גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זכויות סוציאליות, דיור ועבודה: אירופה בכוננות למשבר פליטים

כ-2 מיליון פליטים כבר עזבו את אוקראינה, והאיחוד האירופי מעריך כי מספרם יעמוד בתוך זמן קצר על 5 מיליון איש ● מדינות אירופה מתמודדות עם שטף פליטים שלא הכירו כמותו ● במקביל לארגון הלוגיסטי של פיזורם לבתי מחסה ובתים פרטיים, חלקן כבר התחייבו לדאוג להם להבטחת הכנסה, ביטוח בריאות, חינוך לילדים ועוד, אחרות משנות את כללי המס ומגדירים תרומות לפליטים כפטורות ממס, ויש גם מי שמבטיחים להעביר כסף ישירות למשפחות המארחות

פליטים אוקראינים בדרכים ליד העיר אירפין, השבוע / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda
פליטים אוקראינים בדרכים ליד העיר אירפין, השבוע / צילום: Associated Press, Vadim Ghirda

"עשרה ימי לחימה, 1.8 מיליון פליטים, זהו משבר הפליטים החריף ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה"; כך, במלים ספורות, הגדירה סוכנות הפליטים של האו"ם את המצב האנושי חסר התקדים שנוצר כעת ביבשת, כשמיליוני אוקראינים נאלצו להימלט מבתיהם, עם כמה מזוודות לכל היותר, ולנדוד בין מדינות בחיפוש אחרי קורת־גג בטוחה ואוכל.

האיחוד האירופי העריך היום (ב') כי מספר הפליטים יעמוד בקרוב על חמישה מיליון בני אדם לכל הפחות מתוך כלל האוכלוסייה האוקראינית שעומדת על 44 מיליון בני אדם. רוב הפליטים הן ילדים, נשים וקשישים וקשישות. על הגברים מגיל 18 ומעלה נאסר לעזוב את המדינה.

כמו משבר הפליטים שנוצר עם ההתפרקות האלימה של יוגוסלביה לשעבר, כמו משבר הפליטים של קוסובו בסוף שנות ה‏תשעים או משבר הפליטים של קיץ 2015 - גם משבר הפליטים הנוכחי צפוי לשנות את המציאות האירופית.

הגל משמעותי של הפליטים רק בתחילתו

הפליטים האוקראינים בורחים כעת למדינות השכנות, אך משם הם ממשיכים במקרים רבים, או מתעתדים להמשיך, למדינות שבהן יש כבר קהילות אוקראיניות מבוססות כמו צ'כיה, גרמניה וצרפת ופורטוגל.

בעוד הערים האוקראיניות נמצאות תחת מצור והכוחות הרוסים מכוונים ארטילריה כבדה ומפציצים מהאוויר שכונות אזרחיות, התמונות והסרטונים שיוצאים מהמדינה מלמדים שכל מי שיכול להיחלץ מהמדינה עושה זאת. הגל המשמעותי של הפליטים, כך מלמדות ההערכות, נמצא רק בתחילתו.

ההשלכות הכלכליות של המשבר הנוכחי מתרכזות כעת בשלב ההתמודדות. בזו אחר זו, מדינות אירופה מקצות תקציבים מיוחדים לקליטת פליטים, לסיוע הומניטרי למדינות הגבול, לארגון וללוגיסטיקה של פיזור הפליטים במדינות שונות ובתוכן, וגם מבטיחות לדאוג להם להבטחת־הכנסה, לביטוח בריאות ולקורת גג בחינם בכמה מהמדינות. ההשלכות הכלכליות הארוכות־טווח עדיין לא ברורות, ורבים מחכים לראות אם הפליטים בכלל יוכלו לשוב לאוקראינה, לבתים ולעבודות ולחסכונות שננטשו ברגע אחד, או שייאלצו להתערות במדינות אחרות.

 

נכון להיום, רוב הפליטים האוקראינים מגיעים לפולין, המדינה שלה הגבול הארוך ביותר במערב עם מה שהפך לאזור מלחמה.

מתוך 1.8 מיליון פליטים שברחו עד כה, יותר ממיליון נמצאים כעת בפולין, לפי הערכות האו"ם. הם מתקבלים בזרועות פתוחות. לצד עשרות אלפי המתנדבים שמקבלים את הפליטים ממש מעבר לגבול הפולני, עסקים, משפחות, מלונות וגורמים ממשלתיים מסייעים לאוקראינים.

מצפים שהאיחוד האירופי יסייע כספית

הגישה מגובה בצעדים מעשיים. בתחילת השבוע הודיעה ממשלת פולין על הקצאה מיידית של שמונה מיליארד זלוטי (1.7 מיליארד דולר) לטובת הטיפול בפליטים. הממשלה הפולנית התחייבה לקחת על עצמה כל תשלומי הרווחה והבריאות של הפליטים שיישארו במדינה לשנה וחצי הקרובות. בנוסף, פולין מתכננת לאפשר לילדים אוקראינים גישה לבתי ספר פולנים.

"המטרה של החבילה שאושרה היא ליצור נורמליות, עד כמה שאפשר, למהגרים", אמר השבוע ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי. הממשלה גם תשלם כ־1,200 זלוטי (260 דולר) למשך חודשיים לפחות לכל משפחה שמארחת פליטים אוקראינים. כמו כן, פולין תשנה את חוקי המיסוי כך שעזרה פיננסית וחומרית לפליטים יהיו הוצאות מוכרות במס. "אנחנו רוצים לתמוך פיננסית בפולנים שמקדישים מזמנם ומכספם כדי לקבל את מי שברחו מאוקראינה", הוסיף מורבייצקי.

בכלי התקשורת הבינלאומיים נפוצה בימים האחרונים תמונה של עגלות ילדים שהושארו על רציף תחנת רכבת בפולין, לטובת אמהות אוקראיניות שנאלצו לברוח ללא עגלות.

פולין הבהירה כי היא מצפה שהאיחוד האירופי יעזור לה כספית להתמודד עם גל הפליטים, ונראה כי נכון לעכשיו היא יכולה לסמוך על כך. בימים שלפני פרוץ הקרבות, האיחוד האירופי הוציא לפועל בפעם הראשונה בתולדותיו חקיקה שלמעשה "פותחת את הדלתות" בפני פליטים אוקראינים.

כניסה ללא ויזה למדינות האיחוד

בניגוד לוויכוחים ולהתחשבנויות של קיץ 2015, אז פולין עמדה בראש מחנה המתנגדים לזרם מבקשי המקלט והפליטים שהגיע מסוריה, עיראק ואסיה, הפעם האיחוד הסכים "לחלוק בנטל" הטיפול בפליטים האוקראינים.

בהתאם לכך, הנציבות החליטה כי אוקראינים לא רק יכולים להיכנס למדינות האיחוד ללא כל צורך בוויזה כפי שהיה עד כה, אלא הם גם יוכלו להישאר לתקופה של שנה אחת לפחות וככל הנראה שלוש שנים. ממשלות הגוש התחייבו להעניק להם תשלומים סוציאליים בזמן זה, וגם - באופן שונה מפליטים ומבקשי מקלט - לעבוד למחייתם במהלך שהותם באירופה.

 

"מבקשי מקלט מעולם לא נהנו מרמה כזו של בחירה בנוגע למדינה שבה הם יחיו ויעבדו", נכתב בסקירה משפטית של ההחלטה, שהתקבלה בזריזות על ידי מדינות האיחוד עם פרוץ הקרבות. זו הפעם הראשונה שבה האיחוד מאמץ תקנה שהתקבלה כבר ב-2001, בעקבות מלחמת קוסובו וקרוב למיליון הפליטים שהיא יצרה.

ההחלטה יוצרת אקלים חיובי לקבלת הפליטים האוקראינים גם במדינות אחרות. הרשויות בסלובקיה הודיעו כי יתחילו בחלוקת 200 אירו לכל משפחה סלובקית או עסק שיארחו פליטים אוקראינים. מי שייארח ילדים יקבל תוספת של 100 אירו לחודש. רומניה, אחת המדינות העניות באיחוד, הודיעה כי תממן מגורים ל־70 אלף פליטים הזקוקים לקורת גג. היא גם הבטיחה מענקים כספיים קטנים לפליטים, צעד אליו הצטרפה גם הונגריה. במקרים רבים, הפליטים בורחים עם מזומנים אוקראינים בלבד, ובכמויות מוגבלות, ולכן צריכים כסף למחיה. רומניה גם ביקשה מהבנק המרכזי האירופי לתגבר את משלוח שטרות האירו אליה, בגלל הביקוש הרב להם בקרב הפליטים שעושים את דרכם מערבה. מולדובה, מדינה שכנה שנמצאת מחוץ לאיחוד האירופי, קיבלה הכי הרבה פליטים אוקראינים לנפש, ופנתה לבריסל בבקשה לעזרה פיננסית דחופה כדי לארח את הפליטים.

גרמניה: הגורמים הרשמיים נעדרים מהקליטה

המשבר מתגלגל כעת הרבה מעבר למדינות השכנות בלבד. גרמניה הפכה בימים האחרונים ליעד מרכזי לפליטים רבים הנמצאים בפולין, והם מגיעים אליה ברכבות הזורמות כל העת, בעיקר לברלין. בקומה מינוס אחת של תחנת הרכבת המרכזית של ברלין, המשבר מקבל צורה מוחשית: אלפי בני אדם מתרכזים במרכז מעבר מאולתר בתורים השונים, למידע לגבי לינה, לתרומות אוכל, לבגדים וצעצועים לילדים וגם לכרטיסי רכבת בחינם וכרטיסי סים לטלפון.

50 אלף בני אדם הגיעו לגרמניה בימים האחרונים, ולפי הערכות בין 10,000 ל-20,000 מגיעים כעת מדי יום. הרוב הם נשים וילדים, ובמקרים רבים גם מבוגרים קשישים, חלקם על כסאות גלגלים, חלקם סוחבים עגלות שוק מלאות בחפציהם האישיים. הם מסתובבים או יושבים ומחכים למתנדבים שיעזרו להם. אחד הדברים המפתיעים ביותר בקליטה הגרמנית הוא היעדרם הכמעט מוחלט של גורמים רשמיים. אין רישום של האוקראינים הנכנסים, אין עמדות מידע רשמי. כמעט הכל נעשה על ידי מאות מתנדבים דוברי רוסית, אוקראינית ואנגלית, שמסתובבים בין אלפי המגיעים באפודים צהובים ומתמודדים עם זרם האנשים שממשיך להגיע.

ברלין עצמה אינה יכולה להתמודד עם הכמויות. "נכון לעכשיו כל המגורים לפליטים בברלין נגמרו", הסבירה אתמול אחת המתנדבות, והצביעה על רשימה שהכינה - "כאן הם יכולים למצוא את השעות והיעדים של האוטובוסים לערים אחרות בגרמניה, ושם ידאגו להם למגורים ולמזון". למעלה, ברחבת האוטובוסים אליה מופנים הפליטים ישנם עשרות אוטובוסים. חלקם עם שמות ערים גרמניות שמקבלות פליטים, אך חלקם עם יעדים רחוקים כמו פאריס. ראשת העיר ברלין אמרה כי היא "זקוקה לעזרה פדרלית מיידית בטיפול בפליטים", והודיעה על פתיחת מרכז פליטים נוסף, אך רק בשבוע הבא.

המצב בתחנת הרכבת משקף את העובדה שחלק מהפליטים למעשה עושים את דרכם לקהילות אוקראיניות באירופה, היכן שמשפחה או חברים מוכנים לארח אותם או לעזור להם, אך חלקם אבודים לחלוטין. "הייתי אומרת שיותר ממחצית מהפליטים האוקראינים יודעים לאן הם הולכים, בעיקר למשפחה, אבל היתר אינם יודעים וזקוקים לעזרה מקיפה", אומרת מתנדבת המאיישת את דלפק המגורים הפרטיים שברלינאים מציעים לפליטים. היעדר הרשויות עשוי להתברר כהרה־אסון, אם מספר המתנדבים יילך וידעך, ושיעור הפליטים שזקוקים לעזרה מיידית יעלה, כצפוי. כבר כיום יש שמועות על פושעים המסתובבים בתחנה המרכזית וסוחטים מהם כסף תמורת מקומות לינה או הסעות.

ברקע מהדהד משבר הפליטים של 2015

גם במדינות אחרות במערב אירופה מתכוננים לפליטים. בפאריס הקימה העירייה מרכז חירום לקבלת פליטים שיוכל לשכן עד 5,000 בני אדם בהתראה קצרה. לפי הדיווחים במדינה, הבירה הצרפתית תהיה מוקד קבלת הפליטים, אך הם יועברו למקומות שונים אם הדבר יהיה הכרחי. גם שוויץ, שהייתה יעד מרכזי לפליטים מקוסובו ומיוגוסלביה־לשעבר במשברי הפליטים הקודמים ביבשת, הודיעה כי היא נערכת לספק קורת גג ל־5,000 פליטים במרכזים מיוחדים.

ביום שישי צפויה ממשלת שוויץ לאשר הענקת הגנה חוקית לפליטים אוקראינים, זכות להישאר במדינה ללא צורך בבקשת מקלט, וגם לעבוד. הדבר עשוי להוביל לכניסת עשרות אלפים למדינה.

ברקע מהדהד כל העת משבר הפליטים של 2015, שהיה שונה מהותית. אז היה מדובר לרוב במהגרים צעירים, גברים, חלקם על רקע מצוקה כלכלית, ובמיעוט משפחות. כעת מדובר בתושבי אוקראינה, שנתפסים כחלק מאירופה, ובעיקר בנשים ובילדים הזקוקים לעזרה הומניטרית רבה יותר. המשבר של 2015 הוכיח כי אירופה יכולה להתמודד עם אינטגרציה של מיליון וחצי בני אדם, ובעיקר גרמניה שהייתה היעד המרכזי שלהם. אבל העולם כעת שונה: עם מיתון כלכלי מאיים באופק הקרוב, אחרי מאות מיליארדי אירו שכבר הוצאו על ההתמודדות עם הקורונה, וכעת יוקצו לחיזוק הביטחון, ייתכן שהחוסן האירופי אינו בר־קיימא כמו שהיה.

אבל האירועים כרגע הם במצב מלחמה מתגלגלת, והחשש הוא מהבאות. הנציב לענייני פליטים של האו"ם, פיליפ גרנדי, העריך כי ביום שלישי כבר נחצה רף של 2 מיליון פליטים אוקראינים, וכי התמונה תלך ותחמיר. "מה שמדאיג אותנו משמעותית הוא שבקרוב יהיה הגל השני, של אנשים שיש להם הרבה פחות קשרים ומשאבים, והם יהיו הרבה יותר פגיעים", אמר.

עוד כתבות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר