גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד התחבורה פרסם מתווה חדש להקמת המסילה הרביעית באיילון

במשרד הודיעו כי המתווה החדש מסדיר את חלוקת העבודה בין נתיבי ישראל ורכב ישראל בבניית המסילה הרביעית ● עם זאת, הפרויקט נתקל באתגרים נוספים להם המתווה לא נותן מענה מספק ● בינתיים, במשרד התחבורה מתחייבים שהפרויקט יסתיים ב-2028, בעוד גורמים בענף התשתיות מעריכים שהוא יסתיים רק ב-2030

מסילות רכבת ישראל באיילון / צילום: איל יצהר
מסילות רכבת ישראל באיילון / צילום: איל יצהר

במשרד התחבורה הודיעו על מתווה מוסכם בין חברת נתיבי ישראל לרכבת ישראל לקידום המסילה הרביעית באיילון. אמדן עלות הפרויקט הוא 4.91 מיליארד שקל.

בשנת 2018 אישרה הממשלה את התוכנית להקמת המסילה הרביעית מתל אביב מרכז ועד גנות. את עבודות התשתית הובילה חברת נתיבי ישראל (נת"י) עד שמשרד התחבורה תחת מירי רגב החליט להעביר חלק ממנה לרכבת ישראל ואז שוב לחברת נתיבי ישראל. מאז העבודות אמורות היו להתחלק בין שתי החברות, אבל הן לא מצליחות לגשר על הפערים ולעבוד יחד. עמדת הרכבת הייתה שעבודות ליד מסילה פעילה צריכות להתבצע על ידה, ועמדת נתיבי ישראל הייתה שמאחר ומדובר במסילה חדשה היא זו שצריכה לבצע את הקמתה. החיכוכים כללו גם חוסר תאום בעבודות בין החברות שגרמו לעתים לסכנה בטיחותית ולעיכובים בפרויקט.

על פי ההודעה היום, שרת התחבורה מרב מיכאלי הובילה להסכמות על סמך עבודה שביצע המשנה למנכ"לית המשרד עילם שגיא. במסגרת ההסכמות תחולק העבודה בין החברות. הסכמות כבר הושגו בחודש יוני אך הצדדים לא היו מחויבים להם והעימותים על בניית המסילה בין החברות נמשכו ביתר שאת גם אז.

המתווה הקודם חילק באופן גאוגרפי את האחריות על הפרויקט לאחר שקודם לכן הוא חולק מבחינה מקצועית בין בניית התשתית והפרויקט הרכבתי. ואולם, המתווה הקודם לא עמד כאמור במבחן המציאות. לפי המשרד, יש צורך ב"בקרה הדוקה יותר של משרד התחבורה על החברות המבצעות".

לפי המתווה החדש, החלוקה הגאוגרפית תישמר כך שמקיבוץ גלויות צפונה הרכבת אחראית על הפרויקט ומקיבוץ גלויות דרומה האחריות היא של חברת נתיבי ישראל. יחד עם זאת, באזור הדרומי יוקם מחלף רכבתי שאכן יהיה באחריות נת"י אך אזורים מורכבים וסמוכים למסילות פעילות ולתשתיות רכבתיות באזור מחלף קיבוץ גלויות ומעל תוואי המסילות החדשות בעיקול תוואי הנחל מזרחה - יתוכננו מחדש בהבנה עם חברת רכבת ישראל. ולכן, הרכבת היא תהיה הגורם האחראי על חיבור המסילות הפעילות באזור המחלף המסילתי, על תשתיות התקשורת, החשמל, המעברים והקמת גישה תפעולית למסילה.

אתגרים בקידום הפרויקט

הפרויקט המורכב להקמת המסילה הרביעית אמור לפתור את צוואר בקבוק הרכבות באיילון. כיום עוברות בציר 14 רכבות בלבד בשעה.

המסילה תוקם מתחנת תל אביב סבידור ועד למתחם ת"א דרום, והוספת מסילות שלישית ורביעית ממתחם זה ועד לשפירים. על מנת להקים את המסילות נדרש לקדוח כלונסאות בתעלת האיילון ולצמצם אותה, ולכן כדי לא לפגוע ביכולת לקלוט את מי הגשמים, נלווה לפרויקט הקמת המסילה גם פרויקט לאיגום וניקוז מי הגשמים באמצעות אתרי איגום וחלחול. חלק מהתוכניות לאתרי האיגום נעצרו על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות בשל פגיעה בערכי סביבה וטבע.

בפרויקט האיגום וניקוז צפויות בעיות נוספות. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי מתנגד לפרויקט כל עוד לא יוקם גם מובל לים התיכון. המשנה למנכ"לית משרד התחבורה עילם שגיא טען כי נציגי העירייה שותפים למתווה המתגבש, אך סירב להתייחס לפתרונות בנושא הניקוז והאיגום וציין כי המובל לים אינו תנאי לקידומו של הפרויקט.

בנוסף, כדי להצליח ולהכניס עוד מסילה לאורך התוואי גם נתיבי כביש 1 יוזזו וחלק ממסילות הרכבת יוסטו - פעולות שבוודאי יפגעו בשירות הרכבתי. לפי שגיא, המתווה יאפשר לקדם את המחלף המסילתי שהקמתו אמורה להסתיים בשנת 2026 - שנה וחצי לפני הסיום המשוער לביצוע הפרויקט. לאחר הקמת המחלף, יוסטו כאמור נתיבי התנועה והמסילות.

המכשול הגדול ביותר לעבודה המשותפת של החברות על הקמת הפרויקט הקריטי, הוא סוגיית התיאום ביניהן והמעקב אחר ביצוע ההחלטות מצד משרד התחבורה. שגיא סבור כי הקמת ועדת היגוי שתתכנס אחת לחודשיים בראשותו ופיקוח על הפרויקט יוכלו לסייע בכך. ואולם, לא בטוח שהחברות, שהתקשו עד עכשיו לשתף פעולה, יצליחו ליישם את המתווה שדורש מהן תאום מדוקדק, בוודאי בכל הנוגע להקמת המחלף המסילתי שעל חלקים מפרויקט זה הם אמורים לעבוד יחד. בכל אופן, המתווה כן יאפשר את פרסום המכרז להקמתו.

שנת היעד נדחתה

שגיא ציין כי פתרונות אחרים ומיטביים יותר יכלו להתקבל אך בהכרח היו דוחים את שנת היעד. בכל אופן, שנת היעד נדחתה. תחילה במשרד התחבורה טענו שהפרויקט יושלם עד לשנת 2027, כעת ההערכות של גורמים בענף התשתיות הן שסיומו יגיע לשנת 2030, אך משרד התחבורה מתעקש שיצליחו לסיים את הפרויקט בשנת 2028.

שרת התחבורה מיכאלי אמרה לאחר הסיכום כי "הסעת המונים היא העתיד שלנו ולכן ההשקעה בה חייבת להיות מאמץ משותף לכל חברות הביצוע ובפיקוח הדוק של המשרד. אני שמחה שהצלחתי להוביל להסכמות בין חברת רכבת ישראל וחברת נתיבי ישראל, והבהרתי למנכ"לי החברות שהדרישה והציפיה היא שהפרויקט יקודם בהקדם האפשרי בלי תקלות וללא עיכובים. הציבור הישראלי זקוק למסילה הרביעית ואני עושה הכל כדי שתהליך ההקמה שלה יחל בהקדם האפשרי ובתיאום מקסימלי".

שגיא ציין כי "אני מאמין שהתגברנו על מהמורה משמעותית בשלב התכנון, ועכשיו ניגשים למבחן הביצוע, תוך עמידה ביעדי הלו"ז והתקציב".

ואולם, חרף ההצהרות החגיגיות, גורמים בענף התחבורה מקווים כי הפעם ההסכמות לא ישארו רק על הנייר כבפעמים קודמות ויוכלו להוביל להבשלת הפרויקט להוספת מסילה רביעית באיילון.

בתחקיר אודות משרד התחבורה שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר, עלו טענות רבות בנוגע לפיקוחו של משרד התחבורה על חברות התשתית ועל היכולת להוציא פרויקטים מורכבים לדרך. שורה של גורמים בממשלה ובענף התשתיות טענו כי משרד התחבורה לא מהווה רגולטור משום שהשדרה המקצועית בו מחוררת אל מול מונופול ידע שמחזיקות חברות התשתית והמשרד נמנע מעימותים, חיכוכים וביקורת.

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; זו הסיבה שאל על צונחת ב-7%

המסחר בת"א מתנהל במגמה שלילית - ת"א 35 יורד בכ-0.7%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.6% ● חברות התעופה מובילות את הירידות - אל על נופלת ב-7%, ישראייר עם ירידה של 3% ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● באופנהיימר עדכנו רשימת המניות הישראליות המומלצות שלהם: אלה שיצאו ואלה שנכנסו ● עדכונים שוטפים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות