גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא שחור ולבן: מה הסיפור של המובלעות הפרו־רוסיות באוקראינה?

הרפובליקות העממיות שפוטין הכריז אתמול על עצמאותן ניצבות כעת במרכז תשומת הלב הבינלאומית ● מה הרקע שהוביל לדרישה להכרה בעצמאותן, מי האוכלוסייה שמתגוררת בהן, מדוע אוקראינה לא מספקת חשמל ומים למובלעות אלה, ואיזו אחריות רוסיה לוקחת על תושביהן? ● גלובס עושה סדר

זיקוקים בשמיים ופרו־רוסים חוגגים ברחובות דונצק לאחר הכרזת פוטין, שני בלילה / צילום: Associated Press, Alexei Alexandrov
זיקוקים בשמיים ופרו־רוסים חוגגים ברחובות דונצק לאחר הכרזת פוטין, שני בלילה / צילום: Associated Press, Alexei Alexandrov

"אני רואה צורך בקבלת החלטה שכבר הייתה צריכה להתקבל לפני זמן רב: להכיר באופן מיידי בעצמאותן של הרפובליקה העממית של דונצק ושל הרפובליקה העממית של לוהנסק" - במלים אלה הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין חתם על צווים המצהירים שאזורים אלה בחבל דונבאס כבר לא מהווים חלק מאוקראינה. ההכרזה של פוטין הגיעה כמה שעות לאחר שמנהיגי המחוזות הבדלניים הפיצו סרטון, שבו הם ביקשו להכריז על עצמאות.

בצעד שעורר עליו, כצפוי, את מדינות נאט"ו, פוטין הורה לחיילים להיכנס לחלקים המוחזקים בידי בדלנים במזרח אוקראינה כחלק ממה שהוא הגדיר כמשימה של "שמירה על השלום" - זאת שעות בודדות לאחר שחתם על הצווים המכריזים על עצמאותם.

בנאום משולהב ביום שני בערב, הנשיא הרוסי הוותיק, שחלפו כבר יותר מעשרים שנה מאז עלה לשלטון לראשונה, מתח ביקורת נוקבת על קשרי הביטחון הצומחים של קייב עם המערב, ובמיוחד עם ארצות הברית, ונראה היה כי הוא מטיל ספק לגבי זכותה של אוקראינה להגדרה עצמית: "באוקראינה מעולם לא היו מסורות של מדינה עצמאית", הוא אמר, והוסיף שהחלקים המזרחיים במדינה בהן ממוקמות דונצק ולוהנסק הם "אדמות רוסיות עתיקות".

בשנים האחרונות רוסיה עשתה כמעט כל שביכולתה כדי להפוך את דונבאס למדינה נפרדת מאוקראינה. האינטגרציה הפוליטית של שתי המובלעות הפרו־הרוסיות עם רוסיה הולכת יד ביד עם ניסיון לוודא שמבחינה תרבותית, הן יהיו מנוכרות משאר אוקראינה.

גאוגרפיה: איפה המחוזות האלה נמצאים?

מחוזות דונצק ולוהנסק - שהם חלק מחבל ארץ המוכר כדונבאס - נמצאים במזרח אוקראינה, בסמוך לגבול עם רוסיה. האזור כולל גם חלקים שנשלטים על ידי קייב וגם חלקים שנשלטים על ידי בדלנים. האזורים בשליטת הבדלנים בדונבאס נעשו מוכרים כרפובליקה העממית של לוהנסק (LPR) והרפובליקה העממית של דונצק (DPR).

הממשלה האוקראינית בקייב קבעה ששני המחוזות כבושים בפועל על ידי הרוסים. הרפובליקות הכריזו על עצמאות, אך לא הוכרו עד כה על ידי אף ממשלה בעולם כמדינות או אוטונומיות עצמאיות. במשך השנים, הממשלה האוקראינית סירבה להיכנס לשיחות ישירות איתן.

עד אמש, אף מדינה לא הכירה בשאיפתם. לאחר שנפגש עם מועצת הביטחון הרוסית שלו בקרמלין באירוע מיוחצן היטב ביום שני, הכריז כאמור פוטין על עצמאותם של שני המחוזות. כעת, בעלות בריתה של רוסיה, כמו סוריה וניקרגואה מבטיחות להצטרף להכרה הרוסית.

בכל אחד מהמחוזות יש נשיא, שהכריז על עצמו כמנהיג. למרות שקייב לא מכירה בלגיטימיות שלהן, במערכות בחירות בעייתיות מבחינת דמוקרטית נבחר ב־2018 דניס פושילין להוביל את הרפובליקה העממית של דונצק, וליאוניד פסצ'ניק מנהיג את האיזור הבדלני בלוהנסק.

דניס פושילין, מנהיג הרפובליקהת של דונצק / צילום: Reuters, EYEPRESS

ליאוניד פסצ'ניק מנהיג הרפובליקה של לוהנסק / צילום: Reuters, EYEPRESS

הרכב האוכלוסייה: פועלים רוסיים שהיגרו לאחר מלחה"ע ה-2

כתוצאה מהגירה של פועלים רוסים לאחר מלחמת העולם השנייה לשטחי אוקראינה הסמוכים לגבול, רוב 3.6 מיליון התושבים שחיים בדונצק ובלוהנסק הם דוברי השפה הרוסית. חלק ניכר מהם הם בעלי שורשים רוסיים מובהקים.

אם בתחילת הסכסוך שאלת הזהות לא הייתה דחופה ומקומיים רבים חשו שניתן להיות גם אוקראיני וגם רוסי באותו זמן, ההתרחשויות בשנים האחרונות שינו את זה.

חייל אוקראיני ליד בניין שהופגז בכפר באזור לוהנסק, מזרח אוקראינה, ביום שבת / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda

היסטוריה: דוקטרינת הדונבאס הרוסי

גם לאחר נפילת מסך הברזל בסוף שנות השמונים והתפרקות ברית המועצות לאחר מכן, מוסקבה המשיכה לראות את אוקראינה כמרחב גיאופוליטי חשוב. ולכן המנהיגים הרוסים צפו בחשש רב וגלוי בעליית הסנטימנט הפרו־מערבי באוקראינה בשנים האחרונות.

החל מהשנה שעברה נראה ש"דוקטרינת הדונבאס הרוסי" מייצגת את האידיאולוגיה הרשמית של שתי המובלעות הפרו־רוסיות האלה.

על פי הדוקטרינה, חבל דונבאס הוא אדמה רוסית, והמדינות שנוצרו לאחר פירוק ברית המועצות (במקרה של אוקראינה: לאחר הצבעה שבה 90% מהתושבים רצו עצמאות) הן "מלאכותיות" ומהוות פרוייקטים "אנטי־רוסיים". בשנתיים האחרונות דגלים רוסיים החלו להחליף את הדגלים של שני המחוזות בבניינים אדמיניסטרטיביים, רחובות וכיכרות.

מלחמת האזרחים באוקראינה

בפברואר 2014 הודח הנשיא הפרו־רוסי ויקטור ינוקוביץ' בסדרה של הפגנות שנמשכו כשלושה חודשים נגד החלטתו של הנשיא לא לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. ינקוביץ' ברח לרוסיה, שם הוא קיבל מקלט מדיני.

אקטיביסטיים פרו רוסיים בשטח דונבאס חוגגים מול בניין העירייה אחרי ההשתלטות עליו, 2014 / צילום: Associated Press

עלייתם לשלטון של חוגים אוקראינים פרו־מערביים, תידלק את השאיפה של חלק מהאוכלוסייה באזורים ספציפיים בדרום־מזרח אוקראינה להתנתק מאוקראינה ולחבור לרוסיה או להקים מדינה עצמאית בשם נובורוסיה ("רוסיה החדשה").

בסוף פברואר 2014 פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו־רוסיים למבני ממשלה, בסיסים צבאיים ובנייני הממשל של אוקראינה בחצי האי קרים. ההשתלטות של רוסיה על קרים השיגה שליטה גם במים הכלכליים של חצי האי בים השחור ובים אזוב, שבהם יש רזרבות גדולות של נפט ושל גז טבעי.

לאחר סיפוח קרים על ידי רוסיה במרץ 2014, החלו הפגנות ומחאות פרו-רוסיות בדרום ומזרח אוקראינה. אלה הסלימו לכדי עימות מזוין בין הכוחות הבדלניים של הרפובליקות העממיות של דונצק ולוהנסק לבין הממשל האוקראיני. מי שליבה את אש "המרד העממי" היה הממשל במוסקבה.

ביטול פרוטוקול מינסק

ההכרה של רוסיה באיזור בפועל מסיימת בפועל את הסכמי הרגיעה בלחימה של מינסק, שמעולם לא יושמו באופן מלא.

ההסכמים, שמטרתם עצירת הלחימה באזור דונבאס, נחתמו ב־2014 ו־2015 וקראו למידה גדולה של אוטונומיה לשני המחוזות בתוך אוקראינה, כולל הבטחה לבחירות המקומיות, הסגת כוחות צבאיים חמושים מהאזור ואימוץ תוכנית שיקום כלכלי לתושבים.

טנק של הבדלנים הפרו רוסיים בשטח דונבאס לאחר המלחמה / צילום: Associated Press, Dmitry Lovetsky

לאחר שהבדלנים באיזורים דונצק ולוהנסק תפסו את השלטון ב־2014, הם ערכו משאל עם על עצמאות. מאז 2014, יותר מ־14 אלף איש נהרגו בלחימה בחבל דונבאס בין הבדלנים הפרו־רוסים לבין כוחות צבא אוקראיניים, ולמעלה ממיליון איש נעקרו מבתיהם. במשך השנים אוקראינה והמערב האשימו את רוסיה בתמיכה כספית וצבאית במורדים - טענה שמוסקבה הכחישה.

ההסכם נכתב בידי נציגים מאוקראינה, רוסיה, ומהארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), תוך תיווך בידי נציגים מגרמניה וצרפת. ההסכם נחתם ב-5 בספטמבר 2014 על ידי נציגי אוקראינה, רוסיה, דונצק ולוהנסק. הסכם נוסף נחתם כחצי שנה לאחר מכן.

אזרחות: רוסיה מנפקת דרכונים - ואז טוענת שהיא מגינה על אזרחיה

על פי הערכות שונות, במובלעות הפרו־רוסיות חיים כיום כ־45%־70% מהאוכלוסייה, שהייתה בהן לפני 2014 - יותר מארבעה מיליון איש באותו הזמן. חמש שנים לאחר מכן, ב־2019, חתם פוטין על צו שנתן לתושבים אפשרות לקבל דרכון רוסי בהליך פשוט.

על פי סוכנות הידיעות AP, עד ינואר השנה הפיקה מוסקבה יותר מ־720 אלף דרכונים רוסיים לכחמישית מתושבי האיזור, ויש נוספים בהמתנה לקבלת דרכון. כל אלה מוגדרים כעת באופן רשמי על ידי הקרמלין כ"אזרחים רוסיה הגרים בדונבאס".

למהלך זה יש משמעות נרחבת מבחינת רוסיה ואוקראינה. כעת יכול הקרמלין (והוא אף עושה כך) לטעון שהוא לא רק תומך בדוברי רוסית בדונבאס אלא דה־פקטו מגן על אזרחים רוסים לכל דבר.

הנפקת דרכונים לתושבים של דונצק / צילום: Associated Press

תושבים מתפנים מדונצק על רקע המתיחות הגוברת בשטח / צילום: Associated Press, Roman Yarovitcyn

סימן נוסף להתהדקות ביחסים ולאחריות של רוסיה על המובלעות או אפילו רק לרצון "פומבי" של רוסיה להראות שיש כאלה, ניתן לראות בבחירות לדומא (הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי) שנערכו בספטמבר. במהלך הבחירות נפתחו קלפיות נוספות במחוז רוסטוב, שממוקם ליד הגבול האוקראיני, כדי לאפשר לאזרחים הרוסיים הטריים להצביע.

תנאים סוציאליים: מתקרבים לרוסיה וזוכים להטבות

לזיקה בין רוסיה לחלק ניכר מאזרחי השטחים הפרו־רוסיים, יש השלכות רבות. אחת החשובות בהן, שבה ניתן לראות את המחויבות של רוסיה לאזרחיה הטריים, היא זכותם לדרוש תשלומי פנסיה וביטוח לאומי רוסיים. דבר זה מקל עליהם למצוא עבודה ופרנסה ברוסיה וכן להיות מועסקים על ידי אזרחים ועסקים רוסיים.

וכך, בעוד שהציר הרוסי והקשר בין רוסיה לתושבי המובלעות התהדק במידות מסוימות, הקשר עם אוקראינה הלך והתערער. לדוגמה, לתושבי דונבאס נעשה קשה יותר לקבל תעודת זהות אוקראינית, לנסוע מערבה לתוך אוקראינה, לקבל טיפול רפואי מהמדינה או אפילו לקבל תשלומי רווחה מהמדינה.

אישה שהתפנתה מדונצק עומדת בפתח אוהל במחנה פליטים בגבול עם רוסיה / צילום: Associated Press

שתי "הרפובליקות העממיות" הסירו את מעמד השפה האוקראינית כשפה רשמית ב־2020. מאז, בתי הספר באזורים אלה, הפסיקו ללמד אוקראינית ובשיעורי ההיסטוריה חדלו מללמד את ההיסטוריה של אוקראינה - צעד משמעותי ביותר שנועד לנתק את ההקשרים. צעירים שנולדו זמן קצר לפני או במהלך המשבר גדלים ללא שום תחושה של זהות אוקראינית.

כלכלה: הקרמלין ביטל את מכס היבוא על כל הסחורות

התעשיות העיקריות בשתי הרפובליקות הן כריית פחם וייצור פלדה. ב־2017, ניתקה אוקראינה את כל הקשרים הכלכליים לרפובליקות הלא מוכרות: העברת סחורות, חשמל ומים בשני הכיוונים נעצרה.

מאז, רוסיה היא השותפה הכלכלית היחידה של הטריטוריות הלא מוכרות, וגם התקציבים שלהן מסתמכים במידה רבה על סובסידיות רוסיות. בנובמבר, צו של הקרמלין ביטל את מכס הייבוא על כל הסחורה מאזורים אלה לרוסיה. בשנה שעברה, כל בתי החרושת הגדולים בשתי הרפובליקות הועברו לחברה השייכת לאיש העסקים הרוסי יבגני יורצ'נקו.

עוד כתבות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מציב דד ליין לאיראן: "תגלו ב-10 הימים הקרובים"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

עדי חבשוש בקמפיין בנק מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"