סופרמרקט / צילום: Shutterstock, 89stocker
אם נדמה בטעות כי ההתייקרויות בוטלו לחלוטין בעקבות הלחץ הצרכני ותם עידן האינפלציה, זו תמימות. גל של התייקרויות שוטף את ישראל ובצדק מככב בתקשורת על חשבון מגפת הקורונה ובעיקר זן האומיקרון. הגל הציבורי הסוער נבע בעיקר מריבוי התייקרויות במוצרים ושירותים, במקביל ובפרק זמן קצר. בין היתר התייקרו לאחרונה מוצרי החשמל בכ-6%, בניגוד לירידה במחיר לצרכן עבור יחידת חשמל בודדת בשנים האחרונות. בנוסף, התייקרו גם מחירי המזון, הדלק והרכבים - כולל מכוניות משומשות. נראה שאין דבר שלא התייקר למעט האוויר (דבר שאותו חברות הסלולר מנסות לייקר כבר זמן רב, אך ללא הצלחה רבה...)
עם זאת, חשוב להרגיע כי באופן יחסי עליית המחירים בישראל בשנת 2021 הייתה צנועה משמעותית בהשוואה למדינות מפותחות רבות. בזמן שבישראל המחירים לצרכן עלו ב-2021 בכשלושה אחוזים, באותה התקופה המחירים בגרמניה ובבריטניה התייקרו בכ-5.5%, בספרד בכ-6.5% ובארה"ב בכ-7%.
האינפלציה בישראל נחשבת לנמוכה יותר לעומת מדינות רבות אחרות שכלכלתן דומה, אך בשנת 2021 גם בארץ חלו התייקרויות משמעותיות בשירותים חיוניים רבים ובהם: ציוד לא חשמלי לבית (בשיעור של כ-30% ), דלק ושמנים לרכב (17%), מים (8.6%), הבראה ונופש (8.1%), רכבים (7.9%) וריהוט ביתי (7.2%). הסיבה לכך שלא ניכרה בפועל אינפלציה גבוהה הייתה בשל גורמים מקזזים ובינהם: ירידה במחירי ביגוד והנעלה (בשיעור של כ-7.5%), הוזלת תעריף החשמל לצריכה ביתית (ב-2.8%) והפירות והירקות שהוזלו בכשני אחוזים.
הסיבות להתייקרויות הנוכחיות רבות ומשולבות אך רובן מתקשרות ומפנות אצבע מאשימה למגפת הקורונה. הוירוס המשפיע על חיינו יותר משנתיים הביא פעם אחר פעם ל"כיבוי" ו"הדלקה" של מוקדי הכלכלה העולמית. הנגיף הבלתי נראה מהווה מקור לתנודתיות ולזעזועים קשים מאוד, הן מבחינת אי עמידה ביעדי הביקוש והן בהיצע, בשל העובדה שמדובר במגפה מתגלגלת ומשתנה ונעה בין סגרים לפתיחות, ובין ייאוש לתקווה בבורסות העולם.
רוב נגידי הבנקים המרכזיים בעולם העריכו בראשית 2021 כי האינפלציה המתעוררת תהיה זמנית בלבד ותימשך מספר חודשים. כמה מהם עדיין מאמינים בהערכה זו, גם אם הם נאלצים להגיב בהעלאת ריבית צנועה, או בשינוי מסרים לציבור.
למורת רוחם של הצרכנים, ההערכה הרווחת היא כי האינפלציה במשק צפויה להמשיך להיות גבוהה, חרף בלימת ההתייקרויות הנוכחיות בתחום המזון, לפחות עד תום שנת 2022 וזאת בהסתמך על כמה גורמים עיקרים ובהם: הקורונה ממש לא מתפוגגת - זן האומיקרון (וגם הזן החדש המתפשט במהירות גבוהה יותר), ניחן ביכולת הדבקה מהירה יותר מקודמיו והתפשט במהירות מנקודת התפרצותו לכל העולם כולל לישראל ומהווה את הבסיס לגל החמישי המשמעותי של הקורונה בארץ; הפירמות צריכות לפצות עצמן על הזעזועים (ולעתים הפסדים) בשנתיים האחרונות. חומרי הגלם והסחורות בכל העולם מתייקרים מפאת שיבושים בייצור, אך גם מושפעים גם מתנודות מזג האוויר (זוכרים, התחממות גלובלית...) וממהלכים אסטרטגיים צבאיים בין המעצמות כדוגמת המתיחות בין רוסיה לאוקראינה שהביא לזינוק מתמשך במחירי הנפט והגז הטבעי. נוסף על אלו, גם שכר העבודה האפקטיבי העולמי שמשלמות הפירמות נמצא בעליה. השינויים בשוק העבודה, בשילוב בידודים והדבקויות, מייקרים בפועל את הוצאות הפירמות, שמצידן ירצו פיצוי בדמות ייקור המוצר הסופי.
בפועל, לממשלות ולבנקים המרכזיים אין כלים אפקטיביים להתמודד עם כשלי השוק הללו. לכן, יידרש זמן רב וייתכן שאפילו כמה שנים עד שנזכה לראות התייצבות (ואולי גם הוזלה), של המחירים לצרכן, בדומה למגמות שאפיינו את ישראל והכלכלה העולמית טרם פרוץ מגפת הקורונה.
יצרני המזון המובילים הודיעו בעקבות הלחץ הציבורי כי הקפיאו את ההתייקרויות עד חג הפסח. מדובר בחודשיים בלבד ובתקווה, מבחינתם, כי המחאה הציבורת תשכח עד אז. די ברור כי הסביבה העסקית לא תשתנה באופן משמעותי ולכן, זו סוכריה להמתיק את הגלולה המרה. בכדי להוזיל את יוקר המחייה בישראל בצורה משמעותית נדרשת מעורבות צרכנית שוטפת ובלתי מתפשרת לאורך זמן מחד, ופעילות ממשלתית אפקטיבית מאידך.
הכותב הוא מרצה באקדמית גליל מערבי ומומחה לשווקים הפיננסים