גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשעה בפלילים סוגרת את הדלת לשערי הכנסת? כך זה נגמר בפעמים הקודמות

אם נתניהו יחתום על הסדר שכולל קלון וינסה לחזור בעתיד לפוליטיקה הוא לא יהיה הראשון - איך עשו זאת קודמיו? וגם: האם האישום נגדו בשוחד הוא תקדימי, ומי אחראי לכך שחוקת הליכוד נוקשה במיוחד כלפי מורשעים בפלילים

מיקי זוהר, הליכוד המהדורה המרכזית, רשת 13, 17.1.22 / צילום: לשכת עורכי הדין
מיקי זוהר, הליכוד המהדורה המרכזית, רשת 13, 17.1.22 / צילום: לשכת עורכי הדין

האם אחרי יותר מחמש שנים שבהם השתלטו על סדר היום והפכו לסלע המחלוקת המרכזי בישראל, תיקי נתניהו יגיעו לסיומם וייצאו מחיינו? לפחות במשך מספר ימים בשבוע החולף היה נדמה לעתים שהתשובה לכך חיובית.

הפרסומים על מגעים להסדר טיעון בין ראש הממשלה לשעבר לבין היועץ המשפטי לממשלה הביאו איתם לא רק ביקורת חריפה משני צדי המפה הפוליטית, אלא גם אין-ספור חישובים, תרחישים וספקולציות. האם נתניהו, רב-האומן הפוליטי, שנתפס כמי שתמיד מצליח לשלוף עוד קלף מהשרוול, יוכל להיחלץ גם מהסדר טיעון שעלול לשים סוף לקריירה הפוליטית שלו?

אז הנה, אולי בפעם האחרונה, כמה נקודות שחשוב לדעת על תיקי נתניהו ועל מה שטומן בחובו הסדר הטיעון האפשרי, שהמתווה שלו פורסם השבוע.

היה כבר

נפתח בביקורת החריפה. כשח"כ מיקי זוהר הגיע להתראיין השבוע במהדורה המרכזית של חדשות 13, הוא תקף את המצב שאליו נקלע נתניהו וקבע כי "עצם הגשת כתבי האישום הללו, כשהמציאו עבירת שוחד חדשה, בסיקור, מה שלא היה באף דמוקרטיה בעולם, זה דבר מופרך מיסודו". יש משהו מייאש בטענה הזאת של זוהר, ולו מפני שהוא כבר השמיע אותה במאי 2019. ואחר-כך שוב במאי 2020. ואולי בעוד הזדמנויות - אלה רק שני מקרים שנבדקו כאן במדור המשרוקית. וזוהר כמובן לא לבד.

העובדות הן ששוחד מהסוג שבו מואשם נתניהו אינו תקדימי בעולם, ואפילו לא כאן בישראל. כתבה נרחבת של "המשרוקית", מדצמבר 2019, סקרה דוגמאות כאלה וביניהן חקירה שנפתחה באוסטרליה בחשד שתאגיד ניוז קורפ של רופרט מרדוק ניסה לשחד סנאטור אוסטרלי באמצעות הצעות למה שניתן לכנות "סיקור חיובי" (התיק נסגר לבסוף); והרשעתו של נשיא פרו, אלברטו פוג'ימורי, ב-2015 בגין מעילה בכספי ציבור כדי להטות את הסיקור בשמונה צהובונים (פוג'ימורי זוכה בערעור).

ואם זוהר לא שמע על המקרים הללו ופספס את הכתבה מלפני שנתיים, אנחנו יכולים להוסיף למענו דוגמה טרייה, שמסיבות מובנות זכתה ללא מעט הדים גם בתקשורת הישראלית. באוקטובר האחרון נאלץ קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לפרוש מתפקידו, לאחר שהמשטרה פשטה על משרדיו במסגרת חקירת פרשת שחיתות. החשד: קורץ ובכירים נוספים במפלגתו נהנו מפרסום סקרים מוטים לטובתם, ולסיקור אוהד מסוגים נוספים, בתמורה לכספים שהעבירו לכלי התקשורת ישירות ממשרד האוצר האוסטרי.

ומה בישראל? גם זאת דוגמה שהפכה די מוכרת על רקע תיקי נתניהו. נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, הוגש בפברואר 2017 כתב אישום שכלל קבלה של טובות הנאה מסוגים שונים, ביניהן הטיית סיקור לטובתו במקומון בתמורה להטבות במאות אלפי שקלים שסיפק לקבלן בעיר. בסופו של דבר הוא אומנם הורשע רק בסעיפי האישום שכללו שוחד כספי, אך השופטת בתיק, לימור מרגולין-יחידי, הדגישה כי טובות הנאה יכולות להתבטא עקרונית גם בצעדים לשיפור דימויו של נבחר הציבור וב"פרסום אוהד וחיובי".

 

הקלון לא סגר את החלון

באותו ראיון נשאל זוהר על היום שאחרי נתניהו, במקרה שזה אכן יקבל את הסדר הטיעון שמוצע לו. זוהר, כמו שאר עמיתיו בליכוד, העדיף להתחמק מהתייחסות ישירה לשאלה, אבל לכולם ברור שזה מה שהמערכת הפוליטית עוסקת בו בקדחתנות מאז הפרסום על האפשרות להסדר. האם ייתכן שנתניהו באמת מסכים למתווה שהמשמעות שלו היא הרחקתו מהפוליטיקה למשך שבע השנים הבאות?

מילת המפתח כאן היא "קלון", נושא שעסקנו בו בקצרה במהלך השבוע. ראשית, למה שבע שנים? תיקון שהוכנס לחוק יסוד: הכנסת בשנת 2000 קובע כי מי שהורשע ונידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, ועברו פחות משבע שנים מהיום בו גמר לרצות את עונשו, לא זכאי להיבחר לכנסת. זאת, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות קובע כי העבירה בה הורשע לא גוררת עימה קלון.

המושג "קלון" אינו מבוסס בחוק הישראלי, והטלתו על נבחרי ציבור לאורך עשרות שנים הייתה תמיד תלויה בהקשר והנסיבות בהן בוצעו העבירות ונתונה לשיקול-דעתם של השופטים. בנוסף, כפי שעולה מלשון הסעיף שהבאנו, הטלת הקלון עצמה לא מספיקה כדי לשלוח פוליטיקאי הביתה, אם הוא לא נשלח במקביל גם למאסר של לפחות שלושה חודשים.

מאז נחקק התיקון לחוק, נאלצו שלל פוליטיקאים שהורשעו בבית המשפט ורצו לחזור בכל זאת לשדה הפוליטי, להתמודד עם עניין הקלון. האם אפשר ללמוד משהו מהדרך שלהם על מה שעשוי לצפות לנתניהו?

הדוגמה הייחודית ביותר היא אולי של אריה דרעי, מי שצפוי להתמודד פעמיים עם סוגיית הקלון. דרעי הורשע כידוע באופן סופי ב-2000 בבית המשפט העליון והשתחרר ממאסר ב-2002, מה שאומר שהוא יכול היה לחזור לכנסת רק ב-2009. אבל עוד קודם לכן, ב-2008, הוא ביקש להתמודד בבחירות לראשות עיריית ירושלים. טענתו הייתה כי הסעיף בחוק הרשויות המקומיות המגביל התמודדות בשל קלון, הוארך משש לשבע שנים רק לאחר שכבר הורשע, ולכן לא חל עליו. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו. ב-2013 הוא חזר כידוע לפוליטיקה הארצית, אך ממש לאחרונה חתם על הסדר טיעון שבו הודה בעבירות מס.

למרות זאת, הפעם, על-פי הערכות בתקשורת, דרעי ממש לא מתכוון להמתין זמן רב לפני שיחזור לפוליטיקה. כיצד יעשה זאת? על-פי ההסדר, דרעי יתפטר מהכנסת עוד לפני שייקבע האם במעשים יש קלון. במקרה כזה, לכאורה, השאלה אמורה לצוץ שוב אם דרעי יבקש לחזור למשחק, אלא שמכיוון שההסדר לא כולל עונש מאסר, במערכת הבחירות הבאה כבר לא יהיה דבר שימנע ממנו להיבחר לכנסת (שאלת הקלון תעלה בכל זאת רק אם ירצה להתמנות לשר).

גם המקרים של חיים רמון וצחי הנגבי מספקים דוגמאות לפוליטיקאים שהורשעו בפלילים וחזרו לחיים הפוליטיים. רמון הורשע במעשה מגונה, ונגזרו עליו 120 שעות "שירות לתועלת הציבור" (עונש קל יותר מעבודות שירות), אך השופטים קבעו כי אין במעשיו קלון, והוא התמנה לתפקיד המשנה לראש הממשלה תוך חצי שנה.

במקרה של צחי הנגבי, שהורשע בפרשת המינויים הפוליטיים, השופטים דווקא קבעו כי במעשיו יש קלון, והוא נאלץ להתפטר מיד מהכנסת. אך מכיוון שלא נגזר עליו עונש מאסר כלשהו, דבר לא מנע ממנו להיבחר מחדש לכנסת בבחירות הבאות שהתקיימו ב- 2013, כשנתיים לאחר מכן.

נתיב נוסף לכנסת, עוקף עונש מאסר וקלון, הוא החנינה הנשיאותית. גם האופציה הזאת הוזכרה כחלק מהספקולציות לגבי מהלכיו העתידיים של נתניהו. ספק אם רבים זוכרים שיש לכך כבר דוגמה מהעבר. יעקב כץ (כצל'ה) הורשע ב-2003 במתן עדות שקר ובהפעלה פיראטית של ערוץ 7, ונידון לחצי שנה של עבודות שירות. איך קרה שלמרות זאת הוא היה יכול להיבחר לכנסת ב-2009, וזאת מבלי שיו"ר ועדת הבחירות או בית המשפט דנו בשאלה האם יש קלון במעשיו? התשובה לכך היא החנינה שקיבל מהנשיא משה קצב ב-2006.

הסטנדרטים של חוקת הליכוד

גם אם נתניהו יעזוב באופן מיידי את הכנסת, ייתכן כי הוא ירצה להישאר יו"ר הליכוד. אך האם חוקת הליכוד בכלל מאפשרת למי שהורשע בפלילים להשתייך למפלגה? כאן מתגלה כי הסטנדרטים שמציבה כיום התנועה שבראשה עומד נתניהו הם לא קלים.

החוקה קובעת כי אדם שהורשע, ונידון למאסר של שלושה חודשים ומעלה, לא יורשה להיות מועמד ברשימת הליכוד לכנסת, אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות של המפלגה כי אין במעשיו קלון. הניסוח אומנם דומה לחוק יסוד: הכנסת, אך בהבדל מהותי אחד - כאן אין הגבלה של שבע שנים בלבד, ולכאורה ניתן למנוע מאדם להיכנס לרשימת הליכוד כל חייו. סעיף נוסף בחוקה קובע כי בית הדין של הליכוד מוסמך להפסיק את חברותו של חבר תנועה אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

כמובן שאת חוקת הליכוד ניתן לשנות באמצעות הצבעות במרכז או בוועידת המפלגה, כך שגם זה לא חייב להיות סוף פסוק מבחינתו של נתניהו. ובכל זאת, איך קרה שחוקת הליכוד מציבה סטנדרטים כה נוקשים בעניין? כפי שציינה השבוע העיתונאית טל שניידר, לא מדובר בסעיפים עתיקים במיוחד בחוקת המפלגה. את השינויים הללו דחף מי שכיהן כיו"ר הליכוד ב-2006, במטרה לדחוק החוצה את יריבו משה פייגלין. שמו, כידוע, הוא בנימין נתניהו.

לקריאה נוספת:

- כתבת המשרוקית מדצמבר 2019: לא רק בישראל חוקרים סיקור חיובי לפוליטיקאים
- בדיקת המשרוקית ממאי 2020: האישום נגד נתניהו לא חדש בעולם, ולא בארץ, ולא נקרא "סיקור חיובי" 
- חוק יסוד: הכנסת
- חוקת הליכוד
- מאמר של רות גביזון: עבירה שיש עמה קלון כפסול לכהונה ציבורית

 *** חזקת חפות: בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות 

עוד כתבות

טאלנטים מסרבים למשימות / אילוסטרציה: Shutterstock

"טאלנטים מסרבים לבצע משימות": האם הגיע הזמן להציע תשלום על מבחני קבלה?

בשיא הביקוש לעובדים, הרשתות התמלאו דיונים על עול המטלות שניתנות למועמדים כחלק מתהליך הגיוס והיו גם מעסיקים שנענו לבקשות תשלום ● רוב החברות עדיין נמנעות מכך ● האם זה ישתנה, ואיזה סטארט-אפ משלם עד 1,000 שקל למועמד רציני ● ניהול וקריירה

עו''ד מיה ליקוורניק / צילום: תומר הרפז

אור ירוק מוועדת המינויים: עו"ד מיה ליקוורניק מתקרבת לתפקיד יו"ר נת"ע

אם מינויה יאושר באופן סופי על ידי שרי האוצר והתחבורה, לליקוורניק אתגרים רבים לפתחה: כל הפרויקטים שבאחריות החברה נמצאים בעיכובים, כמו למשל קווי הרכבת הקלה בגוש דן ● ליקוורניק הובילה במשך יותר משני עשורים את אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, בו הייתה שותפה בכירה

בנין חברת חשמל ת''א / צילום: איל יצהר

"בניינים עומדים ריקים חודשים": למה הקבלנים מפחדים כל כך מחברת החשמל

קבלנים שבונים במחוז תל אביב מתלוננים על התנהלות קשה מול אחד הגורמים המרכזיים בשלב קבלת טופס אכלוס - חברת החשמל • העיכובים מגדילים את העלויות לקבלנים, ומאלצים את הדיירים לחפש מקום מגורים זמני • חברת החשמל: "ההזמנות מבוצעות לפי אמות המידה שקבעה רשות החשמל"

דגלי האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

שאלת 30 מיליארד האירו: האיחוד מתלבט מה לעשות עם הנכסים הרוסיים שנתפסו

מאז הסנקציות בפברואר, מדינות האיחוד האירופי הקפיאו יותר מ-22 מיליארד אירו השייכים לבנק המרכזי הרוסי  וקרוב ל-10 מיליארד אירו בנכסים פרטיים של מאות אנשי העסקים ● המדינות הבלטיות דורשות להשתמש בכספים כדי לסייע לאוקראינה, אך זהו צעד בעייתי מבחינה חוקית במדינות אחרות

נכס של אפיק סוויס בשווייץ / צילום: אתר החברה

אקירוב: "אם לא היינו משלימים את הנפקת אפיק סוויס - זה היה נתפס ככישלון"

אלרוב נדל"ן בשליטת אלפרד אקירוב הנפיקה פעילותה בשווייץ תחת אפיק סוויס לפי שווי של 693 מיליון פרנק שוויצרי (2.4 מיליארד שקל) ותגייס עד 203 מיליון פרנק שוויצרי ● אקירוב על ההתעקשות להמשיך במהלך על אף מצב השווקים: "היינו כבר ברוד-שואו. כעת שוק ההון יאפשר לנו לגייס בעלויות חוב יותר נמוכות"

זיו ספיר / צילום: אילן בשור

אי.בי.אי מצטרפת לטרנד החם: מגייסת קרן של 200 מיליון דולר להקמת חוות שרתים

קרן החוב וולקנו מבית אי.בי.אי מסכמת שנת פעילות שבמהלכה כבר השלימה גיוס של מיליארד שקל, למימון מיזמי נדל"ן מניב בארה"ב

ישיבה של קבינט הקורונה, מאי 2020 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

בג"ץ ישדר בשידור חי את הדיון בעתירות לפרסום תמלילי ישיבות הקורונה

מספר גופי תקשורת ובהם גלובס הגישו בינואר 2021 עתירה לחשיפת תמלילי דיוני הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה והטלת המגבלות ● הציפייה היתה כי ממשלת בנט תבחן את העמדה של הממשלה הקודמת ותאפשר את פרסום הפרוטוקולים, אך העמדה המתנגדת נותרה על כנה ● ביום שני הקרוב ישדר בג"ץ את הדיון בנושא 

סוף החגיגות בענף. ''משבר ההייטק יהיה ממושך מהרגיל, היערכו לקיצוצים” / אילוסטרציה: Shutterstock

ענקית ההון סיכון סקויה: "המשבר בהייטק יהיה ממושך. זה הזמן לקצץ"

קרן ההון סיכון, שנחשבת לאחת הגדולות בעמק הסיליקון, עדכנה את היזמים בתחזיות שלה למשבר הכלכלי ● התמריצים הממשלתיים מוצו בקורונה, עליית הריבית תקשה גם על הסטארט־אפים, והכלכלה צפויה להצטמצם ● בקרן ממליצים להכין תוכניות קיצוצים ולהתמקד ברווחיות

גילעד אלטשולר, שגיא יוגב, יורם נוה, ניר כהן / צילום: איל יצהר, גל חרמוני, כדיה לוי, ורדי כהנא

איך ייגמר ההימור של אלטשולר שחם ומגדל על מניות ההייטק הישראליות?

בשנים האחרונות גילו המוסדיים את ענף הטכנולוגיה והשקיעו כ–21 מיליארד דולר מכספי החוסכים במניות הסקטור ● אלטשולר שחם השקיע מאות מיליוני דולרים ב–Wix, מגדל בנייס, והם לא היחידים ● איך ישפיעו עליהם הירידות בשווקים?

בית הדין הרבני בת''א / צילום: Shutterstock

פסק הדין החתרני ביותר נגד בית הדין הרבני ניתן דווקא בבית הדין עצמו

בית הדין הרבני פסק לאחרונה בענייני "הסכמי מסדרון", כאלו שמגיעים אליהם תוך כדי הדיון באולם או מחוצה לו, עבור זוגות שמתגרשים ● מבעלי הדין נדרש לקבל החלטות במקום, לעיתים מבלי שהייתה להם שהות לעבור ביסודיות על הפרטים, או לשקול לעומק את הפשרות אליהם הגיעו

קבוצת תיירים בירושלים / צילום: Shutterstock

מפיזור גיאוגרפי ועד סדרות טלוויזיה: מומחה התיירות העולמי עם עצות מיתוג לישראל

המומחה הבינלאומי למיתוג ערים, אנגין קליקבס, סבור שישראל צריכה לייצר "קואליציה של גופים" - ומציג שלוש דרכים למיתוג המדינה ביום שאחרי הקורונה ● על הפרק: קידום יעדים חדשים מחוץ לתל אביב וירושלים, קמפיינים ממוקדים ושימוש במדיום הטלוויזיוני

יאיר לפיד והלל קוברינסקי מאחוריו/ צילום: רוני שיצר

ללא תפקיד רשמי או הסכם ניגוד עניינים: האיש של יאיר לפיד שמושך בחוטים וממנה בכירים

הלל קוברינסקי הוא ממקימי יש עתיד ונחשב לאחד האנשים המקורבים לראש הממשלה החליפי ● למרות שרשמית הוא לא אוחז בתפקיד רשמי, נראה שחלק גדול מהמהלכים של לפיד, כמו גם מינויים של בכירים עוברים דרכו ● וגם: מדוע הקואליציה נדרכה כשזועבי הציבה דרישות, אבל נשארה אדישה למרד של ביטון?

ישראל הגיעה לצמרת תשואות הנדל”ן המניב, אבל כמה מזה תלוי בהייטק? / צילום: Shutterstock, Avon Dissanayake

ישראל בצמרת תשואות הנדל"ן המניב העולמית, אבל תלויה בעיקר בענף אחד

התשואה הממוצעת של נכסים מניבים בישראל הגיעה בשנת 2021 לרמה של 13.8% והיא ניצבת במקום השלישי בעולם ● אבל בכל הנוגע לפיתוח ענפים חדשים בתחום, ישראל משתרכת מאחור

מטוס של חברת ישראייר / צילום: תמר מצפי

ישראייר מסכמת רבעון עם רווח נקי של 1.8 מיליון דולר

הרווח הגולמי של ישראייר ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-4.7 מיליון דולר - פי שלושה מהרווח הגולמי ברבעון המקביל ב-2019, טרום הקורונה ● רואי החשבון של ישראייר העריכו כי החברה מסוגלת לעמוד בכל התחייבויותיה בעתיד הנראה לעין ● מההנהלה נמסר: "ישראייר לא עצרה מלכת לכל אורך משבר הקורונה"

איזון בריא בין עבודה לחיי פנאי / צילום: Shutterstock, fizkes

מחפשים איזון עבודה-חיים מושלם? אלו הערים שכדאי לגור בהן. וגם אלה שלא

מחקר חדש, שבדק את האיזון בין החיים לעבודה ב-100 ערים גלובליות, מדרג את המקומות הטובים ביותר, וגם הגרועים ביותר לאיזון עבודה-חיים ● ברן, ג'נבה והלסינקי מובילות את הרשימה, אילו ערים הגיעו לתחתית?

אלכס גינצבורג, רותי שמחה ועידו ויגדור, ויולה קרדיט / צילום: באדיבות ויולה קרדיט

ויולה קרדיט גייסה 700 מיליון דולר כדי לספק קווי אשראי לחברות פינטק

קרן החוב הוותיקה ויולה קרדיט מציעה קווי אשראי של 3-4 שנים לחברות פינטק שזקוקות להון זמין לצורך מתן הלוואות ללקוחות הקצה ● המשקיעים מאחורי ויולה קרדיט הם גופים מוסדיים ישראלים

מוסי רז, מרצ / צילום: שלומי יוסף

האם מחיר החשמל בישראל הוא בין הזולים בעולם?

האם מחיר החשמל בחו"ל גבוה מהתעריף שגובים מאיתנו בישראל? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אזרח מקומי צופה על אזור העסקים של ריאד / צילום: Shutterstock

עשרות אנשי עסקים טסו לאחרונה לסעודיה עם דרכון ישראלי

חשיפת גלובס: עשרות אנשי עסקים הגיעו לסעודיה עם דרכון ישראלי לאחר שזו ביטלה את האיסור על נחיתת ישראלים בשטחה ● המטרה: לנצל את התחממות היחסים בין המדינות לטובת חתימה על הסכמים כלכליים בין הצדדים

שי דתיקה, מנכ''ל ומייסד INX / צילום: איל יצהר

הוא הקים מערכת מסחר בקריפטו ובטוח למרות המשבר: "הבלוקצ'יין הוא עתיד הפיננסיים"

שי דתיקה, מייסד פלטפורמת INX למסחר בני"ע דיגיטליים ובמטבעות קריפטוגרפיים, טוען כי "נגמרו הימים שהבנק בישראל התקשר לברוקר האמריקאי שיעביר פקודה לעסקה שתיסלק למחרת" ● "אני מפעיל מערכת שאפשר לסחור בה מכל העולם 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. אני זמין פי שישה יותר מהנאסד"ק, ויש פתרונות טכנולוגיים כמעט לכל קושי שנלווה לבלוקצ'יין"

שופט ביה''ד האזורי לעבודה בב''ש, יוחנן כהן / צילום: דוברות בתי המשפט

השופט הזה העתיק פסק דין ונתפס. כעת הוא עשה זאת שוב ונמצא בסכנת הדחה

לפני מספר חודשים נציב התלונות על שופטים קבע שהשופט יוחנן כהן העתיק פסק דין מתוך הכרעות של שופטים אחרים ● חרף הודאתו בהאשמות, השופט המשיך במעשיו החמורים ● כעת, הנציב ממליץ להגיש קובלנה נגד השופט הסורר, ועשוי לקדם את הדחתו ממערכת המשפט