גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרשעה בפלילים סוגרת את הדלת לשערי הכנסת? כך זה נגמר בפעמים הקודמות

אם נתניהו יחתום על הסדר שכולל קלון וינסה לחזור בעתיד לפוליטיקה הוא לא יהיה הראשון - איך עשו זאת קודמיו? וגם: האם האישום נגדו בשוחד הוא תקדימי, ומי אחראי לכך שחוקת הליכוד נוקשה במיוחד כלפי מורשעים בפלילים

מיקי זוהר, הליכוד המהדורה המרכזית, רשת 13, 17.1.22 / צילום: לשכת עורכי הדין
מיקי זוהר, הליכוד המהדורה המרכזית, רשת 13, 17.1.22 / צילום: לשכת עורכי הדין

האם אחרי יותר מחמש שנים שבהם השתלטו על סדר היום והפכו לסלע המחלוקת המרכזי בישראל, תיקי נתניהו יגיעו לסיומם וייצאו מחיינו? לפחות במשך מספר ימים בשבוע החולף היה נדמה לעתים שהתשובה לכך חיובית.

הפרסומים על מגעים להסדר טיעון בין ראש הממשלה לשעבר לבין היועץ המשפטי לממשלה הביאו איתם לא רק ביקורת חריפה משני צדי המפה הפוליטית, אלא גם אין-ספור חישובים, תרחישים וספקולציות. האם נתניהו, רב-האומן הפוליטי, שנתפס כמי שתמיד מצליח לשלוף עוד קלף מהשרוול, יוכל להיחלץ גם מהסדר טיעון שעלול לשים סוף לקריירה הפוליטית שלו?

אז הנה, אולי בפעם האחרונה, כמה נקודות שחשוב לדעת על תיקי נתניהו ועל מה שטומן בחובו הסדר הטיעון האפשרי, שהמתווה שלו פורסם השבוע.

היה כבר

נפתח בביקורת החריפה. כשח"כ מיקי זוהר הגיע להתראיין השבוע במהדורה המרכזית של חדשות 13, הוא תקף את המצב שאליו נקלע נתניהו וקבע כי "עצם הגשת כתבי האישום הללו, כשהמציאו עבירת שוחד חדשה, בסיקור, מה שלא היה באף דמוקרטיה בעולם, זה דבר מופרך מיסודו". יש משהו מייאש בטענה הזאת של זוהר, ולו מפני שהוא כבר השמיע אותה במאי 2019. ואחר-כך שוב במאי 2020. ואולי בעוד הזדמנויות - אלה רק שני מקרים שנבדקו כאן במדור המשרוקית. וזוהר כמובן לא לבד.

העובדות הן ששוחד מהסוג שבו מואשם נתניהו אינו תקדימי בעולם, ואפילו לא כאן בישראל. כתבה נרחבת של "המשרוקית", מדצמבר 2019, סקרה דוגמאות כאלה וביניהן חקירה שנפתחה באוסטרליה בחשד שתאגיד ניוז קורפ של רופרט מרדוק ניסה לשחד סנאטור אוסטרלי באמצעות הצעות למה שניתן לכנות "סיקור חיובי" (התיק נסגר לבסוף); והרשעתו של נשיא פרו, אלברטו פוג'ימורי, ב-2015 בגין מעילה בכספי ציבור כדי להטות את הסיקור בשמונה צהובונים (פוג'ימורי זוכה בערעור).

ואם זוהר לא שמע על המקרים הללו ופספס את הכתבה מלפני שנתיים, אנחנו יכולים להוסיף למענו דוגמה טרייה, שמסיבות מובנות זכתה ללא מעט הדים גם בתקשורת הישראלית. באוקטובר האחרון נאלץ קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, לפרוש מתפקידו, לאחר שהמשטרה פשטה על משרדיו במסגרת חקירת פרשת שחיתות. החשד: קורץ ובכירים נוספים במפלגתו נהנו מפרסום סקרים מוטים לטובתם, ולסיקור אוהד מסוגים נוספים, בתמורה לכספים שהעבירו לכלי התקשורת ישירות ממשרד האוצר האוסטרי.

ומה בישראל? גם זאת דוגמה שהפכה די מוכרת על רקע תיקי נתניהו. נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, הוגש בפברואר 2017 כתב אישום שכלל קבלה של טובות הנאה מסוגים שונים, ביניהן הטיית סיקור לטובתו במקומון בתמורה להטבות במאות אלפי שקלים שסיפק לקבלן בעיר. בסופו של דבר הוא אומנם הורשע רק בסעיפי האישום שכללו שוחד כספי, אך השופטת בתיק, לימור מרגולין-יחידי, הדגישה כי טובות הנאה יכולות להתבטא עקרונית גם בצעדים לשיפור דימויו של נבחר הציבור וב"פרסום אוהד וחיובי".

 

הקלון לא סגר את החלון

באותו ראיון נשאל זוהר על היום שאחרי נתניהו, במקרה שזה אכן יקבל את הסדר הטיעון שמוצע לו. זוהר, כמו שאר עמיתיו בליכוד, העדיף להתחמק מהתייחסות ישירה לשאלה, אבל לכולם ברור שזה מה שהמערכת הפוליטית עוסקת בו בקדחתנות מאז הפרסום על האפשרות להסדר. האם ייתכן שנתניהו באמת מסכים למתווה שהמשמעות שלו היא הרחקתו מהפוליטיקה למשך שבע השנים הבאות?

מילת המפתח כאן היא "קלון", נושא שעסקנו בו בקצרה במהלך השבוע. ראשית, למה שבע שנים? תיקון שהוכנס לחוק יסוד: הכנסת בשנת 2000 קובע כי מי שהורשע ונידון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, ועברו פחות משבע שנים מהיום בו גמר לרצות את עונשו, לא זכאי להיבחר לכנסת. זאת, אלא אם כן יו"ר ועדת הבחירות קובע כי העבירה בה הורשע לא גוררת עימה קלון.

המושג "קלון" אינו מבוסס בחוק הישראלי, והטלתו על נבחרי ציבור לאורך עשרות שנים הייתה תמיד תלויה בהקשר והנסיבות בהן בוצעו העבירות ונתונה לשיקול-דעתם של השופטים. בנוסף, כפי שעולה מלשון הסעיף שהבאנו, הטלת הקלון עצמה לא מספיקה כדי לשלוח פוליטיקאי הביתה, אם הוא לא נשלח במקביל גם למאסר של לפחות שלושה חודשים.

מאז נחקק התיקון לחוק, נאלצו שלל פוליטיקאים שהורשעו בבית המשפט ורצו לחזור בכל זאת לשדה הפוליטי, להתמודד עם עניין הקלון. האם אפשר ללמוד משהו מהדרך שלהם על מה שעשוי לצפות לנתניהו?

הדוגמה הייחודית ביותר היא אולי של אריה דרעי, מי שצפוי להתמודד פעמיים עם סוגיית הקלון. דרעי הורשע כידוע באופן סופי ב-2000 בבית המשפט העליון והשתחרר ממאסר ב-2002, מה שאומר שהוא יכול היה לחזור לכנסת רק ב-2009. אבל עוד קודם לכן, ב-2008, הוא ביקש להתמודד בבחירות לראשות עיריית ירושלים. טענתו הייתה כי הסעיף בחוק הרשויות המקומיות המגביל התמודדות בשל קלון, הוארך משש לשבע שנים רק לאחר שכבר הורשע, ולכן לא חל עליו. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיו. ב-2013 הוא חזר כידוע לפוליטיקה הארצית, אך ממש לאחרונה חתם על הסדר טיעון שבו הודה בעבירות מס.

למרות זאת, הפעם, על-פי הערכות בתקשורת, דרעי ממש לא מתכוון להמתין זמן רב לפני שיחזור לפוליטיקה. כיצד יעשה זאת? על-פי ההסדר, דרעי יתפטר מהכנסת עוד לפני שייקבע האם במעשים יש קלון. במקרה כזה, לכאורה, השאלה אמורה לצוץ שוב אם דרעי יבקש לחזור למשחק, אלא שמכיוון שההסדר לא כולל עונש מאסר, במערכת הבחירות הבאה כבר לא יהיה דבר שימנע ממנו להיבחר לכנסת (שאלת הקלון תעלה בכל זאת רק אם ירצה להתמנות לשר).

גם המקרים של חיים רמון וצחי הנגבי מספקים דוגמאות לפוליטיקאים שהורשעו בפלילים וחזרו לחיים הפוליטיים. רמון הורשע במעשה מגונה, ונגזרו עליו 120 שעות "שירות לתועלת הציבור" (עונש קל יותר מעבודות שירות), אך השופטים קבעו כי אין במעשיו קלון, והוא התמנה לתפקיד המשנה לראש הממשלה תוך חצי שנה.

במקרה של צחי הנגבי, שהורשע בפרשת המינויים הפוליטיים, השופטים דווקא קבעו כי במעשיו יש קלון, והוא נאלץ להתפטר מיד מהכנסת. אך מכיוון שלא נגזר עליו עונש מאסר כלשהו, דבר לא מנע ממנו להיבחר מחדש לכנסת בבחירות הבאות שהתקיימו ב- 2013, כשנתיים לאחר מכן.

נתיב נוסף לכנסת, עוקף עונש מאסר וקלון, הוא החנינה הנשיאותית. גם האופציה הזאת הוזכרה כחלק מהספקולציות לגבי מהלכיו העתידיים של נתניהו. ספק אם רבים זוכרים שיש לכך כבר דוגמה מהעבר. יעקב כץ (כצל'ה) הורשע ב-2003 במתן עדות שקר ובהפעלה פיראטית של ערוץ 7, ונידון לחצי שנה של עבודות שירות. איך קרה שלמרות זאת הוא היה יכול להיבחר לכנסת ב-2009, וזאת מבלי שיו"ר ועדת הבחירות או בית המשפט דנו בשאלה האם יש קלון במעשיו? התשובה לכך היא החנינה שקיבל מהנשיא משה קצב ב-2006.

הסטנדרטים של חוקת הליכוד

גם אם נתניהו יעזוב באופן מיידי את הכנסת, ייתכן כי הוא ירצה להישאר יו"ר הליכוד. אך האם חוקת הליכוד בכלל מאפשרת למי שהורשע בפלילים להשתייך למפלגה? כאן מתגלה כי הסטנדרטים שמציבה כיום התנועה שבראשה עומד נתניהו הם לא קלים.

החוקה קובעת כי אדם שהורשע, ונידון למאסר של שלושה חודשים ומעלה, לא יורשה להיות מועמד ברשימת הליכוד לכנסת, אלא אם קבע יו"ר ועדת הבחירות של המפלגה כי אין במעשיו קלון. הניסוח אומנם דומה לחוק יסוד: הכנסת, אך בהבדל מהותי אחד - כאן אין הגבלה של שבע שנים בלבד, ולכאורה ניתן למנוע מאדם להיכנס לרשימת הליכוד כל חייו. סעיף נוסף בחוקה קובע כי בית הדין של הליכוד מוסמך להפסיק את חברותו של חבר תנועה אם הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

כמובן שאת חוקת הליכוד ניתן לשנות באמצעות הצבעות במרכז או בוועידת המפלגה, כך שגם זה לא חייב להיות סוף פסוק מבחינתו של נתניהו. ובכל זאת, איך קרה שחוקת הליכוד מציבה סטנדרטים כה נוקשים בעניין? כפי שציינה השבוע העיתונאית טל שניידר, לא מדובר בסעיפים עתיקים במיוחד בחוקת המפלגה. את השינויים הללו דחף מי שכיהן כיו"ר הליכוד ב-2006, במטרה לדחוק החוצה את יריבו משה פייגלין. שמו, כידוע, הוא בנימין נתניהו.

לקריאה נוספת:

- כתבת המשרוקית מדצמבר 2019: לא רק בישראל חוקרים סיקור חיובי לפוליטיקאים
- בדיקת המשרוקית ממאי 2020: האישום נגד נתניהו לא חדש בעולם, ולא בארץ, ולא נקרא "סיקור חיובי" 
- חוק יסוד: הכנסת
- חוקת הליכוד
- מאמר של רות גביזון: עבירה שיש עמה קלון כפסול לכהונה ציבורית

 *** חזקת חפות: בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות 

עוד כתבות

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

גילעד אלטשולר ויוסי לוי / צילום: איל יצהר, יח''צ

אלטשולר שחם מאבד לקוחות, והשווי נחתך. ומי בית ההשקעות הצומח שמככב?

עד לא מזמן אף אחד לא דמיין שזה יקרה: שווי חברת הגמל של מור עקף את זה של אלטשולר שחם ● ברקע: הנטישה ההמונית של לקוחות אלטשולר, שמצטברת ליותר מ־100 מיליארד שקל, והצטמקות רווחיו ● במקביל, מור מככב בטבלת התשואות וצומח מהר בהכנסות וברווחים

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

אודי בן שימול, מנכ''ל סודקסו ישראל, בחנות נוחות בחברת מגדל. פותחים גם סופרמרקטים / צילום: יח''צ

חמישה סניפים כבר נפתחו בתע"א: הסופרים מגיעים למקומות העבודה

סודקסו ישראל החלה להפעיל סופרמרקטים וחנויות נוחות במקומות עבודה גדולים - כולל חמישה סניפים בתעשייה אווירית, בשטח שמגיע עד ל-250 מ"ר לחנות ● המנכ"ל: "הביקוש מהשטח גובר"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בת"א לאחר יום מסחר תנודתי; מדד הביומד ירד בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.4% ● החשב הכללי: "השפעת המלחמה על הגירעון מתונה" ● פרמיית הסיכון של ישראל ממשיכה לרדת ● בעקבות פרישת המנכ"לים בנופר אנרג'י, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה ● במיטב מצביעים על חולשה של הכלכלה בארה"ב ● למרות שהיא בשיאה, בוול סטריט אופטימיים לגבי אנבידיה: "תגיע לשווי שוק של 6 טריליון דולר"

השקל מתחזק, אבל מחירי המזון לא יורדים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל מתחזק ומחירי הסחורות בירידה, אז למה ההוזלות לא מגיעות לצרכנים?

הדולר נחלש, מחירי הסחורות בירידה - אבל המחירים בסופר לא צפויים לזוז בקרוב ● בכירים בתעשייה מסבירים כי היבואנים והיצרנים לא ממהרים להוזיל בשל התנודתיות הרבה של השקל, התחייבויות עבר וקשיים לוגיסטיים ● ירידות מחירים, אם יגיעו, לא צפויות לפני 2026

זהבית כהן יוסף / צילום: רמי זרנגר

מצטרפת למימושים: קרן אייפקס מוכרת מניות מקס סטוק ב-120 מיליון שקל

לאחר שמניית מקס סטוק זינקה ב-34% בחודש האחרון, מצטרפת בעלת המניות הגדולה בה, אייפקס, למגמת המימושים בבורסה ● החברה מכרה 5.5% מניות מקס סטוק ב-15.4 שקל למניה - הנחה של 5% על מחיר השוק

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; רובינהוד קפצה ב-13%, פלנטיר בכ-4%

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● אירופה ננעלה בירידות קלות ● פעילות הייצור בסין התכווצה בחודש יוני זה החודש השלישי ברציפות ● קנדה מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים "מתוך ציפייה" להסכם סחר כולל עם ארה"ב ● סין מזהירה את ארה"ב כי לא תסבול הסכמי סחר עם מדינות אחרות אשר מנוגדים לאינטרסים שלה ● בוול סטריט, שבוע המסחר יהיה מקוצר ויסתיים ביום חמישי ב-20:00 שעון ישראל

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

בית המשפט העליון / צילום: Shutterstock, Seth Aronstam

בג"ץ ידון הבוקר בשידור ישיר בעתירות לגבי מינוי ראש השב"כ

רה"מ מבקש למנות את האלוף זיני בניגוד לעמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי הוא בניגוד עניינים בגלל חקירות השב"כ נגד יועציו ● בג"ץ ידון בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את המינוי והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים לתפקיד ● כהונת סגן ראש השב"כ, ש', כממלא מקום ראש השירות צפויה להסתיים באמצע יולי

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון, יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

מוחמד אל־ג'ולאני / צילום: Associated Press, Mosa'ab Elshamy

גם איראן וחיזבאללה בפנים: כך ייראה ההסכם הצפוי עם סוריה

שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● עדכונים שוטפים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

מכונות הדפוס של לנדא דיגיטל פרינטינג / צילום: באדיבות לנדא דיגיטל פרינטינג

הצרות בחברת הדפוס של בני לנדא מגיעות לחברת הנדל"ן המניב

חברת ויתניה דיווחה היום כי חברת לנדא דיגיטל פרינטינג שוכרת משרדים בשלב א' בפרויקט שהיא מקימה בנס ציונה ואמור להתאכלס בשנה הבאה ● דמי השכירות שאמורים היו להיות משולמים מוערכים בכ-48 מיליון שקל בשנה

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● החוק כבר תוקן לפני מספר חודשים כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

פגיעת הטיל האיראני בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

השקל החזק רק ימתן: הגזירות שמאיימות להקפיץ את מחירי המכוניות החשמליות

הטלטלה במשק בעקבות המלחמה מערפלת את אופק התכנון של ענף הרכב למחצית השנייה של 2025 ומעבר לה ● בקרוב אפשר לצפות לגזירות מס חדשות, ומנגד, לשערי מטבע נוחים שיהוו גורם מאזן ● אבל עם תנאי מאקרו הפכפכים ואי-ודאות ביטחונית, גם תחזיות זהירות הן מסוכנות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

שבבים, קרוזים ונייק: המניות מאחורי השיאים בוול סטריט

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● אילו מניות כיכבו, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?