גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוק החשמל "החדש" - לא בשורה ולא סערה

באחרונה אישרה הכנסת את חוק החשמל החדש שנועד להתיר חיבור חשמל גם לבתים שנבנו ללא היתר ● אף שהחוק עורר סערה גדולה בקרב חברי הכנסת מהאופוזיציה, בתיקון החדש אין בשורה של ממש והוא גם לא ישנה באופן מהותי את כמות המבנים הבלתי חוקיים בישראל שיחוברו לרשת החשמל

הדיון על חוק החשמל בוועדת הפנים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון על חוק החשמל בוועדת הפנים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לאחרונה אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון 136 לחוק התכנון והבניה, הידוע בכינוי "חוק החשמל". התיקון עורר סערה במערכת הפוליטית במסגרת דיוני המליאה לאישורו, ואף מחוצה לה. במסגרת הדיון, שעורר סערה על כך ש"יאפשר חיבור לתשתיות חשמל למבנים שהוקמו ללא היתר ושקיימים נגדם צווי הריסה", טענו חברי הכנסת מהאופוזיציה כי החוק החדש משרת יישובים המשויכים לחברה הערבית בו שורר כאוס תכנוני. וזאת, יצוין, בין אם בשל היעדר טיפול מצד מוסדות התכנון, ובין אם בשל עבריינות בניה (גם אם בשל כורח הנסיבות) המסכלת אפשרות לתכנון מושכל וראוי.

מנגד, טענו בקואליציה כי לערבים לא הייתה ברירה לבנות באופן לא-חוקי, משום שהמדינה לא הגישה תוכניות מסודרות לבנייה ביישובים הערביים ולמעשה לא הותירה להם ברירות. חבר הכנסת ואליד טאהא, יו"ר ועדת הפנים שקידם את החוק הדגיש כי: "יש אזרחים ששילמו בחייהם בשל אלתורי חיבור לחשמל. החוק בא להבטיח שכל אדם יקבל זכות בסיסית להתחבר לחשמל".

אך האם הסערה שהתחוללה בכנסת צפויה לעורר כעת גם למישור המשפטי? אנו סבורים שלא.

עד לתיקון 136 קבע חוק התכנון והבנייה (סעיף 157א) כי ככלל לא יחובר מבנה לתשתיות חשמל, מים וטלפון אלא אם ניתן לגביו היתר בנייה. תכלית אותו סעיף הייתה למנוע הכשרה בדיעבד של התנהגות לא-חוקית, ולתמרץ הסדרה של בניה לא חוקית.

כאמור, בישובים רבים במדינה קיים כאוס תכנוני ובמציאות זו נבצר מהתושבים המתגוררים ביישובים אלה לקבל היתרי בנייה. לכן, ולנוכח סעיף 157א, הם גם אינם יכולים להתחבר לרשת החשמל, המים והטלפון, אלא באמצעים פיראטיים ובלתי חוקיים. תיקון 136 לחוק התכנון והבניה מבקש לשנות מציאות זו. התיקון מעגן בסעיף 157א תנאים שבהתקיימם יוכל שר הפנים להתיר בצו לחבר לרשת החשמל הארצית גם בתים שנבנו ללא היתר. גם טרם התיקון ניתן היה להתיר זאת בצו, אך התיקון מעגן את התנאים לכך.

לפי התיקון רשאי שר הפנים לפרסם צו כזה לגבי מבנים המשמשים למגורים שבנייתם הסתיימה עד ליום 1 בינואר 2018 ולא נוספה להם תוספת בניה מאז, אם הוגשה למוסד התכנון המוסמך תוכנית מפורטת המאפשרת מגורים בשטח, ואם החליט מוסד התכנון המוסמך על הפקדת התוכנית. התיקון קובע גם תנאים שיבטיחו את קידום הליך הרישוי על ידי בעל הנכס, לרבות חובת הפקדת ערבות מתאימה, וקציבת מועדים לקבלת היתר בניה.

לדעתנו, התיקון לא ישנה באופן מהותי את כמות המבנים הבלתי חוקיים שיחוברו לרשת החשמל, והוא עשוי להיטיב רק עם מספר מצומצם ביותר של מבנים, אם בכלל. הטעם העיקרי לכך הוא התנאי הדורש קיומה של תוכנית מפורטת למגורים אשר התקבלה לגביה החלטה להפקדה. לצורך כך בראש ובראשונה נדרש, ולמצער רצוי, תכנון מתארי או כוללני אשר יביא בחשבון את כל השיקולים התכנוניים בנוגע לישוב או לקבוצת הישובים הרלוונטיים (ובכלל זה קיבולת יח"ד, תצורת בינוי, מבנים ושטחי ציבור, ותשתיות).

תכנון כזה אורך זמן רב, לעתים אף מספר שנים, ואין כל ודאות שאכן יאושר. לכן נראה שהתיקון לא יביא לגידול משמעותי במספר המבנים הבלתי חוקיים שיתחברו למשק החשמל הארצי. הסמכות לפרסום צו מחריג כבר קיימת בדין, ולא נראה שדווקא התנאים למימושה שאותם קובע התיקון, הם שיביאו את הבשורה.

עו"ד צין הוא שותף וראש מחלקת תכנון ובניה, תשתיות וסביבה במשרד תדמור לוי ושות'. עו"ד דרוק משמש כעו"ד במחלקה

עוד כתבות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן