שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: ליאור מזרחי
לאחרונה, הציג שר האוצר אביגדור ליברמן "תוכנית להפחתת יוקר המחיה" בעלות של 4.4 מיליארד שקל, הכוללת שורה של צעדים. ברור כי לא מדובר ב"תוכנית כלכלית" אלא באוסף של צעדים, רובם חד-פעמיים לשנת 2022. עיון בפרטי התוכנית מלמד כי מדובר בשתי קבוצות של צעדים:
צעדים הפועלים להעלות את ההכנסה נטו אשר אינם נוגעים לעלות סל המוצרים שעלותם 2.5 מיליארד שקל, הכוללים נקודות זיכוי מס עבור ילדים בגילאי 12-6 שעלותם 2.1 מיליארד שקל, תוספת במס הכנסה שלילי וסבסוד תשלומי הצהרונים באשכולות 4 ו-5.
במקביל נעשו צעדים שעשויים לפעול להפחית את ההוצאה של משקי הבית בעלות של כ-1.9 מיליארד שקל, ואלה כוללים הפחתת מכסים על ריהוט, כלי אוכל, שטיחים, תחבושות היגייניות, אופניים חשמליים, חומרי גלם לתעשייה, לענף הבנייה ועל חלקי חילוף לרכב, שעלותם הכוללת כמיליארד שקל. כמו כן, הופחת הבלו על הפחם לייצור חשמל, הופחתו מכסים על פרטי מזון, והוגדלו מכסות הפטורות ממכס.
לא יראו שקל
בישראל קיימים כ-2.8 מיליון משקי בית. מכיוון שהנטו הכולל יגדל על-פי חישובי משרד האוצר ב-2.6 מיליארד שקל, המשמעות היא שהנטו של משק בית ממוצע יגדל במעט פחות מ-1,000 שקל. וראו איזה פלא: משרד האוצר פרסם מצגת בה מתוארות ההשפעות בקשר ל-5 משפחו,ת שעל-פי ההיגיון אמורות לשמש מדגם מייצג להשפעה של התוכנית על משקי הבית. על-פי המצגת, משפחות אלה יצפו לעלייה ממוצעת של 7,000 שקל בשנה בנטו, פי 7 מהממוצע הארצי. המשמעות היא שכנגד 5 משפחות מאושרות אלה, קיימות 30 משפחות שלא יראו שקל אחד.
רוב המשפחות אינן יכולות ליהנות מהתוספת בנקודות הזיכוי. לחלקן יש ילדים בגילאים אחרים, לחלקן אין ילדים בבית כלל, ורובן לא משתכרים ברמות הכנסה בהן הן יכולות ליהנות מנקודות הזיכוי. רוב המשפחות אינן מקבלות השלמת הכנסה, וגם חלק מהמשפחות שזכאיות לכך אינן מממשות את הזכות וגם אינן גרות באשכולות 4 ו-5, וילדיהם בצהרונים.
באשר לצעדים שנועדו להפחית את המחירים לצרכנים - גם כאן הוצגה תמונה לא מדויקת. הפחתת המכסים מסתכמת בכ-1.26 מיליארד שקל לשנה, וזאת בהנחה האופטימית מאוד שגם הפחתת המכס על התשומות לתעשייה (כולל ליצוא) תגיע בדרך פתלתלה לצרכנים המקומיים. כלומר חיסכון של כ-450 שקל לשנה בממוצע, פחות מ-40 שקל לחודש. אולם האוצר תאר את ההשפעה עבור כל אחת מ-5 המשפחות האמורות כ"חיסכון של מאות שקלים בסל הקניות החודשי". ברור שמדובר בתחשיב לא מבוסס.
חלק מהצעדים שנועדו להפחית את המחירים לצרכנים היו צריכים להיות מיושמים מזמן. איזו סיבה כלכלית יש לגבות מכס על ריהוט ועל מוצרים היגייניים? לכל הפחות, כשהוחלט להטיל מס על משקאות ממותקים ועל כלים חד-פעמיים בגלל ההשפעות החיצוניות השליליות שלהם, צריך היה בעת ההיא להשתמש בתקבולי המס החדשים כדי להפחית את המכסים המוטלים על מוצרי הצריכה הביתיים, ובכך לקזז את הפגיעה היזומה של הממשלה ביוקר המחיה שנרשמה עם הטלת מס המשקאות ומס הכלים החד-פעמיים.
ביטוי חלקי בלבד
חלק אחר מהצעדים יבואו לידי ביטוי חלקי בלבד ביוקר המחיה. כך, למשל, משקי הבית צורכים רק שליש לערך של החשמל המיוצר בישראל, כשהצרכנים הגדולים מצויים בקרב התעשיינים, היצואנים ובסקטור הציבורי. לפיכך, אין זה סביר שהפחתת מס מוגבלת בזמן תביא להפחתה מקבילה ביוקר המחיה.
גם הגדלת מכסות היבוא של מוצרי מזון הפטורים ממס, דוגמת שמנים וביצים, כשנותרות מגבלות על היקף היבוא, ו/או מוטל מכסים על היבוא שמעבר למכסה - צפויה להשפיע על הצרכן, במקרה הטוב, באופן חלקי.
יוקר המחיה בארץ יירד כשיוסרו חסמים המצרים את ההיצע - של הדירות, של מוצרים שניתן לייבאם, ובתוכם מוצרי חקלאות שאספקתם מחו"ל נחסמת, ושל מוצרים ושירותים נוספים שאספקתם נשלטת על-ידי כוחות לא תחרותיים. חלוקת הטבות מוגבלות בזמן לחלק קטן של משקי הבית בארץ לא תשפיע.
הכותב הוא לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל