פליטים מאוקראינה שנחתו בנתב''ג / צילום: Associated Press, Maya Alleruzzo
בצוות המנכ"לים שיוקם השבוע לטובת ארגון העלייה מאוקראינה ומרוסיה, חברה גם מנכ"לית זרוע העבודה במשרד הכלכלה, תאיר איפרגן, שתהיה אמונה על הסרת חסמים בפני העולים לטובת השתלבות במקומות עבודה בשוק הישראלי. לגלובס נודע כי זרוע העבודה החלה בעבודת מטה פנימית כדי להבין אילו הכשרות מקצועיות יידרשו לעולים ובאילו מקצועות, וכן לטפל בשני חסמים מרכזיים - סוגיית השפה והתאמת התואר לדרישות הישראליות במקצועות כמו רפואה, סיעוד, הנדסה ועוד.
גורם המעורה בנושא אמר כי "בישראל קיים מחסור בבעלי מקצוע, משירותים בסיסיים כמו עבודה בסופר ועד לטכנאים והנדסאים. אנחנו צריכים יותר עובדים עם פריון גבוה, והאוכלוסייה מאוקראינה היא משכילה ותביא תועלת לכלכלת ישראל".
20 מיליון שקל הוקצו לדיור לעולים
עיקר הפעילות של הממשלה מתמקדת במתן קורת-גג למגיעים מאוקראינה. הממשלה תאשר השבוע הקמת צוות מנכ"לים שיסדיר את פתרונות הדיור לעולים. התוכנית כוללת הסבת דיור ציבורי לטובת העולים, בתי גיל זהב, מעונות סטודנטים ואתרי קרוואנים.
בישיבת ההיערכות שהתקיימה במשרד ראש הממשלה הוצגו מספר תרחישים - בטווח הקצר יושמשו מחדש למעלה מ-1,200 דירות בדיור הציבורי לטובת העולים בעלות של 20 מיליון שקל. זה למעשה הסעיף היחיד בהחלטת הממשלה שמתוקצב מעכשיו. בנוסף, משרד השיכון יפעל לאתר נכסי מדינה שאינם בשימוש וישמישו אותם - נכסים בקיבוצים ובמושבים, מבני סוכנות ופנימיות, ולצדם הכנה של דיור מוגן ומעונות סטודנטים.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן, שהשתתף בישיבה, אמר לאחר מכן לגלובס כי "מדובר בדירות שאין להן דורש בפריפריה ודירות שני חדרים. משרד השיכון מעמיד פתרונות למשרד הקליטה, לא על חשבון הדיור הציבורי אלא בנוסף".
עוד נכתב בתוכנית כי הצוות יידרש להכין תוכנית להתאמת מחנות צה"ל שפונו תוך 30 יום לדיור לעולים.
בנתוני הבסיס ישראל ערוכה לקליטת 30 אלף עולים בשנה, המספרים הללו ירדו בשנתיים האחרונות בשל מגפת הקורונה וכעת ישנה היערכות לעלייה במספרים בשל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה. עם זאת, איש אינו יודע לומר האם יעלו עשרת אלפים איש בלבד מהמדיניות האלה או 50 אלף.