גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הגענו למצב בו עובד שאין לו זמן לנשום או לחיות הופך דווקא ליותר מוערך? מחקר בדק ומצא

יותר ויותר עובדים ומנהלים מתלוננים על עבודה קשה ועל כך שאין להם זמן "לנשום" ● אבל בתרבות המערבית, במיוחד האמריקאית, זה נתפס כ"נדירות הערך האישי" שלהם,  בדומה למותגי יוקרה או למשאבי טבע מצומצמים

מחקר אחד בשבוע: לעבוד קשה, להיות בעומס וללא זמן פנוי הפכו לסמל סטטוס חברתי גבוה / צילום: Shutterstock
מחקר אחד בשבוע: לעבוד קשה, להיות בעומס וללא זמן פנוי הפכו לסמל סטטוס חברתי גבוה / צילום: Shutterstock

"אני מאוד עסוקה בשבועות הקרובים. בוא ננסה לתאם את הפגישה שלנו לתחילת החודש הבא?" / "תקופה מאוד עמוסה עכשיו לקראת סוף השנה. נדבר בשנה החדשה?" / "כל היום אני בפגישות, back-to-back. בזמן האחרון אני אוכל ארוחת צהריים רק מול המחשב". נשמע מוכר?

יותר ויותר עובדים ומנהלים מתלוננים על עבודה קשה ועל כך שאין להם זמן "לנשום", להתעמק בנושאים שעל שולחנם או לבלות עם המשפחה, שלא לדבר על לקחת חופש כדי לצבור כוחות.

במקביל לתופעת עומס היתר, חוקרים שמו לב שהרבה מהמותגים שמכוונים לצרכנים אמידים שינו את אסטרטגיית הפרסום שלהם. אם בשנות ה-90 מותגים ניסו לקשור עצמם לזמן הפנאי של הצרכנים, הרי שבשנים האחרונות הפרסומות מדגישות את הקשר לעבודה קשה (לדוגמה פרסומת של הוול סטריט ג'ורנל: "אנשים שאין להם זמן, מפנים זמן לקריאת הוול סטריט ג'ורנל").

מאמר שהתפרסם ב-Journal of Consumer Research ב-2017 (ונכתב על ידי Solvia Bellezza, Neeru Paharia ו-Anat Keinan) מראה שלהיות עסוקים ולעבוד קשה במיוחד הפכו לסמל סטטוס חברתי גבוה יותר מאשר להדגיש את זמן הפנאי שלנו.

בעידן של כלכלת ידע, אנשים עסוקים מעבירים מסר שיש דרישה רבה לידע ולניסיון שלהם, מה שיוצר תחושה של נדירות הערך האישי שלהם. הנדירות הזאת נתפסת בתרבות המערבית, במיוחד האמריקאית, כדבר טוב ורצוי, בדומה למותגי יוקרה או למשאבי טבע מצומצמים.

ניסוי מקדים ראשון שערכו החוקרות הראה שאנשים עסוקים נתפסים כעובדים שעות ארוכות ובנוסף ככאלה שיש להם עבודה משמעותית; כאנשים שיודעים לעבוד במקביל על כמה דברים, וגם לעבוד מהר יותר מאנשים שנתפסים כעסוקים פחות.

טענה נוספת שהחוקרות מעלות היא שאנשים עסוקים, כלומר, החסרים זמן פנוי, מזוהים ככאלה שארגונים ירצו להעסיק, שכן הם מזוהים עם יכולות גבוהות ומוטיבציה גבוהה. ניסוי מקדים שני בדק יותר מאלף ציוצים של סלבריטאים, ומצא ש-12% מהם שיתפו בתלונות על עבודה קשה ועומס. הממצא מלמד כי מדובר בתופעה משמעותית.

אפקט ההשפעה התרבותית

לפי המחקר, התפיסה החיובית של עומס בעבודה ומחסור בזמן פנוי היא תלוית תרבות. במדינות שבהן מתקיימת התפיסה של מוביליות חברתית גבוהה, היכולת לעלות בסולם החברתי-כלכלי בזכות עבודה קשה ויזמות, כמו למשל בארה"ב - האפקט המוצע יהיה חזק במיוחד. האמונה הרווחת היא שעבודה קשה מניבה הצלחה ושגשוג.

לעומת זאת במקומות שבהם קשה יותר לזהות מוביליות החברתית, כמו למשל באירופה, שבה האמונה הרווחת היא שקשה לטפס בסולם החברתי-כלכלי מסיבות שונות, האפקט ייחלש או ייעלם.

אחד הניסויים המרכזים במאמר ביקש מ-300 נבדקים להתייחס לאחד משני פוסטים בפייסבוק של דמות פיקטיבית. הראשון הדגיש את העומס הרב של כותבת הפוסט, המלינה שהיא עובדת מאוד קשה ושאין לה אפילו זמן לארוחת צהריים.

השני הדגיש את הזמן הפנוי של הדמות, שציינה שהשבוע היא לא חוותה עומס גדול בעבודה. המשתתפים התבקשו לדרג את הדמות במגוון משתנים: מה הסטטוס החברתי שלה, עד כמה גבוהות היכולות שלה, מה מידת המוטיבציה שלה להתקדם ועד כמה היא נדרשת בשוק העבודה.

התברר שהמשתתפים העריכו גבוה יותר את הדמות שהוצגה כעובדת קשה יותר, בכל המשתנים. ניסוי המשך שכפל את הממצאים, כשהפעם התבקשו המשתתפים להתייחס למכתב שמדגיש עומס בעבודה ולאחר, שמתאר זמן פנוי.

כדי לבדוק את אפקט ההשפעה התרבותית, השוו החוקרות נחקרים אמריקאים ואיטלקים, כשבקרב המשתתפים האמריקאים צוינה תפיסת מוביליות חברתית גבוהה יותר מאשר אצל האיטלקים. האפקט התרבותי אכן נמצא כצפוי בקרב האמריקאים, אבל בקבוצה האיטלקית התגלה אפקט הפוך: סטטוס חברתי גבוה יותר ניתן דווקא למי שהדגיש את הזמן הפנוי שלו.

המשתתפים האיטלקים בניסוי הניחו שהסיבה לכך שהאדם אינו עובד שעות ארוכות היא משום שהוא שייך למעמד חברתי גבוה או למשפחה עשירה. לכן אינו צריך לעבוד שעות ארוכות כדי להתפרנס, בעוד זה שעובד שעות ארוכות נאלץ לפרנס את משפחתו. העבודה המרובה לא נתפסה כביטוי של משמעת פנימית או שאיפות גבוהות להצליח, אלא כאילוץ של תנאי חיים.

ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך? מאחר שהתרבות הישראלית דומה במשתנים אלו לתרבות האמריקאית ופחות לאיטלקית, ייטב לכם אם תבנו לעצמיכם תדמית של אנשים עסוקים מאוד. אבל בזמנכם הפנוי, בתקווה שיש לכם ולו מעט ממנו, אולי מוטב ללמוד קצת מן האיטלקים.

אמ;לק - תקציר המחקר ב-4 משפטים

1. שאלת המחקר: איך משפיעים עומס עבודה וחוסר זמן פנוי על הדרך שבה נתפס עובד בשוק העבודה ומבחינת הסטטוס החברתי שלו?

2. תהליך המחקר: נבדקו יותר מאלף ציוצים של סלבריטאים. 12% מהם שיתפו בתלונות על עומס. בנוסף, התבקשו 300 נבדקים להעריך דמויות פיקטיביות ביחס למידת הפנאי שלהן.

3. מסקנות: בארה"ב העריכו ההמשתתפים את הדמות שהוצגה כעובדת קשה גבוה יותר בכל המשתנים. אבל זה עניין תלוי תרבות. באיטליה הוערכו גבוה יותר דווקא בעלי הפנאי

4. צידה לדרך: בחברה האמריקאית ובחברות המושפעות ממנה, עומס רב נתפס כביטוי של משמעת פנימית ושל דחף עז להצליח, וטובה לתדמית. אבל זהו אינו כלל אוניברסלי.

פרופ’ אמיר גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com

עוד כתבות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים