ראש הממשלה, נפתלי בנט, בפתח ישיבת הממשלה / צילום: חיים צח-לע''מ
תוכניות הממשלה להקלת יוקר המחיה טרם הוצגו, אבל אם לשפוט על-פי הדלפות ותדרוכים, החבילה תכלול הפעם הפחתות במס ההכנסה, או במונח השגור יותר באוצר "ריווח מדרגות".
● הלחצים על ליברמן: הורדת מסי הדלק ומס ההכנסה, והוזלת הפירות והירקות
מס הכנסה, הנחשב יחד עם המע"מ לאחד משני עמודי התווך של מערכת המס הישראלית, לא זכה בשנים האחרונות לטיפול עמוק. תכניות דווקא לא חסרו, כמו זו של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ אבי שמחון, שביקש להפחית מנטל המס על משתכרים מעל 20 אלף שקל בנימוק שמדובר בעיקר בעובדי הייטק שעלולים להגר מישראל למדינות אחרות בגלל המסים. גם שר האוצר משה כחלון שאף לטפל במס הכנסה, לאחר שסיים להפחית את המע"מ, מס החברות ושורת מכסים.
בשורה משמעותית לציבור? תלוי למי
בתקציב 2017־2018 העביר כחלון "ריווח" של מדרגות המס, מונח מטעה משום שבפועל המרחקים בין המדרגות דווקא קוצרו: המדרגה הבסיסית של המס (מס שולי 10%) הועלתה מ-5,221 ל-6,220 שקל. במקביל הונמכה התקרה להטלת מס היסף מ-67 אלף ל-53 אלף שקל, והמס עצמו (שמתווסף למדרגה העליונה) הועלה מ-2% ל-3%. אפשר להניח שמס הכנסה היה מככב במהלך הפחתת מסים נוסף שכחלון תכנן להוציא לפועל ב-2018, אך חזר בו בסופו של דבר על רקע הגידול הלא צפוי בגירעון התקציבי. כך שסביר להניח שהתוכנית לרווח - או בעצם לצופף - את מדרגות המס, כבר מוכנה במגירה.
השאלה עד כמה מדובר בבשורה משמעותית לצרכן הממוצע. על פי נתונים שפרסם מנהל הכנסות המדינה המתייחסים לשנת 2017 (נתונים מעודכנים יפורסמו בקרוב, מבטיחים באוצר) - שלושת העשירונים העליונים אחראים ל-95% מהכנסות המדינה ממס הכנסה, מה שאומר שרוב מכריע של האזרחים במדינת ישראל אינם משלמים מס הכנסה כלל. עבור אותו ציבור, ציפוף מדרגות המס לא ישיג דבר. אם הממשלה מתכוונת באמת לרווח (כלומר להגדיל את המרחקים בין המדרגות) - המרוויחים מכך יהיו בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר שתקרת מס היסף שלהם תעלה.
מאחר וממילא אינם משלמים מס הכנסה, דרך המלך של הממשלה להקל על בעלי השכר הנמוך בישראל היא להגדיל את מענקי העבודה (מס הכנסה שלילי) - עוד רעיון שצף ועלה מחדש בימים האחרונים בדיונים שלקראת התוכנית.
הפחתת מע"מ לא מניבה בונוס בקלפי
הממשלה יכולה גם להפחית את מס הבריאות ואת הפרשת העובד לביטוח הלאומי, אך בשני המקרים הסיכוי לכך נראה אפסי.
צעד אחר שיקל יחסית יותר עם בעלי ההכנסות הנמוכות הוא הפחתת המע"מ. אלא שהאוצר צפוי להתנגד בכל תוקף להפחתת המס הזה, שכל הורדת אחוז ממנו מגלחת 5 מיליארד שקל מהכנסות המדינה. לזכות האוצר תעמוד העובדה שגם הרווח הפוליטי מהפחתת המע"מ אינו גבוה, משום שבעלי העסקים נוטים להשאיר חלק ניכר מההפרש בכיסם.
אבל האמת שזה לא רק המע"מ. הציבור אינו מתגמל את הפוליטיקאים על הפחתות מסים, בעוד שעל גירעון גדול הוא מעניש גם מעניש. אם אתם לא מאמינים, תשאלו את כחלון.