גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איפה הרנטגן? ללא הכנסות ומוצר מאושר, ננוקס נסקה לשווי של 3.5 מיליארד דולר - ואז התרסקה

חברת ההדמיה הרפואית, שמפתחת רנטגן נייד וזול, רכבה על גלי ה"הייפ פוסט-קורונה" להנפקה מוצלחת בנאסד"ק, למרות שטרם רשמה הכנסות ● רכישתה של זברה מדיקל, שהייתה אמורה לצקת פעילות ממשית שתשלים את עסקיה של ננוקס, רק החריפה את הירידות במניה, ונראה כי השוק מוטרד מאי התממשות ההבטחות של הרוכשת

מכשיר הרנטגן הנייד של ננוקס / צילום: אתר החברה
מכשיר הרנטגן הנייד של ננוקס / צילום: אתר החברה

באוגוסט האחרון התקבל דיווח על עסקה מסקרנת בין שתי חברות טכנולוגיה מישראל הפועלות בתחום ההדמיה הרפואית: ננוקס, הנסחרת בנאסד"ק, הודיעה על רכישת זברה מדיקל, העוסקת בפיענוח ממוחשב של תמונות הדמיה.

על הנייר, מדובר בסיפור על סינרגיה מושלמת בין השתיים: ננוקס (Nanox), שפיתחה מכשיר רנטגן פורץ דרך - קטן, זול, נייד ומופחת קרינה, וזברה, שיכולה לפענח תמונות רנטגן באופן אוטונומי. ביחד אמור להיות להן הכוח להנגיש את בדיקות הרנטגן לכל מקום בעולם.

גם המחיר ששילמה ננוקס עבור זברה, 200 מיליון דולר במניות (מחצית באופן מיידי והיתרה בתשלומים על פי אבני דרך), נראה סביר. אם כך מדוע מניית ננוקס , שנסחרה רק לפני שנה במחיר ששיקף לחברה שווי של 3.5 מיליארד דולר, איבדה 84% מאז וכ-60% מאז רכישתה של זברה?

על-פי גורמים מסויימים בשוק, הסיפור הוא כזה: באמצעות יחסי ציבור פנומנליים, הצליחה ננוקס להנפיק ומנייתה התנפחה הרבה מעבר לערך הנוכחי של הטכנולוגיה (החברה עדיין לא רשמה מכירות). בשלב הבא היא השתמשה במניות (שהתנפחו) כדי לקנות חברה בעלת פעילות אמיתית, שסבלה מקושי נקודתי. וכך באופן פרדוקסלי, הפכה לבעלת פעילות ממשית.

במבט לעומק, נראה כי הסיפור מורכב יותר. הפעילות של ננוקס ממשית אולי יותר מהקרדיט שהשוק נותן לה, ודווקא זברה עלולה להתברר כבעלת פעילות יציבה פחות. ועדיין, האם יחד הן שוות 550 מיליון דולר - משמעותית יותר מחברות מכשור רפואי ישראליות בשלבים מתקדמים בהרבה? נטל ההוכחה רובץ כיום על כתפיה של החברה הממוזגת. 

 

ההנפקה נחשבה לאירוע חריג בשוק ההון

ננוקס הוקמה ב-2012 על-ידי היזם הסדרתי רן פוליאקין, 54, שהקים עוד קודם לכן את חברת פאוורמט (Powermat) שהייתה חלוצה בטכנולוגיית מערכות טעינה אלחוטית לטלפונים ניידים. את ננוקס הקים פוליאקין על בסיס טכנולוגיה לטלוויזיות שפותחה בחברת סוני ושאותה הסב לתחום הרנטגן, יחד עם הממציא המקורי שלה, היפני היטושי מסויה.

ההנפקה של ננוקס באוגוסט 2020 נחשבה לאירוע חריג בשוק ההון, גם על רקע ה"הייפ" העולמי לו זכו באותם ימים חברות חדשניות בתחומי הרפואה הדיגיטלית והטלה-רפואה, נוכח פרוץ נגיף הקורונה. כך, חברה ללא אישורי שיווק למוצר שפיתחה, בלי ניסוים קליניים רחבי היקף המוכיחים את יעילותו, ובוודאי שללא הכנסות, הצליחה לגייס 165 מיליון דולר לפי שווי פנומנלי של 800 מיליון דולר.

אגב, היועצת המובילה למהלך ההנפקה הייתה חברת A-Labs, המנוהלת על-ידי בכירים לשעבר בחברת הטכנולוגיה אמבלייז, שמזוהה עם היזם אלי רייפמן, שהורשע בתחילת העשור הקודם בעבירות זיוף ומרמה ונידון לעונש מאסר. A-Labs, שקיבלה מיליוני דולרים עבור שירותיה לננוקס, הכחישה נמרצות שרייפמן קשור עמה, אם כי מנכ"ל ומייסד החברה, דורון כהן, ציין כי רייפמן הוא חבר ולפעמים מייעץ לו באופן חברי. ככל הידוע אין כיום קשרים בין ננוקס ל-A-Labs. 

אלי רייפמן / צילום: תמר מצפי

איבדה 60% משוויה בתוך שבועיים

את ההנפקה של ננוקס הובילו בנקים אמריקאים מוכרים כמו CIBC, קנטור פיצג'רלד, ואופנהיימר. מחלקות המחקר של חלק מהבנקים הללו אף פרסמו דוחות אנליסטים על המניה, במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק.

ואכן, מרגע הנפקתה בנאסד"ק החלה מניית ננוקס לנסוק, והוסיפה לערכה 200% בתוך חודש אחד בלבד, אולי נוכח הצהרות על כוונתה להביא לשוק אלפי מכשירים בעסקאות עליהן חתמה.

המגמה השתנתה מקצה לקצה בספטמבר, החודש הבא, בין היתר על רקע שני דוחות של שורטיסטים שטענו כי המוצר של ננוקס לא עובד, שהמפיצים עמם חתמה על עסקאות אינם באמת גופי הפצה, ואף הגדילו וכינו את המוצר של החברה "הונאה". בתוך שבועיים גילח השוק כמעט 60% משווי השוק של ננוקס. 

 

רכבת ההרים של המניה נמשכה בתחילת 2021, עת החלה לטפס במהירות עד לשיא ששיקף לננוקס שווי דמיוני של 3.5 מיליארד דולר בפברואר 2021. באפריל דיווחה החברה כי קיבלה את אישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) למוצר דור א' שלה ובכך הראתה שהוא עובד, גם אם עדיין אינו יודע לעשות את "הקסמים" המובטחים בדור השני של המוצר. גם התקנת לפחות 1,000 מערכות שהובטחה בתשקיף לא התרחשה עד היום.

בהמשך, דחה ה-FDA את ההגשה של החברה למוצר הדור השני, וביקש מידע נוסף. כך שהמוצר עליו בנתה החברה את תכניות לשיווק אלפי מכירים בשנים הקרובות עדיין לא מוכן למעשה.

בהדרגה, המניה זלגה מטה וגם הרכישה של זברה מדיקל, למרות ההיגיון הרב שבה מבחינת המודל העסקי של ננוקס, לא תרמה, אלא להיפך - היא פורשה כנראה על-ידי חלק מהמשקיעים כאיתות לכך שננוקס מאמינה שהמהפכה שאיתה יצאה לדרך, לא מספיקה.

לאחרונה עזב המייסד פוליאקין את ניהול החברה, ולמנכ"ל החברה הממוזגת מונה ארז מלצר, לשעבר יו"ר בית החולים הדסה ומנכ"ל חברות ענק ובהן נטפים ואפריקה ישראל. מלצר קיבל חברה עשירה במזומנים הנסחרת עדיין בשווי מכובד, וכעת חובת ההוכחה עליו.

ארז מלצר / צילום: תמר מצפי

זה מה שאנחנו יודעים על ננוקס בינתיים, בנקודת הזמן הנוכחית:

המכשיר: הדור השני עדיין בפיתוח

ההבטחה ששיווקה ננוקס למשקיעים עם הנפקתה הייתה למהפיכה דיגיטלית במחירי תחום הרנטגן תוך הפיכתו לקטן, זול ומופחת קרינה. בשוק היה מי שתהה - אם הטכנולוגיה הזו כל כך טובה ונגישה, מדוע ענקיות בתחום לא פועלות בכיוון הזה או רוכשות את ננוקס? שאלה זו ניתן להפנות למעשה לכל סטארט-אפ, אבל במקרה הזה היא רלוונטית יותר, משום שהשווי של ננוקס נגזר בעיקר מן הטכנולוגיה הזו, ולא מפעילות מסחרית, שכאמור עדיין לא קיימת.

טכנולוגיית הדור הראשון של החברה קיבלה כאמור אישור FDA. מוצר זה יכול לבצע סריקות דו-ממדיות מקומיות. אולם בקשה לאישור המכשיר שהחברה רוצה להביא לשוק, נדחתה, והחברה התבקשה לחזור עם תוספות ותיקונים. בשנה הקרובה ננוקס אינה מצפה להשיג אישור FDA למוצר השני, שנמצא עדיין בשלבים האחרונים של פיתוח, אבל היא כבר מתכננת להציב אותו במדינות עולם שלישי, שם הרגולציה פשוטה יותר. רק ב-2023, מתכוונת החברה להיכנס גם לשוק האמריקאי.

המודל העסקי: תשלום עבור שימוש

המודל העסקי מעניין. ננוקס נערכת ליצור של מאות עד אלפי מכשירים בשנה הקרובה. יש לה הזמנות ממפיצים, שבתורם אמורים להציב את המכשיר אצל לקוחות, במודל של תשלום עבור שימוש.

כל לקוח קצה אמור להתחייב למינימום של 7 סקירות ביום במחיר של 14 דולר לסקירה, מחיר שאמור לעלות בהמשך. ננוקס תציע גם פיענוח של הסריקות, במחיר עוד יותר גבוה, דרך חברה נוספת שרכשה לאחרונה, רשת הרדיולוגים USRAD. היא יכולה עקרונית גם לשווק את המוצר מאושר ה-FDA, גם אם היכולות שלו מוגבלות יותר.

אם אמנם המכשירים יוצבו והלקוחות ישלמו, עוד השנה ננוקס תהיה חברה מכניסה. בהיעדר רגולטור מחמיר, הלקוחות הם אלה שיצטרכו לשפוט האם המוצר סורק היטב, מביא להם תועלת ושווה את המחיר. עד שהללו יצביעו בכיס, אי אפשר יהיה לדעת.

יש לציין כי חברות ישראליות אחרות שנמצאות בשלב דומה של תחילת מסחור של מכשיר רפואי חדש, ואפילו עם אישור FDA ועם ניסויים קליניים מבוקרי עמיתים המגבים את טענותיהם, נסחרות בשוויים נמוכים משל ננוקס. חדירה עם מכשיר רפואי חדשני לשוק, ידועה כתהליך ארוך, מורכב ומאוד יקר.

שאלת ההכנסות של זברה מדיקל

חדי העין ישימו לב כי ננוקס לא פרסמה עד היום דבר לגבי היקף ההכנסות של זברה מדיקל (שהיום נקראת ננוקס AI), מה שעשוי ללמד כי לא מדובר במספרים מרשימים. זברה, שנוסדה ונוהלה תחילה על-ידי היזם אייל גורה והיום מנוהלת על-ידי זוהר אלחנני, נחשבה לאחת מחברות הבריאות הדיגיטלית המרשימות שיצאו מישראל. היא הייתה מחלוצות תחום הראייה הממוחשבת להדמיה, תחום שבוודאות יתפתח בעתיד. הישגיה הטכנולוגיים וחוזי מחקר ושת"פ שחתמה, הובילו אותה שוב ושוב לרשימות הסטארט-אפים המבטיחים.

אבל לפעמים חברות מקדימות את זמנן באופן שפוגע בהן עסקית. זברה ביקשה לעזור לבתי חולים לאתר מטופלים בעודם ממתינים בתור לפיענוח של סקירה על-ידי רופא בן אנוש. התברר שאין כל כך הרבה כאלה. התוצאה: בתי החולים וחברות הביטוח לא היו מוכנים לשלם עבור פיענוח ממוחשב של כל הסריקות של כל המטופלים, רק כדי לאתר את המקרה הנדיר הזה.

זברה ניסתה לשנות מודל עסקי, ועברה לתחום של פיענוח סריקות שכבר בוצעו בקופות חולים, כדי לאתר מחלות שהנסקרים בכלל לא יודעים שיש להם. למשל, אפשר לסרוק כך את כל צילומי החזה שנעשו בגלל מחלות נשימתיות, ולאתר דווקא סיכון לאוסטיאופורוזיס, לפני שהוא מחמיר. התברר שלפתרון הזה יש יותר ביקוש, ולאחרונה קיבלה החברה שני קודים ביטוחיים (CPT Code), שמעידים על כוונה של חברות הביטוח להשתמש בשירותיה וגם לשלם עליהם. 

ויש גם סינרגיה עתידית אפשרית. אם ננוקס באמת יכולה לייצר סריקות בזול במקומות שבהם אין היום סריקות, מישהו צריך לפענח אותן. יכול להיות שאותם גורמים יסתפקו בעתיד בפיענוח ממוחשב, לפחות עבור הסריקות הפשוטות יותר. זאת בתנאי שהן תמונת ההדמיה והן הפיענוח יהיו באותה הרמה של מה שקיים היום בשוק.

כלומר, אם הפעילות של ננוקס תצליח, אז גם הפעילות של זברה יכולה לרכוב עליה. אבל זה, כאמור, לגמרי לא בטוח.

השאלות שעוד נותרו פתוחות

ננוקס סוחבת גם כמה בעיות נוספות - חקירה של ה-SEC, רשות ני"ע האמריקאית לגבי הצהרות החברה על תמחור המוצר; כמה תביעות של משקיעים בגין הירידה הדרמטית במניה; והספקות שהעלו דוחות השורטיסטים.

זאת ועוד: בעל מניות גדול בחברה, משה מועלם, לוחץ מטה את מחיר המניה. מועלם קיבל את מניותיו במסגרת הסכם פשרה עם פוליאקין לגבי חברות אחרות שבהן היו השניים שותפים, וכעת הוא מחזיק ב-4.4% בחברה, לאחר שמכר מעל מחצית ממניותיו.

עבור משקיעים שנכוו מהנפילה של מניית ננוקס (ומכנים את בכיריה בשמות לא סימפטיים במדיה החברתית) ועבור אלה שנכנסים למניה כעת, נותרו כמה שאלות פתוחות: האם ננוקס תצליח לקבל אישור FDA עבור המוצר השני שלה? האם היא תצליח להראות שאפשר לעשות כסף מההתקנות בעולם השלישי? והאם היא יכולה להצמיח את הפעילות של זברה מדיקל בארה"ב?

ת.ז ננוקס

תחום פעילות: פיתחה רנטגן זול ונייד

היסטוריה: נוסדה ב-2012 על ידי רן פוליאקין והיטושי מסויה, שפיתח את הטכנולוגיה הבסיסית של החברה קודם לכן עם חברת סוני, לתחום הטלוויזיה. סוני נטשה את הטכנולוגיה וננוקס פיתחה אותה לתחום הרנטגן. הונפקה בנאסד"ק ב-2020

נתונים: גייסה 138 מיליון דולר כחברה פרטית ו-165 מיליון בהנפקה בנאסד"ק. בין המשקיעים: SK Telecom, קרן יוזמה קוריאה, פוג'י, Foxcom. החברה טרם רושמת מכירות, ונסחרת לפי שווי של 575 מיליון דולר. ב-2021 רכשה את חברת זברה מתחום פיענוח אוטונומי של רנטגן, תמורת 200 מיליון דולר במניות

עוד כתבות

טיב טעם סניף רמת החייל / צילום: שלומי יוסף

טיב טעם מסכמת רבעון עם ירידה בהכנסות וברווח הנקי

הרשת רשמה ירידה של 7.5% בהכנסות הרבעון, שהסתכמו בכ-370 מיליון שקל לעומת כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ● הרווח הנקי ירד ב-33% ועומד על 11.6 מיליון שקל ● מועדון הלקוחות גדל בכ-30%

ההאטה מגיעה לאפל? החברה צפויה לצמצם את ייצור האייפונים

לפי דיווח בבלומברג, ענקית הטכנולוגיה אפל מתכננת לייצר השנה 220 מיליון אייפונים, בעוד הציפייה הייתה ל-240 מיליון מכשירים ● בין הסיבות לצמצום: האינפלציה הגבוהה, משבר האספקה העולמי, המלחמה באוקראינה והסגרים בסין

שופט ביה''ד האזורי לעבודה בב''ש, יוחנן כהן / צילום: דוברות בתי המשפט

השופט הזה העתיק פסק דין ונתפס. כעת הוא עשה זאת שוב ונמצא בסכנת הדחה

לפני מספר חודשים נציב התלונות על שופטים קבע שהשופט יוחנן כהן העתיק פסק דין מתוך הכרעות של שופטים אחרים ● חרף הודאתו בהאשמות, השופט המשיך במעשיו החמורים ● כעת, הנציב ממליץ להגיש קובלנה נגד השופט הסורר, ועשוי לקדם את הדחתו ממערכת המשפט

מעסיקים רבים הפנימו שדפוסי העבודה הולכים להשתנות / צילום: Shutterstock, Arthur Bargan

בוריס ג'ונסון כבר מגבש תוכנית חירום: הבריטים לא רוצים לחזור לעבודה במשרדים

גם לאחר הסרת כל מגבלות הקורונה, העובדים בבריטניה עדיין עובדים מהבית 1.93 ימים בממוצע בכל שבוע - מה שמשנה את שוק המשרדים במדינה, שהתפוסה בו ירדה בחצי מלפני המגפה ● ראש הממשלה זועם, וחושב על תוכניות שיקימו את העובדים מהספה בבית

דגלי האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

שאלת 30 מיליארד האירו: האיחוד מתלבט מה לעשות עם הנכסים הרוסיים שנתפסו

מאז הסנקציות בפברואר, מדינות האיחוד האירופי הקפיאו יותר מ-22 מיליארד אירו השייכים לבנק המרכזי הרוסי  וקרוב ל-10 מיליארד אירו בנכסים פרטיים של מאות אנשי העסקים ● המדינות הבלטיות דורשות להשתמש בכספים כדי לסייע לאוקראינה, אך זהו צעד בעייתי מבחינה חוקית במדינות אחרות

הדרך להתקדם בעולם העבודה / אילוסטרציה: Shutterstock

אין קשר בין קשרים לפרוטקציה: שיווק עצמי זאת לא מילה גסה

שיווק עצמי הכרחי להישרדות בשוק העבודה, אבל עדין נתפס ככלי נחות שהטובים באמת לא זקוקים לו

מירי בוהדנה בקמפיין שופרסל / צילום: צילום מסך

מי הזיז את הגבינה: הפרסומות לחג השבועות מתקשות להיחרט בתודעת הצופים

למרות שכמעט כל חברות החלב הצטיידו בפרזנטורים מוכרים כמו מירי בוהדנה, רותי ברודו ואייל שני, הן לא התברגו בדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הקמפיין של סופר-פארם מגוון בלי להתאמץ

מכוניות חשמליות / צילום: Shutterstock

כמה תשלמו על כל ק"מ ברכב חשמלי? פרטים חדשים על תוכנית המיסוי של האוצר

בחדרים הסגורים של האוצר מדברים על הטלת מס נסועה על רכב חשמלי לקראת אמצע 2023 או תחילת 2024. לגלובס נודע כי המס יסתכם בעלות של כ-3,000 עד 4,000 שקל לרכב עם נסועה ממוצעת של כ-20 אלף ק"מ בשנה ● וגם: תוך כמה שעות נחטפו המכוניות החשמליות הראשונות של טויוטה בישראל? ● השבוע בעולם הרכב

טסלה 3 / צילום: Shutterstock

חטיבת החדשנות של סיסקו בעקבות אינטל: מציעה מכוניות טסלה לעובדים

אחרי אינטל, גם בקבוצת החדשנות של סיסקו ישראל, מציעים לעובדים לבחור מכונית טסלה ממודל 3 בליסינג תפעולי, באמצעות חברות השכרת רכב אלדן ● פרופ' גליה רהב, עד לאחרונה מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, מונתה לרופאה הראשית ויועצת לזיהומים ברשת "בית בלב" ● אירועים ומינויים

סניף סגור של המשביר לצרכן, נובמבר 2020 / צילום: בר - אל

מי יספוג את הנזק? קניוני עופר והמשביר ממשיכים במאבק על דמי השכירות בתקופת סגרי הקורונה

חברת אזו-ריט מקבוצת קניוני עופר תבעה בנובמבר 2021 את המשביר לצרכן בסכום של 12.7 מיליון שקל בגין אי תשלום דמי שכירות החל ממרץ 2020 על נכס בירושלים ● מאוחר יותר הוגשה מטעם המשביר לצרכן תביעה נגדית, בה נטען כי השטח המושכר קטן בכ-15% משסוכם ● לאחרונה הגישה אזו-ריט כתב הגנה לתביעה שכנגד, במסגרתו טענה שההתביעה "מופרכת"

משרדי יאנדקס במוסקבה / צילום: Shutterstock, evgris

שירות הביטחון הרוסי "יושב" על יאנדקס - אז מדוע בממשלה מתעקשים להעביר אותה לישראל?

בזמן שבו שירות הביטחון הרוסי מהדק את הפיקוח על יאנדקס, שירות המוניות שלה מוחרם על ידי המדינות הבלטיות ושירות המשלוחים נסוג מבריטניה וצרפת, פועלת ממשלת ישראל לחבק את הקשר עם "הגוגל הרוסי" ● בינתיים, בקשת שר האוצר ליברמן ושרת החדשנות אורית פרקש-הכהן לכנס דיון בדבר העברת המטה של החברה הרוסית לישראל זוכה להתנגדות בספסלי האופוזיציה

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

בית הדין לעבודה דחה את בקשת קובלנץ להוציא צו מניעה נגד פיטוריו

נשיא בית הדין השופט אייל אברהמי כתב בהחלטתו כי "לאחר בחינת מכלול כתבי הטענות והטיעונים שנשמעו בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי הליך השימוע נעשה כדין" ● הנשיא אברהמי ציין כי מועצת התאגיד מוסמכת להביא לסיום תפקידו של המנכ"ל ככל שאינו מקיים את תפקידו כראוי

יוסף מורדיאן, בעל חברת דקורל המתמחה בעבודות גבס וגמר / צילום: תמונה פרטית

הקבלן שמנסה להעסיק יותר חרדים: "ראיתי את המצוקה שלי ושל חבריי ביציאה לשוק העבודה"

יוסף מורדיאן, תושב צפת בן 27 ● נשוי פלוס 1 ● בעל חברת דקורל המתמחה בעבודות גבס וגמר ● "כחברה שמעסיקה עובדים חרדים יוצא לנו להיתקל לא מעט בחוסר אמון וגלגול עיניים" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

דוד כץ / צילום: יוסי כהן

קנס בגובה רבע מיליון שקל הוטל על חברה המצויה בלב פרשת הונאת משקיעים

משרד הבינוי והשיכון הטיל עיצום כספי על "סיגניצ'ר ספיר", אותה מנהל כיום יזם הנדל"ן דוד כץ שמצוי תחת חקירה של רשות ני"ע ● הקנס הוטל על החברה לאחר שנמצא כי הפרה את חוק המכר בנוגע למתן בטוחות במכירת נדל"ן בפרויקט בדרום הארץ ● לטענת כץ הוא לא היה מעורב בחברה בתקופה הרלוונטית אלא במועד מאוחר

נכס של אפיק סוויס בשווייץ / צילום: אתר החברה

אקירוב: "אם לא היינו משלימים את הנפקת אפיק סוויס - זה היה נתפס ככישלון"

אלרוב נדל"ן בשליטת אלפרד אקירוב הנפיקה פעילותה בשווייץ תחת אפיק סוויס לפי שווי של 693 מיליון פרנק שוויצרי (2.4 מיליארד שקל) ותגייס עד 203 מיליון פרנק שוויצרי ● אקירוב על ההתעקשות להמשיך במהלך על אף מצב השווקים: "היינו כבר ברוד-שואו. כעת שוק ההון יאפשר לנו לגייס בעלויות חוב יותר נמוכות"

בית הדין הרבני בת''א / צילום: Shutterstock

פסק הדין החתרני ביותר נגד בית הדין הרבני ניתן דווקא בבית הדין עצמו

בית הדין הרבני פסק לאחרונה בענייני "הסכמי מסדרון", כאלו שמגיעים אליהם תוך כדי הדיון באולם או מחוצה לו, עבור זוגות שמתגרשים ● מבעלי הדין נדרש לקבל החלטות במקום, לעיתים מבלי שהייתה להם שהות לעבור ביסודיות על הפרטים, או לשקול לעומק את הפשרות אליהם הגיעו

ישיבה של קבינט הקורונה, מאי 2020 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

בג"ץ ישדר בשידור חי את הדיון בעתירות לפרסום תמלילי ישיבות הקורונה

מספר גופי תקשורת ובהם גלובס הגישו בינואר 2021 עתירה לחשיפת תמלילי דיוני הממשלה להתמודדות עם משבר הקורונה והטלת המגבלות ● הציפייה היתה כי ממשלת בנט תבחן את העמדה של הממשלה הקודמת ותאפשר את פרסום הפרוטוקולים, אך העמדה המתנגדת נותרה על כנה ● ביום שני הקרוב ישדר בג"ץ את הדיון בנושא 

איזון בריא בין עבודה לחיי פנאי / צילום: Shutterstock, fizkes

מחפשים איזון עבודה-חיים מושלם? אלו הערים שכדאי לגור בהן. וגם אלה שלא

מחקר חדש, שבדק את האיזון בין החיים לעבודה ב-100 ערים גלובליות, מדרג את המקומות הטובים ביותר, וגם הגרועים ביותר לאיזון עבודה-חיים ● ברן, ג'נבה והלסינקי מובילות את הרשימה, אילו ערים הגיעו לתחתית?

המגרש למכירה בשכונת נווה גן / צילום: משרד דסה נייר

בין קריית שאול לתל ברוך צפון: עיריית רמת השרון מוכרת קרקע במחיר מינימום של כ־39 מיליון שקל

העירייה פרסמה מכרז עבור שטח של כדונם וחצי שבו היא מחזיקה עם בעלים פרטיים, מדרום לתוכנית "רצועת הנופש מערב" ● על המגרש ניתן לבנות בניין בן 12 קומות ו־23 יח"ד ● מועד אחרון להגשת הצעות: בעוד כחודש

יאיר לפיד והלל קוברינסקי מאחוריו/ צילום: רוני שיצר

ללא תפקיד רשמי או הסכם ניגוד עניינים: האיש של יאיר לפיד שמושך בחוטים וממנה בכירים

הלל קוברינסקי הוא ממקימי יש עתיד ונחשב לאחד האנשים המקורבים לראש הממשלה החליפי ● למרות שרשמית הוא לא אוחז בתפקיד רשמי, נראה שחלק גדול מהמהלכים של לפיד, כמו גם מינויים של בכירים עוברים דרכו ● וגם: מדוע הקואליציה נדרכה כשזועבי הציבה דרישות, אבל נשארה אדישה למרד של ביטון?