הסנקציות שהטילו רוסיה וארה"ב על רוסיה והרובל הרוסי לאחר שזו האחרונה סיפחה את חצי האי-קרים ב-2014 נראות כיום בעלות אפקט השפעה נמוך יותר נוכח התלות של אירופה בגז מרוסיה, ולמרות קולות המלחמה, שנשמעים במזרח אירופה, התרחיש המרכזי בעל הסתברות נמוכה, אך בכל זאת הורגשה עלייה ברמת הסיכון בשווקים בנוסף לחשש מהידוק המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב האמריקאי.
לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, פלישה אפשרית של רוסיה לאוקראינה והתערבות, מנגד, של מדינות נאט"ו צפויה גם "לתמוך בהמשך מגמת ה- Risk off בשווקים הגלובליים וגם להשפיע לשלילה על הבורסה המקומית בתל אביב". לדבריו, הגברת השיבושים בשרשראות האספקה בעולם וכן המשך העלייה במחירי האנרגיה (נפט וגז), תגביר את הלחצים האינפלציוניים בעולם ובישראל בטווח הקצר".
התגברות המתיחות בין רוסיה ואוקראינה כבר הובילה לעליית מחירי החיטה והתירס בעולם, שכן שתי המדינות מייצאות ביחד כ־29% מהחיטה בעולם, ואוקראינה הינה היצאנית השלישית בגודלה בעולם של תירס. לדברי שפריר, סביר כי הסלמה משמעותית יותר תוביל לזינוק נוסף במחירי סחורות אלה, דבר שיוביל לעלייה נוספת של מחירי המזון הן בארץ והן בעולם.
בנוסף, למשבר הרוסי עלולה להיות השפעה עקיפה על המטבע המקומי במקרה של השפעה על השווקים. "אני מעריך שהשקל ישמור על הרמות הנוכחיות ובצורה הדרגתית יוכל להתחזק אם הסיכונים הללו יתפוגגו", אומר קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות השווקים של לאומי שוקי הון. אם רוסיה תתרחק מנאט"ו וארה"ב ותתקרב למדינות אויב של ישראל, זה כבר יכביד על המזה"ת, אבל נדגיש כי זהו תרחיש של הסלמה קיצונית".
