גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבנקים נהנו לאחרונה מתשואה גבוהה? באקסלנס מאמינים שזו רק ההתחלה

בבית ההשקעות חוזים כי עליית ריבית של 1% תוסיף 1.5% לתשואה להון של הבנקים, ויחד עם המשכנתאות שממשיכות להשתולל וסיום הקורונה, תאפשר לבנקים הישראליים להמשיך לצמוח • מייקל קלאר, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס ברוקראז': "לא ראינו הוכחות לכך שלקוראי תיגר כמו הבנק הדיגיטלי ONE ZERO תהיה השפעה על עסקי הליבה של הבנקים בקרוב"

קוטלר, לוין, פרידמן, בר דעה, ברבר־צדיק ולארי / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון
קוטלר, לוין, פרידמן, בר דעה, ברבר־צדיק ולארי / צילום: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, גדי דגון

"ישראל הפכה לשוק פרימיום - המטבע, המשכורות בענף ההייטק, מחירי הנדל"ן ועלויות המחיה - אבל הערכת השווי של הבנקים הישראליים ממשיכה להיראות הוגנת", כך סבור מייקל קלאר, מנהל מחלקת המחקר הנכנס ואנליסט הבנקים של אקסלנס ברוקראז'. "אנו צופים שהעליות במניות הבנקים יימשכו ב-12 החודשים הבאים", הוא מעריך.

מדובר בתחזית אופטימית מאוד, בעיקר לאחר שמניות הבנקים הישראליים עלו בשנה האחרונה ב-60%, והבנקים רשמו תשואה על ההון שהייתה קרובה ל-15% בתשעת החודשים הראשונים של 2021 - רמה שלא נראתה מאז הרבעון השלישי של 2007, לפני המשבר הפיננסי העולמי של 2008.

באקסלנס מרגיעים את מי שחשבו שהבנקים הגיעו לשיא, ומעריכים כי העליות בתשואה להון ובמכפילי ההון אינן זמניות, וכי הם יכולים להישאר גבוהים לתקופה ממושכת. "התחזית שלנו לגבי התשואה המתואמת על ההון של המגזר בשנת 2022 היא 11.7%, לעומת ממוצע ארוך-טווח של כ-9%. יתרה מכך, אנו רואים מקום להרחבת התשואה להון החל מ-2023, לאחר שהשפעת הקורונה תתפוגג במלואה והריבית תעלה מהרמות הנוכחיות הנמוכות מאוד", ציין קלאר בסקירת בנקים ראשונה שלו בראשות מחלקת המחקר של אקסלנס מבית הפניקס.

 

על פי התחזית של אקסלנס, התשואה להון הגבוהה ביותר תהיה למזרחי טפחות - 13.8% בשנה הנוכחית ו-13.6% ב-2023, זאת בעיקר לנוכח ההמשך הצפוי של הגאות במשכנתאות, לצד המיזוג של בנק אגוד וצמצום הוצאות תפעוליות בשנה הבאה. אחריו ממוקם לאומי, עם תשואות להון של 12.1% ו-11.2% בשנתיים הבאות, ואחריהם הבינלאומי, דיסקונט והפועלים.

"לקיחת המשכנתאות מחוזקת על-ידי ריבית נמוכה"

קלאר מונה כמה סיבות מרכזיות להמשך הצמיחה של הבנקים. ראשית, האשראי הבנקאי, שצמח בתשעת החודשים הראשונים של 2021 בשיעור של 10%, בדגש על ביקושים בולטים במשכנתאות, בנדל"ן ובבנייה ובתשתיות.

על פי נתוני בנק ישראל, היקף המשכנתאות שהעניקו הבנקים צמח בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הקודמת ב-44 מיליארד שקל (11.1%), והגיע ל-441 מיליארד שקל; בששת החודשים האחרונים ניתנו משכנתאות חדשות בסך של כ-10 מיליארד שקל לחודש.

"לקיחת המשכנתאות מחוזקת על ידי ריבית נמוכה, עליית מחירי הנדל"ן וביקוש בסיסי חזק", הוסבר בסקירה. "מכיוון שאיננו צופים שיהיה שינוי באף אחד מהגורמים הללו בעתיד המיידי, אנו רואים צמיחה חזקה שתימשך לאורך 2022. נוסף על כך, לא נראה כי הגברת התחרות במגזר, בעיקר מדיסקונט ובמידה פחותה מהפועלים, השפיעה משמעותית על התמחור", הוסבר בסקירה.

מייקל קלאר, מנהל מחלקת מחקר באקסלנס ברוקראז׳ / צילום: יח''צ

באשר לרגולציה החדשה בנושא מסלולי המשכנתאות האחידים, שצפויה להיכנס לתוקף באמצע השנה, ציינו באקסלנס כי אינם צופים השפעה גדולה מכך על השוק בטווח הקצר והבינוני.

הם מתייחסים גם לעליית החשיפה של הבנקים, בעיקר הפועלים  ולאומי , לסקטור הבינוי והנדל"ן. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 גדלו ההלוואות הקשורות לנדל"ן (בנייה ונכסים מניבים) בסכום עצום של 32 מיליארד שקל (18%), והצמיחה המהירה ביותר, בפער גדול, הייתה אצל שני הבנקים הגדולים. כך, האשראי הקשור לנדל"ן צמח ב-22% בבנק לאומי וב-26% בפועלים, ואשראי לנדל"ן מהווה 42% מההלוואות המסחריות של לאומי ו-38% מההלוואות המסחריות של הפועלים. זאת בעוד שצמיחת האשראי לנדל"ן במזרחי טפחות ובבינלאומי הייתה רק 7% בכל אחד.

יש לציין שבעקבות הצמיחה הזו, וכפי שפורסם בגלובס, שני הבנקים הגדולים מתקרבים למגבלות הרגולטוריות בנוגע לחשיפה לנדל"ן ולבנייה. "אין ספק שהבנקים יחפשו דרכים - כמו ביטוח חשיפה וסינדיקציה - כדי להמשיך בצמיחה המהירה ולענות על הביקוש החזק. עם זאת, הצמיחה של לאומי והפועלים תתמתן מהרמות הגבוהות הנוכחיות, אולי לטובת הבנקים הקטנים יותר", מעריכים באקסלנס.

בהתייחסות לצמצום הפסדי האשראי, אותן כריות ביטחון שהפרישו הבנקים למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהלוואות, באקסלנס מציינים כי הבנקים ימשיכו לצמצם את הרזרבות (ריקברי). "למרות שיבושי קורונה נוספים, בעקבות זני נגיף חדשים וסגרים נוספים, עם השפעה שלילית על הכלכלה, אנו רואים המשך התנרמלות של ההפרשות לחובות אבודים ברבעון הרביעי של 2021 ובשנת 2022, ככל שמדדי איכות החוב ורמות ההפרשות חוזרים לרמות נורמליות יותר", הסבירו באקסלנס. זאת נוסף על כך שיתרות התשלומים הדחויים ירדו ב-90% מאז השיאים שלהן במחצית הראשונה של 2020, והן מהוות כעת 1.2% מההלוואות ברוטו, ירידה משיא של 13.8%.

על פי אקסלנס, לאומי הוא הבנק המחזיק עדיין ברזרבות הגדולות ביותר, והוא שחרר רק 333 מיליון שקל, מתוך 1.9 מיליארד שקל כמעט שהקפיא. מנגד, הפועלים כבר שחרר 47% מתוך כ-1.94 מיליארד שקל שהפריש, לכן הוא צפוי ליהנות פחות מהוצאות להפסדי אשראי ב-2022.

רווח מצרפי של 3.2 מיליארד שקל מעליית ריבית של 1%

גורם נוסף שצפוי לשחק לטובת הבנקים הוא העלאת הריבית הצפויה. הפד האמריקאי צפוי להתחיל להעלאות ריבית כבר בחודש הבא, והוא רמז על עוד ארבע חמש פעימות בשנה הקרובה, אך באקסלנס צופים שהעלאת ריבית בישראל צפויה להתרחש רק בשנה הבאה. הם מעריכים כי עלייה של 1% בריבית תוסיף 1.5% לתשואה על ההון של הבנקים, כלומר תהווה מנוע צמיחה משמעותי עבורם.

הסיבה לכך היא שבניגוד להיום, כאשר פיקדונות הציבור נמצאים בריבית אפסית, הלקוחות וגם הבנקים לא רושמים עליהם רווחים גבוהים, אם בכלל. ואולם, כאשר הריבית השקלית תעלה, גם הבנקים ירוויחו, וזה יהיה משמעותי בייחוד עבור הבינלאומי והפועלים, שבהם פיקדונות שקליים נזילים ללא ריבית מהווים 45% ו-44% מסך הפיקדונות, בהתאמה.

מבחינת ההטבה שתספק עלייה של 1% בריבית, הפועלים ייהנה מתוספת של כ-900 מיליון שקל, לאומי מ-580 מיליון שקל, מזרחי טפחות מ-407 מיליון שקל, הבינלאומי מ-270 מיליון שקל ודיסקונט מ-253 מיליון שקל. יחד עם הפיקדונות הדולריים (22% מהפיקדונות במגזר צמודים לדולר), צפויים הבנקים לרשום רווח מצרפי של 3.2 מיליארד שקל בגין עליית הריבית ב-1%.

חשוב להדגיש כי זו הערכה זהירה מאוד, המתבססת רק על חישוב פיקדונות העו"ש של הציבור שנמצאים בידי הבנקים, ולא על ההלוואות או על פיקדונות אחרים, כך שהתשואה על ההון עשויה לגדול עוד יותר.

לצד ההכנסות הצפויות, ציין קלאר את השיפור הצפוי בהוצאות כתוצאה מהליכי התייעלות. "בסיסי עלויות מבניים גבוהים היו עקב אכילס של המגזר זה זמן רב, אך הם נמצאים כעת בירידה בעקבות תהליכי ארגון מחדש, תוכניות פרישה, שחיקה טבעית וטכנולוגיה. מספר עובדי הליבה ירד ב-11% בחמש השנים שעד 2020. אנו חושבים שיחס העלות להכנסות במגזר יכול לרדת מתחת ל-50% בשנתיים עד שלוש השנים הבאות, בעקבות ירידה במספר העובדים".

הבנקים צפויים לחלק את מלוא הדיבידנדים

כחלק מהסקירה, עדכנו באקסלנס את המלצות ה"קנייה" למניות הבנקים. מבין הבנקים הגדולים, באקסלנס מעדיפים את בנק לאומי בהשוואה לבנק הפועלים, כתוצאה מרמת הרווחית הגבוהה שלו, ומעריכים שבתקופה הקרובה הפועלים ימשיך לסבול מהאפשרות של מימושים מצד שרי אריסון.

"מבין הבנקים הקטנים יותר, אנו מעדיפים את מזרחי טפחות והבינלאומי. ללאומי, הפועלים והבינלאומי יש האפסייד הגדול ביותר כתוצאה משחרור הון. העלינו את מחיר היעד עבור לאומי (ב-8.1%), הפועלים (8.6%), מזרחי טפחות (9.2%) והבינלאומי (14.6%).

"אנו סבורים שלאומי ואחריו פועלים ומזרחי יספקו את התשואות הכוללות הטובות ביותר (כולל דיבידנדים) במהלך 12 החודשים הקרובים. מנגד, הורדנו את ההמלצה של דיסקונט מ'קנייה' ל'החזקה' ואת מחיר היעד בכ-6%, מכיוון שהערכת השווי שלו הוגנת לדעתנו", ציינו באקסלנס.

באשר לדיבידנדים, באקסלנס צופים שהבנקים יחלקו את מלוא הדיבידנדים בהתאם למדיניות שלהם. כך צפוי לאומי להעניק לבעלי המניות דיבידנד של 40% מהרווח, ועוד 20% ברכישות עצמיות, הפועלים ומזרחי טפחות 40%, הבינלאומי 50% מהרווחים ודיסקונט 20%.

נזכיר כי רוב הבנקים ייהנו השנה מרווחים חד-פעמיים שחלקם יגולגל לבעלי המניות (ולציבור באמצעות החזקת קרנות הפנסיה), למשל לאומי - מעסקת מיזוג הפעילות בארה"ב לבנק האמריקאי וואלי נשיונל, ומזרחי טפחות ודיסקונט ממכירות נדל"ן.

ומה לגבי התחרות? באקסלנס לא צופים השפעה משמעותית מיידית על עסקי הליבה של הבנקים. "נאמר הרבה על הקוראים תיגר על ההיררכיה הנוכחית - חברות כרטיסי האשראי, חברות תשלומי P2P כמו ביט ופייבוקס, בנק דיגיטלי פנימי (פפר) וכעת גם בנק דיגיטלי עצמאי - one zero", אומרים באקסלנס. "לא ראינו הוכחות לכך שלגורמים אלה תהיה השפעה על עסקי הליבה של הבנקים בקרוב". בהתאם, באקסלנס מגדירים את השפעתם של אלה על המניות בשנתיים הקרובות כנמוכה.

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק