גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא גזירות גורל: איך באמת נקבעים תעריפי החשמל, הדלק והארנונה?

עם כל הכבוד להתייקרות הפסטה, כולנו מושפעים בשלל דרכים מהעליות שנרשמות כעת בסעיפי החשמל, הדלק והארנונה ● מסע אל הנוסחאות המורכבות שמאחורי התעריפים שגובה מאיתנו המדינה, ומה אפשר לעשות לפעמים כדי להוזיל אותם בכל זאת, בהמשך לדוגמה שקיבלנו אתמול

קארין אלהרר לבוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 2.2.2022 ואביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים השבוע / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ, אלכס קולמויסקי - ידיעות אחרונות
קארין אלהרר לבוקר טוב ישראל, גלי צה''ל, 2.2.2022 ואביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים השבוע / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ, אלכס קולמויסקי - ידיעות אחרונות

המחאה שפרצה בשבועות האחרונים נגד גל עליות המחירים אמנם רשמה הישגים מסוימים, אבל היו מי שטענו, ובמידה לא מבוטלת של צדק, שהפניית האצבע המאשימה רק כלפי החברות הפרטיות היא בעצם דרך לעשות לעצמנו עבודה קלה. הרי כשהממשלה מעלה את מחירי החשמל, הדלק והארנונה אנחנו לא נפגעים מכך רק ישירות, במשק הבית שלנו, אלא גם בעקיפין, כלקוחות וצרכנים של חברות ורשתות. אלה סובלות בעצמן מעלייה בהוצאות שלהן, וכשהן מעלות את מחירים בשל כך הן סופגות את האש במקום הממשלה.

אז האשמה האמיתית היא הממשלה? למרבה ההפתעה, כששרים בממשלה נדרשו לאחרונה לסוגיה הם טענו שבעצם גם להם אין הרבה מה לעשות. "כשרה, אין לי השפעה לא על מחירי המים ולא על מחירי החשמל", הסבירה בשבוע שעבר שרת האנרגיה, קארין אלהרר, בראיון בגלי צה"ל. אתמול הדגיש גם שר האוצר אביגדור ליברמן שהנושא "לא קשור לממשלה. יש נוסחה אוטומטית שמצמידה את מחירי הדלק והחשמל למחירי הסחורות בשוק העולמי", הוא ציין, והזכיר שבשל כך ב-2012 וב-2014 המחירים היו גבוהים אף יותר.

עובדתית זה נכון. המחירים של השירותים הללו אכן נקבעים על ידי נוסחאות די מורכבות שמעטים שולטים בפרטי הפרטים שלהן. אבל כפי שהוכיחה מסיבת העיתונאים אתמול, שבמהלכה התבשרנו על הוזלת מחיר החשמל, זה לא ממש נכון שלממשלה אין מה לעשות בנידון. בשורות הבאות נסביר בקצרה איך עובדות הנוסחאות הללו, ונזכיר מה נעשה בעבר כדי לצמצם בכל זאת את החשבונות שאנחנו משלמים.

 

חשמל: הפחם מכביד

איך נקבע המחיר? לפי חוק משק החשמל, רשות החשמל היא זו שקובעת את תעריפי החשמל ומעדכנת אותם מעת לעת "לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי". על פי החוק, התעריפים נקבעים על בסיס "עיקרון העלות". כלומר, המחיר נגזר מעלויות החשמל. מהן העלויות הללו? הן מחולקות לארבעה מקטעים: ייצור (שכולל למשל את עלויות הדלקים והוצאות תפעול); עלות ניהול המערכת; עלות ההולכה והחלוקה; ועלות השירות לצרכן (אספקה).

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל המקטע הראשון שקשור לעלויות הייצור. לפי רשות החשמל, הגורם העיקרי להתייקרות הוא עליית מחירי הפחם בעולם ביותר מ-100% בשנה האחרונה. הפחם הוא מקור הדלק ל-23% מהחשמל שמיוצר בישראל, וכשעלות הייצור עולה באופן משמעותי זה גורר עלייה בתעריפי החשמל.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? טוב, במקרה הזה קיבלנו דוגמה לכך אתמול. אם נמשיל את סוגיה לתרגיל בחשבון, הרי שהתוצאה הסופית אמנם נקבעת באופן מקצועי ובלעדי על ידי רשות החשמל, אבל לממשלה יכולה להיות השפעה ניכרת על הדרך. ביטול מס הבלו על הפחם, עליו הוכרז אמש, יוביל להפחתה בעלויות הייצור שהזכרנו, מה שיוביל אוטומטית לכך שהמחיר לצרכן יירד. על פי הנתונים שהוצגו, ביטול הבלו יוביל לכך שהתעריף יעלה בשיעור של 3.4% בלבד (במקום 5.7%).

דלק: אגן הים התיכון

איך נקבע המחיר? צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים קובע מחיר מקסימלי עבור דלק מסוג בנזין 95 אוקטן, שמתעדכן באופן אוטומטי מדי חודש. גם כאן יש לנו נוסחה די סבוכה ולא טריוויאלית, שמורכבת מארבעה סעיפים. נסקור אותה בקצרה: מחיר שער בתי הזיקוק, שנקבע לפי "ממוצע מחירי הבנזין בשער בתי הזיקוק באזור אגן הים התיכון" (כיום עומד על 2.04 שקל לליטר); מס בלו בסכום קבוע שמעודכן אחת לארבעה חודשים לפי השינוי במדד המחירים לצרכן (3.13 שקל לליטר); סל הוצאות השיווק של תחנות הדלק ( 0.56 שקל לליטר); והוצאות אחרות (0.01 שקל לליטר).

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל עליית מחירי הנפט בעולם. המרכיב הראשון של הנוסחה שהזכרנו, מחיר שער בתי הזיקוק, התייקר בחודש שעבר ב-30 אגורות, וכשמוסיפים על זה מע"מ, מקבלים עלייה של 34 אגורות לליטר דלק.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? שני דברים עיקריים. ראשית, כפי שהזכרנו, מחיר הדלק נקבע באמצעות צו פיקוח. מי שהתקין את הצו הם שרי האוצר והאנרגיה (לאחר התייעצות עם ועדת המחירים ובאישור ועדת הכלכלה) - ובסמכותם לבצע בו שינויים שישפיעו על המחיר המפוקח. שנית, כפי שנעשה בהורדת מחיר החשמל, הממשלה יכולה להפחית גם את הבלו על הדלק. החוק מסמיך את שר האוצר לעשות זאת, ולמעשה יש לכך דוגמה מלפני כעשור. באוגוסט 2011 החליט שר האוצר אז, יובל שטייניץ, להפחית את הבלו ב-27 אגורות כדי לספוג את עליית מחיר הנפט בעולם (כך שלמעשה מחיר הדלק נותר באותו חודש ללא שינוי).

ארנונה: נוסחה מ-1992

איך נקבע המחיר? דרך חישוב הארנונה נקבעה בחוק ההסדרים לשנת 1992 (ובתיקונים שנוספו לו מאז). מי שקובעת אותו על פי החוק היא מועצת הרשות המקומית, והמחיר אכן משתנה מרשות לרשות, אך הממשלה קובעת רצפת ותקרת תעריפים שמהם לא ניתן לחרוג. ברירת המחדל היא ששיעור הארנונה יהיה כפי שהיה בשנה שעברה "בתוספת שיעור העדכון". איך מחשבים את שיעור העדכון? גם כאן יש נוסחה: חצי משיעור השינוי במדד המחירים לצרכן ועוד חצי משיעור השינוי במדד השכר הציבורי, כשהתאריך הקובע הוא בין ה-20 במאי של שתי השנים שקדמו לשנת הכספים הרלוונטית.

אז למה הוא עולה עכשיו? בגלל שני המרכיבים של הנוסחה שהזכרנו. מדד המחירים לצרכן עלה בין ה-20 במאי 2020 ל-20 במאי 2021 ב-0.8%; מדד השכר הציבורי עלה באותה תקופה ב-3.05%. וכך, הארנונה תתייקר השנה ב-1.92%. כפי שהראנו בכתבה קודמת של המשרוקית, לא מדובר בעלייה חריגה במיוחד, וכבר היו לא מעט שנים עם שיעורי עדכון גבוהים יותר.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? החוק מאפשר לשרי האוצר והפנים "לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה הכללית וכן לעדכון הסכומים המזעריים והסכומים המרביים לארנונה הכללית". אבל הדבר צריך להיעשות עד ה-30 במאי של שנת הכספים הקודמת (2021) - ומועד זה כבר הוחמץ. אולי בשנה הבאה.

מים: משק סגור

איך נקבע המחיר? על פי חוק המים, תעריף המים נקבע על ידי מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב שבראשה עומד מנהל רשות המים וחברים בה נציגי ממשלה ונציגי ציבור. משק המים הוא משק כספים סגור. כלומר, ההכנסות מאספקת שירותי מים וביוב משמשות לכיסוי ההוצאות על השירותים הללו. ממה מורכבות ההוצאות? מהעלויות המושתות על חברת מקורות (בהן אנרגיה, עלויות תפעול ועלויות הון); העלויות המושתות על תאגידי המים (השקעה במערכת, תפעול ופחת), טיפול בשפכים ורכישת מים מותפלים. חישוב עלויות הייצור מתבצע על פי "עיקרון העלות המוכרת", לפיו עלות הייצור לא נסמכת על דיווחי הספקים, אלא היא נקבעת על ידי רשות המים (על סמך נוסחאות וחישובים פנימיים).

אז למה הוא עולה עכשיו? הוא לא. מחיר המים דווקא יירד השנה ב-1.6%. אבל על זה לא יספרו לכם בתקשורת. אנחנו צוחקים כמובן, הירידה הזאת דווחה, אבל מעניין שאפילו השרה אלהרר, שהסבירה שאין לה שליטה על תעריפי המים והחשמל, לא הזכירה את הירידה באותו ראיון. הסיבות העיקריות לירידת התעריף הן גידול בהכנסה ממכירות מים, הצמדת התעריף לסל המדדים והפרשים בהתחשבנות עם מקורות על שנים קודמות.

מה הממשלה בכל זאת יכולה לעשות? כלום. היות שמשק המים הוא משק סגור, ועלויות הייצור לא מושפעות ממסים עקיפים, לממשלה אין יכולת להשפיע על המחיר. כל שינוי מטעם הדרג הפוליטי באופן קביעת תעריף המים כרוך בשינויי חקיקה. 

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית