גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוחצים בחופי אילת. התיירות ספגה את המכה הגדולה ביותר / צילום: איל יצהר

שר האוצר אביגדור ליברמן צפוי להכריז בתחילת מרץ על מתווה לפיצוי העסקים שנפגעו במהלך גל האומיקרון. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בשבוע שעבר, ארגוני העצמאים וחברי האופוזיציה זעמו על מה שהם רואים כאוזלת יד: נציג העצמאים, גיא גולן, אמר כי "המסעדות ריקות ובעלי העסקים גוססים"; ח"כ שלמה קרעי מהליכוד קרא לליברמן להתפטר "בשם עשרות אלפי עסקים שהפקרת ומאות ילדים שהרעבת"; וחברת סיעתו של קרעי, ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן, השוותה את הסיוע בסך יותר מ־100 אלף שקל שקיבלה כעצמאית בגלים הקודמים למצב כיום שבו "הממשלה מקריסה את המשק".

בתגובה, שר האוצר אמר כי אנשי משרדו "מתחילים דיון חשוב לסכם רשת ביטחון לעצמאים" ו"אנחנו לא מתכוונים להפקיר אף אחד. כל אחד שזקוק לסיוע יקבל סיוע". בגל האומיקרון, לצד הפגיעה הישירה מהשפעות הנגיף, בעלי העסקים התמודדו עם עליית מחירי הארנונה, החשמל והדלק, ועם התייקרות הסחורות המיובאות. כעת, האוצר מתלבט אם לספק סיוע לפי ענפים, או לחלק סיוע רוחבי המבוסס על פערי ההכנסות לפני ובמהלך הגל. אך, כמה נזק יצר בפועל "הסגר השקט" שנגרם מווריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה?

ליברמן ממתין לנתוני תשלומי המסים

התשובה הקצרה היא שאין דרך ישירה למדוד זאת, וגם ליברמן עצמו אומר שרק לקראת השבוע הבא יהיו לאוצר את נתוני תשלומי המסים, שיאפשרו להם לקבל החלטה מושכלת. אך למרות זאת, כבר היום יש כמה אינדיקטורים המאפשרים להעריך מה המשק עבר במהלך הגל החמישי, שהתרחש ברובו בדצמבר 2021 ובינואר 2022.

האינדיקטור הראשון הוא הביקושים. אחת הבעיות המשמעותיות שהתגלו בתקופת הקורונה הוא ירידת הוצאות משקי הבית בשל חוסר הביטחון הכלכלי והסגרים. בעקבות זאת, בעלי עסקים רבים לא מצליחים לכסות את הוצאותיהם ודורשים מהמדינה, שכפתה את המגבלות, לפצות אותם.

את הוצאות משקי הבית קשה למדוד במדויק, אבל ניתן לבחון את הוצאות האשראי בישראל שנמדדות על ידי שב"א ("שירותי בנק אוטומטיים"), החברה שאחראית על סליקת כרטיסי האשראי ועל משיכת המזומן מכספומטים ללקוחות כל הבנקים. בתקופות של סגרים מוחלטים, הירידות בהוצאות האשראי משמעותיות מאוד: 25% ירידה באפריל 2020 ביחס למרץ 2020 (סגר ראשון); 14% ירידה באוקטובר 2020 ביחס לספטמבר 2020 (סגר שני); ו־13% ירידה בינואר 2021 ביחס לדצמבר 2020 (סגר שלישי).

לעומת זאת, על פי שב"א, "בינואר (2022, ע"א) נרשמה ירידה של 3.3% בסכום ההוצאות הכולל בכרטיסי אשראי לעומת דצמבר - 33.76 מיליארד שקל לעומת 34.91 מיליארד שקל". לכך מוסיף מנכ"ל שב"א, איתן לב טוב: "הירידה בהוצאות באשראי בשל גל האומיקרון פחות דרמטית". אפילו אם משווים את ינואר 2022 לנובמבר 2021, שכלל את חגי הקניות והיווה שיא לאומי בהוצאות בכרטיסי אשראי, ההוצאות ירדו ב־6% בלבד.

כלומר, ביחס לירידה בהוצאות האשראי הדו־ספרתית בסגרים הקודמים, הסגר הרך בתקופת האומיקרון לא הוביל לירידה משמעותית בביקושים. עניין זה מקבל משנה תוקף כשמשווים את דצמבר ואת ינואר לתקופות המקבילות בשנים הקודמות: בדצמבר 2021 הוצאות האשראי עלו ב־10% ביחס לדצמבר 2020, וב־13% ביחס לדצמבר 2019. בינואר 2022 הוצאות האשראי עלו ב־22% ביחס לינואר 2021 (שהיה בסגר השלישי) ועלה ב־9% אפילו ביחס לינואר 2020 - חודשיים לפני פרוץ משבר הקורונה. במצגת על גל האומיקרון, משרד האוצר מנסח את זה בצורה פשוטה ובוטה: "לא ניתן להבחין בחצי השנה האחרונה בין התקופות שהיו גלי תחלואה לתקופות רגילות".

עם זאת, בענפים ספציפיים ניתן לראות ירידה ניכרת: ההוצאות היומיות הממוצעות באשראי בענף המסעדות ירדו מנובמבר 2021 לינואר 2022 ב־9.5%; בתחבורה ב־17.5%; במלונאות ב־35%; בפנאי ובידור ב־22%; בתעופה ב־43%; ובסוכנויות הנסיעות ב־52%. אך, ביחס לינואר 2020, תקופת טרום המשבר, ההוצאות באשראי בענף המסעדות עלו ב־15%, ובפנאי ובידור ההוצאות זינקו ב־33%. לעומת זאת, ענפי התיירות בירידה: 13% ירידה בהוצאות היומיות במלונאות מינואר 2020 לינואר 2022, ירידה של 55% בענף התעופה, ובענף סוכנויות הנסיעות - ירידה של לא פחות מ־64%.

גם שוק העבודה במצב טוב: לפי דו"ח "דופק שוק התעסוקה" של שירות התעסוקה לדצמבר 2021, בשיא המשבר (אפריל 2020) היו 1.1 מיליון דורשי עבודה. מספר זה ירד ל־583 אלף ביולי 2020, עלה ל־896 אלף בינואר 2021, ואז צנח ל־178 אלף דורשי עבודה בדצמבר 2021. מספר זה קרוב למספר דורשי העבודה ערב המשבר - 162 אלף במרץ 2020, ונמוך ממספר דורשי העבודה ב־2016 (192 אלף). שירות התעסוקה טרם פרסם את נתוני ינואר 2022, אך סביר שהם אינם שונים מאוד. גם על פי בנק ישראל, שיעור האבטלה הרחב בינואר 2022 הוא הנמוך ביותר בתולדות המדידה בשיטה הזאת (5.6%), ועל פי נתוני האבטלה הסטנדרטיים, ישראל עומדת על 3.7% בלבד.

הבעיה בשוק העבודה אינה אבטלה, אלא מחסור בעובדים. כיום, יש 1.3 מובטלים על כל משרה פנויה. לכאורה, נראה שיש יותר מובטלים ממשרות, אך כמו שהראינו בכתבה החמישית בסדרת "חורים בנתונים" - מספר המשרות הפנויות במשק אינו כולל מגזרים משמעותיים כמו עסקים קטנים ומגזר ציבורי. תעיד על כך העובדה שבטרם המשבר, היחס בין המובטלים למשרות הפנויות עמד באופן קבוע על 1.7, בזמן שהאבטלה הייתה אפסית.

בניגוד לגלים הקודמים, הכלכלה חזקה ומתפקדת

אז היכן הייתה הפגיעה בעסקים? על פי התאחדות התעשיינים, העסקים בישראל סבלו קשות מהבידודים התכופים במהלך גל האומיקרון, שבמהלכו הבינה הממשלה כי קצב ההידבקות כה גבוה שלא פרקטי לכפות על כל מי שנדבק עשרה ימי בידוד. בינואר קוצרה חובת הבידוד לשבעה ימים, ואז לחמישה. אלא שתוך כדי זאת, העסקים סבלו ממחסור בעובדים. לכן, המדינה השתתפה בעלויות ימי המחלה לשכירים, ב־75% לעסקים קטנים (מתחת ל־20 עובדים), וב־50% לעסקים גדולים יותר.

למרות הקיצור והסיוע, התאחדות התעשיינים חישבה שהמעסיקים איבדו כ־2.5 מיליארד שקלים על ימי מחלה בין 1 בדצמבר ל־15 בפברואר. זה מספר מתון לעומת הערכתם הקודמת שעמדה על כ־5 מיליארד שקל בחודש בודד. זאת בשל השינוי במדיניות הבידודים והשתתפות המדינה בימי המחלה, שכבר פיצתה על 80% מכלל הנזק למעסיקים.

לכן, נראה שהמשק לא נפגע בצורה דרמטית כמו בגלים קודמים, ופעולות הממשלה הצליחו למנוע את רוב הנזק לעסקים כתוצאה מימי הבידוד והמחלה הרבים. בעוד שיש לפצות עסקים ספציפיים שנפגעו באופן מיוחד, ראוי להכיר בכך שבניגוד לגלים הקודמים הכלכלה הישראלית חזקה ומתפקדת, בתעסוקה מלאה ובהוצאה גבוהה.