גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוספת הרמטכ"ל: הזדמנות לחישוב מחדש של השכר בצה"ל

הגיע הזמן לשנות את מערך התמריצים בצה"ל - הכל תלוי בכך שחברי הכנסת לא יעבירו את חוק הפנסיות הצה"ליות בקריאה ראשונה

עיוותי השכר והתמריצים בצה''ל זועקים לשמיים / צילום: דובר צה''ל
עיוותי השכר והתמריצים בצה''ל זועקים לשמיים / צילום: דובר צה''ל

רק לעיתים רחוקות נפתח בפוליטיקה חלון הזדמנות לביצוע שינוי עומק, אמיתי ומשמעותי בחברה ובכלכלה. חלון הזדמנויות כזה נפתח עכשיו, ותלוי אך ורק בשאלה האם חברי הכנסת יהיו מסוגלים לעמוד מול הלחצים העצומים המופעלים עליהם להלבין את התוספות הבלתי חוקיות לפנסיות הצה"ליות המכונות "הגדלות הרמטכ"ל במסגרת הצעת חוק בקריאה ראשונה.

גם אם הצעת החוק עברה (בדוחק) בממשלה, ראוי לעצור, לא להעלות אותה במתכונתה השערורייתית - זו לא תהיה הפעם הראשונה שדבר כזה קורה; המשבר באוקראינה שרק יעצים את יוקר המחייה והזעם הציבורי על הענקת תוספות של מיליארדים לקבוצה מתוגמלת היטב, צריכים להוביל לחשיבה מחודשת ולא להתעקשות קואליציונית שתעלה לנו מיליארדים, תפגע באמון הציבור בצה"ל ותגדיל פערים בחברה.

עתירה של עמותות רווח נקי וצדק פיננסי שדורשת לחדול ממתן ההגדלות, הוגשה לפני למעלה משנתיים, וכעת הדברים הגיעו לנקודת רתיחה. בג"ץ דורש תשובות ואף נראה שסבלנותו במתן אורכות למדינה הגיעה לקיצה. המדינה לא יכולה להגן על המשך מתן ההגדלות בפני בג"ץ מהסיבה הפשוטה שההגדלות הניתנות היום הן פשוט לא חוקיות. אך מהצד השני, משרד הביטחון לא נכון לוותר על הכסף שניתן שלא כדין ועושה ככל שביכולתו על מנת להלבין בחקיקה את המצב הקיים.

צה"ל כאמור מתבצר בעמדותיו, שבוי בתפיסות ישנות ובלתי רלוונטיות ואינו מוכן לשום חשיבה מחודשת על מבנה התמריצים בצבא. הדיון הסוער בהגדלות הרמטכ"ל לפנסיה התקציבית של קציני צה"ל מצית רגשות רבים ומכעיס את הציבור באופן חסר תקדים. הציבור מבין ומרגיש שהטחת האשמות כדוגמת "פוסט ציונים" ומתן הסברים אודות הפקרת הלוחמים, הינם לא יותר מדמגוגיה פוגענית, שבאה לשרת רק את הגמלאים ולא אותו.

לא מתגמל את הלוחמים

מי שצולל לפרטים רואה שהתמונה היא בדיוק הפוכה. לא את הלוחמים מתגמל צה"ל. ההגדלות ניתנות דווקא למי שהתגייסו מאוחר, כמו עתודאים למשל או למי שהשתחררו מהשירות הצבאי ושבו אליו, אפילו לאחר מספר שנים. גם הטענה שבהצעת החוק החדשה הלוחמים מתוגמלים ביתר הינה הטעיה בוטה, מי שמתוגמל באחוז הגבוה ביותר במסגרת ההצעה הם דווקא העתודאים - כל מה שצריך זה פשוט לקרוא את הצעת החוק.

צה"ל מודה כי הוא ניצב בפני בעיה- הקצונה הצעירה עוזבת. בניגוד לדמגוגיה המהדהדת עצמה בימים האחרונים, הנשירה הזו אינה נובעת מהמאבק כנגד התוספות הבלתי חוקיות לפנסיה, אלא ממערך התמריצים המעוות של צה"ל. תשלומי עתק למי שכבר פרשו על פני תגמול הולם של חיילי החובה והקצונה הצעירה על מנת לגרום להם להישאר ולא לעזוב.

פערי השכר בין צעירים לוותיקים בצה"ל גדולים באופן משמעותי. השכר במקצועות הקצונה בצה"ל נמוך בתחילת הקריירה הצבאית, בהשוואה לצבאות זרים שנבחנו בדוח שפרסם האוצר, אולם הוא עולה בצורה חדה עם הוותק ועם הדרגות, כך שהמעבר לקבע מובהק בצה"ל (סביב גיל 28) גם מזניק את השכר והופך לגבוה מאוד בהשוואה לרוב מדינות שנבחנו במסגרת הדוח.

אנחנו נמצאים היום בנקודה קריטית- שר הביטחון מבקש להפיס את דעתם של המתנגדים ומבקש שיצביעו לטובת העברת הצעת החוק בקריאה ראשונה. את הדיונים המהותיים הוא מעדיף לדחות לשלב בו החוק יעבור לוועדת חוץ ובטחון לאחר הקריאה הראשונה, זירה נוחה ואוהדת, מבחינתו. אם היה מדובר בהליך חקיקה אחר, הטיעון הזה יכול היה להחזיק מים- אך בענייננו לא זה המקרה. מרגע שההצעה תעבור בקריאה ראשונה מרבית הסיכויים שבג"ץ ימשוך ידו מהנושא בשנים הקרובות ולא יעצור את המשך מתן ההגדלות. בזמן הזה, ימשיכו פורשי הקבע לקבל את הגדלות הרמטכ"ל באין מפרע והצעת החוק תהפוך להיות בלתי רלוונטית, משעה שאחרוני זכאי הפנסיה התקציבית בצה"ל עתידים לפרוש בשלוש השנים הקרובות. בכך תתפספס הזדמנות היסטורית לדיון מחודש במערך התמריצים של צה"ל. לא דיון מצומצם במסגרת דיוני וועדת חוץ ובטחון, אלא עוד קודם לכן ובאופן רחב, מערכתי, כן ואמיץ נדרש דיון בממשלה עצמה. דומה שהצורך בדיון שכזה דחוף מתמיד, הן בשל הקושי של צה"ל לשמור על קצונה צעירה איכותית והן נוכח התרסקות אמון הציבור בהתנהלות הכלכלית של צה"ל, כפי שעולה ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא, שפורסם לאחרונה.

מאבקם הנואש של צמרת אנשי הביטחון על תוספות לפנסיות הצה"ליות, פנסיות הגבוהות פי 5 ממרבית משרדי הממשלה (בנוסף לכך שעמיתיהם במשרדי הממשלה עובדים למעלה מעשרים שנים יותר מהם), מעיד על חוסר הבנה של שוק העבודה במקרה הטוב, או על דאגה לכיס שלהם ושל חבריהם הבכירים, במקרה הרע. אין כל סיבה מדוע עו"ד, כלכלן או מהנדס המשרתים בקבע ישתחררו בגיל 42 משל היו מפקדי גדודים בחזית.

עיוותי השכר והתמריצים בצה"ל זועקים לשמיים, הם אינם בלתי חוקיים כפי שההגדלות בלתי חוקיות, אבל הם מעידים על תקיעות מחשבתית והיעדר יצירתיות מחד ותחושה שאוצר המדינה פתוח בפניהם כל אימת שיחפצו, מאידך.

לחשב מסלול מחדש

סיעת העבודה וחה"כ וסגן השר אביר קארה, צודקים בהתעקשותם לעצור הכל לפני קריאה ראשונה ולא להיכנע לאיומי הפלת הממשלה מפי מי שבעצמו החרים הצבעות והפר הסכמים קואליציוניים. הם הבלם האחרון, בדרישתם לחשיבה מחודשת ומי שיכולים להציל את ההזדמנות לשינוי ההכרחי במערך התמריצים בצה"ל. זהו חלון הזדמנות נדיר לעצור ולעשות "חישוב מסלול מחדש" על כל מערך התמריצים בצה"ל, לא רק כי אין להמשך העיוות רוב בכנסת, לא רק כי הקופה הציבורית היא של כולנו ולא רק של צה"ל, אלא כיוון שצה"ל עומד לאבד את הנכס היקר ביותר- אמון הציבור.

הכותבות הן היועצת המשפטית והמנכ"לית של עמותת רווח נקי מהעותרות ביחד עם עמותת צדק פיננסי כנגד "הגדלות הרמטכ"ל"

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?