גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחסות התולעים: המחקרים שמשנים את מה שידענו על מנגנון התורשה

מחקר חדש של פרופ' עודד רכבי מגלה כיצד תנאי חייה של תולעת משפיעים על המשיכה המינית של הצאצאיות שלה ועל המגוון הגנטי בדורות הבאים של אוכלוסיית התולעים ● בראיון לגלובס, רכבי מסביר מה הסיכוי שמנגנון דומה קיים בבני אדם, ומדוע לא יתאכזב גם אם יתברר שהוא ייחודי רק לתולעים

תולעת. שופכת אור על הקשר שבין השפעות סביבתיות לגנטיקה / צילום: Shutterstock
תולעת. שופכת אור על הקשר שבין השפעות סביבתיות לגנטיקה / צילום: Shutterstock

מחקרים שנעשים במעבדתו של פרופ' עודד רכבי משנים את כל מה שידענו על האופן שבו עובד מנגנון התורשה. אצל תולעים. אולי גם אצל בני אדם. "זה עדיין נחשב שערורייתי מאוד לומר שיכול להיות שזה קורה אצל בני אדם", הוא מודה, "ובאמת חשוב לי ביותר שלא יובן בטעות שאני אומר אחרת. עם זאת, גם המחקר של מנדל, שגילה את חוקי הגנטיקה הקלאסית, נעשה על אפונים. צריך להתחיל בהכי פשוט. אני מסתכל על היכולת הזאת של התולעים ואומר 'זה מוצלח מכדי שהטבע ישתמש בזה רק ביצור אחד, ודווקא ביצור שהוא ממילא, מסיבות אחרות, אחד הנחקרים ביותר בביולוגיה". חוץ מזה, אומר רכבי, יש כל מיני רמזים מההיסטוריה להורשה של תגובות הורים לשינויים בסביבה אצל בני אדם, אבל הם אינם הוכחות חד-משמעיות, בגלל מגוון משתנים מתערבים.

מהו אותו מנגנון שגילו רכבי וצוותו במחקריו? תולעים יכולות להוריש לצאצאיהן שינויים שנבעו מתנאי הסביבה שלהן. "וזה הרי לא אמור להיות כך", אומר רכבי. "אנחנו אמורים להוריש אותו DNA שקיבלנו, בשינויים קטנים מאוד ומקריים לחלוטין. הברירה הטבעית היא לכאורה הכוח היחיד שיוצר את ההתאמה שלנו לסביבה. הרי אם תתאמני בחדר כושר, הילדים שלך לא יהיו בריונים כתוצאה מזה". אבל על כך בדיוק המחקר של רכבי מערער. מנגנון ההורשה הייחודי הזה בא לידי ביטוי במחקר חדש, שבדק את ההשפעה של עקה (סטרס) בתולעים בוגרות על יכולתן של הצאצאיות למשוך אליהן זכרים כמה דורות קדימה, ולשגשג גנטית בעקבות זאת.

התולעת שזיכתה את חוקריה בפרסי נובל

התולעת שעומדת בבסיס המחקרים של רכבי נקראת C. elegans, תולעת קטנה שהיא מודל מוביל למחקר ביולוגי מאז שנות ה-60 של המאה ה-20. מאז שנת 2000 מחקרים שהתבססו על התולעת הזאת כבר זיכו את מבצעיהם בשישה פרסי נובל, אומר רכבי.

הסיבות לעניין הרב של האנושות בתולעת הזאת דווקא הן פרקטיות. היא מעמידה צאצאים במהירות ודרושים ימים ספורים בלבד ליצירת דור חדש. מעבר לכך, אפשר לגדל אותן בצלחות, כך שניתן לשלוט לגמרי בסביבת החיים שלהן.

התולעים האלה לרוב מפרות את עצמן, כך שניתן להעמיד דור של תולעים זהות כמעט לגמרי זו לזו - כל אם מולידה בערך 250 צאצאים זהים לה גנטית. לפעמים, לעתים נדירות יותר, התולעים ההרמפרודיטיות (בעלות תאי ביצית ותאי זרע) הללו מזדווגות עם תולעים זכרים בלבד. למרות כל זאת, הן מורכבות יותר ודומות הרבה יותר לבני האדם מאשר חיידקים, לדוגמה. "הן חיות מורכבות שחולקות איתנו אחוז גדול מאוד מהגנים. מספר הגנים שלהן כמעט זהה לשלנו, והן כיום המודל המוביל למחקרים שבוחנים סביבה מול תורשה", אומר רכבי.

הסביבה עוברת בתורשה

האירוע שרכבי גילה הוא מדהים משום שהוא משנה את האופן שבו אנחנו תופסים תורשה היום. כבר במאה הקודמת התברר שההורשה היא קצת יותר מורכבת מכפי שחשבנו, ונכנס לשימוש מונח חדש: "אפיגנטיקה". משמעותו היא שאמנם החומר המורש, ה-DNA, נמצא איתנו מיום לידתנו, אבל גורמים סביבתיים שונים קובעים אילו מהגנים שלנו יבואו לידי ביטוי ואילו גנים אחרים יושתקו.

זהו אחד האתגרים המסעירים ביותר בממשק שבין תורשה לסביבה. אבל הוא קורה בתקופה של דור יחיד. רכבי טוען דבר עוד יותר דרמטי. בתולעים שלו קיימים רצפי RNA שקודדו מה-DNA במהלך חיי התולעת, ותמהיל ה-RNA הזה תלוי במה שעברה התולעת הזאת בחייה. כאשר נוצרים תאי מין לתולעת, הם כמובן מכילים DNA, אבל גם את חתיכות ה-RNA המיוחדות הללו (אלה מולקולות RNA קטנות, שונות לחלוטין מה-RNA המשמש ליצירת חיסונים לקורונה, לדוגמה), והן עוברות בתורשה לדור הבא ומשפיעות גם עליו.

פרופ' עודד רכבי / צילום: תמונה פרטית

"מולקולות ה-RNA הקטנות נישאות על חלבונים בתאי הזרע והביצית ומועברים מדור לדור", אומר רכבי. "בין החלבונים, יש כאלה שמגבירים את ה- RNA הזה, משכפלים אותו כך שישפיע בצורה משמעותית על התאים גם בדור הבא ולא יעבור דילול (כי לכל תולעת יש המון צאצאים)". ה-RNA הזה אינו קשור ל-DNA, אלא עובר בתורשה במקביל, במערכת הורשה ייעודית אחרת.

"למשל, אם היה מאוד חם בדורות הקודמים, התולעת תקודד מה-DNA שלה מולקולות RNA קטנות שיעזרו לה להתמודד עם טמפרטורה גבוהה, ואז היא תוריש אותם לדורות הבאים, לא משנה באיזו טמפרטורה חיים הצאצאים".

ומה יקרה ל-RNA הזה במעבר לדור הבא?
"הוא יעבור גם לנכדים ולבני הנכדים, בדרך כלל שלושה עד חמישה דורות קדימה, וישפר את היכולת שלהם להתמודד עם חום. פרסמנו בעבר מאמרים שתיארו מנגנון של מעין 'שעון עצר' תורשתי, שקובע למשך כמה דורות תוריש התולעת שינויים ב-RNA. אם פוגעים בגנים הללו, השעון משתבש וההורשה של ה-RNA לא מפסיקה דורות רבים קדימה, אפילו עשרות או מאות דורות, אבל במצב הטבעי אנחנו מדברים על 3-5 דורות.

מנגנון תורשה עם יתרון אבולוציוני

מתברר שישנם יתרונות משמעותיים לתולעת בשימור יכולות שנוצרו בדור מסוים. "זמן הדור שלה הוא קצר ולכן הסיכוי שהסביבה של ההורים תהיה דומה לזו של הילדים הוא די גבוה. לכן 'כדאי' אבולוציונית להכין אותם לאתגרי הסביבה הזאת", אומר רכבי.

האם גם לחיות אחרות, כולל בני אדם, כדאי להכין את הצאצאים לסביבה כמו שההורים והסבים שלהם מכירים אותה? סבתא שלי ודאי תטען שכן, ואני כנכדה טוענת שלא. האם בכלל יש לנו מנגנון תורשה כזה? זה עדיין לא ידוע.

מה שכן ידוע הוא שתאים בגוף שונים זה מזה, בין היתר בשל ה-RNA שמקודד בכל אחד מהם. בתא כבד יקודד RNA שמתאים לתא כבד, ובתא מוח יקודד RNA שמתאים לתא מוח. "פרסמנו ב-2019 מאמר שהראה שבתולעים, RNA המיוצר בתאי גוף שונים (למשל המוח) מתקשר עם תאי המין, כך שאפשר יהיה לרשת גם שינויים שקרו בתאי מוח וגם שינויים שקרו בתאים אחרים".

מה היחס בין כמות ה-RNA שהתולעים יורשות ומוגבר על ידי החלבונים שתיארת לבין זה שמקודד על ידי ה- DNA שלהן בהתאם לתנאי הסביבה האמיתיים?
"זו שאלה מורכבת וחשובה. אנחנו יודעים ששינוי קיצוני בסביבה יכול לאתחל מחדש את מנגנון ההורשה האפיגנטי, כלומר אם יהיה שינוי חד בסביבה, התורשה של התכונות שהושפעו מהסביבה של ההורים תהפוך לפחות רלוונטית. זו הורשה גמישה, בניגוד להורשה של DNA".

התולעים הצעירות שמושכות זכרים

מחקרים קודמים שעשה רכבי בנו את הבסיס למחקר החדש שעשה עם ד"ר איתי טוקר, ד"ר איתמר לב וד"ר יעל מור, ומתואר כאן לראשונה. המחקר עוסק ביכולתן של תולעים צעירות למשוך אליהן זכרים.

תולעים נחלקות לשני סוגים: תולעת הרמפרודיטית שיש לה גם תאי זרע וגם תאי ביצית, ותולע זכר, שהוא יחסית נדיר. "בדרך כלל, התולעת מעדיפה להפרות את עצמה, כי בהזדווגות עם זכר מוציאים המון אנרגיה, יש סיכוי להיטרף בזמן האקט (לא על ידי הזכר), ונגרם נזק לתולעים הרמפרודיטיות. הזדווגות כזאת גם מדללת את החומר הגנטי של אותן תולעים שעובר לדור הבא, כי במקום לתרום את כל המטען הגנטי הן מעבירות רק חצי ממנו. אבל בשלב מסוים התולעת מזדקנת והזרע שלה נגמר, ואז היא מתחילה להפריש פרומון, כימיקל נדיף שהפרשתו משפיעה על התנהגות חברתית או מינית ביצורים חיים. אותו פרומון הופך את התולעת למושכת מבחינת הזכרים.

החוקרים במעבדתו של רכבי יודעים למדוד את ההשפעה של הפרומון על הזכרים ולראות עד כמה הם נמשכים אליו. ככלל, תולעים צעירות אינן מושכות זכרים, אבל לדברי רכבי, "גילינו שכאשר מגדלים את התולעים בטמפרטורה קצת יותר גבוהה, לא הרבה, משתבש משהו בזרע שלה. הוא עובד פחות טוב. כשזה קורה, התולעת מפרישה את הפרומון גם כשהיא צעירה, והזכרים נמשכים אליה למרות שהיא צעירה".

אותן תולעים שגדלו בטמפרטורה גבוהה מורישות לבנות שלהן RNA שגורם גם להן להפריש את ההורמון בגיל צעיר יותר, גם אם הן לא חיו בסביבה חמה והזרע שלהן לא נהרס. אותן תולעים מושכות זכרים ומזדווגות בגיל צעיר יותר, אף שהן לא חיות בסביבה שאינה מחייבת אותן לכך.

''תולעים משפיעות דרמטית על הסביבה'' / צילום: Shutterstock

מה טוב לתולעת?

לדברי רכבי, במחקר הם הוכיחו שהחומר התורשתי המאפשר את מנגנון המשיכה אצל התולעים הצעירות הוא מולקולות RNA קטנות. "הצעד הבא", הוא אומר, "היה לראות אם המנגנון הזה טוב לתולעת או רע לה". אחרי הכול, הוא גורם לה להיות מתאימה לסביבה של אמא שלה, ולא שלה.

בעבר, הראה רכבי שאם מרעיבים תולעת, הבנות שלה יחיו זמן רב יותר. "אבל האם טוב לחיות יותר? יכול להיות שזה קורה כי תולעת שחיה יותר היא פחות פורייה. נראה שיש איזה מחיר בתוחלת חיים שהיא משלמת על הבאת צאצאים. ייתכן שבמשחק האבולוציוני יותר טוב לה להביא צאצאים ולחיות פחות, ואז התורשה הזאת בעצם לא טובה לה".

ומה לגבי ההורשה של פרומונים המושכים זכרים מגיל צעיר? "כדי לגלות אם זה טוב, ערכנו תחרות בין שתי קבוצות של תולעים זהות לחלוטין מבחינה גנטית אבל שונות מבחינה אפיגנטית. בקבוצה אחת העברנו את הסבתא רבתא סטרס, ובקבוצה השנייה לא, ובכל פעם הוספנו זכרים. התולעים משתי הקבוצות גדלו יחד באותן צלחות עם הזכרים והתחרו על הזדווגות איתם.

"התולעים בקבוצה עם הסבתא שהעבירה להם תגובה לסטרס האפיגנטי שהיא חוותה אכן היו מושכות יותר והזדווגו יותר. ראינו שבהדרגה הן הפכו לרוב באוכלוסייה. כלומר, זה גרם להן להתרבות בסופו של דבר בצורה טובה יותר ולכן להגדיל את המגוון הגנטי שלהן (כלומר, לשלב את הגנומים שלהן ושל הזכרים). לא מפליא שיכולת כזאת תתפתח בעקבות מצבים של סטרס, כי במצבים האלה המגוון הגנטי חשוב יותר. הוא מגביר את הסיכוי שמישהו ישרוד בסביבה המורכבת והמשתנה".

לדברי רכבי, זו הפעם הראשונה שבה הודגמה השפעה בין-דורית של הסביבה על השונות הגנטית של פרטים באוכלוסייה.

כדור הארץ יקרוס ללא תולעים

לאן המחקר בתחום הזה הולך מכאן?
"יש עדיין הרבה שאלות גדולות שנותרו פתוחות. לדוגמה, על אילו התנהגויות סוג התורשה הזה יכול להשפיע. האם זה יכול להשפיע על המוח ועל קבלת ההחלטות של הדור הבא? האם עצם זה שהתולעת 'חושבת' משהו, שינוי שהוא לגמרי פנימי, יכול להשפיע על הדור הבא או שהשינוי חייב להיות בסביבה החיצונית?

"עוד שאלה שאנחנו שואלים היא אם רצפי ה-RNA הללו שהושפעו מהסביבה של ההורים ועברו בירושה משפיעים בתורם על ה-DNA של התולעת. תיאורטית, זה אולי אפשרי. אם זה המצב, אז לסביבה של ההורים יש משמעות אפילו גדולה עוד יותר".

אנחנו רואים את הדברים האלה קורים גם ביצורים שמאיימים עלינו? אפשר לרתום את המנגנון הזה למניעת מחלות, לדוגמה?
"יש הרבה תולעים מזנים אחרים שגורמות מחלות קשות בבני אדם, אבל חוץ מזה מעניין לשאול על וירוסים, כי התולעים שאנחנו חוקרים פיתחו מנגנון התמודדות עם וירוסים שגם הוא מורש מדור לדור. אין לתולעים הללו תאי חיסון ייעודיים (תאי T, לדוגמה). יש להם רצפי RNA קטנים ש'קוצצים' את הווירוס, והתולעת הזאת בקושי נדבקת בווירוסים. היא מאוד מוגנת אף שאין לה מערכת חיסון כמו שלנו. אם מדביקים אותה בכל זאת בווירוס, הדורות הבאים יהיו מוגנים מפניו, דרך אותו מנגנון של הורשת RNA. זה קצת דומה למנגנון ה-CRISPR של החיידקים, שמזהה את הווירוסים וחותך אותם לחתיכות, ובני האדם תפסו עליו טרמפ ואנחנו מיישמים אותו להנדסה גנטית. פחות ברור באיזו מידה זה קורה גם בבני אדם, אבל לאחרונה התפרסם מאמר בכתב העת Science שרמז שאולי זה כן קורה בתאי גזע".

רכבי מדגיש שגם אם יתברר שהמנגנון הזה של ההורשה קיים רק בתולעים, הוא עדיין מעניין. "ארבע מתוך חמש חיות בעולם הן תולעים. אם היו מעלימים את התולעים מכדור הארץ, הוא היה פשוט מתמוטט וקורס. התולעים משפיעות בצורה דרמטית על הסביבה שלנו, למשל בגלל החיידקים ובעלי החיים הקטנים שהן מפרקות באדמה. הן משפיעות על חילוף גזים באטמוספירה ועל כל אורגניזם שהוא.

"אנחנו כבר יודעים שהמנגנון הזה קיים בתולעים נוספות. בהנחה שהמנגנון הזה קיים אפילו בסוגים רבים של תולעים ורק אצלן, זה עדיין חשוב להבנת עולם החי. ככל שנדע איך להשפיע על תולעים, וככל שנבין את יחסי הגומלין שלהן עם הסביבה שבה אנחנו חיים, כך נוכל למצוא דרכים חדשות להשפיע על אותה סביבה".

ובכל זאת, מה הסיכוי שמנגנון ההורשה שתיארת קיים בבעלי חיים נוספים?
"יש מחקרים, למשל על צאצאים של אנשים שנפגעו מתקופה של רעב קשה בהולנד במהלך מלחמת העולם השנייה, ונראה שהיו כל מיני אפקטים של הרעב שעברו גם לדורות הבאים, אבל קשה להפריד בין הורשה אפיגנטית אמיתית לבין חשיפה ישירה של הצאצאים לסטרס או השפעות חברתיות (למשל, הורים שמחנכים אחרת את ילדיהם). אני מקווה, כחוקר, שיתברר שהתופעה הזאת קיימת בכמה שיותר מינים של בעלי חיים, אבל לא אכפת לי שזה יהיה הדור הבא שיגלה את זה".

פרופ' עודד רכבי

אישי: בן 41, נשוי + 2
מקצועי: דוקטורט מאוניברסיטת ת"א, במחלקה לנוירוביוכימיה. פוסט דוקטורט במחלקה לביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. כיום הוא חוקר במחלקה לנוירוביולוגיה ובבית הספר למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב.
עוד משהו: חובב ספורט, אמנות וספרות

עוד כתבות

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?