חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הגיש הצעת חוק המטילה לראשונה חובת צינון על שופטים, זאת כדי להשוות את ההגבלות עליהם להגבלות הקבועות בחוק ביחס לעובדי מדינה. על-פי ההצעה, חובת הצינון על שופטים תהא למשך שלוש שנים.
הצעת החוק הוגשה לאחר הפרסום בגלובס אודות התנהלות המשנה לנשיאת העליון השופט בדימוס חנן מלצר, אשר דן בעניינה של חברת מגדל לפני כחצי שנה, וכעת ממונה לתפקיד יו"ר החברה.
הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) ולקבוע כי ההוראות יחולו גם על שופטים, דיינים בבית דין רבני וקאדים.
על-פי הצעת החוק, "מי שפרש מכהונה בתפקיד שיפוטי, ובתפקידו היה מוסמך להחליט על-פי שיקול-דעתו על הענקת זכות לאחר או להמליץ על הענקת זכות כאמור או שהיה ממונה על עובד בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה".
הצעת החוק מוסיפה וקובעת כי אין נפקא מינה אם מי שכיהן בתפקיד השיפוטי היה מוסמך לבדו או כחלק מהרכב, או אם ההחלטה או ההמלצה היא על הענקת זכות או קביעתה.
חובת הצינון תהא למשך שלוש שנים מיום פרישתו של מי שכיהן בתפקיד שיפוטי. עוד נקבע בהצעת החוק כי ועדה תהא רשאית לפטור את השופט מחובת צינון אם חלפו חמש שנים מיום גמר טיפולו בתיק נשוא ניגוד העניינים.
פער תמוה ביותר
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי תיקון משנת 2012 החיל על גופי אכיפה, כגון הרשות לאיסור הלבנת הון, משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הוראות צינון והגבלות מחמירות יותר בשל הרגישות המיוחדת של תפקידם והסמכויות המיוחדות הנתונות בידיהם. לעומת זאת, בשל העובדה שמי שמכהן במשרה שיפוטית אינו נחשב חלק מעובדי המדינה, והוראות החוק אינן חלות עליו, נוצר פער תמוה ביותר.
בדברי ההסבר, התייחס ח"כ רוטמן לכך שהשופט מלצר עצמו דן לאחרונה בסוגיית "השבי רגולטורי" שבא לידי ביטוי "ב"תופעת הדלת המסתובבת", שמכוחה נושאי משרה בכירים לשעבר במגזר הציבורי וברשויות הרגולטוריות מתמנים למשרות בגופים פרטיים, אשר עליהם הם פיקחו בעבר. לפסק הדין היו השפעות רבות על מהלך העסקים של חברות הביטוח.
רוטמן הוסיף כי "בעוד שהפרקליט מטעם מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה שעסק בתיק זה יהיה מוגבל בתקופת צינון של 3 שנים בטרם יוכל לעבוד באחת מחברות הביטוח שהיו קשורות לתיק - הרי שהשופט שדן בתיק ואף קבע קביעות שהשפיעו על מהלך העסקים של חברות הביטוח, יוכל להתמנות לתפקיד בכיר באחת מהחברות מיד בתום כהונתו, ללא כל הגבלה, ועוד טרם יבשה הדיו על פסק הדין שנתן בעניין".
מבית המשפט לאקדמיה
יש לציין כי חנן מלצר, כך נראה, לא נח לרגע. במקביל להמשך כהונתו כנשיא מועצת העיתונות וכניסתו לתפקיד יו"ר מגדל, מלצר מתכוון לטפח גם קריירה אקדמית.
לפני שבועיים החליטו נשיא ורקטור האוניברסיטה העברית בירושלים לאשר את מינויו של מלצר לתפקיד פרופסור חבר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה. מלצר הוא בעל תואר ראשון בלבד, אולם הוא קיבל את הפרופסורה על סמך פסקי דין וכן כתב שלושה מאמרים מקצועיים וגם שישה פרקים בספרים שעוסקים במשפט ציבורי.
בהודעה מטעם האוניברסיטה נכתב כי "במקביל לכתיבת פסקי דין תקדימיים בתחומים מגוונים, השופט מלצר שמר כל העת על קשר עם האקדמיה. במהלך השנים הוא פרסם מאמרים ופרקים בספרים בנושאים של המשפט הציבורי, השתתף בכנסים אקדמיים ולימד קורסים במוסדות שונים, כולל בפקולטה שלנו".
יש לציין כי מלצר יכהן כפרופסור באקדמיה בהיקף של רבע משרה וללא תשלום, זאת כאמור במקביל להיותו יו"ר מגדל אחזקות ופיננסים וכן נשיא מועצת העיתונות.
