גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחסות התולעים: המחקרים שמשנים את מה שידענו על מנגנון התורשה

מחקר חדש של פרופ' עודד רכבי מגלה כיצד תנאי חייה של תולעת משפיעים על המשיכה המינית של הצאצאיות שלה ועל המגוון הגנטי בדורות הבאים של אוכלוסיית התולעים ● בראיון לגלובס, רכבי מסביר מה הסיכוי שמנגנון דומה קיים בבני אדם, ומדוע לא יתאכזב גם אם יתברר שהוא ייחודי רק לתולעים

תולעת. שופכת אור על הקשר שבין השפעות סביבתיות לגנטיקה / צילום: Shutterstock
תולעת. שופכת אור על הקשר שבין השפעות סביבתיות לגנטיקה / צילום: Shutterstock

מחקרים שנעשים במעבדתו של פרופ' עודד רכבי משנים את כל מה שידענו על האופן שבו עובד מנגנון התורשה. אצל תולעים. אולי גם אצל בני אדם. "זה עדיין נחשב שערורייתי מאוד לומר שיכול להיות שזה קורה אצל בני אדם", הוא מודה, "ובאמת חשוב לי ביותר שלא יובן בטעות שאני אומר אחרת. עם זאת, גם המחקר של מנדל, שגילה את חוקי הגנטיקה הקלאסית, נעשה על אפונים. צריך להתחיל בהכי פשוט. אני מסתכל על היכולת הזאת של התולעים ואומר 'זה מוצלח מכדי שהטבע ישתמש בזה רק ביצור אחד, ודווקא ביצור שהוא ממילא, מסיבות אחרות, אחד הנחקרים ביותר בביולוגיה". חוץ מזה, אומר רכבי, יש כל מיני רמזים מההיסטוריה להורשה של תגובות הורים לשינויים בסביבה אצל בני אדם, אבל הם אינם הוכחות חד-משמעיות, בגלל מגוון משתנים מתערבים.

מהו אותו מנגנון שגילו רכבי וצוותו במחקריו? תולעים יכולות להוריש לצאצאיהן שינויים שנבעו מתנאי הסביבה שלהן. "וזה הרי לא אמור להיות כך", אומר רכבי. "אנחנו אמורים להוריש אותו DNA שקיבלנו, בשינויים קטנים מאוד ומקריים לחלוטין. הברירה הטבעית היא לכאורה הכוח היחיד שיוצר את ההתאמה שלנו לסביבה. הרי אם תתאמני בחדר כושר, הילדים שלך לא יהיו בריונים כתוצאה מזה". אבל על כך בדיוק המחקר של רכבי מערער. מנגנון ההורשה הייחודי הזה בא לידי ביטוי במחקר חדש, שבדק את ההשפעה של עקה (סטרס) בתולעים בוגרות על יכולתן של הצאצאיות למשוך אליהן זכרים כמה דורות קדימה, ולשגשג גנטית בעקבות זאת.

התולעת שזיכתה את חוקריה בפרסי נובל

התולעת שעומדת בבסיס המחקרים של רכבי נקראת C. elegans, תולעת קטנה שהיא מודל מוביל למחקר ביולוגי מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. מאז שנת 2000 מחקרים שהתבססו על התולעת הזאת כבר זיכו את מבצעיהם בשישה פרסי נובל, אומר רכבי.

הסיבות לעניין הרב של האנושות בתולעת הזאת דווקא הן פרקטיות. היא מעמידה צאצאים במהירות ודרושים ימים ספורים בלבד ליצירת דור חדש. מעבר לכך, אפשר לגדל אותן בצלחות, כך שניתן לשלוט לגמרי בסביבת החיים שלהן.

התולעים האלה לרוב מפרות את עצמן, כך שניתן להעמיד דור של תולעים זהות כמעט לגמרי זו לזו - כל אם מולידה בערך 250 צאצאים זהים לה גנטית. לפעמים, לעתים נדירות יותר, התולעים ההרמפרודיטיות (בעלות תאי ביצית ותאי זרע) הללו מזדווגות עם תולעים זכרים בלבד. למרות כל זאת, הן מורכבות יותר ודומות הרבה יותר לבני האדם מאשר חיידקים, לדוגמה. "הן חיות מורכבות שחולקות איתנו אחוז גדול מאוד מהגנים. מספר הגנים שלהן כמעט זהה לשלנו, והן כיום המודל המוביל למחקרים שבוחנים סביבה מול תורשה", אומר רכבי.

הסביבה עוברת בתורשה

האירוע שרכבי גילה הוא מדהים משום שהוא משנה את האופן שבו אנחנו תופסים תורשה היום. כבר במאה הקודמת התברר שההורשה היא קצת יותר מורכבת מכפי שחשבנו, ונכנס לשימוש מונח חדש: "אפיגנטיקה". משמעותו היא שאמנם החומר המורש, ה-DNA, נמצא איתנו מיום לידתנו, אבל גורמים סביבתיים שונים קובעים אילו מהגנים שלנו יבואו לידי ביטוי ואילו גנים אחרים יושתקו.

זהו אחד האתגרים המסעירים ביותר בממשק שבין תורשה לסביבה. אבל הוא קורה בתקופה של דור יחיד. רכבי טוען דבר עוד יותר דרמטי. בתולעים שלו קיימים רצפי RNA שקודדו מה-DNA במהלך חיי התולעת, ותמהיל ה-RNA הזה תלוי במה שעברה התולעת הזאת בחייה. כאשר נוצרים תאי מין לתולעת, הם כמובן מכילים DNA, אבל גם את חתיכות ה-RNA המיוחדות הללו (אלה מולקולות RNA קטנות, שונות לחלוטין מה-RNA המשמש ליצירת חיסונים לקורונה, לדוגמה), והן עוברות בתורשה לדור הבא ומשפיעות גם עליו.

פרופ' עודד רכבי / צילום: תמונה פרטית

"מולקולות ה-RNA הקטנות נישאות על חלבונים בתאי הזרע והביצית ומועברים מדור לדור", אומר רכבי. "בין החלבונים, יש כאלה שמגבירים את ה- RNA הזה, משכפלים אותו כך שישפיע בצורה משמעותית על התאים גם בדור הבא ולא יעבור דילול (כי לכל תולעת יש המון צאצאים)". ה-RNA הזה אינו קשור ל-DNA, אלא עובר בתורשה במקביל, במערכת הורשה ייעודית אחרת.

"למשל, אם היה מאוד חם בדורות הקודמים, התולעת תקודד מה-DNA שלה מולקולות RNA קטנות שיעזרו לה להתמודד עם טמפרטורה גבוהה, ואז היא תוריש אותם לדורות הבאים, לא משנה באיזו טמפרטורה חיים הצאצאים".

ומה יקרה ל-RNA הזה במעבר לדור הבא?
"הוא יעבור גם לנכדים ולבני הנכדים, בדרך כלל שלושה עד חמישה דורות קדימה, וישפר את היכולת שלהם להתמודד עם חום. פרסמנו בעבר מאמרים שתיארו מנגנון של מעין 'שעון עצר' תורשתי, שקובע למשך כמה דורות תוריש התולעת שינויים ב-RNA. אם פוגעים בגנים הללו, השעון משתבש וההורשה של ה-RNA לא מפסיקה דורות רבים קדימה, אפילו עשרות או מאות דורות, אבל במצב הטבעי אנחנו מדברים על 3-5 דורות.

מנגנון תורשה עם יתרון אבולוציוני

מתברר שישנם יתרונות משמעותיים לתולעת בשימור יכולות שנוצרו בדור מסוים. "זמן הדור שלה הוא קצר ולכן הסיכוי שהסביבה של ההורים תהיה דומה לזו של הילדים הוא די גבוה. לכן 'כדאי' אבולוציונית להכין אותם לאתגרי הסביבה הזאת", אומר רכבי.

האם גם לחיות אחרות, כולל בני אדם, כדאי להכין את הצאצאים לסביבה כמו שההורים והסבים שלהם מכירים אותה? סבתא שלי ודאי תטען שכן, ואני כנכדה טוענת שלא. האם בכלל יש לנו מנגנון תורשה כזה? זה עדיין לא ידוע.

מה שכן ידוע הוא שתאים בגוף שונים זה מזה, בין היתר בשל ה-RNA שמקודד בכל אחד מהם. בתא כבד יקודד RNA שמתאים לתא כבד, ובתא מוח יקודד RNA שמתאים לתא מוח. "פרסמנו ב-2019 מאמר שהראה שבתולעים, RNA המיוצר בתאי גוף שונים (למשל המוח) מתקשר עם תאי המין, כך שאפשר יהיה לרשת גם שינויים שקרו בתאי מוח וגם שינויים שקרו בתאים אחרים".

מה היחס בין כמות ה-RNA שהתולעים יורשות ומוגבר על ידי החלבונים שתיארת לבין זה שמקודד על ידי ה- DNA שלהן בהתאם לתנאי הסביבה האמיתיים?
"זו שאלה מורכבת וחשובה. אנחנו יודעים ששינוי קיצוני בסביבה יכול לאתחל מחדש את מנגנון ההורשה האפיגנטי, כלומר אם יהיה שינוי חד בסביבה, התורשה של התכונות שהושפעו מהסביבה של ההורים תהפוך לפחות רלוונטית. זו הורשה גמישה, בניגוד להורשה של DNA".

התולעים הצעירות שמושכות זכרים

מחקרים קודמים שעשה רכבי בנו את הבסיס למחקר החדש שעשה עם ד"ר איתי טוקר, ד"ר איתמר לב וד"ר יעל מור, ומתואר כאן לראשונה. המחקר עוסק ביכולתן של תולעים צעירות למשוך אליהן זכרים.

תולעים נחלקות לשני סוגים: תולעת הרמפרודיטית שיש לה גם תאי זרע וגם תאי ביצית, ותולע זכר, שהוא יחסית נדיר. "בדרך כלל, התולעת מעדיפה להפרות את עצמה, כי בהזדווגות עם זכר מוציאים המון אנרגיה, יש סיכוי להיטרף בזמן האקט (לא על ידי הזכר), ונגרם נזק לתולעים הרמפרודיטיות. הזדווגות כזאת גם מדללת את החומר הגנטי של אותן תולעים שעובר לדור הבא, כי במקום לתרום את כל המטען הגנטי הן מעבירות רק חצי ממנו. אבל בשלב מסוים התולעת מזדקנת והזרע שלה נגמר, ואז היא מתחילה להפריש פרומון, כימיקל נדיף שהפרשתו משפיעה על התנהגות חברתית או מינית ביצורים חיים. אותו פרומון הופך את התולעת למושכת מבחינת הזכרים.

החוקרים במעבדתו של רכבי יודעים למדוד את ההשפעה של הפרומון על הזכרים ולראות עד כמה הם נמשכים אליו. ככלל, תולעים צעירות אינן מושכות זכרים, אבל לדברי רכבי, "גילינו שכאשר מגדלים את התולעים בטמפרטורה קצת יותר גבוהה, לא הרבה, משתבש משהו בזרע שלה. הוא עובד פחות טוב. כשזה קורה, התולעת מפרישה את הפרומון גם כשהיא צעירה, והזכרים נמשכים אליה למרות שהיא צעירה".

אותן תולעים שגדלו בטמפרטורה גבוהה מורישות לבנות שלהן RNA שגורם גם להן להפריש את ההורמון בגיל צעיר יותר, גם אם הן לא חיו בסביבה חמה והזרע שלהן לא נהרס. אותן תולעים מושכות זכרים ומזדווגות בגיל צעיר יותר, אף שהן לא חיות בסביבה שאינה מחייבת אותן לכך.

''תולעים משפיעות דרמטית על הסביבה'' / צילום: Shutterstock

מה טוב לתולעת?

לדברי רכבי, במחקר הם הוכיחו שהחומר התורשתי המאפשר את מנגנון המשיכה אצל התולעים הצעירות הוא מולקולות RNA קטנות. "הצעד הבא", הוא אומר, "היה לראות אם המנגנון הזה טוב לתולעת או רע לה". אחרי הכול, הוא גורם לה להיות מתאימה לסביבה של אמא שלה, ולא שלה.

בעבר, הראה רכבי שאם מרעיבים תולעת, הבנות שלה יחיו זמן רב יותר. "אבל האם טוב לחיות יותר? יכול להיות שזה קורה כי תולעת שחיה יותר היא פחות פורייה. נראה שיש איזה מחיר בתוחלת חיים שהיא משלמת על הבאת צאצאים. ייתכן שבמשחק האבולוציוני יותר טוב לה להביא צאצאים ולחיות פחות, ואז התורשה הזאת בעצם לא טובה לה".

ומה לגבי ההורשה של פרומונים המושכים זכרים מגיל צעיר? "כדי לגלות אם זה טוב, ערכנו תחרות בין שתי קבוצות של תולעים זהות לחלוטין מבחינה גנטית אבל שונות מבחינה אפיגנטית. בקבוצה אחת העברנו את הסבתא רבתא סטרס, ובקבוצה השנייה לא, ובכל פעם הוספנו זכרים. התולעים משתי הקבוצות גדלו יחד באותן צלחות עם הזכרים והתחרו על הזדווגות איתם.

"התולעים בקבוצה עם הסבתא שהעבירה להם תגובה לסטרס האפיגנטי שהיא חוותה אכן היו מושכות יותר והזדווגו יותר. ראינו שבהדרגה הן הפכו לרוב באוכלוסייה. כלומר, זה גרם להן להתרבות בסופו של דבר בצורה טובה יותר ולכן להגדיל את המגוון הגנטי שלהן (כלומר, לשלב את הגנומים שלהן ושל הזכרים). לא מפליא שיכולת כזאת תתפתח בעקבות מצבים של סטרס, כי במצבים האלה המגוון הגנטי חשוב יותר. הוא מגביר את הסיכוי שמישהו ישרוד בסביבה המורכבת והמשתנה".

לדברי רכבי, זו הפעם הראשונה שבה הודגמה השפעה בין-דורית של הסביבה על השונות הגנטית של פרטים באוכלוסייה.

כדור הארץ יקרוס ללא תולעים

לאן המחקר בתחום הזה הולך מכאן?
"יש עדיין הרבה שאלות גדולות שנותרו פתוחות. לדוגמה, על אילו התנהגויות סוג התורשה הזה יכול להשפיע. האם זה יכול להשפיע על המוח ועל קבלת ההחלטות של הדור הבא? האם עצם זה שהתולעת 'חושבת' משהו, שינוי שהוא לגמרי פנימי, יכול להשפיע על הדור הבא או שהשינוי חייב להיות בסביבה החיצונית?

"עוד שאלה שאנחנו שואלים היא אם רצפי ה-RNA הללו שהושפעו מהסביבה של ההורים ועברו בירושה משפיעים בתורם על ה-DNA של התולעת. תיאורטית, זה אולי אפשרי. אם זה המצב, אז לסביבה של ההורים יש משמעות אפילו גדולה עוד יותר".

אנחנו רואים את הדברים האלה קורים גם ביצורים שמאיימים עלינו? אפשר לרתום את המנגנון הזה למניעת מחלות, לדוגמה?
"יש הרבה תולעים מזנים אחרים שגורמות מחלות קשות בבני אדם, אבל חוץ מזה מעניין לשאול על וירוסים, כי התולעים שאנחנו חוקרים פיתחו מנגנון התמודדות עם וירוסים שגם הוא מורש מדור לדור. אין לתולעים הללו תאי חיסון ייעודיים (תאי T, לדוגמה). יש להם רצפי RNA קטנים ש'קוצצים' את הווירוס, והתולעת הזאת בקושי נדבקת בווירוסים. היא מאוד מוגנת אף שאין לה מערכת חיסון כמו שלנו. אם מדביקים אותה בכל זאת בווירוס, הדורות הבאים יהיו מוגנים מפניו, דרך אותו מנגנון של הורשת RNA. זה קצת דומה למנגנון ה-CRISPR של החיידקים, שמזהה את הווירוסים וחותך אותם לחתיכות, ובני האדם תפסו עליו טרמפ ואנחנו מיישמים אותו להנדסה גנטית. פחות ברור באיזו מידה זה קורה גם בבני אדם, אבל לאחרונה התפרסם מאמר בכתב העת Science שרמז שאולי זה כן קורה בתאי גזע".

רכבי מדגיש שגם אם יתברר שהמנגנון הזה של ההורשה קיים רק בתולעים, הוא עדיין מעניין. "ארבע מתוך חמש חיות בעולם הן תולעים. אם היו מעלימים את התולעים מכדור הארץ, הוא היה פשוט מתמוטט וקורס. התולעים משפיעות בצורה דרמטית על הסביבה שלנו, למשל בגלל החיידקים ובעלי החיים הקטנים שהן מפרקות באדמה. הן משפיעות על חילוף גזים באטמוספירה ועל כל אורגניזם שהוא.

"אנחנו כבר יודעים שהמנגנון הזה קיים בתולעים נוספות. בהנחה שהמנגנון הזה קיים אפילו בסוגים רבים של תולעים ורק אצלן, זה עדיין חשוב להבנת עולם החי. ככל שנדע איך להשפיע על תולעים, וככל שנבין את יחסי הגומלין שלהן עם הסביבה שבה אנחנו חיים, כך נוכל למצוא דרכים חדשות להשפיע על אותה סביבה".

ובכל זאת, מה הסיכוי שמנגנון ההורשה שתיארת קיים בבעלי חיים נוספים?
"יש מחקרים, למשל על צאצאים של אנשים שנפגעו מתקופה של רעב קשה בהולנד במהלך מלחמת העולם השנייה, ונראה שהיו כל מיני אפקטים של הרעב שעברו גם לדורות הבאים, אבל קשה להפריד בין הורשה אפיגנטית אמיתית לבין חשיפה ישירה של הצאצאים לסטרס או השפעות חברתיות (למשל, הורים שמחנכים אחרת את ילדיהם). אני מקווה, כחוקר, שיתברר שהתופעה הזאת קיימת בכמה שיותר מינים של בעלי חיים, אבל לא אכפת לי שזה יהיה הדור הבא שיגלה את זה".

פרופ' עודד רכבי

אישי: בן 41, נשוי + 2
מקצועי: דוקטורט מאוניברסיטת ת"א, במחלקה לנוירוביוכימיה. פוסט דוקטורט במחלקה לביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. כיום הוא חוקר במחלקה לנוירוביולוגיה ובבית הספר למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
עוד משהו: חובב ספורט, אמנות וספרות

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה