מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרסם היום מחקר חדש אשר סוקר את תופעת הפוליגמיה (נישואים למספר נשים במקביל) בישראל ● מהדוח עולה כי היקף תופעת הפוליגמיה הולך וגדל חרף צעדי האכיפה, אולם היקף הדיווח על העבריינות והאכיפה הולך ומצטמצם עם השנים
כפר בדואי. פוליגמיה מהווה עבירה פלילית, אך היא מקובלת בנורמות החברתיות של האוכלוסייה הבדואית / צילום: Shutterstock, leospek
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מפרסם היום (ב') מחקר חדש אשר סוקר את תופעת הפוליגמיה (נישואים למספר נשים במקביל) בישראל.
הנתונים מדאיגים ומטרידים. מהדוח עולה כי היקף תופעת הפוליגמיה הולך וגדל חרף צעדי האכיפה, אולם היקף הדיווח על העבריינות והאכיפה הולך ומצטמצם עם השנים.
כידוע, פוליגמיה מהווה עבירה פלילית, אך היא מקובלת במסגרת הנורמות החברתיות של האוכלוסייה הבדואית ומתאפשרת במסגרת דת האסלאם.
לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2016 היו באזור הדרום 6,200 גברים מוסלמים פוליגמיים. שלוש שנים לאחר מכן גדל מספר הגברים הפוליגמיים לכ-6,800, ולפחות 700 מהם נישאו במהלך שלוש השנים האלה.
מכאן שנישואים פוליגמיים נמשכים על אף שורת צעדים שהמדינה נקטה בשנים האחרונות. צעדים אלה ננקטו בעיקר בעקבות פעילות הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה.
בשנת 2018 פרסם הצוות דוח ובו הומלץ על שורה ארוכה של צעדים: בתחום אכיפת החוק, בתחום החינוכי ובתחום הסוציאלי (רווחה, תעסוקה ובריאות). באשר לאכיפה, הצוות הצביע על כך שמידע על משפחות פוליגמיות לא תמיד מובא לידיעת המשטרה, אך הוא מגיע לידי גופים רשמיים שונים (בין היתר בתי הדין השרעיים, רשות האוכלוסין וההגירה והמוסד לביטוח לאומי). לנוכח זאת, הצוות הציע שהגופים האלה וגופים נוספים יעבירו למשטרה את המידע שבידיהם באמצעות נוהל העברת מידע, ובכך יקדמו את האכיפה.
קושי בחשיפת העבירה
הדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מצא כי בשנים 2021-2017 פתחה משטרת ישראל 631 תיקים בגין עבירת פוליגמיה. המספר הגדול ביותר של תיקים נפתח בשנת 2017 (257 תיקים), ובשנים שלאחר מכן קטן מספרם במידה ניכרת ונע בין 55 ל-140 תיקים בשנה.
לפי המשטרה, הירידה במספר התיקים קשורה לכך שבמהלך שנים אלה נוצר קושי בחשיפת העבירה, שכן הגברים הפוליגמיים הפסיקו לדווח לרשויות על ריבוי הנישואים; בני זוג החלו להגדיר את עצמם כידועים בציבור ללא נישואים, ועל כן אי-אפשר לאכוף את החוק בעניינם.
מתשובות המוסד לביטוח לאומי בעניין זה עלה כי מזוהים גם מצבים של גירושים פיקטיביים ושל נשים במשפחות פוליגמיות שרשומות כרווקות (ואף כרווקות עם ילדים - מצב שאינו נורמטיבי בחברה הבדואית).
69% מתיקי הפוליגמיה נפתחו במחוז הדרום של המשטרה, ומיעוטם במחוזות אחרים: 10% -במחוז יהודה ושומרון, 7% - במחוז ירושלים, והשאר - במחוזות אחרים.
8% מתיקי המשטרה שנפתחו בגין פוליגמיה היו כרוכים בנישואים לאישה פלסטינית.
עוד נמצא כי 3 מכל ארבעה תיקי החקירה נסגרו בסופו של דבר, כאשר עילת הסגירה העיקרית הייתה כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין", או כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות פתיחה בחקירה"; 13% מהתיקים נסגרו בגלל היעדר ראיות.
לפי נתוני המשטרה, בשנים 2021-2017 הוגשו 55 כתבי אישום. 65% מהם בשנתיים האחרונות, ולפחות בחלקם נרשמו עוד עבירות. בשנים אלה נקבעה ענישה ב-20 תיקים, ובהם נקבעו 18 עונשי מאסר בפועל, 13 מהם בשנתיים האחרונות. ב-16 מהתיקים האלה נגזר מאסר של שנה או פחות מכך - ובתיקים אלה נרשמו גם עבירות נוספות (בין היתר אלימות במשפחה, התעללות בקטין והזנחת קטין).
מדובר בענישה נמוכה ומקלה למדי, לאור העובדה שבחוק העונשין נקבע לעבירה זו עונש מאסר מרבי של חמש שנות מאסר.
לפי נתוני פרקליטות המדינה, מספר התיקים שנפתחו במחוז הדרום קטן במידה ניכרת בשנים האחרונות, מ-247 תיקים שנפתחו במחוז הדרום בשנת 2017 ל-38-30 תיקים בכל אחת מהשנים 2021-2019.
בשנים 2020-2017 בתי הדין השרעיים העבירו למשטרה כ-1,000 דיווחים על חשדות לפוליגמיה; 44% מהם הועברו למשטרה מבית הדין השרעי של ירושלים, 38% - מבית הדין של באר שבע, והשאר - מבתי דין של אזורים אחרים. מספר הדיווחים קטן מ-288 בשנת 2017 ל-165 בשנת 2020, בעיקר עקב קיטון במספר הדיווחים מבית הדין השרעי של באר שבע, שמרכז את הטיפול בבדואים בנגב.
בין שנת 2017 לסוף נובמבר 2021 העבירה רשות האוכלוסין וההגירה 270 דיווחים על חשדות לפוליגמיה מלשכת באר שבע. מספר הדיווחים האלה קטן במהלך התקופה האמורה, מ-92 דיווחים בשנת 2017 ל-52-35 דיווחים בכל אחת מהשנים שלאחר מכן.
לעומת זאת, מהרשות נמסר כי מספר הלידות של רווקות ושל גרושות מוסלמיות באזור הדרום דווקא עלה, וייתכן שכי הפוליגמיה נמשכת אך מקבלת ביטוי שונה בנתוני מרשם האוכלוסין.
קשיים באכיפה
הדוח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציין עוד כי בהחלטת הממשלה נקבע כי יש להוסיף למשטרה תקני כוח-אדם ייעודי להתמודדות עם הפוליגמיה. לפי תשובת המשטרה על פנייתנו, על אף דרישות חוזרות ונשנות, לא נוספו תקנים כאלה.
מאגף החקירות של המוסד לביטוח לאומי כי אין לו די סמכויות חקירה. לדוגמה, אין לאגף החקירות סמכות לזמן תושבים לחקירה.
קושי נוסף בתחום האכיפה נובע מכך שדיווחי בתי הדין השרעיים ורשות האוכלוסין וההגירה (שהם מקור מרכזי למידע בעבור המשטרה) הולכים ומצטמצמים, כנראה משום שהגברים הפוליגמיים נמנעים מלשתף מידע שעלול להפליל אותם.
נציג משרד החקלאות (מהאגף לפיתוח כלכלי וחברתי - החברה הבדואית בנגב) טען כי פעולה בציר האכיפה בלבד לא תמגר את הפוליגמיה, וכי לצד האכיפה נדרשת פעולה שתגרום לשינוי תרבותי-חברתי שיהפוך את התופעה לבלתי מקובלת מבחינה חברתית. אולם עניינים אלה לא תוקצבו ולא יושמו.
יו"ר הוועדה לביטחון הפנים, ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), מסרה: "את הדוח החשוב הזה ביקשתי בעקבות דיון שקיימתי בוועדה בראשותי על-מנת לעקוב אחר הפעילות שנעשתה לשם אכיפה מאז החלטת הממשלה 4211. הדוח מראה כי על אף הצעדים שננקטו לצמצום תופעת הפוליגמיה, בין השנים 2016-2019 גדל מספר הגברים שנישאו ליותר מאישה אחת. מנגד, מספר התיקים שנפתחו במשטרת ישראל בגין עבירת פוליגמיה קטן במידה משמעותית מאז שנת 2017. נתון זה מצביע על הפסקת הדיווח על ריבוי נישואים לרשויות, זאת במטרה למנוע את אכיפת החוק בעניין.
"מעבר לכך שפוליגמיה אסורה על-פי חוק, היא גורמת לפגיעה חמורה בזכויות הנשים והילדים של המשפחות בהן היא קיימת. עלינו לפעול במספר מישורים על-מנת לצמצמם את הפוליגמיה ולהגביר את האכיפה נגדה. אקיים על כך דיון בוועדה בראשותי".