זאב אלקין, אביגדור ליברמן ואיילת שקד / צילום: יוסי זמיר
תוכנית הדיור הממשלתית הושקה בימים אחרים של הממשלה, זה קרה בשלהי אוקטובר, במסגרת אופוריית העברת התקציב ואשליות של שיתוף פעולה "נדיר" של שרי הממשלה. התוכנית לא טמנה בחובה הבטחות גדולות, אלא הקלות שאותתו שזו תוכנית שניתן ליישם בקלות יחסית. אלא שאז הגיעו משברים קואליציוניים, גל אומיקרון, והתייקרויות במשק שתפס ואת הכותרות. וכך, כל מה שאינו שנוי במחלוקת פוליטית או באחריות משרדים נוספים יצא לדרך, חוקים נכתבים ויש גם את מה שלא עובד בינתיים.
השרים האחראים לתוכנית, אביגדור ליברמן, איילת שקד וזאב אלקין חילקו ביניהם תחומי אחריות כשיצאו לדרך: כך, משרד השיכון היה אמון על פרויקטים להתחדשות עירונית, חקיקה נגד Airbnb, הבאת עובדים זרים נוספים ועובדים פלסטינים לתחום הבנייה.
כשליש מההוצאות - על דיור ותחזוקת דירה
משרד האוצר היה אחראי על חקיקה להעלאת המס על משקיעים והפחתת מס שבח שולי בחקיקה, ואילו משרד הפנים על חלופת שקד לתמ"א 38, הסדרת פיצול בתים צמודי קרקע והקלה בהליכי רישוי.
על רקע גל ההתייקרויות, חזרנו לבדוק מה עלה בגורל התוכנית שיכולה להקל על אזרחי ישראל בשוק הנדל"ן הרותח. על פי הלמ"ס משנת 2021, ההוצאה הגדולה ביותר של משק בית בישראל היא דיור. על פי הנתונים, כשליש מההוצאות של משפחה הן על תשלומי דיור ותחזוקת הדירה.
כששאלנו השבוע את שר האוצר מה עלה בגורל התוכנית, הוא השיב שישיבת מעקב ראשונה בהשתתפות השרים נקבעה להיערך מוקדם יותר השבוע, שלושה חודשים אחרי ההכרזה, אך נדחתה לשבוע הבא מאחר שהשרה שקד נדבקה בקורונה.
השרה שקד הבטיחה למשקיעים שחלופה לתמ"א 38 תעבור עד סוף השנה. היא לא צפתה שהיא תהיה תלויה במי שהפך להיות יריב פוליטי שלה בקואליציה, יו"ר ועדת הפנים וואליד טאהא. בחודשים שחלפו מאז ההצהרה, השניים נאבקו על שני חוקים דחופים יותר: חוק החשמל שדרשה רע"ם לקדם כתנאי לשלמות הקואליציה, וחוק חריש, שנדרש להמשך התפתחות המועצה ושקד לחצה לקדם.
וכל העת ברקע: איומים ומתיחות בין השרה ליו"ר הוועדה שבלם את עבודת הוועדה. הליכי החקיקה חודשו בינתיים ובמשרד הפנים מקווים להשלים אותם עד לסוף מושב החורף.
השרים הבטיחו לקדם חוק שישחרר דירות
עוד הבטחה היא חקיקה נגד דירות אירוח לנופש (Airbnb). השרים הבטיחו שקידום החוק ישחרר לשוק אלפי דירות, וכך יסייע, בבלימת עליות המחירים. אלא שבעבודת החקיקה במשרד השיכון, נתקעו מול משרד התיירות שמבקש עוד לשמור על החברה ומערים קשיים על ניסוח החוק.
במשרד האוצר בינתיים, תקועה חקיקה אחרת להפחתת מס שבח שולי על הקרקע מ-47% ל-25% לארבע שנים. במשרד העלו את המס על המשקיעים שבועות לאחר פרסום התוכנית כדי לא לגרום לטלטלות, אך בזירה זו בינתיים, לא חלה התקדמות.
בהינתן תוכנית מחולקת למגוון נושאים באחריות שלושה משרדים, אפשר לספר גם על מה שכבר יצא לדרך והישגי המשרדים בתחום. בחודש הקודם חתם משרד הבינוי והשיכון, והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית על הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית עם 12 רשויות מקומיות בתקציב של כחצי מיליארד שקלים.
יקודם חוק הקלות המס לרוכשי דירה ראשונה?
עוד נודע, שבמסגרת ההבטחות להתחדשות עירונית בפריפריה, לאחר שעברה החלטת ממשלה, בשבוע הבא ייפגש לראשונה צוות שיפעל מכוח אותה החלטה ואף נעשים ניסיונות לצרף את מפעל הפיס כמשקיע.
מספר חוקים שנכנסו לישורת האחרונה הם הסדרת הפיצול של בתים צמודי קרקע. לגלובס נודע שבתוך שבועיים יניח משרד הפנים תזכיר חוק בנושא וכן חקיקה ראשית נוספת תטופל בנושאי היטל השבחה ומתן היתר חורג. במשרד השיכון והפנים מקדמים חקיקה גם עבור מה שנותר עד כה בגדר הבטחה בלבד: איסור שימוש חורג בדירות מגורים באזורי ביקוש.
משרד הפנים יניח לאישור הכנסת תקנות לרישוי עצמי והקלות בתחום, בתקווה שבשלב הזה ועדת הפנים של הכנסת תעבור בשגרה ולא בכפוף ללחצים פוליטיים. בתוך חצי שנה יקודם גם מתווה לפתיחת מכוני רישוי חדשים. באשר לתב"ע נפחית - עבודת המטה צפויה להסתיים עד לקיץ הקרוב ולאפשר בנייה באופן חופשי יותר ליזמים ולקבלנים.
בממשלה הבטיחו לתמוך בהצעת החוק של ח"כ יואב קיש להקלה במס לרוכשי דירה ראשונה, אבל מחלוקת תוקעת את קידומו. בסוף דצמבר עברה ההצעה בטרומית אך מאז החוק נבלם. קיש אמר לגלובס שח"כ קושניר תוקע את החוק בשל מחלוקת אישית, אלא שלגרסתו של יו"ר הוועדה, הוא ממתין להצעת חוק ממשלתית. מבדיקת ההסכמות, נראה שמי שעשה סיבוב פרסה הוא דווקא קושניר.
בהצעת החוק נקבע שייכנס לתוקף בתחילת ינואר. מאחורי הקלעים, אישרו בקואליציה כבר בדצמבר, שלמרות הדרישה להצמיד אותו לחוק ממשלתי הוא יעבור בראשית ינואר. זה שעבר.
ח"כ יואב קיש אמר לגלובס: "הצעת החוק עברה בטרומית לפני יותר מחודש בתמיכת כל חברי ועדת כספים. חבל שיו"ר הוועדה בחר משיקולים אישיים להעניש אותי כיוזם, ובניגוד לסיכומים לעכב את החקיקה. הוא פוגע באלפי זוגות צעירים ומשפרי דיור. אסור לערב ויכוח אישי בחקיקה לטובת הציבור".
בסביבתו של קושניר טענו: "אין קשר בין סיכומים עם האופוזיציה לקואליציה, אנחנו מקדמים את הצעת החוק הממשלתית. היא לא נזנחה בשום שלב".
משתמשים בכלים דומים ומצפים לתוצאה שונה | אריק מירובסקי, פרשנות
תמונת המצב עגומה - יותר מרבע מהכנסות משק הבית מוקצה לתשלום משכנתה; כשליש מהשכר הממוצע של היחיד מוקדש לתשלום שכר דירה. ולמרות זאת, לממשלה אין מה לומר בנושא למעט חזרה על תוכניות שכבר הוכיחו את חוסר יעילותן. בכך, סעיפי הדיור, אלה שכוללים גם את הארנונה והוצאות אחזקת הבית, ממשיכים לשמור על המעמד המכובד של המעמסה הכבדה ביותר על משקי הבית.
מעט נתונים: שכר דירה ממוצע בישראל, על פי הלמ"ס, מגיע ל-4,100 שקל בחודש; בתל אביב הוא קופץ ל-6,000 שקל בחודש, ברמת גן הוא נוגע ב-4,800 שקל, בכפר סבא 4,650 שקל. זה הרבה כסף. בנוסף, שיעור החזר משכנתה ממוצע בישראל מהווה 27% מההכנסה. גם זה לא מעט.
מזה כ-7 שנים שהדרך הממשלתית להתמודד עם הנתונים הללו היא ליזום הקמת דירות מסובסדות. המטרה המקורית של הצעד הזה היתה להוריד את מחירי הדירות, אך היא כשלה. בלית ברירה שינו אז שר האוצר משה כחלון ואנשיו את מטרת התוכנית ואמרו שהיא נועדה לאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירות מוזלות.
בעקבות עליות המחירים של השנה וחצי האחרונה, רכישת דירה במסגרת מחיר למשתכן הפכה למציאה הרבה יותר ממה שכחלון חלם. במקומות לא מועטים מחירי דירות במחיר למשתכן מגיעים לכ-60%, ואף פחות, ממחירי השוק שממשיכים להמריא.
ואולם, משקי הבית הצעירים שזכו במחיר למשתכן, משלמים את המחיר בהחזרי משכנתה, שזינקו מאז תחילת 2020 ביותר מ-50%. במהלך השנה שעברה הם חצו כבר את הרף של ה-900 אלף שקל בממוצע; בדצמבר אמנם ירדה המשכנתה הממוצעת ל-739 אלף שקל, אבל גם זו מטלה כבדה שיש להתמודד עימה. לכן, רוכשי הדירות במסגרת התוכנית הממשלתית יכולים להיות חצויים בתחושתם לגבי הדירה החדשה שרכשו במאמץ לא קטן.
ומה עם מי שלא יכולים לרכוש אפילו דירה במחיר למשתכן? אלה שמחוייבים בתשלומי שכר דירה חודשיים? הממשלה לא עשתה עבורם דבר. הנסיון להצביע על פרויקטים לשכירות ארוכת טווח - שהמדינה מעודדת כמענה לשוכרי הדירות - רחוק מלהיות נכון. כיום החברות שפועלות בתחום זה, מחזיקות בכ-2% מהדירות לשכירות. עבור רוב שוכרי הדירות הן לא רלוונטיות.
לפיכך יש מקום לדאגה בתחום הוצאות הדיור, הן מצד אלה שרוכשים דירות והן מצד השוכרים. הבעיה, שהממשלה לא נמצאת אפילו בכיוון הנכון.