקשתי ממנה שתלך לדבר עם שלושת הפאונדרים של טיילור ברנדס ותבדוק איתם שגם מבחינתם זה בסדר והיא אמרה שלא צריך כי היא יודעת מה הם חושבים על זה... זה היה רגע שהיה מיינד בלואינג עבורי, הקלות, הקלילות והפרגון המלא להריון הזה, כשאנחנו עוד לא באמת מכירות ועוד לא הוכחתי את עצמי, הפיל לי אסימון ענק שאפשר אחרת".

האם המעסיקים מתחילים לשנות גישה? רבים מצהירים שהריון הוא אכן לא פקטור ושהם מחפשים טאלנט שיישאר בחברה לטווח ארוך. יוחאי כורם, מנכ"ל סייבראינט, מספר על עובדת שבחרה לשתף שהיא בהריון בחודש הרביעי אחרי שעברה בהצלחה את המיונים והתקבלה לחברה. "אני מניח שאצלה היו הרבה פרפרים בבטן. אני רציתי להגיד לה באופן אישי שאני שמח שהיא מצטרפת אלינו וזה שהיא בהריון זה חלק טבעי במהלך החיים. גם אני אבא. אני לא רוצה שהעתיד המקצועי שלה ייפגע מכך. השאיפה היא לעשות ניתוק מוחלט בין הקריירה המקצועית והחיים האישיים, והתפקיד שלנו כמעסיקים הוא לתת לכך את כר הפעולה המתאים".

זה יכול לפגוע בך כמעסיק?
"זה תפקיד שאתה מאייש לחמישה חודשים, פרק הזמן שבו אתה מסיים את תהליך ההכשרה ואחר כך לא תפגוש את העובדת במשך שלושה עד שישה חודשים. אבל התפקיד שלנו כמעסיק הוא לתמוך גם בנשים בשלב הזה בקריירה".

מה היית חושב אם היא לא הייתה מספרת על ההריון?
"הייתי מבין את זה. הנחתי שזה לא היה לה קל, אבל היא רצתה להיות הגונה איתנו. הרבה יותר טוב להתחיל ברגל ימין. יש לי גם עובדים שאחרי שלושה חודשים רוצים לעשות משהו אחר בחיים, אחרי שהשקעת בהם ולימדת אותם. זו זכותו של העובד".

הפוטנציאל: "הזדמנות לגייס עובדת שלא תעזוב"

ליאת גבריאלי שוורץ, VP HR Silverfort, שהתקבלה בעצמה לעבודה כשהייתה בהריון מתקדם, מספרת שגייסה לאחרונה עובדת בחודש שמיני כמובילת מכירות בצוות בארה"ב. "גייסתי מישהי עם הרבה שנות ניסיון, מישהי מדהימה ומקסימה, שהייתה בחודש שביעי כשפגשנו אותה והיא התחילה לעבוד בחודש שמיני. לא הייתה לנו דילמה, אנחנו מסתכלים לטווח ארוך", היא אומרת. "היה לנו שיח מאוד פתוח ואמרנו קחי כמה זמן שאת רוצה, תחזרי מתי שאת מרגישה שאת יכולה לחזור, גם אם את צריכה לקחת משרה חלקית בהתחלה. היא הייתה ממש עובדת טובה שרצינו וזיהינו אותה כטאלנט".

לדברי לוין, לא מדברים על הפונטציאל של גיוס נשים בהריון. "קודם כול, זו הזדמנות תעסוקתית לגייס עובדת שתהיה שלך שנה וחצי לפחות ולא תעזוב לשום מקום אחר. אני לא רואה שלא מגייסים אנשים בני 24 כי הם עוברים מקום עבודה כל שנה ולא שואלים אותם כמה זמן הם מתכוונים להישאר. דווקא לגייס אישה בשנות הפריון שלה זה פוטנציאל לקבל עובדת שתישאר עשר שנים בעבודה אם יכבדו ויעריכו אותה".

לוין מכירה בקושי הכלכלי הנלווה להעסקת נשים בהריון. "אני חושבת שמעסיקים ומעסיקות לא צריכים להיות היחידים שיישאו בקושי הכלכלי. רוב המעסיקים לא ממש רוצים לגייס נשים בהריון, ולכן כדאי שהמדינה תתערב ותתמרץ חברות שרוצות לגייס אותן באמצעות הקלות במס ותמריצים כספיים. המדינה זורקת הרבה כספים על הייטק, על הכנסת ג’וניורים וקבוצות מגוונות, אז למה לא על נשים בהריון?".