גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא שחור ולבן: מה הסיפור של המובלעות הפרו־רוסיות באוקראינה?

הרפובליקות העממיות שפוטין הכריז אתמול על עצמאותן ניצבות כעת במרכז תשומת הלב הבינלאומית ● מה הרקע שהוביל לדרישה להכרה בעצמאותן, מי האוכלוסייה שמתגוררת בהן, מדוע אוקראינה לא מספקת חשמל ומים למובלעות אלה, ואיזו אחריות רוסיה לוקחת על תושביהן? ● גלובס עושה סדר

זיקוקים בשמיים ופרו־רוסים חוגגים ברחובות דונצק לאחר הכרזת פוטין, שני בלילה / צילום: Associated Press, Alexei Alexandrov
זיקוקים בשמיים ופרו־רוסים חוגגים ברחובות דונצק לאחר הכרזת פוטין, שני בלילה / צילום: Associated Press, Alexei Alexandrov

"אני רואה צורך בקבלת החלטה שכבר הייתה צריכה להתקבל לפני זמן רב: להכיר באופן מיידי בעצמאותן של הרפובליקה העממית של דונצק ושל הרפובליקה העממית של לוהנסק" - במלים אלה הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין חתם על צווים המצהירים שאזורים אלה בחבל דונבאס כבר לא מהווים חלק מאוקראינה. ההכרזה של פוטין הגיעה כמה שעות לאחר שמנהיגי המחוזות הבדלניים הפיצו סרטון, שבו הם ביקשו להכריז על עצמאות.

בצעד שעורר עליו, כצפוי, את מדינות נאט"ו, פוטין הורה לחיילים להיכנס לחלקים המוחזקים בידי בדלנים במזרח אוקראינה כחלק ממה שהוא הגדיר כמשימה של "שמירה על השלום" - זאת שעות בודדות לאחר שחתם על הצווים המכריזים על עצמאותם.

בנאום משולהב ביום שני בערב, הנשיא הרוסי הוותיק, שחלפו כבר יותר מעשרים שנה מאז עלה לשלטון לראשונה, מתח ביקורת נוקבת על קשרי הביטחון הצומחים של קייב עם המערב, ובמיוחד עם ארצות הברית, ונראה היה כי הוא מטיל ספק לגבי זכותה של אוקראינה להגדרה עצמית: "באוקראינה מעולם לא היו מסורות של מדינה עצמאית", הוא אמר, והוסיף שהחלקים המזרחיים במדינה בהן ממוקמות דונצק ולוהנסק הם "אדמות רוסיות עתיקות".

בשנים האחרונות רוסיה עשתה כמעט כל שביכולתה כדי להפוך את דונבאס למדינה נפרדת מאוקראינה. האינטגרציה הפוליטית של שתי המובלעות הפרו־הרוסיות עם רוסיה הולכת יד ביד עם ניסיון לוודא שמבחינה תרבותית, הן יהיו מנוכרות משאר אוקראינה.

גאוגרפיה: איפה המחוזות האלה נמצאים?

מחוזות דונצק ולוהנסק - שהם חלק מחבל ארץ המוכר כדונבאס - נמצאים במזרח אוקראינה, בסמוך לגבול עם רוסיה. האזור כולל גם חלקים שנשלטים על ידי קייב וגם חלקים שנשלטים על ידי בדלנים. האזורים בשליטת הבדלנים בדונבאס נעשו מוכרים כרפובליקה העממית של לוהנסק (LPR) והרפובליקה העממית של דונצק (DPR).

הממשלה האוקראינית בקייב קבעה ששני המחוזות כבושים בפועל על ידי הרוסים. הרפובליקות הכריזו על עצמאות, אך לא הוכרו עד כה על ידי אף ממשלה בעולם כמדינות או אוטונומיות עצמאיות. במשך השנים, הממשלה האוקראינית סירבה להיכנס לשיחות ישירות איתן.

עד אמש, אף מדינה לא הכירה בשאיפתם. לאחר שנפגש עם מועצת הביטחון הרוסית שלו בקרמלין באירוע מיוחצן היטב ביום שני, הכריז כאמור פוטין על עצמאותם של שני המחוזות. כעת, בעלות בריתה של רוסיה, כמו סוריה וניקרגואה מבטיחות להצטרף להכרה הרוסית.

בכל אחד מהמחוזות יש נשיא, שהכריז על עצמו כמנהיג. למרות שקייב לא מכירה בלגיטימיות שלהן, במערכות בחירות בעייתיות מבחינת דמוקרטית נבחר ב־2018 דניס פושילין להוביל את הרפובליקה העממית של דונצק, וליאוניד פסצ'ניק מנהיג את האיזור הבדלני בלוהנסק.

דניס פושילין, מנהיג הרפובליקהת של דונצק / צילום: Reuters, EYEPRESS

ליאוניד פסצ'ניק מנהיג הרפובליקה של לוהנסק / צילום: Reuters, EYEPRESS

הרכב האוכלוסייה: פועלים רוסיים שהיגרו לאחר מלחה"ע ה-2

כתוצאה מהגירה של פועלים רוסים לאחר מלחמת העולם השנייה לשטחי אוקראינה הסמוכים לגבול, רוב 3.6 מיליון התושבים שחיים בדונצק ובלוהנסק הם דוברי השפה הרוסית. חלק ניכר מהם הם בעלי שורשים רוסיים מובהקים.

אם בתחילת הסכסוך שאלת הזהות לא הייתה דחופה ומקומיים רבים חשו שניתן להיות גם אוקראיני וגם רוסי באותו זמן, ההתרחשויות בשנים האחרונות שינו את זה.

חייל אוקראיני ליד בניין שהופגז בכפר באזור לוהנסק, מזרח אוקראינה, ביום שבת / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda

היסטוריה: דוקטרינת הדונבאס הרוסי

גם לאחר נפילת מסך הברזל בסוף שנות השמונים והתפרקות ברית המועצות לאחר מכן, מוסקבה המשיכה לראות את אוקראינה כמרחב גיאופוליטי חשוב. ולכן המנהיגים הרוסים צפו בחשש רב וגלוי בעליית הסנטימנט הפרו־מערבי באוקראינה בשנים האחרונות.

החל מהשנה שעברה נראה ש"דוקטרינת הדונבאס הרוסי" מייצגת את האידיאולוגיה הרשמית של שתי המובלעות הפרו־רוסיות האלה.

על פי הדוקטרינה, חבל דונבאס הוא אדמה רוסית, והמדינות שנוצרו לאחר פירוק ברית המועצות (במקרה של אוקראינה: לאחר הצבעה שבה 90% מהתושבים רצו עצמאות) הן "מלאכותיות" ומהוות פרוייקטים "אנטי־רוסיים". בשנתיים האחרונות דגלים רוסיים החלו להחליף את הדגלים של שני המחוזות בבניינים אדמיניסטרטיביים, רחובות וכיכרות.

מלחמת האזרחים באוקראינה

בפברואר 2014 הודח הנשיא הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ' בסדרה של הפגנות שנמשכו כשלושה חודשים נגד החלטתו של הנשיא לא לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. ינקוביץ' ברח לרוסיה, שם הוא קיבל מקלט מדיני.

אקטיביסטיים פרו רוסיים בשטח דונבאס חוגגים מול בניין העירייה אחרי ההשתלטות עליו, 2014 / צילום: Associated Press

עלייתם לשלטון של חוגים אוקראינים פרו־מערביים, תידלק את השאיפה של חלק מהאוכלוסייה באזורים ספציפיים בדרום־מזרח אוקראינה להתנתק מאוקראינה ולחבור לרוסיה או להקים מדינה עצמאית בשם נובורוסיה ("רוסיה החדשה").

בסוף פברואר 2014 פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו־רוסיים למבני ממשלה, בסיסים צבאיים ובנייני הממשל של אוקראינה בחצי האי קרים. ההשתלטות של רוסיה על קרים השיגה שליטה גם במים הכלכליים של חצי האי בים השחור ובים אזוב, שבהם יש רזרבות גדולות של נפט ושל גז טבעי.

לאחר סיפוח קרים על ידי רוסיה במרץ 2014, החלו הפגנות ומחאות פרו-רוסיות בדרום ומזרח אוקראינה. אלה הסלימו לכדי עימות מזוין בין הכוחות הבדלניים של הרפובליקות העממיות של דונצק ולוהנסק לבין הממשל האוקראיני. מי שליבה את אש "המרד העממי" היה הממשל במוסקבה.

ביטול פרוטוקול מינסק

ההכרה של רוסיה באיזור בפועל מסיימת בפועל את הסכמי הרגיעה בלחימה של מינסק, שמעולם לא יושמו באופן מלא.

ההסכמים, שמטרתם עצירת הלחימה באזור דונבאס, נחתמו ב־2014 ו־2015 וקראו למידה גדולה של אוטונומיה לשני המחוזות בתוך אוקראינה, כולל הבטחה לבחירות המקומיות, הסגת כוחות צבאיים חמושים מהאזור ואימוץ תוכנית שיקום כלכלי לתושבים.

טנק של הבדלנים הפרו רוסיים בשטח דונבאס לאחר המלחמה / צילום: Associated Press, Dmitry Lovetsky

לאחר שהבדלנים באיזורים דונצק ולוהנסק תפסו את השלטון ב־2014, הם ערכו משאל עם על עצמאות. מאז 2014, יותר מ־14 אלף איש נהרגו בלחימה בחבל דונבאס בין הבדלנים הפרו־רוסים לבין כוחות צבא אוקראיניים, ולמעלה ממיליון איש נעקרו מבתיהם. במשך השנים אוקראינה והמערב האשימו את רוסיה בתמיכה כספית וצבאית במורדים - טענה שמוסקבה הכחישה.

ההסכם נכתב בידי נציגים מאוקראינה, רוסיה, ומהארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), תוך תיווך בידי נציגים מגרמניה וצרפת. ההסכם נחתם ב-5 בספטמבר 2014 על ידי נציגי אוקראינה, רוסיה, דונצק ולוהנסק. הסכם נוסף נחתם כחצי שנה לאחר מכן.

אזרחות: רוסיה מנפקת דרכונים - ואז טוענת שהיא מגינה על אזרחיה

על פי הערכות שונות, במובלעות הפרו־רוסיות חיים כיום כ־45%־70% מהאוכלוסייה, שהייתה בהן לפני 2014 - יותר מארבעה מיליון איש באותו הזמן. חמש שנים לאחר מכן, ב־2019, חתם פוטין על צו שנתן לתושבים אפשרות לקבל דרכון רוסי בהליך פשוט.

על פי סוכנות הידיעות AP, עד ינואר השנה הפיקה מוסקבה יותר מ־720 אלף דרכונים רוסיים לכחמישית מתושבי האיזור, ויש נוספים בהמתנה לקבלת דרכון. כל אלה מוגדרים כעת באופן רשמי על ידי הקרמלין כ"אזרחים רוסיה הגרים בדונבאס".

למהלך זה יש משמעות נרחבת מבחינת רוסיה ואוקראינה. כעת יכול הקרמלין (והוא אף עושה כך) לטעון שהוא לא רק תומך בדוברי רוסית בדונבאס אלא דה־פקטו מגן על אזרחים רוסים לכל דבר.

הנפקת דרכונים לתושבים של דונצק / צילום: Associated Press

תושבים מתפנים מדונצק על רקע המתיחות הגוברת בשטח / צילום: Associated Press, Roman Yarovitcyn

סימן נוסף להתהדקות ביחסים ולאחריות של רוסיה על המובלעות או אפילו רק לרצון "פומבי" של רוסיה להראות שיש כאלה, ניתן לראות בבחירות לדומא (הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי) שנערכו בספטמבר. במהלך הבחירות נפתחו קלפיות נוספות במחוז רוסטוב, שממוקם ליד הגבול האוקראיני, כדי לאפשר לאזרחים הרוסיים הטריים להצביע.

תנאים סוציאליים: מתקרבים לרוסיה וזוכים להטבות

לזיקה בין רוסיה לחלק ניכר מאזרחי השטחים הפרו־רוסיים, יש השלכות רבות. אחת החשובות בהן, שבה ניתן לראות את המחויבות של רוסיה לאזרחיה הטריים, היא זכותם לדרוש תשלומי פנסיה וביטוח לאומי רוסיים. דבר זה מקל עליהם למצוא עבודה ופרנסה ברוסיה וכן להיות מועסקים על ידי אזרחים ועסקים רוסיים.

וכך, בעוד שהציר הרוסי והקשר בין רוסיה לתושבי המובלעות התהדק במידות מסוימות, הקשר עם אוקראינה הלך והתערער. לדוגמה, לתושבי דונבאס נעשה קשה יותר לקבל תעודת זהות אוקראינית, לנסוע מערבה לתוך אוקראינה, לקבל טיפול רפואי מהמדינה או אפילו לקבל תשלומי רווחה מהמדינה.

אישה שהתפנתה מדונצק עומדת בפתח אוהל במחנה פליטים בגבול עם רוסיה / צילום: Associated Press

שתי "הרפובליקות העממיות" הסירו את מעמד השפה האוקראינית כשפה רשמית ב־2020. מאז, בתי הספר באזורים אלה, הפסיקו ללמד אוקראינית ובשיעורי ההיסטוריה חדלו מללמד את ההיסטוריה של אוקראינה - צעד משמעותי ביותר שנועד לנתק את ההקשרים. צעירים שנולדו זמן קצר לפני או במהלך המשבר גדלים ללא שום תחושה של זהות אוקראינית.

כלכלה: הקרמלין ביטל את מכס היבוא על כל הסחורות

התעשיות העיקריות בשתי הרפובליקות הן כריית פחם וייצור פלדה. ב־2017, ניתקה אוקראינה את כל הקשרים הכלכליים לרפובליקות הלא מוכרות: העברת סחורות, חשמל ומים בשני הכיוונים נעצרה.

מאז, רוסיה היא השותפה הכלכלית היחידה של הטריטוריות הלא מוכרות, וגם התקציבים שלהן מסתמכים במידה רבה על סובסידיות רוסיות. בנובמבר, צו של הקרמלין ביטל את מכס הייבוא על כל הסחורה מאזורים אלה לרוסיה. בשנה שעברה, כל בתי החרושת הגדולים בשתי הרפובליקות הועברו לחברה השייכת לאיש העסקים הרוסי יבגני יורצ'נקו.

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה