מפעל טאואר במגדל העמק. ''יהיו שטחים זמינים אם ירצו להתרחב'' / צילום: שלומי יוסף
בשבוע שעבר הודיעה אינטל על עסקת הרכישה השלישית בגודלה בהייטק הישראלי - רכישת יצרנית השבבים טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר. הבשורה על העסקה התקבלה בשמחה בעיר הצפונית מגדל העמק, שבה יושבת טאואר.
"אנחנו מסתכלים על היום הזה כיום חגיגה לעיר", אומר ראש העירייה אלי ברדה בשיחה עם גלובס. "המפעל עבר כמה משברים בעבר, אבל הוא התייצב והיום הוא מצליח מאוד. אינטל היא מעצמה עולמית שכבר עובדת בישראל והגישה למדינה בקשות להרחבת הפעילות שלה בקריית גת, וזה נותן לנו תקווה שההרחבות יגיעו גם אלינו - גם ככה המפעל במגדל העמק הוא גדול, מדובר על כ-50 אלף מ"ר".
"מסמנכ"לית משאבי אנוש ועד לעובדי ייצור"
ברדה מציין כי המפעל מעסיק כיום כ-2,000 עובדים, מהם 700 שהם תושבי העיר (מבין כ-11.5 אלף שכירים, לפי נתוני הביטוח הלאומי). "מדובר על עובדים בכל החתכים - החל מסמנכ"לית משאבי האנוש דלית דהן, עד הפועלים ברצפת הייצור ואנשי האחזקה, בנוסף לטבחים, לאנשי אבטחה ולנהגי הסעות. מדובר על פרנסה להרבה משפחות בעיר. במעגל השני יש גם ספקים חיצוניים מהעיר, כלומר, עוד מקומות עבודה שנולדו בעקבות הפעילות של החברה".
מה עוד העירייה מרוויחה מהעסקה?
"העירייה מרוויחה בכמה מעגלים. במישור התעסוקה, המפעל ממשיך להתקיים ובפוטנציאל הוא אמור להתרחב. אוטומטית זה יביא לתוספת מקומות עבודה".
נציין כי אינטל לא הודיעה עד כה כי בכוונתה להגדיל את המפעל, והעסקה בכללה עוד טעונה אישור.
"אם אינטל תבוא ותבקש להקים מפעל שלישי אני בטוח שהמדינה תיתן להם מענקים. לטאואר יש שני מפעלים בעיר, פאב ONE ופאב TWO, וכשהקימו את פאב 2 בשנת 2001, המדינה אישרה 350 מיליון דולר מענק לטאואר להקמת המפעל.
"אם החברה תרצה להתרחב, יש לי שטחים זמינים, ואני מקדם תב"ע להרחבת אזור התעשייה, כך שיהיו לי עוד שטחים כשאסיים את התהליך בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
"במישור הארנונה, טאואר משלמת לעיריית מגדל העמק 8 מיליון שקל בשנה על שטח בנוי של 55 אלף מ"ר", אומר ברדה ומדגיש: "אנחנו לא נותנים הנחות כי החוק אוסר זאת. ההנחות היחידות שהם קיבלו היו בקורונה וזה היה בהוראת המדינה כמו כל החברות. אבל כל מפעל שמגיע לעיר מקבל הטבות מדינה: הטבות מס או מענקים דרך מרכז ההשקעות במסגרת אזור העדיפות".
ברדה מציין כי נוסף לארנונה ולתעסוקה, החברה מעורבת גם בפרויקטים חברתיים. "יש לי תו תקן חברתי שמחייב את כל החברות הפועלות בעיר לתת עדיפות לתושבי העיר בקליטה לעבודה, בנוסף לתרומות שהן מעניקות לקהילה: לתמוך בנוער בסיכון, לתת שיעורי מצוינות ולתרום זמן לבתי הספר כדי לחזק את מערכת החינוך שכבר זכתה במצוינות ארצית. הקמנו יחד איתם מרכז מיצוי כישורים שמאמץ תלמידים הזקוקים לאבחון ואין להורים שלהם יכולת כלכלית לכך, ולתת להם טיפול מתאים בהמשך. הם מחוברים לקהילה".
"אמנם אנחנו באשכול 4 במדד החברתי כלכלי וזה נובע בגלל שיעורים גדולים של עולים חדשים ושל חרדים (30% ו-כ-15% בהתאמה), אבל שיעור האבטלה בעיר נמוך, סביב 3.7% - בניגוד לכמה רשויות בנגב ובגליל שם אחוזי האבטלה דו-ספרתיים, זו נקודה חזקה ומאוד משמעותית ואנחנו נשמור על מעמדנו כמוקד תעסוקה אזורי".
ברדה מוסיף כי העיר נמצאת בעיצומו של תהליך פיתוח המבוסס על בנייה, "אנחנו חתומים על הסכמי גג עם משרד הפנים שבמסגרתם נוסיף לעיר עוד 6,000 יחידות דיור - מהם 1,000 כבר נבנו ומאוכלסות, 1,500 נמצאות באוויר. העיר תגדל מ-25 אלף ל-50 אלף".
"גם עובדים מהכפרים הערביים בסביבה יבואו"
ברדה הוא גם יושב ראש אשכול גליל עמקים המורכב מ-17 רשויות.
איך העסקה תשפיע על המרחב?
"במסגרת הפעילות של האשכול, תמיד יש מחשבה איך לחזק את כל המרחב. כשמגדל העמק היא מוקד תעסוקה אזורי אז ברור שכל הסביבה תרוויח, גם עובדים מהכפרים הערביים שבסביבה יבואו לעבוד כאן. למגדל העמק יש היום שלושה אזורי תעסוקה עם לפחות 70 מפעלים, יש כאן 10,000 מקומות עבודה.
"גם שדה התעופה באזור עמק יזרעאל עשוי לתרום רבות לאזור, אבל עמק יזרעאל מתנגד, אנחנו תומכים בהקמתו, בכפוף לתסקיר השפעה על הסביבה, כי זה מחזק את הצפון. הממשלה בוחנת את הרחבת השדה בחיפה. ישנם שיקולים פוליטיים מאחורי מיקום השדה, כנראה שזה לא יתקדם בעשור הקרוב".
מה אפשר ללמוד מהניסיון של אינטל בקרית גת | הלית ינאי־לויזון
אם ברדה מנסה לתאר איך תיראה העיר לאחר שתושלם רכישת מפעל טאואר בידי אינטל, הוא יכול להסתכל דרומה, לניסיון של קרית גת, שבה נחנך מפעל של אינטל ב-1999. המחקר "פיתוח גלובאלי בעיר מקומית" בדק את ההשפעות של מפעל אינטל עד 2005. את המחקר חיברו חוקרי מרכז הנגב לפיתוח אזורי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והמכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית.
בבדיקה שערך ערן רזין הוא מצא ש"מבין 2,119 העובדים הישירים של אינטל קרית-גת בקיץ 2002, כ-11 אחוזים התגוררו בעיר קרית-גת וכ-9 אחוזים ביישובים אחרים ברדיוס של עד 15 ק"מ מקרית גת".
עוד מצא המחקר כי "בהתאם לצפוי, עובדי פארק התעשייה הגרים באזור הדרום בכלל ובקרית גת בפרט נוטים להיות בדרגות וברמות שכר נמוכות, בעוד שבקרב הבכירים קיימת נטייה גבוהה יותר לגור במרכז הארץ.
ההכנסות מהארנונה מאינטל נאמדות ב-50 מיליון שקל בשנה. עד השנה הן התחלקו בין קרית גת לבין המועצות האזוריות השכנות, ומהשנה העיר תקבל יותר מ-90% מהן. עם זאת, קרית גת היתה ונשארה באשכול 4 של הדירוג הסוציו-אקונומי.
מגדל העמק
שנת הקמה: 1953
הפכה לעיר: 1988
מספר תושבים: 25,721
אשכול חברתי־כלכלי: 4
שטח שיפוט: 8.75 קמ"ר
שכר ממוצע לשכיר לחודש: 9,460 שקל
חיובי ארנונה: 91.025 מיליון שקל (38% ממגורים, 34.4% מתעשייה)
*הנתונים נכונים לשנת 2019. מקור: למ"ס