מחילת הארנב של צפייה ממושכת בסרטונים
את התופעה הזו כל אחד ואחת מאיתנו מכירים על בשרנו: מה שמתחיל כהפוגה קלה בעבודה, הצצה של רגע בלינק שקיבלנו בוואטסאפ, יכולה להתפתח לחצי שעה של גלישה מבלי ששמנו לב. התופעה ידועה בשם "מחילת הארנב של האינטרנט" (Internet's Rabbit Hole), בהשאלה מעליסה בארץ הפלאות, וכינוי לתופעה שבה אנחנו מאבדים תחושת זמן, ובמקום להכין את הדו"ח או המצגת מוצאים את עצמנו מבלים יותר זמן משהתכוונו בצפייה באתר או בסרטוני טיקטוק.
77% מהעובדים גולשים ברשתות החברתיות בזמן העבודה. רבים מהם מבלים ברשת הרבה יותר זמן ממה שתכננו מלכתחילה. מחקרים מוקדמים מצאו כי גברים נוטים לגלוש יותר מנשים ברשתות וצעירים מתחת לגיל 40 גולשים יותר מהמבוגרים. בעבר אף נמצא שיש גורמים המעודדים שימוש יתר באינטרנט בזמן שעות העבודה שלא למטרות העבודה: גורמי לחץ מרובים, תפיסת חוסר הוגנות בעבודה ("מגיע להם!"), חוסר שינה ותחושה כללית של חוסר שליטה על אירועי החיים.
היד הלוחצת על כפתור ה-play
מהו המנגנון הפסיכולוגי החבוי מאחורי ההתמכרות הזאת? מחקר שפורסם בינואר השנה ב-Journal of Marketing Research בחן למה כל כך קשה לנו להפסיק לצפות בסרטונים הללו בזה אחר זה. החוקרים ביצעו סדרת ניסויים בקרב 6,445 בוגרים, סטודנטים ובעלי משרה מלאה, וזיהו שלושה גורמים שהשפיעו על הבחירה שלהם להמשיך ולצפות בתכני מדיה ברשתות החברתיות בזמן העבודה: כמות התכנים שבה צופים ברצף, מידת הדמיון בנושא של התכנים והאופן שבו צפו במדיה בשילוב עם משימות העבודה.
בניסוי אחד חולקו המשתתפים לשתי קבוצות. באחת צפו המשתתפים בסרטון אחד בלבד, ובשנייה בחמישה ברצף. בתום הצפייה נשאלו המתשתתפים בשתי הקבוצות האם הם היו רוצים לצפות בעוד סרטון או לחזור למשימות העבודה.
הממצאים המפתיעים היו שדווקא אנשי הקבוצה שצפתה בחמישה סרטונים, רצו לצפות בסרטון נוסף, בפער של 10% לעומת המשתתפים בקבוצה שבה צפו רק בסרטון אחד.
בניסוי שני חולקו המשתתפים לשתי קבוצות. הפעם שתי הקבוצות צפו באותו סרטון, אלא שרק לאחת מקבוצות צוינה הקטגוריה של הסרטון (סרטי חיות, ילדים, מוזיקה, כדורסל וכדומה). החוקרים גילו כי ציון תווית הקטגוריה גרמה ליותר משתתפים בקבוצה זו לצפות בסרטון נוסף מאותה קטגוריה, בפער של 20%. ההסבר שהציעו החוקרים היה שתווית הקטגוריה מעלה את הסקרנות והרצון של המשתתפים לצפות בעוד תכנים דומים.
בניסוי השלישי נבדק ההבדל בין אלה שמילאו שתי משימות בעבודה ורק אחר כך צפו בשני סרטונים, לעומת משתתפים שצפו בסרטון מיד אחרי מילוי משימה אחת. באופן מפתיע התברר שדווקא אלה שביצעו את שתי משימות העבודה שלהם בחרו להמשיך לצפות בסרטונים נוספים מעבר לשניים הראשונים בהם צפו, בפער של 22% מעל לאלו שצפו בסרטון אחרי ביצוע כל משימה.
לאור הממצאים הללו מתארים החוקרים את חוויית הצפייה הממושכת בתכנים בעלי אופי זהה או באותה קטגוריה לטבילה רגשית מהנה שבה מתקיימת רמת עניין גבוהה ומעורבות רגשית מלאה, עד כדי אובדן קשר עם העולם החיצון. קבלת ההחלטה באשר להמשך הצפייה תלויה בכמה פרטים קטנים שמשפיעים באופן משמעותי על ניהול הזמן שלנו. כמות הסרטונים, הזמינות שלהם והכותרות של הסרטון משפיעים על שעות רבות של צפייה המסיטה אותנו ממשימות העבודה.
הפלטפרמות השונות מכירות את דפוסי ההתנהגות הפסיכולוגיים הללו בתהליך קבלת ההחלטות האנושי, ומעצבות את הממשק באופן שימשוך אותנו פנימה למחילת הארנב ויקשה עלינו את הניתוק ממנה לצורך חזרה למשימות היום. האלגוריתם של התוכנה לא רק שמתחיל סרטונים באופן אוטומטי, אלא גם יודע מהם התכנים המתאימים לנו, שמשאירים אותנו יותר זמן על הפלטפורמה, כפי שיודע כל צופה נטפליקס מצוי.
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הפיתוי?
● לשים לב לדפוסי השימוש שלנו באינטרנט בזמן העבודה, במיוחד בעת צריכה רצופה, ללא הפרעה.
● לעשות מאמץ לצפות בסרטון אחד בלבד ולא ברצף של תכנים או סרטונים.
● אם כבר צופים בכמה סרטונים, להשתדל שיהיו מתחומים ומקטגוריות שונות.
● למצוא דרכים להפריע לעצמנו בעת צפייה מתמשכת, כמו הגבלת זמן ושימוש בפתקי תזכורת.
● הנ"ל ישים גם לצפייה מתמשכת בערוצי תוכן כמו נטפליקס, כשהפרק הבא מתחיל אוטומטית. מומלץ שלא לצפות ברצף במספר פרקים מאותה סדרה, אלא לצפות בפרק אחד משתי סדרות.
פרופ’ גרינשטיין מרצה וחוקר שיווק ויזמות באוניברסיטת Northeastern בבוסטון ו-VU באמסטרדם. כותב בטוויטר על מחקר התנהגותי @AmirGrinstein. יאנה שכטרמן היא יועצת ארגונית ומאמנת מנהלים ומלמדת באוניברסיטת Northeastern בבוסטון yanashechterman.com