משרדי NSO. ההליך בבית המשפט לא יכריע בשאלה אם ליבת התחקיר של כלכליסט נכון או לא / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
תביעת חברת הריגול NSO נגד עיתון "כלכליסט" ועורכיו מהווה הפתעה, והיא איננה שגרתית. בדרך-כלל אפשר לכתוב כל דבר, גם המצאה מופרכת ודמיונית, על חברות סייבר התקפי וריגול דיגיטלי, והן לא יגישו תביעה. ההחלטה של NSO מלמדת כי הפרסום גרם לחברה נזק ממשי, שהצדיק מבחינתה לצאת מהצללים ולהגיש תביעה בבית המשפט.
נראה כי NSO נמצאת בנקודת זמן בו היא מבינה כי הלגיטימיות הציבורית שלה מאבדת מכוחה, ולאור זאת גם ממשלת ישראל תפסיק להתאמץ להגן עליה מול ממשלות זרות. אם אפילו הכלים שהיא מעניקה למשטרת ישראל נצבעו בשחיתות, העוגן המרכזי של החברה אבד.
דומני כי את התביעה צריך לבחון על הרקע הזה. התביעה מעניינת כי היא תכריח את NSO לעשות דבר שאף חברה מסוגה לא שמחה לעשות: לגלות מסמכים ולהשיב על שאלונים.
התביעה לא תברר את הטענה לפריצה לטלפונים של בכירי אנשי הציבור בישראל על-ידי המשטרה. זו יכולה להיות עילה לתביעה של המשטרה, אך לא של החברה שסיפקה את המוצר. היא תובעת רק בגין הטענות כי היא מכרה מוצר שמאפשר להעלים ראיות, וטענות דומות.
ועדת מררי הייתה מסוגלת לבדוק את התחקיר?
מבחינה זו, ההליך בבית המשפט לא יכריע בשאלה אם ליבת התחקיר של "כלכליסט" נכון או לא, אלא בשאלה אם ועדת מררי אכן הייתה מסוגלת לבדוק את התחקיר ולהגיע לחקר האמת בשאלה אם הטלפונים אכן נפרצו על-ידי המשטרה.
יש להעריך כי החברה תבקש כי הסודות המסחריים והביטחוניים שלה בעניין מערכת פגסוס ומערכת סייפן לא יגולו לציבור. סביר להניח כי היא גם תדרוש שהנתבעים עצמם לא ייחשפו לחומר הרגיש, אלא רק מומחה מוסכם מטעמם. כזכור, ועדת מררי פרסמה את הדוח שלה באופן מצונזר, כאשר החלק שמפרט את הליך הבדיקה ובו הסבר על הרוגלה - נותר חסוי ולא הוצג לציבור.
לא הייתי בונה על כך שהמידע הרגיש הזה יתגלה כעת בבית המשפט השלום בראשון לציון.