גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אדיר מילר לא לבד: מה לעשות אם רשות המסים מבקשת שתחזירו מענקים?

הדרישה להחזר מענקי ההשתתפות בהוצאות שוגרה לעשרות אלפי בעלי עסקים, במסגרת מעל 160 אלף הודעות ששיגרה רשות המסים להחזר מענקי קורונה שניתנו ביתר, בהיקף של כ-25 מיליארד שקל ● למה יש בכלל מחלוקות על גובה המענקים - ומי צודק?

אדיר מילר / צילום: אביב חופי
אדיר מילר / צילום: אביב חופי

הסטנדאפיסט אדיר מילר הגיב אמש (ב') בעמוד הפייסבוק שלו לפרסומים על החלטת ועדת הערר לענייני קורונה במשרד המשפטים, שקבעה כי הוא נדרש להשיב לרשות המסים מענקי קורונה בהיקף של כ-400 אלף שקל שקיבל ביתר. בסרטון שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו, אמר הקומיקאי, בין היתר, "עשו לי עוול גדול". לדבריו, "בשנת 2020 האמנים לא הופיעו, רואה החשבון שלי אמר לי מדינת ישראל אומרת שמי שאיבד 40% הכנסה - מגיע לו מענק. אתה אדיר איבדת 90% הכנסה כי אתה לא הופעת שנה - מגיע לך מענק". לכן, מסביר מילר, הם הגישו בקשה לקבלת מענקים.

"לפתע", מוסיף מילר, "רשות המסים רוצה את המענקים חזרה, והטענה היא שאלה לא מענקים על אובדן הכנסות אלא מענקים על הוצאות, ולך אין הוצאות, כי אתה סטנדאפיסט בודד. אני תמיד צוחק בהופעות שההוצאה שלי היא כיסא".

ההחלטה של ועדת הערר לענייני קורונה עליה מגיב מילר, ואשר נחשפה לראשונה בגלובס, ניתנה לאחר שהסטנדאפיסט המפורסם קיבל מרשות המסים מענקי השתתפות בהוצאות החברה בבעלותו, בהיקף של כ-368 אלף שקל, בעבור החודשים מרץ-אפריל 2020, בהם בוטלו הופעותיו.

בהמשך הגיש מילר בקשות לקבלת מענקים בעבור חודשים נוספים בהיקף כולל של מעל 700 אלף שקל, אלא שאז טענה רשות המסים כי הוא אינו זכאי למענקי השתתפות בהוצאות, כיוון שהוצאות החברה נמוכות בעשרות אחוזים מהמקדמות בעבור המענקים שכבר קיבל. הרשות טענה כי מילר דרש מענקים בגובה של פי 16 מההוצאות שהוציא בפועל בשנת 2020, וועדת הערר קיבלה את הטענה. על הרקע הזה שיגרה רשות המסים למילר מכתב דרישה להחזר המקדמות.

מילר לא לבד

אדיר מילר ממש לא לבד. הדרישה להחזר מענקים או מקדמות בגין מענקי ההשתתפות בהוצאות שוגרה לעשרות אלפי בעלי עסקים, במסגרת מעל 160 אלף הודעות ששיגרה הרשות להחזר מענקי קורונה שניתנו ביתר, בהיקף של כ-25 מיליארד שקל.

חלק מבעלי העסקים החזירו את המקדמות ואת המענקים שקיבלו ביתר, ואחרים נכנסו למחלוקת מול רשות המסים על דרישת ההחזר, בין היתר בטענה כי אינם צריכים להחזיר את הכספים, וכי הם זכאים לכל הסכום שהתקבל אצלם.

לפני מספר חודשים אף הוגשה עתירה לבג"ץ נגד דרישת רשות המסים להחזר המענקים, אך היא נדחתה על הסף.

בוועדת הערר לענייני קורונה מתקבלות מדי יום החלטות במחלוקות בין רשות המסים לבעלי עסקים שהגישו מענקים ונדרשים להחזיר אותם, אך מתנגדים לגישת הרשות כי הם אינם זכאים לסכומים שקיבלו. בשטח, העסקים זועמים על רשות המסים. למה יש בכלל מחלוקות על גובה המענקים? ומי צודק?

עו"ד עמית משה כהן, מומחה למיסוי ושותף במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', מנסה לעשות סדר בבלגן.

עו''ד עמית משה כהן / צילום: סיגל סבן

מענק השתתפות בעד הוצאות קבועות - איך הוא נקבע ועבור מה הוא נועד?

עו"ד עמית משה כהן: "חוק הסיוע הכלכלי, שנחקק חודשים ספורים לאחר פרוץ משבר הקורונה, קבע שורה של מענקים לעסקים שנפגעו בגין התפשטות הנגיף, כגון זכאות לדמי אבטלה, מענקי סיוע לעצמאים, דמי בידוד לעובדים ועוד. לצד כל אלה, נדמה כי המענק המשמעותי ביותר שהעניקה המדינה לעסקים, ושעלה לכותרות בימים אלה בעקבות פרשת אדיר מילר, הוגדר כמענק השתתפות בהוצאות קבועות. אלא שמעבר לשם המענק, נדמה כי אין כל קשר בינו לבין הוצאותיו הקבועות של העסק בפועל".

הנוסחה שנקבעה לחישוב מענק זה אינה משקפת את ההוצאות הקבועות של העסק. "מדובר בנוסחה שאינה נסמכת על מרכיב ההוצאות בלבד, אלא על היחס בין חלק מסוים בלבד מהוצאות העסק (הוצאות שדווחו כתשומות מע"מ) לבין ההכנסות - דהיינו הערך המוסף של העסק. כך נוצר מצב בו עסקים רבים שהכנסותיהם נפגעו באופן משמעותי במשבר הקורונה ופעלו בהתאם לנוסחה הברורה שנקבעה בחוק שנועדה מלכתחילה כדי לפשט ולייעל את ההליך הבירוקרטי, גילו כי הם זכאים למענקים משמעותיים במיוחד, זאת אף על-פי שבמקרים רבים הוצאותיהם הקבועות היו נמוכות במידה ניכרת מגובה המענק שהתקבל על-פי הנוסחה", מסביר עו"ד משה כהן.

החוק נמנע מלהגדיר מהן הוצאות קבועות, עובדה שהוסיפה ממד נוסף של אי-ודאות ביחס לתכלית המענק וביחס לשאלה האם מענק זה אכן נועד לכסות את הוצאותיהם הקבועות של עסקים בלבד- או שמא לסייע לעסקים שספגו ירידה משמעותית בהכנסות בתקופת הקורונה, ללא קשר לגובה הוצאותיהם בפועל.

מהי גישת רשות המסים?

לגישת רשות המסים, מענק השתתפות בהוצאות קבועות כשמו כן הוא - נועד לכסות את הוצאותיו הקבועות של העסק בלבד. "יתרה מכך", מסביר עו"ד משה כהן, "הוצאותיו הקבועות של עסק, לגישת רשות המסים, הן רשימה מצומצמת ומוגבלת ביותר שאינה כוללת הוצאות רבות שעסקים לא יכלו באמת להימנע מהן כדי להמשיך לפעול ולהתקיים (כגון, למשל, הוצאות שכר עובדים). מתוך כך, פונה רשות המסים בימים אלה לשורה ארוכה מאוד של עסקים בדרישה להחזיר מענקים ששולמו להם שלא כחוק, כך לטענת רשות המסים".

פנו אליי מרשות המסים בבקשה להחזיר כספים. מה עליי לעשות?

עו"ד משה כהן: "קודם כל, מומלץ לא להחזיר את החוב באופן אוטומטי, אלא לפנות לגורם מקצועי מומחה ומנוסה בנושא מענקי קורונה (זו התמחות ספציפית). יש לבחון את הדברים ולהבין האם דרישת התשלום מוצדקת או מופרזת, ולקבל החלטה בהתאם איך להתנהל מול רשות המסים. ניסיון העבר מלמד כי במקרים רבים החלטות רשות המסים אינן עולות בקנה אחד עם המצב החוקי ועם הפסיקות שהצטברו בנושא עד שלב זה".

לאן ניתן לערער?

על החלטות רשות המסים ניתן לערער בתוך 45 ימים לוועדת הערר לענייני מענקי קורונה. לדברי עו"ד משה כהן, "במקרים רבים גישתה הדרקונית של רשות המסים אינה מתקבלת במלואה על-ידי ועדת הערר. למען האמת, השאלה האם מענק ההשתתפות בהוצאות קבועות מוגבל לגובה ההוצאות הקבועות של העסק, עודנה מצויה במחלוקת משפטית ואף זוכה לפרשנויות שונות וסותרות אף על-ידי חברי ועדת הערר עצמם, שלא אחת נדמה כי הם חלוקים בעמדותיהם בקשר לתכלית המענק ולמהותו".

האם הביקורת על אדיר מילר מוצדקת?

"נוכח העמימות הרבה ביחס לנושא, שזוכה עד לימים אלה לפרשנויות שונות על-ידי חברי ועדת הערר ושלהלכה למעשה טרם לובן עד תום על-ידי בתי המשפט, ודאי שאין מקום לביקורת על החלטתו של אדיר מילר להגיש בקשה למענק", מסביר עו"ד משה כהן. "מדובר באמן שוודאי נפגע קשות מהשלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה ושבסך-הכול פעל לפי נוסחה פשוטה ויעילה שקבע המחוקק, ואין סיבה 'לנזוף' בו על כך".

האם יש קשר בין הירידה בהכנסות למענק הוצאות קבועות?

בתגובה לפרסומים על הדרישה כי יחזיר מענקים, אמר מילר בין היתר כי מי שמאבד מעל 40% הכנסה - מגיע לו מענק, וכי מכיוון שהוא הפסיד 90% הכנסה - מגיע לו מענק. אלא שהמענק שנדון במסגרת ועדת הערר - מענק השתתפות בהוצאות קבועות - לא היה המענק הרלוונטי שהתייחס לאובדן ההכנסות. עו"ד משה כהן מסביר כי "אין מענק על ירידה במחזורים. היו 'מענקים סוציאליים' ששולמו לעצמאיים ולבעלי שליטה בחברות שההכנסה שלהם ירדה בלפחות 40%, וזה מענק שהוגבל לתקרה של 15,000 שקל לחודשיים. המענק הזה למעשה מקביל ל'דמי אבטלה' של השכירים. מענק 'הוצאות קבועות' שונה לחלוטין ונועד לתכלית שונה - הרצון של המדינה להשאיר עסקים 'עם הראש מעל המים' ואת המשק הישראלי 'חי ונושם'. מדובר במענק משמעותי בהרבה המוגבל לתקרה של עד 500,000 שקל לחודשיים".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים