גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגיע הזמן להיות חרדים לחברה הישראלית ולא לסקטור צר ורב-השפעה

בג"ץ המעונות ונפילת חוק הגיוס, נכון לעכשיו, משרתים בעיקר את ההנהגה החרדית ופחות את החברה החרדית ● הגיע הזמן שיסתכלו שם אחרת על המהלכים, לטובתם ולטובת החברה הישראלית כולה

חיילים מתגייסים / צילום: בן אברהם - במחנה
חיילים מתגייסים / צילום: בן אברהם - במחנה

בשבוע שעבר הכריע בג"ץ בנושא סבסוד המעונות לפעוטות. על אף המיקוד לכאורה בשאלת הילדים, הנושא האמיתי, הכלכלי, שעמד על הפרק היה מימון אברכי כוללים. האוכלוסייה החרדית מקדשת כאידאל את המודל לפיו האישה עובדת לפרנסת המשפחה בעוד הגבר לומד ב"כולל" ואינו עובד.

סבסוד המעונות בתנאי שהאם עובדת, אך בלא דרישה לעבודה מהאב, הינו אחד משלל תמריצים שנותנת המדינה לגברים חרדים ללמוד ב"כולל" ולא לעבוד. התמריץ המשמעותי מכולם הוא הפטור מגיוס לצבא. כדי להיות זכאי לפטור, חייב הגבר החרדי ללמוד בישיבה (וב"כולל" לאחר שנישא) ואסור לו לעבוד. אם ייתפס עובד, יימצא בסכנת גיוס לצבא. זאת עד הגיע האברך לגיל שההנהגה החרדית מתנגדת בתוקף להפחתתו. בעבר היה זה 29.

ממשלת נתניהו-לפיד הפחיתה זאת ל-24. הממשלה הנוכחית מקדמת חוק גיוס, שנפל בינתיים בקריאה ראשונה בשל התנגדות חברת קואליציה, שיפחית את גיל הפטור 21 למשך שנתיים שלאחריהן הגיל יעלה ל-23. כתוצאה מכך, החל מגיל 13 ועד גיל הפטור מגיוס, גברים חרדים לומדים כמעט רק לימודי קודש. כמחצית הגברים לא יעבדו לעולם, ואלו שמצטרפים לשוק העבודה, סובלים ברובם מהכנסות נמוכות בשל הפערים הגדולים בהון התעסוקתי ההתחלתי.

מציאות זו משרתת את האינטרס של ההנהגה החרדית הן בהיבט החיובי של שימור הקהילה, והן בהיבט השלילי של יצירת תלות הפרטים בהנהגה לצורכי פרנסתם. בכוחה הפוליטי משיגה ההנהגה החרדית עבור ציבור בוחריה, פטור מגיוס, אוטונומיה חינוכית ותשלומי העברה. משקי הבית, לעומת זאת, נותרים עניים, ובעיקר, חסרי יכולת בחירה. מדינת ישראל מפסידה את תרומת הפרטים החרדים לשוק העבודה ולחברה, ונושאת בנטל המוגבר של מימון המוצרים הציבוריים והרווחה.

מתוך הכרה בשוויון באחריותם של הורים לגידול ילדיהם ולפרנסה, ועל מנת להסיר תמריץ שלילי מדרכם של גברים חרדים שהגיעו לגיל הפטור מגיוס, שונו התקנות מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. נקבע כי על כל הורה לעבוד או לרכוש הכשרה תעסוקתית (או שילוב של השניים) במשך לפחות 24 שעות בשבוע כתנאי לזכאות לסבסוד. בעתירה שהוגשה כנגד התקנות החדשות הכיר בג"ץ בסמכות הממשלה לשנות את תנאי הזכאות, אך קבע, ברוב דעות, שהן תכנסנה לתוקף רק בתחילת שנת הלימודים הבאה.

השופט שטיין קבע שרק "בנסיבות קשות כאשר הסבסוד שנלקח ממנו מהווה חלק מ"ליבת החיים" שלו ושל משפחתו" עשוי לקום לאזרח אינטרס מוגן שהסבסוד לא יילקח ממנו באבחה אחת אלא באופן שיאפשר לו "היערכות לקראת המציאות החדשה". וקבע שתקופת מעבר קצרה משנה "תהא בהכרח בלתי מידתית ובלתי סבירה באופן קיצוני".

השופט גרוסקופף, בפסק דין תמציתי ומבריק, קבע כי משך "יחידת הזמן הרלוונטית" בנסיבות העניין הוא שנה אחת כי מדובר ב"שנת לימודים" במעון. כמו כן קבע שנציגי המדינה לא הציגו "צורך מבורר" המצדיק קטיעת יחידת הזמן האמורה. השופט פוגלמן היה בדעת מיעוט. הסכים שהתקנות הותקנו בסמכות ושהוראת המעבר אינה יכולה להיוותר על כנה, אולם סבר שאין לכפות על הממשלה משך מינימאלי של הוראת מעבר. לקביעתו, יש לאפשר לממשלה לתקן את הוראת המעבר לאור ביקורת בית המשפט ולקבוע הוראת מעבר ראויה כגון הסדר מדורג.

לדעתי, יחידת הזמן הרלוונטית בסוגיה אינה של הפעוט אלא של האברך. הרי זו השאלה האמיתית. בניגוד ליחידת הזמן בעולמם של לא-חרדים, שפעוטותיהם במעון בשעה שהם עובדים, האברך חופשי לבחור, בכל רגע, מה יעשה בזמנו. איני מקל ראש כלל ועיקר בחשיבות הלימודים ב"כולל" עבור האברך, עבור משפחתו, וקהילתו, אבל כולנו, חרדים ולא-חרדים, מגיבים לתמריצים. הדרישה ל-24 שעות בשבוע (שקולה לכחצי משרה בשוק העבודה) עדיין מותירה לאברך עשרות שעות שבועיות ללימודים ב"כולל", ורווחת המשפחה תשתפר כתוצאה מההכנסה הנוספת.

והעיקר, ברמת משק הבית החרדי לא יקרה דבר שניתן לכנותו "היערכות" אם התחולה תהיה בתחילת השנה הבאה ולא בעוד חודש מעתה. היערכות רבה, אך לא ראויה, תתרחש ברמת ההנהגה החרדית, שתפעיל לחץ פוליטי לדחייה נוספת או לביטול התקנות. ובכל מקרה, אם בקואליציה הבאה תהיינה מפלגות חרדיות, התקנות החדשות תבוטלנה בהסכם הקואליציוני.

הכותב הוא פרופ' מן המניין, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

עוד כתבות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?