גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא גזירות גורל: איך באמת נקבעים תעריפי החשמל, הדלק והארנונה?

עם כל הכבוד להתייקרות הפסטה, כולנו מושפעים בשלל דרכים מהעליות שנרשמות כעת בסעיפי החשמל, הדלק והארנונה ● מסע אל הנוסחאות המורכבות שמאחורי התעריפים שגובה מאיתנו המדינה, ומה אפשר לעשות לפעמים כדי להוזיל אותם בכל זאת, בהמשך לדוגמה שקיבלנו אתמול

קארין אלהרר לבוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 2.2.2022 ואביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים השבוע / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ, אלכס קולמויסקי - ידיעות אחרונות
קארין אלהרר לבוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 2.2.2022 ואביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים השבוע / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ, אלכס קולמויסקי - ידיעות אחרונות

המחאה שפרצה בשבועות האחרונים נגד גל עליות המחירים אמנם רשמה הישגים מסוימים, אבל היו מי שטענו, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שהפניית האצבע המאשימה רק כלפי החברות הפרטיות היא בעצם דרך לעשות לעצמנו עבודה קלה. הרי כשהממשלה מעלה את מחירי החשמל, הדלק והארנונה אנחנו לא נפגעים מכך רק ישירות, במשק הבית שלנו, אלא גם בעקיפין, כלקוחות וצרכנים של חברות ורשתות. אלה סובלות בעצמן מעלייה בהוצאות שלהן, וכשהן מעלות את מחירים בשל כך הן סופגות את האש במקום הממשלה.

אז האשמה האמיתית היא הממשלה? למרבה ההפתעה, כששרים בממשלה נדרשו לאחרונה לסוגיה הם טענו שבעצם גם להם אין הרבה מה לעשות. "כשרה, אין לי השפעה לא על מחירי המים ולא על מחירי החשמל", הסבירה בשבוע שעבר שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בראיון בגלי צה"ל. אתמול הדגיש גם שר האוצר אביגדור ליברמן שהנושא "לא קשור לממשלה. יש נוסחה אוטומטית שמצמידה את מחירי הדלק והחשמל למחירי הסחורות בשוק העולמי", הוא ציין, והזכיר שבשל כך ב-2012 וב-2014 המחירים היו גבוהים אף יותר.

עובדתית זה נכון. המחירים של השירותים הללו אכן נקבעים על ידי נוסחאות די מורכבות שמעטים שולטים בפרטי הפרטים שלהן. אבל כפי שהוכיחה מסיבת העיתונאים אתמול, שבמהלכה התבשרנו על הוזלת מחיר החשמל, זה לא ממש נכון שלממשלה אין מה לעשות בנידון. בשורות הבאות נסביר בקצרה איך עובדות הנוסחאות הללו, ונזכיר מה נעשה בעבר כדי לצמצם בכל זאת את החשבונות שאנחנו משלמים.

 

חשמל: הפחם מכביד

איך נקבע המחיר? לפי חוק משק החשמל, רשות החשמל היא זו שקובעת את תעריפי החשמל ומעדכנת אותם מעת לעת "לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי". על פי החוק, התעריפים נקבעים על בסיס "עיקרון העלות". כלומר, המחיר נגזר מעלויות החשמל. מהן העלויות הללו? הן מחולקות לארבעה מקטעים: ייצור (שכולל למשל את עלויות הדלקים והוצאות תפעול); עלות ניהול המערכת; עלות ההולכה והחלוקה; ועלות השירות לצרכן (אספקה).

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל המקטע הראשון שקשור לעלויות הייצור. לפי רשות החשמל, הגורם העיקרי להתייקרות הוא עליית מחירי הפחם בעולם ביותר מ-100% בשנה האחרונה. הפחם הוא מקור הדלק ל-23% מהחשמל שמיוצר בישראל, וכשעלות הייצור עולה באופן משמעותי זה גורר עלייה בתעריפי החשמל.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? טוב, במקרה הזה קיבלנו דוגמה לכך אתמול. אם נמשיל את סוגיה לתרגיל בחשבון, הרי שהתוצאה הסופית אמנם נקבעת באופן מקצועי ובלעדי על ידי רשות החשמל, אבל לממשלה יכולה להיות השפעה ניכרת על הדרך. ביטול מס הבלו על הפחם, עליו הוכרז אמש, יוביל להפחתה בעלויות הייצור שהזכרנו, מה שיוביל אוטומטית לכך שהמחיר לצרכן יירד. על פי הנתונים שהוצגו, ביטול הבלו יוביל לכך שהתעריף יעלה בשיעור של 3.4% בלבד (במקום 5.7%).

דלק: אגן הים התיכון

איך נקבע המחיר? צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים קובע מחיר מקסימלי עבור דלק מסוג בנזין 95 אוקטן, שמתעדכן באופן אוטומטי מדי חודש. גם כאן יש לנו נוסחה די סבוכה ולא טריוויאלית, שמורכבת מארבעה סעיפים. נסקור אותה בקצרה: מחיר שער בתי הזיקוק, שנקבע לפי "ממוצע מחירי הבנזין בשער בתי הזיקוק באזור אגן הים התיכון" (כיום עומד על 2.04 שקל לליטר); מס בלו בסכום קבוע שמעודכן אחת לארבעה חודשים לפי השינוי במדד המחירים לצרכן (3.13 שקל לליטר); סל הוצאות השיווק של תחנות הדלק ( 0.56 שקל לליטר); והוצאות אחרות (0.01 שקל לליטר).

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל עליית מחירי הנפט בעולם. המרכיב הראשון של הנוסחה שהזכרנו, מחיר שער בתי הזיקוק, התייקר בחודש שעבר ב-30 אגורות, וכשמוסיפים על זה מע"מ, מקבלים עלייה של 34 אגורות לליטר דלק.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? שני דברים עיקריים. ראשית, כפי שהזכרנו, מחיר הדלק נקבע באמצעות צו פיקוח. מי שהתקין את הצו הם שרי האוצר והאנרגיה (לאחר התייעצות עם ועדת המחירים ובאישור ועדת הכלכלה) - ובסמכותם לבצע בו שינויים שישפיעו על המחיר המפוקח. שנית, כפי שנעשה בהורדת מחיר החשמל, הממשלה יכולה להפחית גם את הבלו על הדלק. החוק מסמיך את שר האוצר לעשות זאת, ולמעשה יש לכך דוגמה מלפני כעשור. באוגוסט 2011 החליט שר האוצר אז, יובל שטייניץ, להפחית את הבלו ב-27 אגורות כדי לספוג את עליית מחיר הנפט בעולם (כך שלמעשה מחיר הדלק נותר באותו חודש ללא שינוי).

ארנונה: נוסחה מ-1992

איך נקבע המחיר? דרך חישוב הארנונה נקבעה בחוק ההסדרים לשנת 1992 (ובתיקונים שנוספו לו מאז). מי שקובעת אותו על פי החוק היא מועצת הרשות המקומית, והמחיר אכן משתנה מרשות לרשות, אך הממשלה קובעת רצפת ותקרת תעריפים שמהם לא ניתן לחרוג. ברירת המחדל היא ששיעור הארנונה יהיה כפי שהיה בשנה שעברה "בתוספת שיעור העדכון". איך מחשבים את שיעור העדכון? גם כאן יש נוסחה: חצי משיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ועוד חצי משיעור השינוי במדד השכר הציבורי, כשהתאריך הקובע הוא בין ה-20 במאי של שתי השנים שקדמו לשנת הכספים הרלוונטית.

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל שני המרכיבים של הנוסחה שהזכרנו. מדד המחירים לצרכן עלה בין ה-20 במאי 2020 ל-20 במאי 2021 ב-0.8%; מדד השכר הציבורי עלה באותה תקופה ב-3.05%. וכך, הארנונה תתייקר השנה ב-1.92%. כפי שהראנו בכתבה קודמת של המשרוקית, לא מדובר בעלייה חריגה במיוחד, וכבר היו לא מעט שנים עם שיעורי עדכון גבוהים יותר.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? החוק מאפשר לשרי האוצר והפנים "לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית". אבל הדבר צריך להיעשות עד ה-30 במאי של שנת הכספים הקודמת (2021) - ומועד זה כבר הוחמץ. אולי בשנה הבאה.

מים: משק סגור

איך נקבע המחיר? על פי חוק המים, תעריף המים נקבע על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב שבראשה עומד מנהל רשות המים וחברים בה נציגי ממשלה ונציגי ציבור. משק המים הוא משק כספים סגור. כלומר, ההכנסות מאספקת שירותי מים וביוב משמשות לכיסוי ההוצאות על השירותים הללו. ממה מורכבות ההוצאות? מהעלויות המושתות על חברת מקורות (בהן אנרגיה, עלויות תפעול ועלויות הון); העלויות המושתות על תאגידי המים (השקעה במערכת, תפעול ופחת), טיפול בשפכים ורכישת מים מותפלים. חישוב עלויות הייצור מתבצע על פי "עיקרון העלות המוכרת", לפיו עלות הייצור לא נסמכת על דיווחי הספקים, אלא היא נקבעת על ידי רשות המים (על סמך נוסחאות וחישובים פנימיים).

אז למה הוא עולה עכשיו? הוא לא. מחיר המים דווקא יירד השנה ב-1.6%. אבל על זה לא יספרו לכם בתקשורת. אנחנו צוחקים כמובן, הירידה הזאת דווחה, אבל מעניין שאפילו השרה אלהרר, שהסבירה שאין לה שליטה על תעריפי המים והחשמל, לא הזכירה את הירידה באותו ראיון. הסיבות העיקריות לירידת התעריף הן גידול בהכנסה ממכירות מים, הצמדת התעריף לסל המדדים והפרשים בהתחשבנות עם מקורות על שנים קודמות.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? כלום. היות שמשק המים הוא משק סגור, ועלויות הייצור לא מושפעות ממסים עקיפים, לממשלה אין יכולת להשפיע על המחיר. כל שינוי מטעם הדרג הפוליטי באופן קביעת תעריף המים כרוך בשינויי חקיקה.

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב