רחוב מסדה בשכונת הדר בחיפה. התושבים הצעירים הקימו רשת חברתית אנושית / צילום: איל יצהר
ימי קורונה, הגל החמישי בעיצומו, היקפי התחלואה, חוסר הודאות והחששות שאופפים את הציבור מתחילים להזכיר את הגל הראשון. חזרנו לבידודים, לשיעורים בזום, להסתגרות בבתים ולהימנעות ממפגשים חברתיים. אם ממשלת ישראל תשכיל לאמץ באותה התבונה בה אימצה והשקיעה מיליארדי שקלים בחיסונים, גם בחוסן הקהילתי, תגדיל תקציבים ומשאבים בפיתוח תשתיות ופרויקטים המעודדים מעורבות אזרחית, נצא מהגל הנוכחי חזקים ומחוסנים, ולא רק עכשיו אלא גם ממשברים אחרים שיפקדו את החברה הישראלית בעתיד.
נחזור שנתיים אחורה, דצמבר 2019 כשרבים מאיתנו עוד זלזלו בהשלכות של נגיף הקורונה, ואולי לא העזו להאמין שתגיע כל הדרך מוווהאן שבסין עד לבית של כל אחד ואחת מאיתנו, באופן מפתיע ומוקדם מהצפוי פרץ בארץ הגל הראשון בתחילת 2020. הגל שהיה בראשיתו איום בעיקר על האוכלוסייה המבוגרת בישראל אבל מהר מאוד סגר מדינה שלמה.
כולנו מצאנו עצמנו סגורים בבתים ומבודדים מהסביבה. בתוך כל חוסר הוודאות התארגנו צעירים, חברי הקהילות המשימתיות והחליטו לעשות מעשה, הקימו מערך מתנדבים, פעילים ויחד עם ארגוני חברה אזרחית פעלו במלוא המרץ כדי להקל על מבודדים, אוכלוסיות בסיכון, ילדים ונוער, וחשוב ביותר סייעו לאוכלוסיית הקשישים, אוכלוסייה מבודדת לא רק בעתות משבר.
בשכונת הדר בחיפה, בה כרבע מהתושבים הם קשישים ורבים מהם עריריים, מצאו עצמם תושבים צעירים מקימים רשת חברתית אנושית שהצליחה לתת מענה לכל קשיש וקשישה בשכונה. הרשת שהתחילה בקבוצת וואטסאפ אחת של פעילים חברתיים הצליחה לסחוף אחריה תושבים רבים אחרים שהצטרפו למעשי החסד, הנתינה והדאגה לזולת. הפעילים הציפו את הוואטסאפ בכתובות ושמות של קשישים שישמחו לקבל אוכל חם, חבילות מזון, ליווי לביקורים רפואיים, רכישת תרופות מבית המרקחת או פשוט לפגוש בזוג עיניים נוספות שאפשר לדבר איתן. הפעילות הלכה וגדלה אל כלל מחוזות העיר חיפה, ונתנה, יחד עם שירותי הרווחה בעירייה, מענה לתושבים נוספים, יחידים ומשפחות מכל הגילאים. גם היום הרשת היא מהווה כתובת אמיתית למאות מתושבי שכונת הדר.
בתחילת 2021 כאשר מבצעי החיסונים יצאו לדרך, אך הנהירה לחיסונים פשוט לא קרתה, נרתמו חברי הקהילות ביישובים ובשכונות יחד עם ארגון הגג של הקהילות המשימתיות - מקו"ם, לרתום את התשתית הקהילתית ורשתות המתנדבים אשר פרוסות ברחבי הארץ ולפתוח במבצע "חיסון קהילתי". המטרה הייתה לייצר פתרונות אפקטיביים משני מציאות עבור תושבים מעל גיל 60, במצב סוציו-אקונומי נמוך עד בינוני ותושבי השכונות הותיקות. ב-17 ערים מצפון ועד דרום פעלו צעירים, מתנדבים ופעילים מהשכונות כדי להגדיל את אחוז המתחסנים בקרב האוכלוסיות המוחלשות.
אחרי היערכות שכללה מיפוי ואיסוף נתונים מקצועי הוקמו רשתות מתנדבים, מוקדים טלפונים וצוותי משימה וליווי שכונתי שסייעו לבני הגיל השלישי בקביעת תורים להתחסנות בקופות החולים ובהסעה וליווי צמוד לנקודת ההתחסנות. הצלחתו של המבצע הזה הוכיחה מעל הכל כי יחסי אנוש, הכרות אישית בשכונה ובניית אמון בין מתנדב לקשיש אפקטיביים הם חלק קריטי במערך ההסברה, הלחימה והרתימה של הציבור להתחסן. 25,000 אזרחים ותיקים השתתפו בפרויקט ואלפי קשישים נוספים התחסנו בזכות מבצע החיסונים.
עוד ועוד יוזמות מקומיות
בימים האחרונים גילינו שאף אחד מאיתנו אינו חסין מקורונה או בידוד, משפחות שלמות נכנסות לבידוד, בתי ספר וגנים נסגרים בזה אחר זה והילדים מוצאים עצמם בחוסר מעש בבתים. אנחנו ממשיכים ושומעים על עוד ועוד יוזמות מקומיות של קהילות ואזרחים מעורבים שיוצאים בפרויקטים של "עידוד לבידוד". כך למשל בשכונת שרת בלוד היו אלה בני נוער צעירים שיחד עם רכזת השכונה שלהם החליטו להקים צוות מורל - חמ"ל קורונה, להוריד את המסכות הכירורגיות, להחליפן במסיכות שמחות של דמויות מצוירות פופולאריות לעבור בחצרות, להוציא ילדים למרפסות או במשנה זהירות במפתני דלתות הבתים ולשמח לבב אנוש. אל הצעירים הצטרפו התושבים שנרתמו לצייד את הצוות המעודד גם בשלל מטעמים, מעשה ידיהם, וערכות חולקו ברחבי השכונה למבודדים.
היוזמות המרגשות האלו של הירתמות קהילתית שמתחילה בקבוצה של צעירים שסוחפים אחריהם עשרות שמצליחים להשפיע ולחולל שינוי אמיתי בעבור אחרים הם תוצאה של השקעה לאורך שנים בקהילות המשימתיות שהוכיחו שהחברה האזרחית והעורף מוכנים ונכונים למאבק עיקש במגפה.
כיום פועלות למעלה מ-280 קהילות של צעירים בעלי אג'נדה וחדורי מוטיבציה. הקהילות פזורות בלמעלה מתשעים ישובים ברחבי הארץ. קרן שח"ף גילתה את החשיבות בקהילות לפני יותר מעשור, רתמה אליה פילנתרופים, מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה לשלל פרויקטים המעודדים יוזמה ומעורבות אזרחית בפריפריה הגיאו-חברתית.
כיום ממשלת ישראל משקיעה 40 מיליון שקל בשנה בקהילות משימתיות. אבל זה לא מספיק, והגיע הזמן שהמדינה תעשה צעד משמעותי קדימה, תפתח את הכיס קצת יותר עמוק ותייעד תקציבים משמעותיים לבניית החוסן הקהילתי, במשבר ובשגרה, ובכך תוכיח כי אזרחי ישראל הם בראש סדר העדיפויות האמיתי של מקבלי ההחלטות.
תקציבים ייעודים לקהילות בשטח ייצרו מהפך של ממש בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בתחומים בהן אנחנו פועלים: חינוך, תרבות, קיימות, חברה ורווחה ויסייעו בהתמודדות לא רק עם משבר הקורונה אלא גם במשבר הכלכלי או החברתי הבא. הקהילות הוכיחו שהן הרבה יותר מעידוד לבידוד- הן חוד החנית של ההתמודדות ברמה המקומית וברמה ארצית. הגיע הזמן שגם המדינה תשלב איתן זרועות ותשקיע בהן ובפעילותן לקידום חברה שיוויונית וצודקת בישראל.
הכותבת היא מנכ"לית קרן שח"ף המובילה את ההשקעה בקידום ופיתוח תנועת הקהילות המשימתיות בישראל