עו"ד שגית אפק / צילום: איל יצהר
השבוע הודיעה היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק כי בנימין נתניהו לא יוכל להשתמש ב־4 מיליוני השקלים שנאספו עבורו בקמפיין גיוס ההמונים למימון משפטו - עד לאישור ועדת האתיקה. אלא שלטענתה, פנייה בעניין כלל לא נעשתה לוועדת האתיקה, "כך שמדובר בשלב זה בסוגיה תיאורטית", ציינה במכתב שהפנתה לתנועה לאיכות השלטון. בתגובה צייץ ינון מגל, יוזם הקמפיין: "אנו ממתינים שתקום ועדת האתיקה בכנסת כדי שאפשר יהיה להעביר את הכספים ליעדם".
זו אינה הסערה היחידה שאפיק מעורבת בה לאחרונה. בשבוע שעבר היא שלחה מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, ובו היא דורשת את התערבותה בדיון על חוק עסקת החבילה. החוק, שמבקש להעלות את שכר המינימום בכמה פעימות, עלה לדיון נוסף בשל התנגדותם של חברי כנסת למתווה - ובתגובה דרש ליברמן שאם ייעשו בו שינויים הממשלה תוכל למשוך את תמיכתה בו. במכתב טוענת אפיק: "מדובר בהחלטת ממשלה חריגה, שאיני מכירה החלטה דומה לה. בפועל היא כובלת את שיקול הדעת של חברי הכנסת למצב של 'הכול או כלום'".
"בסוף הרשות המחוקקת היא הכנסת, והרבה פעמים אנחנו צריכים להזכיר את זה גם לממשלה וגם לכנסת", היא אומרת בראיון ל־G. "יש לנו שלוש רשויות והכנסת צריכה לשמר את העצמאות שלה".
מה בעצם הטריד אותך שם?
"פנו אליי כמה חברי כנסת והפנו את תשומת לבי להחלטת הממשלה. התייעצתי והגעתי למסקנה שלא ניתן להשאיר אותה בלי מענה מצד הכנסת. החלטתי במקום להוציא חוות דעת, לבקש מהיועצת המשפטית לממשלה לנסות להביא את העמדה הזאת בפני הממשלה.
"כשהצעת חוק מגיעה לכנסת, זו הפעם הראשונה שבה היא מגיעה לעיני הציבור באמת. פרסום תזכיר לציבור לא דומה לשיח פומבי שמתקיים בכנסת, שבו ניתן להביע עמדות שונות ולקיים שיח עשיר ופורה שמבטא את הצורך לפעמים בשינויים. אני נתקלת בזה הרבה בגלל הניסיון רב־השנים שלי בוועדת כספים (שם כיהנה כיועצת המשפטית במשך 15 שנה - שא"כ): מגיעות הצעות חוק גדולות ומורכבות ונציגי הממשלה שואלים לא פעם 'מה אתם מתערבים לנו? בחנו כל פן בהצעה עד שזה הגיע לוועדת שרים ועשינו פשרות'. הם מגיעים לכנסת ופתאום יש שחקן חדש במגרש".
בין שבשל הצבעה שנפל בה פגם ובין שבגלל הפרעה חריגה - אין כמעט רגע שבו אפיק לא נמצאת בחזית קבלת ההחלטות בוועדות הכנסת ובמליאה. כך, היא מוזעקת כמה פעמים ביום, וכל אירוע נדרש לבדיקה מעמיקה, צפייה בסרטונים והנחיה שלה. רק בשבוע החולף היא נדרשה להכריע אם הצבעתו של ח"כ ניר אורבך בחוק שינוי הרכב הרבנות הראשית תיחשב או לא, מאחר שהצביע בעדו רק אחרי שהסתיימו סבבי ההצבעה ונמצא שלקואליציה אין רוב. היא עומדת בראש המחלקה שחוקרת בימים אלה את התקרית בין ח"כים מהציונות הדתית וח"כים מימינה, שבמסגרתה נפצע אחד מאנשי משמר הכנסת.
"אנחנו זוכים לקשב גבוה"
אפיק (49) נולדה באשדוד לאב שעלה מעיראק ואם שעלתה מפרס. לאביה מפעל לחלקי אלומיניום למטוסים, ואמה עקרת בית ותופרת. בגיל 18 התגייסה למודיעין, ויום לאחר השחרור עברה לירושלים (בעקבות הספר "מיכאל שלי" של עמוס עוז, שאהבה). אז החלו "חייה החדשים", לדבריה. היא למדה משפטים באוניברסיטה העברית, שם גם הכירה את בעלה עודד (שלימים נולדו להם ארבעה ילדים). כסטודנטית עבדה בבית המשפט המחוזי, ואת ההתמחות עשתה במשרדים פרטיים. משם הגיעה למשרד המשפטים.
"מאוד רציתי לעבוד בשירות הציבורי. במשרד המשפטים עבדתי בעיקר על חוק הקודקס האזרחי, שאיגד חוקים רבים מהמשפט האזרחי. אחרי שנתיים וחצי בתפקיד הגעתי לבקר חברה שעבדה בכנסת, וכשנכנסתי אליה, ראו מחלון משרדה מדשאה מהממת. זה הנוף שהיא ראתה בכל יום, במקום הסורגים האפורים של משרד המשפטים שאני ראיתי, ואמרתי לה: אם יש משהו להציע לי - אשמח לראות כזה נוף בכל יום עבודה שלי".
ההצעה אכן הגיעה, ובפניה נפתחה הדלת לסייע ליועצת המשפטית לכנסת אנה שניידר בעבודת הוועדה למעמד האישה. אך שלושה ימים לפני שהחלה השתנתה הגדרת התפקיד והיא נשלחה לוועדת הכספים. "לקחתי את זה מאוד קשה. אמרתי לה: אני לא יודעת לכתוב צ'ק אפילו. נסחית החוק במשרד המשפטים אמרה לי: אם את רוצה לעזור לנשים לכי לוועדת כספים, שם מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על כולם, גם על נשים. היא צדקה. סייעתי לאנה חמש שנים ולאחר עזיבתה יצא המכרז הקבוע לוועדת הכספים". כ-15 שנים כיהנה אפיק כיועצת המשפטית של ועדת הכספים.
איזה חוק הכי זכור לך מהעבודה בוועדת הכספים?
"הצעת חוק פרטית של קארין אלהרר לסיוע במשכנתאות לאנשים עם מוגבלויות, שעוררה רצון של כל חברי הוועדה להביא את ישראל לערכיות חברתית. בהתחלה הייתה התנגדות ראשונית של הבנקים וחברות הביטוח, והיינו צריכים להיות מאוד יצירתיים ולתפור חליפה שתאפשר לבעלי מוגבלויות לקבל את המשכנתה והביטוח הנדרש. עשינו הסדר שבו כל אחד מהצדדים נושא בשליש מהעלות של ההסדר. נהניתי ללוות את הצעת החוק הזאת כי בנינו מאפס הסדר שענה לדרישות שהוצגו לוועדה".
בשנתיים האחרונות (תחילה כממלאת מקום, ולאחר כשמונה חודשים כמינוי קבוע) היא ניצבת בראש הפירמידה המשפטית ברשות המחוקקת, שמלווה את 120 חברי הכנסת בכל צעד ושעל. "גדלתי בבית לאבא בעל מפעל קטן לבניית חלקי מטוסים, ולאורך השנים הייתי עובדת אצלו בחופשים. אז אני יודעת לעבוד על מחרטה ומכונות שונות, ואבא שלי, שמאמין ביצירת מוצר, עד היום שואל אותי: מה המוצר שאת מייצרת בסוף היום?", היא צוחקת.
אני חייבת תשובה על שאלה שמעסיקה רבים: איך את מגדירה את תפקידך? את עובדת בשביל חברי הכנסת, יו"ר הכנסת, המוסד עצמו?
"הייעוץ המשפטי לכנסת הוא יחסית צעיר. רק ב־2001 תוקן החוק שמסדיר את עבודת הלשכה. קודם לתיקון הייתה לשכה בת עשרה עורכי דין בלבד, והיום היא מונה 60 אבל עדיין צעירה. מאז חקיקת החוק החלו להתחדד ההבדלים בין היועצים המשפטיים בכנסת למקביליהם בממשלה. כשמגיעים היועצים המשפטיים ממשרדי הממשלה לדיוני הוועדות הם מגנים על החקיקה הממשלתית גם אם היו להם השגות עליה. הייעוץ המשפטי לכנסת מנסה לסייע לחברים בה בכתיבת החקיקה ועריכת החקיקה ולהציג בפניהם את מכלול הסוגיות והשאלות כדי להנגיש להם את המידע המקיף. זה התפקיד הראשון והראשי שלנו.
"התפקיד השני הוא לשמור על כללי המשחק ולפרט את הפרוצדורה של הליכי החקיקה בדיוני הוועדות. תפקידים נוספים הם לנסח את החקיקה וגם להגן עליה בסופו של דבר בפני בית המשפט. למרות שהעמדה שלנו לא מחייבת את חברי הכנסת אנחנו זוכים לקשב גבוה מאוד. אנחנו נתפסים כחלק מהמוסד. אנחנו נמצאים עם חברי הכנסת לאורך כל היום ברגעים הקשים וברגעים ההיתוליים, בוועדה ובמליאה, והם יודעים שאנחנו מגיעים מהמקום האובייקטיבי".
כשהיא מדברת על אירועים היתוליים היא מכוונת למשל לבדיחות של ח"כ אחמד טיבי בדיוני ועדת הכספים על התקציב: "בדיונים הכי ארוכים, שבהם כולם עצבניים, הוא היה מספר בדיחה ופתאום כולם היו נופלים על הרצפה, ואז גפני היה מוסיף פן חרדי - וזה נהיה חגיגה. אחד הדברים שהכי אפיינו את הכנסת בעבר הוא שמאחורי הקלעים ח"כים יותר צחקו יחד. בכנסת הזאת יש קצת יותר מתחים.
"בשנתיים האחרונות אני מרגישה לפעמים בין גננת לשופטת כדורגל - שנדרשת להחליט בין הצדדים בהכרעות מהירות ומיידיות כי אחרת האירוע חולף והופך פחות רלוונטי. הם יודעים שכיועצת משפטית אני אעשה כל מאמץ להביא בפניהם את התמונה המלאה, ובניגוד ליועצים בממשלה, שרוצים להביא בפניהם עמדה מסוימת, אני רואה עצמי מחויבת להציג את כל העמדות".
אפיק נבחרה לתפקידה הנוכחי ב־28 בדצמבר 2020, חמישה ימים בלבד לאחר שהכנסת ה־23 התפזרה למערכת בחירות רביעית ובעין המתיחות הפוליטית בחילופים שבין ממשלת נתניהו־גנץ לממשלת בנט-לפיד. בינואר האחרון היא הותקפה על ידי גורמים בקואליציה, לאחר שסירבה למנוע מהאופוזיציה לקיים פיליבסטר על חוק החשמל ולהגביל את יכולתה למשוך את ההצבעה שעות ארוכות. עוד באותו הערב גורמים מהקואליציה טענו נגדה בחדשות 13 ובאתרי חדשות נוספים שהיא עובדת עבור חברי האופוזיציה. מדובר היה במתקפה חסרת תקדים על שומרי הסף.
נפגעת כשתדרכו נגדך שאת עובדת בשירות האופוזיציה?
"הייעוץ המשפטי לכנסת וגם אני נתפסים כלא תלויים ומאוד אובייקטיביים, כי העמדה שלנו היא עמדה מייעצת. כשאני אומרת לחבר כנסת בעמדה מסוימת משהו, הוא יודע שאני אגיד לו את אותו הדבר גם אם יהיה במקום אחר. זה מקל עליי כי אני לא צריכה לשקול שיקולים של מה יקרה אם אומר כך או אחרת".
בהמשך אותו הערב היה זה יו"ר הכנסת מיקי לוי שנדרש על ידי חברי האופוזיציה להוקיע את הדברים ואכן יצא להגנתה. לאפיק ולוי עבר משותף עוד מהימים בוועדת הכספים. "הייתה לי ולמיקי עבודה מעולה יחד. הוא היה אחד מהח"כים החרוצים ביותר, הגיש מאות ואלפי הסתייגויות על כל הצעת חוק אבל גם פתרונות יצירתיים. הוא הגיע לוועדה מתפקיד סגן שר האוצר והביא איתו ניסיון עשיר".
להפוך תיאוריה להנחיות
לאחר שני עשורים של נוכחות בוועדות ובמליאה אפיק מכירה היטב את הטענות נגד תרבות הדיון של חברי הכנסת. בכנסת ה-24 נראה כי הקצוות התחדדו ונאומים קשים נישאים חדשות לבקרים במליאה.
"אנחנו משתדלים לתת סיוע ליו"ר הכנסת ולחברי הכנסת בשמירה על הדיונים במליאה, ומיניתי לה יועץ. צריך לזכור שלחברי הכנסת יש חופש ביטוי רחב יותר מזה שקיים ליתר הציבור, שנועד לאפשר להם למלא את שליחותם הציבורית. הרבה פעמים אני מרצה בפני בני נוער והם שואלים אותי על תרבות הדיון בכנסת. אני שואלת אותם בחזרה: אם בכיתה שלכם היו חמש מצלמות שמצלמות אתכם כל הזמן והייתה נכנסת מצלמה נוספת ענקית, לא הייתם מסדרים את השיער, שמים ליפסטיק, מנסים לבלוט כדי שיראו אתכם מבין כל התלמידים בכיתה? אז הדרך של חברי הכנסת לבלוט היא לדבר, ולפעמים זה נשמע מעט יותר פרובוקטיבי כי הם רוצים לומר את הדברים בחוזק. אבל אני מבטיחה לכם שכשהמצלמה הגדולה יוצאת הדיון חוזר להיות מקצועי, אמיתי, מעמיק.
"צריך לזכור שאנחנו רואים בתקשורת שתי דקות וחצי מדיון של חמש שעות. כשאתה מצולם כל שעות היממה, אז ברור שיהיו לך רגעים של כעס ואמירות קשות, בוודאי במקום רווי אמוציות כמו הכנסת. חברי הכנסת יודעים שמצד אחד יש להם חופש ביטוי רחב ומצד שני הציבור מתבונן בהם, והם צריכים למצוא את האיזון המתאים".
מפלגת יש עתיד ניסתה לאחרונה להצניח לתפקיד מזכיר הכנסת את היועמ"ש של המפלגה, אולי כדי לפקח על עבודתך. את בלמת את זה?
"הרשי לי שלא להתייחס לשאלה התיאורטית הזאת".
לאורך שנותיה בכנסת נראית אפיק בתמונות מהדיונים לעתים כשהיא יושבת עם ילד על הידיים או במנשא. בשבוע שבו מציינים את יום האישה נדמה שאין מייצג בולט כל כך לשילוב של הורות עם קריירה משמעותית. "יש לי ארבעה ילדים, כולם נולדו לאחר הגעתי לכנסת, וכיוון שבסופו של דבר אני עובדת שעות ארוכות והכנסת שואבת לדיונים רבים, השתדלתי עם כל ילד לקחת חופשת לידה בשנה הראשונה ולהיות איתם כדי לתת את כל מה שיכולתי מתוך הבנה שבהמשך זה ייעשה באופן שונה.
"כשנולד הבן השלישי שלי ב־2013 הייתי בחופשת לידה, ובזמן הזה עלה חוק קרן הגז לדיון בוועדת המדע בראשות משה גפני. שר האוצר דאז יאיר לפיד העביר אליו את החוק לדיון, כי הכיר בניסיונו, וגפני ביקש ממני לבוא ולסייע לו. ואמרתי לו שאני בחופשת לידה, והוא ביקש ממני להתנדב למרות זאת. אמרתי שאני מוכנה לנסות והגעתי עם בני התינוק לוועדה, וכשהוא בידיים שלי ליוויתי את הכנת החוק. ב-2016, כשבתי הרביעית נולדה, הגיע לוועדת כספים חוק התקציב ל־2018-2017, ועוד לפני שהוא הונח על שולחן הוועדה גפני התקשר אליי ואמר שישמח אם אסייע. היה לי זיכרון מתוק מהדיונים על קרן הגז, ואמרתי שאהיה מוכנה לעשות את זה אם אוכל לבוא עם הבת שלי.
"אני מאמינה בהנקה ויודעת שעל הסדרים עובדים שעות ארוכות בכנסת, ודווקא כי היא כבר הייתה ילדה רביעית, הייתי בטוחה בהורות שלי וידעתי שאוכל לעשות גם וגם. מנכ"ל הכנסת ויו"ר הכנסת הסכימו לתנאי הזה, ובמשך שמונה חודשים הגעתי מדי יום עם תינוקת והרגשתי שהיא מחברת לי את כל העולמות - אמהות שחשובה לי מאוד וקריירה - והרגשתי סוג של מיצוי נשי".
העובדה שתינוקת התלוותה לדיוני תקציב סוערים יצרה גם דינמיקה חדשה בין חברי הוועדה, ובמקום הצעקות הרגילות היו ניסיונות הרגעה יוצאי דופן של כל באי החדר. "בגלל שהתייחסתי לזה באופן טבעי היו חברי כנסת שהחזיקו אותה, וזה טייב את הדיון. במובן המעשי זה הרגיע את הרוחות. אף אחד לא רצה שהתינוקת תתחיל לבכות. אפילו הייתה בדיחה שבכל פעם שהיא בכתה - זה היה כשגפני רצה לחתוך את הדיון".
למרות העבודה התובענית הלשכה המשפטית שהיא עומדת בראשה דווקא מאוישת ברוב נשי. "התפקידים בלשכה תפורים ומתאימים לעשייה הנשית בגלל הצורך להסתכל ממבט הוליסטי ולתת ייעוץ אובייקטיבי בלי אגו ואג'נדה פרטית. יש כאן נשים מאוד מוכשרות בתפקידי מפתח".
לאן את מכוונת הלאה?
"רק התחלתי את התפקיד הזה ואני מאוד מאמינה בדרך. לא חלמתי להיות יועצת משפטית בוועדת הכספים, אז אני לא מכוונת לתפקיד מסוים. הייתי רוצה לעשות את התפקיד בצורה הטובה ביותר ולחזק את הלשכה המשפטית של הכנסת, שהיא צעירה יחסית. בעשור האחרון חידדנו את ההבדלים בינינו לבין הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים, ועכשיו התפקיד שלנו הוא להתחזק ולמצב את עצמנו בתוך הכנסת ומחוצה לה. אחת הדרכים לעשות את זה היא לייצר יותר שקיפות לחוות הדעת שלנו, להפוך דברים שיצאו במסגרת מכתבים להנחיות. אני מאמינה בשקיפות ובהסברת כללי המשחק מראש. אני מאמינה בדרך ובחיזוק הלשכה, ומקווה שאצליח במשימה הזאת".
שגית אפיק (49)
אישי: נשואה + 4, גרה בירושלים
מקצועי: היועצת המשפטית של הכנסת ולשעבר היועצת המשפטית של ועדת הכספים; בעלת תואר שני במשפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית
עוד משהו: כתבה ספר ילדים ויוצרת בנייר