השופט חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף
שופט העליון הפורש חנן מלצר הסכים השבוע להצעת שלמה אליהו להתמנות לתפקיד יו"ר מגדל אחזקות, אחת השחקניות החזקות בשוק הביטוח הישראלי.
התנהלותו של מלצר חורגת מן הנורמה המקובלת בקרב שופטי בית המשפט העליון. שישה חודשים בלבד לאחר שסיים 14 שנות כהונה כשופט בבית המשפט, מלצר בן ה-70 כבר ממונה לתפקיד יו"ר מגדל, אותו הוא מתעתד למלא במקביל לכהונתו כנשיא מועצת העיתונות.
מופע של חוסר מודעות עצמית
מלצר פרש מתפקידו באמצע אפריל 2021, ולאחר מכן, על-פי החוק, נותרו לו 3 חודשים להמשיך ולכתוב פסקי דין, אותם הוא ניצל עד השעות האחרונות.
מספר ימים לפני סיום שלושת חודשי הכתיבה, פרסם מלצר פסק דין בתיק שנידון בהרכב של שבעה שופטים בראשותו. פסק הדין עסק בשאלה - "מהו המשקל שיש ליתן לפרשנות המאסדר ביחס להנחיות אשר יצאו תחת ידו?". הצדדים להליך היו מצד אחד חברות הביטוח, ובכללן גם מגדל, ומצד השני התובעים הייצוגים.
מסקנתו של השופט מלצר הייתה כי פרשנות הרגולטור להנחיותיו איננה מחייבת את בית המשפט. על-פי עמדתו, יש לפרש את הנחיותיהן של הרשויות המינהליות, ובכלל זה רשויות מינהליות מאסדרות, בהתאם לכללי הפרשנות הרגילים, שבמסגרתם ההכרעה הפרשנית הסופית מסורה בידי בית המשפט.
השופטת יעל וילנר חלקה על עמדתו של השופט חנן מלצר, אך מדובר במחלוקת לגיטימית. אלא שהנימוקים של השופט מלצר מלמדים על העיוורון של מלצר בנוגע להתנהלותו. "זה המקום להוסיף כי שוק הביטוח, המאופיין בריכוזיות גבוהה, נחשב לענף שבו החשש מכשל רגולטורי הוא גבוה במיוחד. ביטוי נוסף ל'שבי רגולטורי' מצוי ב'תופעת הדלת המסתובבת', שמכוחה נושאי משרה בכירים לשעבר במגזר הציבורי וברשויות הרגולטוריות מתמנים למשרות בגופים פרטיים, אשר עליהם הם פיקחו בעבר".
מלצר, בחוסר מודעות עצמית, כתב כי "תרחיש היציאה מעורר חשש שמא מאסדרים יפעלו באופן אשר מיטיב עם הגופים המפוקחים, מתוך תקווה להותיר עליהם רושם חיובי ובציפייה לעבוד איתם בעתיד, כך שהרגולציה תעוצב למעשה, לטובת המפוקחים".
יש לציין כי מאסדרים לא בהכרח מודעים לכך שהם פועלים באופן מוטה, לטובת הגורם עליו הם מפקחים, והם עשויים לפעול מתוך אמונה שהם משרתים את טובת הציבור.
בהקשר זה יש להדגיש כי תופעת "השבי הרגולטורי" איננה משמיעה כי המאסדר יקבל בהכרח החלטה שאיננה ראויה, אלא שיש שיקולים שעשויים להשפיע על שיקול-דעתו לכיוון מסוים (כאמור אפילו בתת-מודע), ועל כן על בית המשפט לקיים דיון עצמאי ומושכל לפני שהוא מקבל את עמדתו הפרשנית של המאסדר".
כלומר, הנימוק להענקת הבכורה לבית המשפט היא החשש שהרגולטור ייתן חוות-דעת פרשנית שתיטיב עם הגורם הביטוחי המפוקח, ולכן יש להעניק לבית המשפט את הבכורה, כיוון שהוא נקי מאינטרסים זרים.
ניגוד עניינים לא תקף לבית המשפט?
והנה, חצי שנה בלבד לאחר כתיבת פסק הדין שעוסק בסוגיה קריטית עבור חברות הביטוח, השופט חנן מלצר מקבל תפקיד בכיר ביותר בתחום חברות הביטוח - יו"ר חברת מגדל אחזקות.
האם כאשר מלצר כתב את פסק הדין הוא בנה על קריירה בשוק הביטוח? מתי קיבל את ההצעה? האם הכתיבה הושפעה משיקולים זרים? אינני יודע, כי אינני בוחן כליות ולב. אך מלצר נאה דרש אך לא נאה קיים.
ניגוד עניינים, כך מתברר, שייך לרגולטורים, לחברי כנסת, לשרים ולשלל גורמים - אך לא לבני האלים בבית המשפט העליון. הם יכולים להסכים לכהן בתפקיד ציבורי תוך כדי כהונה שיפוטית. הם יכולים לעבור לאחר סיום הכהונה לתפקיד בכיר בחברה במגזר הפרטי בעניינה הוא הכריע לאחרונה. אצל השופט מלצר, כך נראה, אין ניגוד עניינים ואף אין בעיה של מראית-עין או אפילו חשש לשיקולים לא מודעים להחלטות לא ענייניות.
למען הסר ספק - לגיטימי לחלוטין ואף רצוי שאדם מעוניין להמשיך להתפרנס לאחר גיל 70 אם כוחו במותניו, אולם האירוניה צועקות עד כדי כך שקשה להבין איך מלצר הצליח לאטום כה חזק את אוזניו.
במקביל לתפקיד היו"ר, מלצר ימשיך בכהונתו כנשיא מועצת העיתונות. כזכור, מינויו לתפקיד זה נסגר והוסכם במהלך כהונתו כשופט מן המניין בבית המשפט העליון.
סגירת ג'וב עתידי לשופט עליון מכהן היא אירוע שלא זכור כמותו. שמו של מלצר הועלה כמועמד (יחיד), על-ידי מו"ל "הארץ" עמוס שוקן, לתפקיד נשיא מועצת העיתונות עוד באמצע פברואר 2021.
מלצר נתן את הסכמתו העקרונית לכהן בתפקיד, בכפוף לכך ששמו יוצג לצורך בחירה ותחילת כהונה רק במועד סיום שלושת חודשי הכתיבה והשלמת פסקי הדין שלו. השופט מלצר מסר אז לגלובס כי הפנייה אליו הגיעה מהשופטת דליה דורנר, שכיהנה כנשיאת מועצת העיתונות אך פרשה בנסיבות עגומות.
"אכן הייתה פנייה של השופטת בדימוס דורנר בנושא אל המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר. המשנה הבהיר כי לא יעמוד לבחירה לפני מועד פרישתו הצפוי ב-12.4.21. לאחר מכן, אם ייבחר, לא ייכנס המשנה לתפקיד לפני שיחלפו שלושת חודשי הכתיבה שלאחר פרישתו".
אגב פסק הדין של השופט מלצר, כדאי לשים לב לנקודה מעניינת: השופט מלצר החליט כי הדיון בסוגיית מעמד הפרשנות של הרגולטור של הנחיותיו יועבר בשידור חי, במסגרת הפיילוט של עשרה שידורי דיונים בשנה בבית המשפט העליון. השופט החליט לשדר את הדיון ללא שהוגשה בקשה מצד כלי התקשורת.
למעשה, לא הוגשה בקשה מאף גורם לשדר את הדיון, ומדובר בהחלטה של השופט מלצר, אשר כיהן גם כיו"ר ועדת ההיגוי לשידור הדיונים בעליון. כאשר החליט מלצר כי הדיון יועבר בשידור חי, כתבנו בגלובס כי לאור המספר הזעום של הדיונים שמותרים לשידור, יש לתמוה על ההחלטה לשדר דווקא דיון זה.
ייתכן מאוד כי תיק זה ישפיע במידה לא מבוטלת על תחום הביטוח והרגולציה, אך לא נראה כי מספר רב של צופים יהיה מרותק למסך. בתגובת הרשות השופטת נטען אז כי אודות הסוגיה התקיים כנס רב-משתתפים באוניברסיטת תל אביב של פורום "עיוני משפט". אולם לדברי גורם הבקי בפרטים, בכנס השתתפו כ-50 משתתפים, כאשר 8 מתוכם הם הנואמים ועוד כ-20 חברי מערכת כתב-העת האוניברסיטאי.
תגובת מגדל אחזקות ופיננסים
ממגדל אחזקות ופיננסים בע"מ נמסר: "במסגרת הסכמתו של השופט בדימוס חנן מלצר להתמנות ליו"ר מגדל אחזקות ופיננסים בע"מ, הוא הודיע כי כל הדינים הרלוונטיים והמימשל התאגידי יהיו נר לרגליו.
"בנוסף, נציין כי לאורך כל תקופת פעילותו המקצועית של מלצר, לרבות בעת כהונתו כשופט, הוא פעל בהתאם לחוק, לטובת הצרכנים והמבוטחים. כניסתו של מלצר צריכה להיחשב כחלק משליחותו הציבורית, והמעבר ראוי וייעשה באופן החוקי והמקצועי".