גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא גזירות גורל: איך באמת נקבעים תעריפי החשמל, הדלק והארנונה?

עם כל הכבוד להתייקרות הפסטה, כולנו מושפעים בשלל דרכים מהעליות שנרשמות כעת בסעיפי החשמל, הדלק והארנונה ● מסע אל הנוסחאות המורכבות שמאחורי התעריפים שגובה מאיתנו המדינה, ומה אפשר לעשות לפעמים כדי להוזיל אותם בכל זאת, בהמשך לדוגמה שקיבלנו אתמול

קארין אלהרר לבוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 2.2.2022 ואביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים השבוע / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ, אלכס קולמויסקי - ידיעות אחרונות
קארין אלהרר לבוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 2.2.2022 ואביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים השבוע / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ, אלכס קולמויסקי - ידיעות אחרונות

המחאה שפרצה בשבועות האחרונים נגד גל עליות המחירים אמנם רשמה הישגים מסוימים, אבל היו מי שטענו, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שהפניית האצבע המאשימה רק כלפי החברות הפרטיות היא בעצם דרך לעשות לעצמנו עבודה קלה. הרי כשהממשלה מעלה את מחירי החשמל, הדלק והארנונה אנחנו לא נפגעים מכך רק ישירות, במשק הבית שלנו, אלא גם בעקיפין, כלקוחות וצרכנים של חברות ורשתות. אלה סובלות בעצמן מעלייה בהוצאות שלהן, וכשהן מעלות את מחירים בשל כך הן סופגות את האש במקום הממשלה.

אז האשמה האמיתית היא הממשלה? למרבה ההפתעה, כששרים בממשלה נדרשו לאחרונה לסוגיה הם טענו שבעצם גם להם אין הרבה מה לעשות. "כשרה, אין לי השפעה לא על מחירי המים ולא על מחירי החשמל", הסבירה בשבוע שעבר שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בראיון בגלי צה"ל. אתמול הדגיש גם שר האוצר אביגדור ליברמן שהנושא "לא קשור לממשלה. יש נוסחה אוטומטית שמצמידה את מחירי הדלק והחשמל למחירי הסחורות בשוק העולמי", הוא ציין, והזכיר שבשל כך ב-2012 וב-2014 המחירים היו גבוהים אף יותר.

עובדתית זה נכון. המחירים של השירותים הללו אכן נקבעים על ידי נוסחאות די מורכבות שמעטים שולטים בפרטי הפרטים שלהן. אבל כפי שהוכיחה מסיבת העיתונאים אתמול, שבמהלכה התבשרנו על הוזלת מחיר החשמל, זה לא ממש נכון שלממשלה אין מה לעשות בנידון. בשורות הבאות נסביר בקצרה איך עובדות הנוסחאות הללו, ונזכיר מה נעשה בעבר כדי לצמצם בכל זאת את החשבונות שאנחנו משלמים.

 

חשמל: הפחם מכביד

איך נקבע המחיר? לפי חוק משק החשמל, רשות החשמל היא זו שקובעת את תעריפי החשמל ומעדכנת אותם מעת לעת "לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי". על פי החוק, התעריפים נקבעים על בסיס "עיקרון העלות". כלומר, המחיר נגזר מעלויות החשמל. מהן העלויות הללו? הן מחולקות לארבעה מקטעים: ייצור (שכולל למשל את עלויות הדלקים והוצאות תפעול); עלות ניהול המערכת; עלות ההולכה והחלוקה; ועלות השירות לצרכן (אספקה).

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל המקטע הראשון שקשור לעלויות הייצור. לפי רשות החשמל, הגורם העיקרי להתייקרות הוא עליית מחירי הפחם בעולם ביותר מ-100% בשנה האחרונה. הפחם הוא מקור הדלק ל-23% מהחשמל שמיוצר בישראל, וכשעלות הייצור עולה באופן משמעותי זה גורר עלייה בתעריפי החשמל.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? טוב, במקרה הזה קיבלנו דוגמה לכך אתמול. אם נמשיל את סוגיה לתרגיל בחשבון, הרי שהתוצאה הסופית אמנם נקבעת באופן מקצועי ובלעדי על ידי רשות החשמל, אבל לממשלה יכולה להיות השפעה ניכרת על הדרך. ביטול מס הבלו על הפחם, עליו הוכרז אמש, יוביל להפחתה בעלויות הייצור שהזכרנו, מה שיוביל אוטומטית לכך שהמחיר לצרכן יירד. על פי הנתונים שהוצגו, ביטול הבלו יוביל לכך שהתעריף יעלה בשיעור של 3.4% בלבד (במקום 5.7%).

דלק: אגן הים התיכון

איך נקבע המחיר? צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים קובע מחיר מקסימלי עבור דלק מסוג בנזין 95 אוקטן, שמתעדכן באופן אוטומטי מדי חודש. גם כאן יש לנו נוסחה די סבוכה ולא טריוויאלית, שמורכבת מארבעה סעיפים. נסקור אותה בקצרה: מחיר שער בתי הזיקוק, שנקבע לפי "ממוצע מחירי הבנזין בשער בתי הזיקוק באזור אגן הים התיכון" (כיום עומד על 2.04 שקל לליטר); מס בלו בסכום קבוע שמעודכן אחת לארבעה חודשים לפי השינוי במדד המחירים לצרכן (3.13 שקל לליטר); סל הוצאות השיווק של תחנות הדלק ( 0.56 שקל לליטר); והוצאות אחרות (0.01 שקל לליטר).

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל עליית מחירי הנפט בעולם. המרכיב הראשון של הנוסחה שהזכרנו, מחיר שער בתי הזיקוק, התייקר בחודש שעבר ב-30 אגורות, וכשמוסיפים על זה מע"מ, מקבלים עלייה של 34 אגורות לליטר דלק.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? שני דברים עיקריים. ראשית, כפי שהזכרנו, מחיר הדלק נקבע באמצעות צו פיקוח. מי שהתקין את הצו הם שרי האוצר והאנרגיה (לאחר התייעצות עם ועדת המחירים ובאישור ועדת הכלכלה) - ובסמכותם לבצע בו שינויים שישפיעו על המחיר המפוקח. שנית, כפי שנעשה בהורדת מחיר החשמל, הממשלה יכולה להפחית גם את הבלו על הדלק. החוק מסמיך את שר האוצר לעשות זאת, ולמעשה יש לכך דוגמה מלפני כעשור. באוגוסט 2011 החליט שר האוצר אז, יובל שטייניץ, להפחית את הבלו ב-27 אגורות כדי לספוג את עליית מחיר הנפט בעולם (כך שלמעשה מחיר הדלק נותר באותו חודש ללא שינוי).

ארנונה: נוסחה מ-1992

איך נקבע המחיר? דרך חישוב הארנונה נקבעה בחוק ההסדרים לשנת 1992 (ובתיקונים שנוספו לו מאז). מי שקובעת אותו על פי החוק היא מועצת הרשות המקומית, והמחיר אכן משתנה מרשות לרשות, אך הממשלה קובעת רצפת ותקרת תעריפים שמהם לא ניתן לחרוג. ברירת המחדל היא ששיעור הארנונה יהיה כפי שהיה בשנה שעברה "בתוספת שיעור העדכון". איך מחשבים את שיעור העדכון? גם כאן יש נוסחה: חצי משיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ועוד חצי משיעור השינוי במדד השכר הציבורי, כשהתאריך הקובע הוא בין ה-20 במאי של שתי השנים שקדמו לשנת הכספים הרלוונטית.

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל שני המרכיבים של הנוסחה שהזכרנו. מדד המחירים לצרכן עלה בין ה-20 במאי 2020 ל-20 במאי 2021 ב-0.8%; מדד השכר הציבורי עלה באותה תקופה ב-3.05%. וכך, הארנונה תתייקר השנה ב-1.92%. כפי שהראנו בכתבה קודמת של המשרוקית, לא מדובר בעלייה חריגה במיוחד, וכבר היו לא מעט שנים עם שיעורי עדכון גבוהים יותר.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? החוק מאפשר לשרי האוצר והפנים "לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית". אבל הדבר צריך להיעשות עד ה-30 במאי של שנת הכספים הקודמת (2021) - ומועד זה כבר הוחמץ. אולי בשנה הבאה.

מים: משק סגור

איך נקבע המחיר? על פי חוק המים, תעריף המים נקבע על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב שבראשה עומד מנהל רשות המים וחברים בה נציגי ממשלה ונציגי ציבור. משק המים הוא משק כספים סגור. כלומר, ההכנסות מאספקת שירותי מים וביוב משמשות לכיסוי ההוצאות על השירותים הללו. ממה מורכבות ההוצאות? מהעלויות המושתות על חברת מקורות (בהן אנרגיה, עלויות תפעול ועלויות הון); העלויות המושתות על תאגידי המים (השקעה במערכת, תפעול ופחת), טיפול בשפכים ורכישת מים מותפלים. חישוב עלויות הייצור מתבצע על פי "עיקרון העלות המוכרת", לפיו עלות הייצור לא נסמכת על דיווחי הספקים, אלא היא נקבעת על ידי רשות המים (על סמך נוסחאות וחישובים פנימיים).

אז למה הוא עולה עכשיו? הוא לא. מחיר המים דווקא יירד השנה ב-1.6%. אבל על זה לא יספרו לכם בתקשורת. אנחנו צוחקים כמובן, הירידה הזאת דווחה, אבל מעניין שאפילו השרה אלהרר, שהסבירה שאין לה שליטה על תעריפי המים והחשמל, לא הזכירה את הירידה באותו ראיון. הסיבות העיקריות לירידת התעריף הן גידול בהכנסה ממכירות מים, הצמדת התעריף לסל המדדים והפרשים בהתחשבנות עם מקורות על שנים קודמות.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? כלום. היות שמשק המים הוא משק סגור, ועלויות הייצור לא מושפעות ממסים עקיפים, לממשלה אין יכולת להשפיע על המחיר. כל שינוי מטעם הדרג הפוליטי באופן קביעת תעריף המים כרוך בשינויי חקיקה.

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט עולה לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך