ד''ר מארק קרני. ''נהיה עדים להפחתה של כ-50% במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה עוד שנת 2030'' / צילום: Associated Press, Kirsty Wigglesworth
"נהיה עדים להפחתה של כ-50% במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה עוד שנת 2030". כך, אמר ד"ר מארק קרני, לשעבר נגיד הבנקים המרכזיים של קנדה ואנגליה, הפועל היום כשליח המיוחד לאו"ם לנושאי אקלים ופיננסים, במפגש מיוחד עם הרגולטורים הפיננסיים בישראל והמשרד להגנת הסביבה ביום שלישי שעבר. במפגש, הציג ד"ר קרני את תפקידה של המערכת הפיננסית במאבק במשבר האקלים וכן תפקידה בהליך למעבר לכלכלה מאופסת פחמן, אליו התחייבו מדינות רבות בעולם, ובהן גם ישראל.
המשרד להגנת הסביבה יזם את המפגש עם ד"ר קרני כחלק משולחן עגול שמקיימים הרגולטורים הפיננסיים בנושא משבר האקלים ושבראשו עומדת נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג. לצד השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, במפגש השתתפו מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן וראשי הגופים הפיננסים - המפקח על הבנקים יאיר אבידן, יו"רית הרשות לניירות ערך ענת גואטה, יו"ר רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון ד"ר משה ברקת, פרופ' פלוג, וגורמי מקצוע מהמשרדים השונים.
המעבר לכלכלה מאופסת פחמן דורש השקעות גדולות באנרגיה מתחדשת, וטרנספורמציה בצריכת אנרגיה בסקוטרים השונים. דוח סוכנות האנרגיה העולמית התריע בשנה שעברה כי כדי לעמוד ביעדי האקלים אליהן התחייבו המדינות ולהגביל את ההתחממות הגלובלית לעליה של מעלה וחצי עד סוף המאה, נדרשות השקעות של ארבעה טריליון דולר מדי שנה בעשור הקרוב - פי שלושה מהקיים. ואולם, בצל המשבר האקלימי הגובר, מדינות העולם מוסיפות להשקיע בדלקים המאובנים המחוללים אותו. למעשה, בכל דקה, בכל יום ובכל שעה - תעשיים הדלקים המזהמים, מסובסדת בעולם ב-11 מיליון דולר.
ד"ר קרני, שהציג במפגש את משנתו, הבהיר לנוכחים בחדר עד כמה משמעותית מנהיגות אקלימית מצד מקבלי ההחלטות, והתווית תוכנית פעולה סדורה שתסלול נתיב למשק ולציבור שנים קדימה. לדבריו,"מצד הממשלות, המהלך המרכזי שיכול לסייע בהיערכות הסקטור הפיננסי, ובכלל המגזר העסקי, הוא קביעת יעדי הפחתות פליטת גזי החממה עבור הענפים השונים, לצד החדירה של אנרגיות מתחדשות. קביעות אלו חשובות ביצירת הוודאות הנדרשת, בפרט בהקשר של ביצוע השקעות. כשאנו מסתכלים על המדיניות והתפתחות הרגולציה בתחום בכלכלות השונות, אנו רואים שהאיחוד האירופי לצד מדינות מובילות ובהן אנגליה, תופסים עמדות הובלה".
"75% מהמימון יצטרך להגיע מהמגזר הפרטי"
במשרד להגנת הסביבה יזמו את המפגש עם ד"ר קרני, כדי ללמוד מניסיונו במסגרת הליכי גיבוש המדיניות הממשלתיים ובמטרה להרחיב את היריעה לקראת גיבוש מפת סיכוני האקלים הלאומית, לרבות הסיכונים הפיננסיים. לפי מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, גלית כהן, "התהליך שאנחנו מבצעים, נועד לסייע לציבור המשקיעים לצמצם את החשיפה לסיכוני אקלים וסביבה, וכן לתמרץ את המשקיעים לפעול כסוכני שינוי במעבר הגלובלי לכלכלה דלת פחמן ומקיימת". כהן הדגישה כי בישראל נושאים עיניים לנעשה באנגליה ולאסטרטגיית הפיננסים שלה, וכן נשקלת האפשרות לאמץ את הטקסונומיה של האיחוד האירופי, תוך התאמות מקומיות למרכיביה.
ניסיונו של ד"ר קרני באותה זירה, אכן רב. כיום, הוא משמש בתפקיד מפתח בזירה האקלימית, בין היתר בכובעו כשליח האו"ם לנושא. לקראת COP26, ד"ר קרני פעל לייסוד ברית "גלזגו לנט-זירו", תוך גיוס מעל 450 גופים פיננסיים המנהלים מעל 130 טריליון דולר, להתחייבויות לאיפוס פליטות בתיקי ההשקעות עד 2050. ככל שאותו מהלך אכן יוביל לתזוזה באותם גופים (למרות שהם אינם מתחייבים במסגרתו להסטת השקעות בפועל), תאיץ המערכת הפיננסית את חלקה בצד הפתרונות למשבר האקלים. ד"ר קרני נשאל על רצף הפעולות הרגולטוריות והמדיניות המומלצות להטמעת שיקולי סביבה ואקלים במגזר הפיננסי ועל התמריצים שעל הממשלה לתת לגופים הפנסיוניים על מנת שישקיעו בפרויקטים המקדמים יוזמות סביבתיות.
לדבריו, "במסגרת פסגת האקלים בגלזגו הושגו התחייבויות של למעלה מ-450 גופים פיננסיים ברחבי העולם, המנהלים כ-40% מתיק הנכסים הפיננסיים הגלובליים, למעבר לאפס פליטות על ידי הפעילויות הכלכליות שאותן הם מממנים. המשמעות היא שכמעט כל הבנקים הגדולים בעולם התחייבו להפנות את ההלוואות שלהם לחברות ופעילויות כלכליות אשר נמצאות במסלול להפחתת פליטות גזי חממה עד לכדי אפס פליטות בשנת 2050. בדומה לכך, גם משקיעים מוסדיים וקרנות פנסיה, למשל, נוקטים בגישה זו מבחינת מימון פרויקטים הנמצאים בתיקי ההשקעות שלהם. כך שתהיה הפחתה של כמעט 50% עד שנת 2030 במימון הניתן לפעילויות עתירות פליטות גזי חממה".
לדבריו של ד"ר קרני, "המימון שיידרש נוגע לנזקים הפיזיים בעקבות שינויי האקלים - היערכות לשינויים וכן טיפול ושיקום הנזקים - כמו גם למעבר לכלכלה דלת פחמן של תעשיות רבות וענף ייצור האנרגיה. אנו מעריכים כי כ-20-25% מהמימון יכול להגיע מהמגזר הציבורי, וזה אומר שכ-75% מהמימון יצטרך להגיע מהמגזר הפרטי, בדגש על הסקטור הפיננסי. במבט גלובלי ההשקעה הנוספת הנדרשת למעבר של סקטור האנרגיה בלבד - בלי לכלול השקעות נוספות שנדרשות בתחום האקלים כגון בנושאי אדפטציה - עומדת על 2% מהתוצר העולמי. מדובר בתזוזה אדירה מבחינת היקף ההשקעות הנדרשות, בפרט בהקשר לכמות ההון שהסקטור הפיננסי יצטרך להקצות כדי לתמוך במעבר".
בשנת 2015 ייסד ד"ר קרני את צוות המשימה הבינלאומי לגילוי סיכוני אקלים (וסביבה) בסקטור הפיננסי ("TCFD"). היוזמה פרסמה לראשונה בשנת 2017 את הסטנדרטים המומלצים לגילוי סיכוני אקלים ומבחני קיצון, כולל מדיניות הניהול, המדידה והבקרה שלהם בגופים פיננסיים. סטנדרטים אלו משמשים גופים פיננסיים רבים ומרכזיים ברחבי העולם ומספר רגולטורים הודיעו על הכוונה לאמץ אותם כסטנדרטים מחייבים כגון הבנק המרכזי של אנגליה. לדברי ד"ר קרני, "על מנת לתמוך בצעדים הנדרשים למעבר לכלכלה מאופסת פחמן, יש כיום מהלך לאיחוד הסטנדרטים של גילוי היקפי המימון הניתנים לפעילויות מזהמות שפורסמו עד כה על ידי יוזמות שונות כגון ה-TCFD ו-SASB , לכדי סטנדרטים אחידים, שצפויים להיות מפורסמים במהלך שנת 2022".
על מבחני הקיצון, על הגדרתם והטמעתם עומלים היום גם הרגולטורים והגופים הפיננסיים בישראל, אמר קרני במפגש כי "מבחני קיצון הם אחד מהכלים המרכזיים שהשימוש בהם נהיה נפוץ יותר ויותר בהקשר של בחינת העמידות והמוכנות של המערכת הפיננסית לסיכונים הנשקפים ממשבר האקלים. המטרה של ביצוע בשלב זה היא לא לבחון כמה הון יש להקצות כנגד סיכוני האקלים, אלא לבנות את הידע המקצועי והקיבולת הנדרשת בקרב הגופים הפיננסיים על מנת לנתח את סיכוני האקלים".
"ההיבטים הפיננסיים הם חלק מהותי מהפעולות כנגד המשבר"
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, ציין במפגש עם ד"ר קרני את תפקידה של המערכת הבנקאית לסייע בעמידת המדינה ביעדי האקלים. אבידן, שהתראיין על הנושא לגלובס לאחרונה, התייחס במפגש לסיכוני האקלים והסטנדרטים שהציב כוח המשימה של ד"ר קרני עבור הרגולטורים והגופים הפיננסיים. אבידן ציין כי הרגולטור הישראלי מתעתד לפעול בהתאם לרגולטורים המתקדמים בעולם, אם כי, "בצעד אחד אחריהם", והאסדרה צפיייה להתפרסם ברבעון השלישי של השנה.
במשרד להגנת הסביבה, עובדים בימים אלו על חוק אקלים, שיאפשר גם למשק ודאות גדולה יותר באשר ליעדי האקלים ומפת הדרכים למימושם. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה כי "משבר האקלים הוא משבר סביבתי, כלכלי, חברתי, בריאותי, ביטחוני ופיננסי, אך גם הזדמנות פיננסית. ההיבטים הפיננסיים הם חלק אינטגרלי ומהותי מהפעולות כנגד משבר האקלים, ולכן המשרד להגנת הסביבה שואף ללמוד מכלכלות אחרות מובילות ברחבי בעולם, ובפרט מהאיחוד האירופי, כיצד לכוון את המגזר הפיננסי לקראת התאמה ליעדי האקלים. בנוסף, המשרד להגנת הסביבה רואה את תפקידו כספק ידע ומידע בתחום סיכוני הסביבה והאקלים, וכן בתחומי הרגולציה הסביבתית ופיתוחי מדיניות. בשיתוף הפעולה עם הרגולטורים הפיננסיים נרחיב את מגוון אמצעי המדיניות המיושמים לטובת עמידה במטרות אקלים וסביבה, ונתאים אותן לתנאים ולנסיבות בישראל".