יאיר אבידן | ראיון

יאיר אבידן: נחייב את הבנקים לדווח עד כמה הם חשופים לסיכוני אקלים ולחברות מזהמות

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, מאמין שמשבר האקלים כולל סיכונים רבים לבנקים, ומתכוון לכונן במהלך 2022 אסדרה בת מספר שלבים כדי להגן על המערכת • לדבריו, ככל שתאגיד בנקאי ייפגע יותר בתרחיש הקיצון, הוא יצטרך להקצות יותר הון • "אני מאמין שזאת המשמרת שלי, ושהיא תשפיע על הדורות הבאים, ולכן אני צריך ליצור את התשתיות הראויות"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג
המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: אייל טואג

במציאות אחרת יאיר אבידן היה מבלה את העשור השביעי לחייו כאיש החינוך. בבוקר, כך ייתכן, הוא היה מגיע למקום עבודתו, ועומל על תוכנית לתשתית ארוכת טווח שתשנה את המציאות שנים קדימה עבור המערכת.

אך אבידן, בן ה-62, כלכלן בהכשרתו ובנקאי בעברו, התיישב לפני פחות משנתיים על כיסאו כמפקח על הבנקים, והחליט להביא איתו לתפקיד את האני מאמין שליווה אותו כשעשה את אחד מתאריו השניים, במנהל ובמנהיגות בחינוך. הוא החליט להנהיג חזון שונה, מתוך תקווה לשנות תפיסה בזירה, שלאורך השנים ערכים חברתיים וסביבתיים ארוכי טווח, לא היו חלק ממערך השיקולים שלה.

בשבוע שעבר, השתתף אבידן בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת, וסיפר על הצעדים שהפיקוח על הבנקים מוביל בתחום האקלים, החברה והממשל התאגידי (ESG). ימים ספורים קודם לכן, עדכן אבידן את הבנקים כי מעתה הם יחויבו לדווח מדי שנה על ההיבטים הסביבתיים והחברתיים הנוגעים לפעילותם, ולהתייחס לסיכוני אקלים והשפעתם על פעילותם הפיננסית.

אבידן, שקורא את המפה הבינלאומית, רואה בסיכוני האקלים - מאירועי הקיצון הגוברים ועד לסיכוני המעבר לכלכלה מאופסת פחמן נטו, כסיכונים פיננסיים קלאסיים. בכנס ציין אבידן כי "מעבר לדרישה הערכית, יש כאן עניין עסקי מובהק של שמירה על מערכת בנקאות בת קיימא וניהול מוקפד של סיכוני סביבה ואקלים".

בעקבות הכנס, קיים אבידן שיחה עם גלובס על האופק שאותו הוא מתווה למערכת הבנקאית, ועל הדרכים להשגת היעדים אותם שרטט רק לאחרונה. "האנושות כבר גרמה לנזק שמוביל לעליית הטמפרטורה ולהתרחשות אירועי קיצון, שעוד יחמירו", הוא אומר. "חלקו של הנזק, אינו בר השבה. נשאלת השאלה עד כמה בפעילות שנעשה, נצליח להאט את המשך הנזק, ולא להגיע לנקודת אל חזור. חלק מהתפקיד שלנו הוא לנהל את התהליך. אין לנו את האופציה לא לעשות דבר".

הסיכון של הבנקים משינויי האקלים

הבנקים, בעיקר מפני שהם מעניקים הלוואות ללקוחות כמעט בכל ענף, חשופים באופן גובר להשפעת שינויי האקלים. אחד האיומים הגדולים ביותר הוא סיכון האשראי, או סיכון שהלווים לא יוכלו להשיב את הכסף.

כך לדוגמה, עלייה באירועי מזג אוויר קיצונים, יכולה לפגוע בערכם של נכסים, ולהגביר את הסיכון שלו חשופים הבנקים. מנגד, בעקבות המעבר לכלכלה מאופסת פחמן, תעשיות שלמות, כמו כריית פחם או ייצור חשמל בנפט וגז, יחשפו לרגולציה מחמירה יותר ולטכנולוגיות משבשות. אלו הם "סיכוני מעבר", אותם צריכים הבנקים לנהל. בהליך המעבר, גם כמויות אדירות של הון ומוצרים פיננסיים חדשים ידרשו כדי לממן את הטרנספורמציה. לפי ההערכות, מדובר במימון חדש של כמיליארד דולר מדי שנה.

ניתוח התיקים של חברת הייעוץ מקינזי ב-46 בנקים באירופה מצא שבכל זמן נתון, כ-15% מהם נושאים בסיכון מוגבר כתוצאה משינויי אקלים. החשיפה הרלוונטית היא בעיקר כלפי תעשיות עם סיכוני מעבר גבוהים: חשמל, גז, כרייה, מים וביוב, תחבורה ובנייה.

כשנבדקה ההשפעה הפוטנציאלית של הצפות תכופות וחמורות יותר במחוז מיאמי דייד, פילדלפיה כדוגמה, התברר שהן עלולות להוביל לשיעורי הפסדים דומים לאלו שנראו בשיא המשבר הפיננסי בארה"ב או יותר מכך.

לא בכדי, בספטמבר השנה, פרסמה המועצה לפיקוח על יציבות פיננסית (FSOC) בארה"ב דוח לפיו ההתחממות הגלובלית תוביל לפגיעה ברכוש, לאובדן הכנסה, לפגיעה בערך של נכסים ולשיבוש בפעילות הכלכלית, והמליצה לבצע ניתוח קפדני של השפעות המשבר האקלימי על הזירה הפיננסית, ולהכפיף את הבנקים לכללים נוקשים יותר, לפיהם הם יבצעו הערכות שיבדקו האם יוכלו לעמוד בהפסדים הקשורים לאקלים. כאן, נכנס אבידן לתמונה בזירה המקומית, בכובעו כמפקח על הבנקים.

אבידן צירף החודש את ישראל למגמה הגוברת בעולם של אסדרת דיווח בנוגע לפעילותם הסביבתית של הבנקים, סיכוני האקלים להם הם חשופים וניהולם. כעת, הבנקים יחויבו לדיווח שנתי לציבור, ולדוח דירקטוריון כמותי על סיכוני אקלים ואספקטים של סביבה וחברה.

אך אף שמדובר בהתקדמות בזירה המקומית, החוזר הותיר לבנקים גמישות רבה בסטנדרט הדיווח, ובבחירת הפרטים המדווחים - גמישות שעוררה ספק באשר לאפקטיביות של ההוראות.

השלב הבא: האסדרה החדשה בישראל

כעת, אבידן מכריז לראשונה על הצעד הבא: אסדרה חדשה של המפקח על הבנקים בתחום הסביבה והאקלים, שתפורסם ברבעון השלישי של 2022. "השלב הראשון יהיה עולם התיאבון לסיכון והממשל, לאחר מכן ניטור, ניהול סיכונים ובקרה, השלישי הערכת תרחישי קיצון, והאחרון גילוי. הבנקים יחויבו לדיווח מנדטורי כבר ב-2023 לפי הקריטריונים של ה-TCFD (כוח משימה בנושא גילויים פיננסיים הקשורים לאקלים. נחשבת לקבוצה המובילה בעולם, שבה חברים בנקים מרכזיים ממדינות ה-G20 - ש.א).

"אני מאמין שנהיה עד הרבעון השלישי בתהליכי אסדרה מתקדמים, בהתאם לסטנדרטים של ארגון ה-NGFS, שבו ישראל חברה מן המניין (ארגון שבו חברים 83 בנקים מרכזיים ממדינות שונות, במטרה לסייע בחיזוק התגובה הגלובלית הנדרשת לעמידה בעדי הסכם פריז - ש.א)".

הדיווח לפי כללי ה-TCFD יצור בזירה הבנקאית בישראל מסד נתונים השוואתי וברור יותר, שיאפשר גם ללקוחות להשוות בין הביצועים של הבנקים בתחומי ה-ESG. אך גם הפיקוח, מצידו, ידאג לייצר השוואה חדשה בין הגופים המפוקחים בעצמו בתחום הסביבה - לראשונה בישראל.

"אנחנו נרצה למצוא עוד פרמטרים. יש למשל, את הדיווחים במרשם הפליטות לסביבה של המשרד להגנת הסביבה (מפל"ס), הנותן ציון זיהומי למפעלים. אנחנו בוחנים את האפשרות להראות את החשיפה של הבנקים למפעלים המזהמים לפי הטקסונומיה הזו בכסף, ובכך לייצר ציון של חשיפה זיהומית של הבנקים. אני מאמין שברמה של החשיפה לתאגידים המזהמים, נוכל להציג את זה, גם אם המערכת הבנקאית לא תעשה את זה בעצמה", אומר אבידן.

תאגידים מזהמים ידרשו להקצות יותר הון

כדי להדביק את הנעשה בעולם ולאפשר לזירה הבנקאית להיערך באופן מושכל לעולם שבו סיכוני האקלים גוברים, במהלך 2023, כך לפי אבידן, יגובשו תרחישי קיצון, מהם יגזרו המשמעויות של התרחשותם האפשרית עבור הבנקים.

"אנחנו עובדים עם חטיבת המחקר בבנק ישראל כדי ללמוד את הפרמטרים מהעולם, גם מה-NGFS לתרחישי קיצון. אנחנו אוספים את המידע, מתאמנים עליו ולומדים איך לעשות את זה. אמרתי שאני אראה את זה כהישג, להיות שנה עד שנה וחצי אחרי הרגולטורים המובילים בעולם בתחום. כשנגבש תרחישי קיצון, אנחנו נראה מה הפגיעות של המערכת הבנקאית כתוצאה מהחשיפה לסגמנטים או לתאגידים מזהמים. ככל שתאגיד בנקאי יפגע יותר בתרחיש הקיצון, הוא יצטרך להקצות יותר הון. אם הוא יצטרך להקצות יותר הון, יש לו מחיר נגזר לעובדה שהוא בנק החשוף לתעשיות מזהמות".

עד כמה חשופה לכך היום המערכת הבנקאית היום?
"אני משער שהחשיפה של המערכת הבנקאית היא לא גבוהה. הכסף הבנקאי הוא כסף קצר, והכסף המוסדי הוא הכסף הארוך. בפרויקט תשתית, התאגיד הבנקאי יממן את שלב ההקמה, ולאחר מכן את התפעול, לוקח הענף המוסדי בכסף ארוך. רוב החוב של פרויקטי תשתית הוא חוץ בנקאי.

"לא בדקתי את זה מחקרית, אבל ברור לי שהחלוקה של החשיפה ה'חומה' (תשתיות מבוססות דלקים מאובנים - ש.א) בין העולם הבנקאי למוסדי, תהיה הרבה יותר גבוהה בענף המוסדי. החשיפה הבנקאית לסקטור התשתיות בכללותו נמוכה מ-4% מסך חשיפת האשראי של המערכת הבנקאית. גם כשנעשה תרחישי קיצון, אני לא צופה פגיעה משמעותית כתוצאה מכך.

"אני חושב שכחלק מאותו עולם, צריך לבדוק האם יש משקל סיכון שונה - שגוזר ריתוק הון - לתעשייה חומה וירוקה. צריך להידרש לזה. חלק מההידרשות תהיה דרך תרחישי הקיצון. במצב הקיים, יש הלוואות לתעשיות מזהמות, ויש חשיפה בתיקים הפנסיונים של הציבור. ככל שיאמר שהתעשיות האלו מסוכנות יותר ושיש להן סנטימנט שלילי, השווי הנכסי שלהן ירד, והנכסים הפנסיונים שלנו ירדו. הכלים השלובים זה לא רק עניין הנטו אפס פליטות, אלא איך גם לא פוגעים בנכסים של הציבור לטווח הארוך".

11 מיליון דולר לתעשייה מזהמת בכל דקה

בוועידת האקלים העולמית בגלזגו, שהסתיימה לפני פחות מחודש, יותר מ-450 בנקים וחברות ניהול נכסים, המייצגים 40% מכלל הנכסים הפיננסיים בעולם, חתמו על ברית לצמצום פליטות הפחמן עד אמצע המאה.

מי שיזם את אותה הברית, מארק קרני - הנגיד לשעבר של הבנקים המרכזיים בקנדה ובאנגליה, תולה בה תקוות רבות להירתמות של הבנקים לשינוי הנדרש. אך היוזמה זכתה לביקורת רבה, מפני שהחותמים לא התחייבו להפסיק לממן את התרחבות תעשיית הדלקים המאובנים הפוגעים באקלים, אף שמאז הסכם פריז שנחתם ב-2015, בנקים ברחבי העולם העניקו הלוואות בגובה 4 טריליון דולר לתעשיות הפחם, הנפט והגז. כך או כך, אף בנק או מוסד פיננסי בישראל לא הצטרף אליה, והבנקים המקומיים בחרו שלא לקחת אחריות ולהתאים את עצמם באופן וולונטרי ליעדי הפחתת הפליטות.

אנחנו רואים שבעולם, עדיין, עיקר ההון מוזרם לפרויקטים מזהמים, עתירי מימן. בכל דקה, מעניקות מדינות העולם סבסוד של 11 מיליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. תחייב את הבנקים להפחית את באופן הדרגתי את האשראי לתעשייה הפוסילית?
"אני לא חושב שאני אעשה את זה. אינני מכיר רגולציה בעולם שזה קורה בה. המערכת הבנקאית צריכה למקסם את הערך שלה - לבעלי המניות, ולבעלי העניין. צריך להתחשב במצב שבו קיים מימון לפעלים הנתפסים כמזהמים, כאשר אלה המפעלים שאושרו להקמה ומספקים את צרכי האזרחים.

"החשיפה במערכת הבנקאית היא לא מאוד גדולה. היכולת לגרום להקטנת החשיפה היא בעייתית, כל עוד בכלים השלובים אין לאן להגדיל אותה.

"פעילויות מזהמות חדשות, גם הן בחסות ובאישור המדינה. בתהליך, הבנקים הם המתווך הפיננסי. אם מחר יבוא היזם ה'חום' כי זה מה שצריך, אז זה מה שיהיה. אם מקימים תחנת כוח, זה אחרי שהמדינה אישרה. אם המדינה אישרה, הבנקים מבינים שאלו הצרכים. מה שאני חושב שכן יקרה בסוף, כשתהיה האסדרה שלנו, הבנקים יפתחו תיאבון לסיכון, ויצטרכו לנמק איך הם בונים את הפורטפוליו שלהם לאורך זמן בין 'ירוק' ו'חום'. אבל ברמה המדינתית, המדינה יכולה להוביל לכך שהנטייה השולית לאשר הלוואות לפרויקטים ירוקים תהיה הרבה יותר גבוהה מאשר לאשר דברים חומים, באמצעות מדיניות ועידוד של תשתיות סביבתיות.

"המערכת הבנקאית היא הגורם המשלים, שיסייע ברמה המדינתית להשיג את יעדי איפוס הפליטות שנקבעו ל-2050. כרגולטור, אנחנו יודעים מה החשיפה של המערכת הבנקאית לתשתיות. אנחנו נבחן האם המגבלה הקיימת היא מספקת או שצריך לשנות אותה כדי לתמוך בתשתיות החדשות, אבל המדינה צריכה להעריך את ההיקף הנדרש של ההשקעות שצריך לבצע לאורך שנים ובמה, כדי להגיע לנטו אפס פליטות".

ביחס למקביליך, למשל ברשות שוק ההון, אתה עוסק לא מעט בנושאים האלו. למה החלטת להפוך את התחום לאחת המטרות של הכהונה שלך?
"בוועדת האיתור לתפקיד, אמרתי לנגיד: נושאי אקלים, סביבה וחברה, אלו נושאים שאני רואה בהם חשיבות רבה. שמתי לי למטרה, גם אישית אבל בעיקר מתוך תובנה מקצועית, להביא את הפיקוח על הבנקים להיות הרגולטור המוביל בסוגיות הסביבה וה-ESG. רווח עסקי, הן של בנק והן של כל גוף אחר, אשר מופק עם מתן ערך חברתי במקביל, הוא בעל ערך אסטרטגי גבוה יותר לאותו גוף.

"לתפיסתי, אנחנו לא בחזרה הגנרלית, אלא בהצגה. אני מאמין שזאת המשמרת שלי, ושהיא תשפיע על הדורות הבאים, ולכן אני צריך ליצור את התשתיות הראויות עבורם. בהיבטים של סיכוני סביבה ואקלים, את הזרעים שאנחנו נזרע כרגע, לא נספיק לקצור במשמרת הזאת, אבל אחד האתגרים הכי חשובים של קובעי המדיניות, היא הסתכלות ארוכת טווח, ולא חיפוש אחר ניצחונות קטנים ומידיים. זה מה שאני משתדל לעשות במשמרת שלי. זה מאתגר, אבל זה התפקיד והחובה שלנו. ממקומי כמפקח, אני מנסה לתרום לזה".

יאיר אבידן

אישי: בן 62, אב ל-3, סב לנכד, ומתגורר בהוד השרון
מקצועי: בעבר שימש מנהל הסיכונים הראשי של בנק דיסקונט וכן כיו"ר מרכנתיל השכלה: בעל תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה, תואר שני במינהל עסקים ועוד תואר שני במינהל ומנהיגות בחינוך
עוד משהו: עד למינוי הנוכחי, היה בוועד המנהל של מספר עמותות חברתיות

צרו איתנו קשר *5988