למרות שהתנגד לפצות עסקים, הביקורת החריפה נגדו הובילה את שר האוצר לפרסום תוכנית רזה, שכמעט לא כוללת הוצאות כספים ● בכיר באוצר: מצב המשק טוב משהיה לפני הקורונה
שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: רפי קוץ
אחרי ששר האוצר אביגדור ליברמן הכריז בישיבת סיעת ישראל ביתנו ביום שני שייתן סיוע לענפים שנפגעו במשק בעקבות גל האומיקרון, כעת מציגים משרד האוצר ורשות המיסים את ההקלות. מדובר בשורה של צעדים שיכולים לתת מרווח נשימה לעסקים ולעצמאים שסובלים מירידה בפעילות. עם זאת, לא יינתנו פיצויים, מענקים והנחות בארנונה, כפי שהוענקו לעסקים בסבבים הראשונים של הקורונה תחת הממשלה הקודמת. למרות שהאוצר כמעט לא יכניס יד לכיס, חלק מנציגי המגזר העסקי בירכו על המהלך וכינו אותו "צעד חשוב לעזרת העסקים", אך אחרים כינו אותו "בדיחה גרועה".
בתחילת גל האומיקרון ניהלו ליברמן והאוצר קרב בלימה מול דרישות העסקים לסיוע. כעת, כשהגל מתארך, הגישה באוצר קצת מתרככת, גם אם ראשי המשרד מסייגים את מתן הסיוע הצנוע בכך שהמשק במצב טוב מאוד לתפישתם. "אנחנו רוצים לסייע לעסקים מתוך נקודת מבט אחראית שמדובר בכספי ציבור וצריך שהסיוע יגיע רק למי שזקוק לו", אמר בכיר באוצר. "את שנת 2021, למרות כל ההתנהלות שלנו עם משבר הקורונה והסגרים שהיו, סיימנו עם צמיחה של 7%. אנחנו כבר לא במצב שהיינו לפני שנה, בסגר ועם נתוני אבטלה גבוהים שנושקים ל-18% אחוז. יש לנו אינדיקציות כלכליות שרמת הפעילות במשק היא גבוהה, ורואים את זה בהוצאות בכרטיסי אשראי. מצב המשק הוא יותר טוב ממה שהיה ב-2019 לפני הקורונה, אבל יש עסקים בענפים מסוימים שנפגעים. אנו נמצאים במצב של מגבלות כאלה ואחרות ויש פחות תנועה בעסקים מסוימים ולהם אנחנו מסייעים".
"נשפוך חצי מיליארד"
הסיוע של האוצר יתמקד בהקלות תזרימיות לעסקים ומוסדות, להבדיל מסיוע תקציבי, בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. ההקלות יוענקו בדמות ביטול שיטת ה"שוטף פלוס" על ידי מעבר לתשלום מידיי לספקים ונותני שירות המתקשרים עם הממשלה, בהיקף מוערך של 600 מיליון שקל. הקלה זאת, שכבר ניתנה בעבר במהלך הגלים של הקורונה, תינתן לתקופה של חודשיים.
בנוסף, נקבע מהלך ממוקד להקדמת שחרור החזרים במערכי מע"מ ומס הכנסה בהיקף מוערך של 500 מיליון שקל. זאת, בנוסף לתשלום מקדמות למוסדות תרבות הנתמכים על ידי המדינה, בהיקף של 25% מסכום התמיכה בהיקף מוערך של 200 מיליון שקל. לפי גורם באוצר, כסף זה יעבור החל משבוע הבא לעובדי במה, אומנים, תאורנים ושאר העוסקים בענף.
"ביום שלישי הבא נשפוך חצי מיליארד שקל ישירות לתוך החשבונות של העסקים, בשחרור החזרים במע"מ ומס הכנסה", התייחס למהלך בכיר ברשות המסים. "אנחנו מקדימים החזרים שצריכים העסקים לקבל, כי בדרך כלל זה יכול לקחת 30-90 יום. גביית המע"מ בחודש דצמבר הייתה טובה מאוד והניכויים בינואר גם טובים - זה מעיד שהמשק עובד יפה למרות האומיקרון".
ייצואנים ייקבלו סיוע
צעד נוסף עליו סוכם הוא הרחבת פעילות קרן ההלוואות לעסקים בערבות המדינה, שעמדה עד כה על סכום של 25 מיליארדי שקלים. תקופת ההחזר להלוואות בערבות מדינה תוארך מתקופה של 5 שנים לתקופה של 10 שנים - תקופת החזר ארוכה בהשוואה להלוואות לעסקים. ההארכה תקפה גם להלוואות חדשות וגם להלוואות ישנות. כמו כן, תנאי הסף לכניסה למסלול הפגיעה המוגברת ישונו כך שיאושרו על סמך תחזית ירידה במחזור. עוד תוענק תקופת "גרייס" להלוואות בערבות מדינה: עד שנה נוספת בקרן הקורונה ועד 3 חודשים בקרן הרגילה.
ברשות המיסים הודיעו גם על הקלת הליכים בירוקרטיים, שאמורים לחסוך לעסקים זמן ובכסף. ראשית, תינתן לעסקים ארכה של חודשיים להגשת הצהרת עוסק פטור, עד לסוף חודש מרץ הקרוב. בנוסף, ייפתח מסלול ירוק לקבלת אורכות פרטניות בתשלומי מע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים.
כבר מספר חודשים שהאוצר נמצא במשא ומתן מול היצואנים, שדרשו סיוע בעקבות התחזקות השקל מול המטבעות הזרים ושחיקת רווחיהם של היצואנים. במסגרת הסיוע, הודיע האוצר על חבילת הטבות מסוימת ליצואנים קטנים ובינוניים. ראשית, ייפתח מסלול מיוחד להלוואות בערבות מדינה לייצואנים קטנים ובינוניים, שבו יינתנו הלוואות למטרת הון חוזר או השקעה. ליצואנים יועמדו הלוואות בסכום של עד 15% מהמחזור השנתי לתקופה של 5 שנים, מתוכם 6 חודשי גרייס. ההלוואות יכולות להינתן בשקל, דולר או אירו. בתוך כך, יינתנו ביטחונות מופחתים בשיעור של 10% בלבד.
בנוסף, יצואנים ועסקים מקומיים יקבלו סיוע באמצעות ביטוח אשראי לטווח קצר המעניק הגנה מפני סיכוני חדלות פירעון של קונים. התכנית תהיה בתוקף עד סוף שנת 2022 ותבוצע בשיתוף עם חברות ביטוח האשראי הפרטיות. היקף התכנית עומד על 2.6 מיליארד שקל. לצידה יינתן ביטוח אשראי לטווח בינוני בהיקף 650 מיליון שקל, כסיוע ליצואנים קטנים ובינוניים בביצוע עסקאות ייצוא וסחר חוץ.
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, אמר לגלובס שהוא מרוצה מההחלטה, למרות שאינה כוללת פיצויים לעסקים: "שכנענו את האוצר שכרגע הדבר הכי חשוב הוא הסיוע התזרימי. לתפיסת עולמנו, גל האומיקרון ייגמר בתחילת מרץ, ואז נבדוק אם יהיו ענפים שנפגעו במיוחד ויצטרכו סיוע ממוקד, ואולי האוצר יהיה יותר נדיב לגביהם כשהוא לא צריך לפצות את כל המשק כולל את מי שלא צריך. הרעיון של תזרים עכשיו, ובחינת הירידה במחזור אחר כך הוא נכון יותר, כשצריך לטפל באחוז קטן שנפגע. יש משהו במה שהאוצר אומר שהירידה בהוצאות האשראי היא קטנה".
מנגד, יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, טען שהסיוע של האוצר לעצמאיים הוא בדיחה גרועה: "יש כאן רשימת מכולת של הקלות שלא נוגעות לעסקים הקטנים. נגיד את זה ברור, לא פיצוי-לא מעניין. איפה בדיוק העזרה לעסקים הקטנים? זו עבודה בעיניים על אנשים שבקושי מצליחים לסיים את החודש, מגל קורונה אחד לאחר כבר שנתיים. לצערי הרב, העסקים הקטנים לא זוכים במכרזים של הממשלה (רק 13% מהם) ולכן ביטול ‘השוטף פלוס’ כלל אינו רלוונטי".