גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חידת המטאוורס: מי ישלוט בעולם הווירטואלי העתידני?

האינטרנט צפוי לעבור מהפך באמצעות המטאוורס, ולהיוולד מחדש בתור יקום וירטואלי שבו נטייל ונעשה עסקים ● החזון העתידי עוד נמצא בראשיתו, אך חסידי הקריפטו שואפים שהעולמות המדומים יהיו פתוחים לכולם, מחוץ לידי התאגידים ● המהפכה הביזורית - כתבה רביעית בסדרה

הקרב על המטאוורס מתחמם / צילום: Shutterstock
הקרב על המטאוורס מתחמם / צילום: Shutterstock

 הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס 

 

כדי להבין מהו הצעד הבא של חסידי הדור השלישי של האינטרנט, לאחר שביזרו את הכסף, הכלכלה והנכסים, צריך הפעם להסתכל קדימה, אל הקרב על טכנולוגית המטאוורס.

המושג נטבע בשנות התשעים בספר מדע בדיוני. אולם, רוב הציבור נחשף אליו לראשונה בשנה האחרונה כשצפה במארק צוקרברג בתור אוואטר וירטואלי קופצני בתלת מימד, בהכרזה על המיתוג החדש של של פייסבוק.

סרטוני התדמית של המטאוורס, הכוללים משקפי מציאות מדומה ורבודה, דמויות צבעוניות הווירטואליות ומשחקי ההולוגרמות, מצטלמים היטב ועושים רושם של עולם עתידני. אך האמת היא שהמטאוורס, העולם הווירטואלי, כאן כבר תקופה ארוכה. אנחנו חלק ממנו בין אם נרצה ובין אם לא.

 

מה זה בכלל מטאוורס?

כדי לענות על שאלה זו, כדאי שכל אחד ישאל מה הוא האינטרנט בשבילו. התשובה לכך תלויה כנראה בשנת הלידה - ככל שהגיל יורד, מהירות האימוץ של טכנולוגיות חדשות עולה.

פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, פורטנייט, ספוטיפיי, ואמזון הם רק מספר דוגמאות לפלטפורמות וירטואליות. באמצעותן אנו מתכתבים, עובדים ומבלים באופן דיגיטלי כבר שנים - החל מהודעות בין משתמשים בתוכנת ה-ICQ, וכלה בשיחת וידאו עם פילטר של אימוג’י חד קרן. ככל שעברו השנים, הישויות הווירטואליות שלנו קרמו עור וגידים, והשתלטו על הדרך שבה אנו מנהלים את חיינו. המטאוורס הוא רק צעד נוסף ברצף טכנולוגי זה.

אז למה מורכב להגדיר את עולם המטאוורס? נסו להיזכר איך תיארו את עתיד האינטרנט בראשיתו, עם מודם מצפצף, משעמם וסטטי. כעת נסו לדמיין את ההתפתחות של האינטרנט בעוד עשרים שנה, ותקבלו אינסוף מחשבות המציתות את הדימיון של חובבי הפנטזיה, כפי שעושה סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה": עולם המנהל אנשים בחברה לפי כמות הלייקים שהסביבה רוחשת להם; חברת משחקי אימה המציגה מציאות מדומה המבוססת על פחדיו של המשתמש; מציאות וירטואלית המאפשרת חיי נצח לאנשים שמתו; או בינה מלאכותית במציאות מדומה לשיפור ההתאמה בדייטים.

המטאוורס ישפיע גם על הדרך שבה אנחנו צופים ומשתתפים בתוכניות טלוויזיה. כך, תוכנית הריאליטי שהעלה תאגיד המדיה FOX נותנת הצצה לעתיד התחרויות.

יקום פתוח ומבוזר לכולם

העולם בסוף הוא אותו עולם, הגוף האנושי נותר פיזי כשהיה. מה שהשתנה הוא אופן החיבור לרשת: אם קודם היינו מתחברים אל האינטרנט או מביטים בטלפון החכם, בעולם המטאוורס, נעבור "לחיות" באינטרנט. לתמיד. אולי עם משקפים, אולי עם שבב מושתל. במקום שניגש למכשיר, נהיה מחוברים לאינסוף משדרים בצורה רציפה.

זו היא אולי ההגדרה הבסיסית של המטאוורס: יקום וירטואלי מקיף, הנבנה על רשת המחברת בין עולמות רב מימדיים, הניתנים לפעולה בזמן אמת, על ידי מספר בלתי מוגבל של משתמשים. כאן בדיוק מתחיל המאבק בין התאגידים הבונים עולמות מטאוורס סגורים - למפתחי הדור השלישי. בין אלו השואפים שהעולמות הווירטואליים של העתיד יהיו מבוזרים ופתוחים לכל בדומה לכלכלה המבוזרת ונכסי ה-NFT, או לתאגידים החולמים על גן סגור וריכוזי בו יבלו המשתמשים את חייהם הווירטואליים. למרות של מטאוורס יש ניחוח של Web3, והוא מוזכר לא פעם בנשימה אחת עם בלוקצ'יין, NFT או קריפטו, כיום הוא מהתחומים הריכוזיים ביותר בתעשייה של האינטרנט, והמפתחים העיקריים הבונים אותו הן ענקיות הטכנולוגיה כמו מטה (פייסבוק) או מייקרוסופט.

מיותר לציין שהמרוץ אחר המשתמשים והרצון לכבוש כמה שיותר שטחים במטאוורס, שווה הרבה כסף, ומביא את התאגידים להשקיע עשרות מיליארדים בתחום, ולבנות את התשתית שעליה יולבשו מודלים מוניטיזציה חדשים.

למשל, בישיבת מנהלים וירטואלית של החברה מיטב מותגי הריהוט יתחרו בספה הווירטואלית עליה תשבו, הקפה שתשתו, וכן הלאה.

 

עולם המשחקים תחילה

כיום, האימוץ עדיין בחיתוליו. כדי להבין טוב יותר עד כמה פשוט יהיה המעבר למטאוורס למאמצי הטכנולוגיה הראשונים, צריך להבין עד כמה עולם המשחקים דומיננטי בחייהם, ומספק להם חיים חברתיים וירטואליים. רק ב-2021, מעל 100 מיליארד דולר הניבו המשחקים, במכשירי מובייל בלבד, לרכישת חיים וירטואליים.

גם יזמי הדור השלישי של האינטרנט בונים משחקים מבוזרים. קהילות כדוגמת Axie Infinity ו-YGG, מנצלות את טכנולוגיית ה-NFT לטובת החזרת השליטה על הנכסים הווירטואליים לשחקנים, והיכולת להעביר אותם ממשחק למשחק, ולמכור אותם, דבר שכיום אינו מתאפשר במשחקים של החברות הריכוזיות.

למשל, Axie, המשחק המבוזר הפופולארי ביותר בעולם, המאפשר לשחקנים להרוויח מטבעות דיגיטליים, צמח ב־2021 ל־3 מיליון משתמשים ו־1.3 מיליארד דולר הכנסות.

הוא הביא לקדמת הבמה את תחום הPlay-to-earn השנוי במחלוקת, בין הטוענים שזהו המודל הכלכלי החדש והנכון במשחקים, אל מול אלו החוששים ממבנה פירמידה, ובו נפילה בערך המטבע של המשחק יוביל לבריחת המשתמשים למשחק בו נמצא הכסף.

המטאוורס ישפיע גם על הדרך שבה אנחנו צופים בטלוויזיה. כך, תוכנית הריאליטי שהעלה תאגיד המדיה FOX נותנת הצצה לעתיד התחרויות.

כאמור, הקרב מול התאגידים במטאוורס נמצא בראשיתו. מיזמי המטאוורס המבוזרים כדוגמת Decentraland ,The Sandbox המאפשרים רכישת נכסים וירטואלים, הם רק הניצנים הראשונים והפחות ממומנים מהמתחרים הריכוזיים.

האתגר המרכזי שלהם הוא היתרון התחרותי של תאגידי הענק, המחזיקים במאות מיליוני משתמשים שבויים, אותם הם מתעתדים להעביר את עולם המטאוורס הסגור. בנוסף, ענקיות האינטרנט מגיעת עם מנועי הצמיחה כבר מהפלטפורמות שהן מנהלות, ומשם הדרך להשתלט על השוק קצרה. אולם, יזמי הדור השלישי מאמינים שהתקווה תבוא ממשתמשי המטאוורס הצעירים שירצו לחיות בעולם דיגיטלי חסר מחסומים, בו הם יוכלו להעביר את הדמות מפלטפורמה לפלטפורמה עם כל הנכסים וללא מעצורים. במקביל, יגבר הלחץ על התאגידים לפתוח את שערי העולמות אותם הם בונים.

לצד זאת, לא מעט בעיות אורבות בפתח לחזון העתידני של המטאוורס. הראשון שבהם הוא אתגר החומרה המסורבלת והיקרה, דוגמת קסדות ומשקפי המציאות הרבודה. אתגר נוסף הוא כמות המידע שאינה נתמכת על ידי תשתיות האינטרנט הקיימות. הקרב על המטאוורס דומה לקרבות שאנחנו מכירים על המכשיר החכם - פיסת הנדל"ן היקרה שבה הכל מתרכז. האם היא תישאר בידי התאגידים, או שמא המשתמשים אלו שיהיו בעלי הכוח?

 

עוד כתבות

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

מפעילי כטב''מים בצה''ל / צילום: דובר צה''ל

קצין אמריקאי חושף כמה כטב"מים ישראלים יירטו בטעות כוחות צה"ל

ראש ענף תיאום בקרה אווירית בים של המארינס מגלה בראיון לאתר TWZ כי לא פחות מ־40% מהכטב"מים שיירטו כוחות צה"ל הם כלים ישראליים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים