הזדמנות קריירה מצוינת שעובדים רבים פוסלים על הסף
אחת מהזדמנויות הקריירה שרבים פוסלים על הסף היא תפקיד זמני בארגון איכותי המחפש להחליף עובד היוצא לחופשה, בדרך-כלל אימהות בחופשת לידה (חל"ד) שיוצאות לתקופה של כחצי שנה.
מי האנשים שעבורם תפקיד כזה עתיד להוות הזדמנות טובה? התנאי הראשון הוא כמובן הסטטוס התעסוקתי. על פניו ברור כי האפשרות הזו מתאימה למובטלים ובעייתית מאוד עבור אנשים עובדים. זאת להוציא את אלה שממילא מתכוונים לעזוב את העבודה בטרם מצא אלטרנטיבה, או עובדים המועסקים בארגון ו/או בתפקיד מאוד בעייתי, כזה שכל יום נוסף בו מחבל במעמדם בשוק העבודה.
להחזיק את המקל
התנאי השני - רמת הבכירות. החלפה לחל"ד לא מתאימה לתפקידים בכירים, לכל היותר הנהלה זוטרה (מנכ"ליות וחברות הנהלה לא מוחלפות בחופשת לידה על-ידי מנהלים מבחוץ). אחרת מדובר בתפקיד נחות עם הגדרה נוצצת המעידה על ארגון לא איכותי, מה שמעביר אותנו לתנאי השלישי - איכות הארגון.
החלפה לחל"ד כדאית רק כאשר התפקיד המוצע הוא בארגון שממותג גבוה משמעותית יחסית למעסיקים הקודמים, למעט מצב בו העובד כבר לא יכול להרשות לעצמו שלא לעבוד. תפקיד זמני בארגון מאוד איכותי עשוי להוות עבור מובטלים רבים מנוף קריירה שאין כדוגמתו, דרך להקפיץ את ערכם בשוק העבודה, שקרוב לוודאי לא היה קורה בדרך אחרת, בפרט עבור אנשים עם ערך מותג נמוך יחסית.
מדוע? כי בתהליך החלפה לחל"ד מעסיקים פחות בררנים ונותנים הזדמנות גם למועמדים שלא היו עוברים את הסינון ראשוני לתפקיד לו היה קבוע. שיעור המתמודדים על המשרה ואיכותם נמוכים משמעותית, לכן בסיטואציה הזו המעסיק לא מתעקש על המועמד הטוב ביותר, ומוכן להסתפק בעובד מספיק טוב "שיחזיק את המקל" עד תום חופשת הלידה.
ההבדל הזה הוא דרמטי עבור אנשים מוכשרים שלא מצליחים להיכנס לארגונים מספיק טובים בגלל ערך מותג שאינו גבוה דיו, תוצאה של בחירות קריירה שגויות (איכות השכלה ו/או איכות מעסיקים קודמים).
חשש להחמיץ הזדמנות טובה יותר
אז למה כל-כך הרבה אנשים פוסלים הזדמנות כזו על הסף? הטיעון המרכזי של רובם הוא החשש שבמהלך התפקיד הזמני הם עלולים להחמיץ תפקיד קבוע במקום עבודה איכותי. אני לא שוללת את הטענה הזו ואף מבינה אותה, אבל אם חושבים על זה לעומק, הסיכוי לתפקיד במקום עבודה טוב משמעותית יחסית לרקורד הקודם הוא לא גבוה במיוחד, מה גם שאם תגיע הזדמנות כזו, אפשר למצוא פתרון יצירתי בתאום עם המעסיק הזמני, או במקרה הגרוע להתפטר באמצע התקופה, אם כי הפתרון הזה פחות חביב עליי.
שנית, והכי חשוב, לא מעט תפקידים זמניים בארגונים איכותיים ומספיק גדולים הפכו לתפקידים קבועים, או כי העובדת החליטה שלא לחזור מחופשת לידה, או כי העובד שובץ לתפקיד אחר בארגון. רק שבצד ההזדמנות ותרומתה הפוטנציאלית לערך המותג ולקריירה בטווח הארוך, הסיכוי להפוך את הזמני לקבוע תלוי בראש ובראשונה בעובד. הוא נדרש למאמץ גדול במיוחד, הרבה יותר מזה הכרוך ממילא בכניסה לכל ארגון חדש, אחרת לא יצליח לבלוט בקרב מקבלי ההחלטות והמשפיעים על דעתם.
מאמץ משולש
המשמעות הפרקטית היא עבודה מאוד אינטנסיבית במטרה להוכיח יכולות במהירות, ומאידך השקעת מאמצים גדולים בפעילות נטוורקינג פנים ארגונית על-מנת למצוא תפקיד חלופי, וכל זה בתקופה קצרה - 6 חודשים. במילים אחרות, לא מספיק להיכנס לתפקיד, לעשות את העבודה ולקוות שתהפכו לעובדים קבועים. צריך "לעבוד בזה" באותה אינטנסיביות בה מבצעים את המשימות המקצועיות, ובמקביל להמשיך ולחפש עבודה בחוץ.
ואכן, המאמץ המשולש הזה לא מתאים לכולם, אבל ישנן הרבה דוגמאות לעובדים שרק החלפה לחל"ד אפשרה להם לדחוף "רגל בדלת" של ארגונים שלא היו מגייסים אותם בדרך אחרת, ובעקבותיה להצליח להתקדם לתפקידים מרכזיים בחברה, חלקם אף לתפקידי ניהול בכירים.
ומה אם כל המאמצים לא הועילו, היולדת חזרה לעבודה, ולא נמצא תפקיד חלופי בארגון? גם אז הניסיון שווה, שהרי מדובר במובטלים שאין להם מה להפסיד, וזאת בזכות התרומה לערך המותג מעצם העבודה בחברה הרבה יותר איכותית, בפרט אם היא גלובלית, והשבחת הניסיון המקצועי.
זכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
