גלעד ארדן, לשעבר השר לביטחון הפנים / צילום: ישראל סלם
בסוף חודש מרץ, תפקע הוראת השעה מ-2019 בפקודת הסמים המסוכנים, שהייתה ידועה כ"מודל ארדן" והקואליציה נדרשת בימים אלה לחדש את התקנות על שימוש עצמי בקנאביס. אלא שנתונים של משטרת ישראל מגלים שבשלוש השנים שעברו, המהלך שנולד בלחצים של תומכי לגליזציה הביא דווקא להגדלת האכיפה על צריכת קנאביס.
אחרי מאבק למען דה-קרימינליזציה (אי-הפללה) של קנאביס, השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן (הליכוד, היום שגריר ישראל באו"ם) יזם פשרה: שימוש בקנאביס יהפוך לעבירה שעונשה קנס בלבד ולא מאסר או רישום פלילי. בפעם הראשונה והשניה, יינתנו קנסות של 1,000 ו-2,000 שקל בהתאמה. בפעם השלישית, האישום יהפוך להליך פלילי שעלול להסתיים בעונש מאסר. הליך פלילי ייפתח גם במקרה של עובר עבירה עם אישומים קודמים (גם ללא קשר לקנאביס) ועבירות סמים אחרות.
המהלך הזה נולד בעקבות הפגנות של תומכי לגליזציה תחת הסיסמה "הגיע הזמן ארדן". לחץ של ח"כ שרן השכל (אז הליכוד, היום תקווה חדשה) יחד עם תומכי לגליזציה נוספים הביאה את ארדן להציע את מודל "אי-הפללה באחריות" הכולל המרה של רוב התיקים הפליליים בקנסות.
"מודל ארדן הוא זאב בעור של כבש"
זו הייתה פשרה בלבד. "ישנם חסרונות רבים במודל שקיים כיום", אומרת לנו ח"כ השכל. "כאשר החיסרון המרכזי הוא שעתידו הפלילי של אזרח במדינת ישראל תלוי בשיקול דעתו של שוטר שיכול להכריע האם לתת לאזרח קנס או לפתוח לו תיק פלילי". הכוונה היא לניסוח בחוק לפיו השוטר "רשאי" לחלק קנס במקום לפתוח תיק פלילי, ולא בהכרח מחויב בכך. עם זאת, אין מידע על כמה מקרים כאלה מתרחשים בפועל.
עו"ד יניב פרץ, המתמחה בתיקי קנאביס, מסביר שמודל אי-הפללה הוא "זאב בעור של כבש", משתמשי הקנאביס בעבירות הראשונות מתפתים להודאה מהירה באשמה שתגרור קנס כספי בלבד ואז מגיעה הפעם השלישית שגוררת איתה הליך פלילי. "אין הרבה סיכוי לאזרח בהליך הזה", מתאר עו"ד פרץ. "בדיקות שתן, שיחות שבועיות ואולי גם קבוצה טיפולית - הן רק חלק מהדרישות אותן יכול להציב קצין המבחן - שאם לא יענה להן בחיוב - הוא ימצא את עצמו בסיטואציה פלילית מורכבת. ולשם הוא יגיע עם כתם של 'רצידיויסטיות' (פשיעה חוזרת, ע"א) שהרי עבר האזרח כבר 3 עבירות קודומות - בהן הודה".
למשטרה יותר קל לחלק קנס מלפתוח תיק
תומכי הלגליזציה טענו שדווקא בשל העונש המופחת והיכולת לגבות קנסות כספיים, המשטרה תגביר את האכיפה נגד צריכה עצמית של קנאביס, מה שעלול לפגוע במטרות אי-ההפללה לכתחילה. מנתוני משטרת ישראל, נראה כי המציאות הוכיחה את צדקתם.
כשמסתכלים על תיקי הסמים שנפתחו במשטרה רואים צניחה בשנת 2019, אז החלה האכיפה של המודל החדש. מיותר מ-27 אלף תיקים בשנת 2018, שנת 2019 הסתיימה עם קצת פחות מ-19 אלף תיקים.
אלא שבאותה שנה חולקו מעל 10.5 אלף קנסות על עבירות שימוש עצמי בקנאביס. בסך-הכול, נראה כי המשטרה אכפה קרוב ל-30 אלף מקרי שימוש בסמים (לרבות קנאביס) - 6.3% יותר מאשר בשנה שקדמה למודל ארדן. בשנת 2020 מספר תיקי השימוש בסמים ירד ל-16 אלף, אך מספר הקנסות שחולקו עלה ליותר מ-17.5 אלף. אם מצרפים את נתוני התיקים הפליליים והקנסות מגיעים למעל 33.6 אלף פעולות אכיפה בגין שימוש בסמים - 21.3% יותר מאשר בשנת 2018.
נסייג ונאמר שנתוני השימוש בסמים כוללים את כל סוגי הסמים - מהרואין ועד קנאביס. בנוסף, אי-אפשר באמת לדעת האם צריכת הקנאביס (והסמים בכלל) גדלה או קטנה מאז שנכנסה לתוקף מדיניות אי-ההפללה כך שייתכן ששיעור האכיפה מתוך העבירות שנעשו בשטח. ובכל זאת, הירידה הדרמטית בתיקים הפליליים יחד עם עלייה ניכרת עוד יותר בקנסות על קנאביס - מראה את השינוי.
המשטרה מכחישה שקנסות כספיים הם תמריץ אכיפה לשוטרים, אבל ניתן לשער שקל יותר לאכוף חוק שעונשו קנס ולא תיק פלילי, שכן התנגדות האזרחים לאכיפה היא פחותה. האזרח הממוצע לא ישלם לעורך דין כדי לערער על קנס של 1,000-2,000 שקל ויעדיף לא לקחת את הסיכון שערעור יוביל לעלייה בגובה הקנס. זאת בניגוד להליך פלילי שגם דורש יותר מאמץ מהמשטרה עצמה.
אם כך, נראה כי מודל ארדן השיג תוצאה כפולה: מצד אחד, ירד מספר התיקים הפליליים של משתמשי הקנאביס. מצד שני, האכיפה ככלל עליהם הולכת וגדלה.
החסרונות של מודל אי־ההפללה אף הודגשו בדוח מיוחד של ועדה בין משרדית. הוועדה, בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי, המליצה בדוח שפורסם באוקטובר 2020 מעבר ללגליזציה מלאה. "אי־הפללה שאינה מלווה באסדרה של השוק לאורך כל שרשרת הגידול והאספקה, לא תבטיח טיוב של המוצר ומניעת סיכונים בריאותיים שנובעים מהיעדר פיקוח על המוצר ושיווקו, וכן תחזק את השוק השחור ולא תמנע ממשקים של צרכנים עם גורמים עברייניים". כלומר, הוועדה הזהירה שמדיניות אי-ההפללה היא בעצם פשרת אמצע ללא תועלת אמיתית. היא גם לא תמנע את השימוש בקנאביס, וגם לא תהפוך את הצריכה לבטוחה יותר.
המודל החדש: אין שלוש פסילות
ח"כ השכל הגישה הצעת חוק להקמת ועדה לבחינת פרטי מודל ישראלי ללגליזציה מלאה ומוחלטת של קנאביס, כולל גידול ומכירה חוקית לחנויות ברישיון. זאת, בדומה למודל בקנדה ובחלקים נרחבים מארה"ב. אך בשל התנגדות רע"ם וחולשת הקואליציה, ההצעה נפלה.
זה הוביל לפשרה נוספת: במסגרת "מודל סער" לאי-הפללה של צרכני קנאביס, השימוש בקנאביס הוגדר סופית כעבירה מינהלית בלבד ולא פלילית. מודל "3 הפסילות" של ארדן נזנח, ונקבע קנס שטוח של 1,000 שקל במקום זאת - בלי קשר לכמות עבירות הסמים של המשתמש בקנאביס או לעבירות אחרות שלו. היחידים שיוחרגו מהשינוי הם בני נוער, אסירים וחיילים בשירות פעיל.
מבחינת תומכי הלגליזציה, מדובר בהתקדמות, אך קטנה מאוד. "המודל החדש הוא לא הפתרון האולטימטיבי", אומרת שרן השכל. "אבל בינתיים, בתוך המורכבות הפוליטית, זה הפתרון הטוב ביותר שהצלחנו להביא כאי-הפללה אמיתית".
תגובת משטרת ישראל: "לא קיים כל שינוי במדיניות האכיפה נגד צרכני הקנאביס והמשטרה מבצעת אכיפה בכל מקום בו עולה חשד כי מתבצעת עבירה, ללא קשר לגובה הקנס בצידה של העבירה. משטרת ישראל אינה אחראית לגביית הקנסות והטיפול בנושא מתבצע ע"י המרכז לגביית קנסות.