עבודות של חברת החשמל / צילום: איל יצהר
מזג האוויר הקפוא של פברואר 2021 תפס את מדינת טקסס בהפתעה. מיליוני בתים נותקו מחשמל בבירת הגז והנפט של ארצות הברית, בשל גל קור קיצוני שהקפיא את צינורות הגז במדינה, שיבש את אספקת החשמל ואף הוביל לתקלות במתקני הטיפול במים. כשהטמפרטורות צנחו הרבה מתחת לאפס, גל הקור העוצמתי שלווה בהיעדר חשמל גבה את חייהם של כ-60 קורבנות, בהם ילד שקפא במיטתו, ואדם מבוגר שיצא מביתו כדי לחפש מיכל חמצן, ומצא את מותו.
טקסס, שמעולם לא חוותה גל קור כה קיצוני, הוכרזה כאזור אסון ונזקקה לשיקום ארוך. עבור עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל היוצא שצפה בדאגה במתרחש, מדובר היה בפעמון אזהרה. ברחבי העולם נסמכת החברה האנושית על אותם מקורות אנרגיה עיקריים, כשהמדע מסמן קו ברור: הפעילות האנושית כבר גרמה להתחממות כדור הארץ ביותר ממעלה צלסיוס בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, ואילו לא תצליח להתנתק מתלותה בדלקי המאובנים ותמשיך לחמם את האטמוספירה, תציב את עצמה בפני סכנה גוברת לאירועי אקלים קיצוניים והרסניים אף מאותו שבוע קפוא בטקסס.
"מה שהיה הוא לא מה שיהיה"
בחברת החשמל החליטו ללמוד לעומק את אותו אירוע, ולצאת לבדק בית מקומי: כשישראל מתחממת בקצב כפול מהעולם ומתמודדת כבר כיום עם שיטפונות ועם גלי חום כבדים, כיצד צריכה חברת החשמל להיערך להסתגלות לעולם שיתחמם באופן בלתי נמנע לפחות במעלה וחצי? לקראת פרישתו, מספר בלוך לגלובס על התהליך שהחל בחברת החשמל להיערכות לאירועי קיצון שונים שבוא יבואו, ומסמן את נקודות קו הסיום להשגת היעדים.
"בטקסס, המדינה שבה החשמל הוא 'נון-אישו' ויש כמות עצומה של תחנות כוח, המצב הפך להיות גרוע מאשר במדינת עולם שלישי בתוך שעות בגלל אירוע אקלימי של פעם ב-40 שנה. אף אחד לא טרח לבדוק מהי נקודת הרגישות של מערכת הגז הטבעי. אנחנו מסתכלים על אירועים בעולם, ורואים שהם מחמירים. אי אפשר להתעלם מזה שאירועי האקלים העתידיים שיקרו אצלנו יהיו שונים בעוצמה ובהשפעה שלהם מכל מה שידענו עד היום", אומר בלוך. "די להיזכר בסופת השלג הכבדה שהתרחשה ב-2013 בירושלים, או בסופה בשרון ב-2015 שהותירה מאות ק"מ של רשת על הרצפה. זאת רק ההתחלה. אנחנו נראה אירועי הצפה בממדים גדולים באזורים נרחבים, סופות בסדרי גודל שלא ידענו שישפיעו על עמידות הרשת, חום קיצוני לאורך ימים מרובים וימי קור קיצוני מנגד. אנחנו צריכים להיערך ולהבין: מה שהיה בתחום הזה הוא לא מה שיהיה בעתיד".
בנק ישראל: שיא הביקוש יעלה
משק האנרגיה בכללותו, מושפע ויושפע ממשבר האקלים במגוון תחומים: פגיעה בתשתיות, עלייה בדרישות אנרגיה להתפלה ולקירור, הפחתה ביעילות מזגנים, הסטת ביקושים לחשמל למיזוג אוויר גם בשעת הלילה שכן הלילות יהפכו חמים יותר, ירידה ביעילות יצור החשמל ועוד. נדגיש: לא מדובר בתוכנית להפחתת הפליטות ובמעבר לאנרגיה מתחדשת - מהלך קריטי הנדרש לבלימת המשבר האקלימי, מהלך הנתקל בקשיים גדולים בישראל שהשימוש בה באנרגיה מתחדשת ברשת החשמל זניח עד כמעט ולא קיים, בשל כשלים הנוגעים לגורמים רבים מהממשלה ועד רשות החשמל וחברת החשמל. לאחרונה, אף עדכן בלוך את הציבור כי היעד להפסקת פעילות תחנות הכוח הפחמיות, יתעכב אף הוא. תהליך ההסתגלות למשבר מחייב את כלל גורמי הממשלה וגופי החירום, להיערך למצב בלתי נמנע: החמרתם של אירועי קיצון אקלימיים, גם תחת תוכנית הפחתת פליטות.
בניתוח שביצע בנק ישראל הסתבר, כי גם לשינויים של מעלות בודדות בטמפרטורה, ישנה השפעה על צריכת החשמל בארץ. ממוצע שיאי הביקוש בחודשי הקיץ עלול לעלות עד 2050 בכ-4.1%, ולכן בחברת החשמל יאלצו להתאים את הרשת לעומסים כבדים ולא ליניאריים, שכן אירועי הקיצון ישנו את המפה באופן דרמטי. כך למשל, גם אם ממוצע הטמפרטורה בחודש אחד יכול להיות גבוה במעלה מהממוצע, ישראל יכולה לחוות שלושה ימים רצופים של 10 מעלות מעל הממוצע או יומיים של 15 מעלות מעל הממוצע, כך לפי השירות המטאורולוגי.
ימים רצופים של 50 מעלות
במשותף עם השירות המטאורולוגי ורשות החירום הלאומית בחברת החשמל החלו במיפוי הסיכונים לתשתיות, בעמידות רשת החשמל לאירועי קיצון, בהשקעות הנדרשות להיערכות התשתיתית לסיכונים השונים, ובנהלים להתמודדות בעת אירוע קיצון. בלוך הקים צוותים בראשות סמנכ"לים בכל חטיבה, כדי להוריד לשטח תרחישים ולבדוק את השפעתם על מרכיבי מערכת החשמל: ייצור, השנאה וחלוקה. "מתחנת הכוח ועד הבית של הלקוחות, וניסינו לראות מה הסיכונים ומה ניתן לעשות בטווחי הזמן השונים", אומר בלוך. "אנחנו רואים למשל שמערכות הניקוז לא עומדות באירועים של כמות גשם גדולה בבת אחת, והם הולכים ומתרבים. ברור שמערכות חשמל אם הן מוצפות במים, הן לא עובדות, ויכולות לגרום לנזק מאוד גדול. אנחנו בודקים איך צריכות היחידות השונות להיערך למצבים כאלו. למשל, תוספת של משאבות, איטום, נהלים של קשר רציף עם כיבוי אש בחירום. המטרה היא שגם העובדים יהיו מתורגלים בתחרישים האלו, כדי שהמערכת תתפקד בחירום. עשינו את זה ברצף מזג האוויר האחרון. העברנו עובדים מתפקידים של פיתוח ופרויקטים, לעזרה בחטיבת הרשת שהתמודדה עם הרבה מאוד תקלות. זו גמישות שבעבר לא הייתה בארגונים".
בחברת החשמל ערוכים לטיפול בביקושים קיצוניים למיזוג אוויר לפי תרחיש של 48 מעלות. אך לפי השירות המטאורולוגי, בעתיד בישראל יהיו גם ימים רצופים של 50 מעלות בקיץ. זהו תרחיש קיצון שעלול לסמן את הנורמלי החדש תחת ההתחממות הגוברת. "לימים רצופים של 50 מעלות צריך להיערך כדי להיות בטוחים שמערכות קריטיות לא יושבתו", אומר בלוך. "אם במישור החוף יהיה עומס של 50 מעלות, זה ישפיע על כל המערכות: ממערכות מיזוג לתשתיות. אם מערכות מיזוג לא יעמדו בחום של מעל ל-45 מעלות לתקופה של מעל לחמישה ימים זה יכול להוביל לשריפה במחשבים, בשנאים ונתיכים, בסביבה של רשתות הולכה עד המסה של רכיבים. אנחנו קובעים קריטריוני תכנון חדשים ברשת ההולכה ובודקים איך הרכיבים השונים מגלים עמידות אקלימית לטמפרטורות קיצון".
מתחת לאפס בגוש דן
בלוך מסביר כיצד תכנון לקוי או חיבורים פיראטיים לרשת, אף הם מכבידים על התנהלות באירועי קיצון. "הסיפור של חיבורים לא חוקיים הוא מכת מדינה", אומר בלוך. הרשת שנבנית לספק ביקוש ברמה מסוימת, נתקלת פתאום בביקוש כפול. באופן נורמלי היא עומדת בזה, אבל כשמתחיל גל חום או קור, היא נופלת כי היא לא בנויה לזה. תופעה נוספת היא מה שקורה כשמחלקים דירות למשל כתוצאה מתמ"א. צריכת החשמל עולה כי מדובר בכמה משפחות שמשתמשות במשהו שהיה מיועד למשפחה אחת. גל קור קיצוני לאורך זמן מוביל אותנו להתעסק לא מעט בשריפת נתכים פרטיים או שכונתיים שאמורים להגן על הרשת מפני עומס יתר. זו תופעה שתחייב אותנו לתכנן ולבנות את הרשת עם יתירות שמראש לא היינו בונים אותה, וכמובן שיש לזה עלויות נוספות שבסוף מגלגלות לצרכנים".
בעוד שהעולם החמיץ את ההזדמנות להימנע מהתחממות של מעלה וחצי בשל הפעילות האנושית ובעיקר בשל שריפת דלקי מאובנים אשר פולטים לאטמוספירה כמויות אדירות של גזי חממה, מקורות האנרגיה בכללותם מושפעים כבר היום מתנאי האקלים. פעילותן של תחנות גרעיניות עלולה להיפגע בימים בהם מימי הנהרות חמים מדי, צינורות גז עלולים לקפוא תחת קור כבד ותחנות כוח גזיות יעילות פחות בחום כבד, בעוד שיעילותם של פאנלים סולריים פוחתת תחת אובך. "אי אפשר באזור שלנו לסמוך על זה שתהיה אספקת גז מלאה למשק כל הזמן", אומר בלוך. "תחשבי שמאגר אחד גדול נפסק מאיזושהי סיבה, יצטרכו להפעיל את הפחמיות. כל מה שאנחנו יודעים היום על מזג אוויר קיצוני, אנחנו צריכים לחשוב אחרת. אם הסיכוי שהטמפרטורה תרד מתחת לאפס הוא אחת ל-50 שנה בגוש דן, אני צריך לקחת בחשבון שזה יכול לקרות בשנה הבאה ולהיערך. אם יש תקלות משמעותיות במערכת היצור וההולכה בגלל תנאי האקלים, המערכת יכולה להתדרדר לעלטה".
מיני טורנדו בשרון
תרחיש נוסף הנבדק, הוא התמודדות עם רוחות חזקות. רק השבוע, רוחות במהירות שיא של כמעט 200 קמ"ש, זרעו נזק עצום באירופה: 16 הרוגים, מיליוני מנותקי חשמל, עצים שקרסו ותשתיות שנפגעו. "אנחנו יודעים שאנחנו חווים רוחות של 120 קמ"ש הרשת יודעת להתמודד, אבל ברוח של 160 קמ"ש, יש ספק אם הרשת תעמוד", אומר בלוך. "חווינו את זה בשרון ב-2015. היה מיני טורנדו שבתוך חמש דקות יצר נזק אדיר. אקליפטוסים בני 100 שנה קרסו על הרשת והורידו אותה לגמרי. היו הרבה מאוד קריעות של קווים ופגיעות של ברקים בקווים. זה דורש פעילות אינטנסיבית להטמנת רשתות, וקריטריונים חדשים בפיתוח, לצד פעולות קיבוע וחיזוק שהפכו להיות השגרה החדשה לקראת החורף".
ועדת ההיגוי להיערכות חברת החשמל לאירועי מזג אוויר וקיצון אותה הקים בלוך כדי לבחון את המשמעות הרוחבית של השפעת משבר האקלים, יוצרת מסמך מקיף המונה עשרות פעולות לישום בטווחי זמן שונים, בהתאם לרמות סיכון משתנות. זהו מסמך 100 הנקודות החמות להיערכות חברת חשמל לאירועי קיצון ואסונות טבע, שיהווה כלי יישומי עבור החברה, וחלק מתוכנית כוללת להתמודדות. לאחר שתושלם הבדיקה המקיפה, היא תוצג לגורמי הממשלה, גם על משמעויותיה הכלכליות. "אנחנו כבר רואים לאורך השנים התגברות של אירועי קיצון אצלנו. בשבועיים האחרונים צריכת החשמל שברה שיא פעמיים בשבוע, בגלל גל קור קיצוני. זו נורת אזהרה", מסכם בלוך. "אנחנו לא רוצים להיות בת יענה. אנחנו מסתכלים על טקסס ועל אירועים באירופה שהפכו מיליונים מנותקי חשמל. אין שום סיבה שאירועי הקיצון ההרסניים יפסחו דווקא עלינו".