הממונה על רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת / צילום: יוסי זמיר
הממונה על שוק ההון, ד"ר משה ברקת, הודיע לחברת הנדל"ן אלרוב נדלן כי לא יאפשר לה לרכוש את השליטה בכלל עסקי ביטוח , עד שהחברה תמצא פתרון לעמידה במגבלות חוק הריכוזיות.
נציגי אלרוב, שבשליטת איש העסקים אלפרד אקירוב, נפגשו ביום ראשון עם הממונה וצוותו, ובתום הפגישה מסרה רשות שוק ההון התייחסות משפטית, שלפיה המתווה שניסו לקדם באלרוב - שבמסגרתו היא תוכל לרכוש מניות כלל שיאפשרו לה להגדיל את החזקותיה מעבר ל-15% ממניות חברת הביטוח (שבהן מחזיקה החברה כבר היום), ולקבל את השליטה בה - אינו אפשרי עד למתן היתר שליטה.
על כוונת אלרוב לבקש אישור זמני לרכישת מניות נוספות והפקדתן בידי נאמן עד למתן היתר שליטה, פורסם לראשונה בגלובס.
כמה שכבות תכלול הפירמידה שתיווצר?
עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת למשוכה שהציבה רשות ני"ע, שקובעת כי אם אלרוב תרכוש את השליטה בכלל במבנה החברות הנוכחי, תיווצר פירמידה של שלוש חברות שכבה (חברות ציבוריות או חברות המנפיקות אג"ח), מצב המנוגד לחוק הריכוזיות, שמתיר שתי חברות שכבה בלבד.
בדיווח של אלרוב לבורסה הסבירה חברת הנדל"ן, כי במסגרת מגעיה עם הממונה היא הציעה בכתב מספר מתווים אפשריים לקבלת היתר שליטה בכלל, וצירפה לשם כך חוות דעת של פרופסור ברק אורבך, מומחה למשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת אריזונה. במכתבה, ובהתבסס על חוות הדעת, ביקשה אלרוב כי תתקבל עמדתה, שלפיה כללביט מימון איננה חברת שכבה.
בחוות הדעת שלו מסביר פרופ' אורבך מדוע שלוש החברות של כלל - כלל החזקות, כלל ביטוח וכללביט מימון - הן שכבה אחת. "קיימת זהות כלכלית בין כלל החזקות וכלל ביטוח, מכיוון שכלל החזקות מחזיקה ב-99.98% מאמצעי השליטה בכלל ביטוח, ואמצעי השליטה בכלל ביטוח מהווים יותר מ-99.5% מנכסי כלל החזקות.
"הזהות הכלכלית האמורה מחייבת את המסקנה שכלל החזקות וכלל ביטוח נמצאות בשכבה אחת. תחת מסקנה זו, כללביט אינה חברת שכבה, מכיוון שהיא 'חברת הנפקה של מבטח שהוא חברת שכבה'. כללביט היא בבעלות מלאה של כלל ביטוח, ומספקת שירותי גיוס הון עבור כלל ביטוח, ואינה עוסקת באף פעילות עסקית אחרת", הוא כותב.
בנוסף ציינו באלרוב כי ככל שייקבע כי עמידה בחוק הריכוזיות מחייבת נקיטת צעדים ארגוניים, יותר לה לרכוש את השליטה לפני קבלת ההיתר, ולהפקיד את המניות בידי נאמן עד לקבלת האישור הסופי.
בהתייחסות המשפטית ששלחה הרשות לאלרוב לאחר הפגישה עם נציגיה הוסבר כי היא אינה מקבלת את המתווה המוצע, וכי יש להבחין בין תנאים מוקדמים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, דוגמת עמידה בחוק הריכוזיות, ובין תנאים מאוחרים.
באשר להפקדת המניות אצל נאמן, ציינו ברשות כי "עמדתה הרוחבית והמסורתית של הרשות היא שאין לראות בהחזקות אמצעי שליטה על ידי נאמן ככאלה המנתקות את הקשר בין בעל המניות (שלו שייך הקניין), ובין המניות עצמן".
האם אלרוב תהפוך לתאגיד ריאלי משמעותי
סוגיה נוספת שנבחנה בחוות הדעת נוגעת להוראות חוק הריכוזיות, העוסקות בהפרדה בין תאגיד ריאלי משמעותי ובין תאגיד פיננסי משמעותי. חוות הדעת קבעה כי לאור מחזור המכירות הקובע, ולאור היקף האשראי הקובע של החברה מתאגידים בישראל ומאג"ח שהונפקו לציבור בישראל (כ-265 מיליון שקל, וכ-3.5 מיליארד שקל, בהתאמה), אלרוב איננה תאגיד ריאלי משמעותי, ולכן רכישת שליטה מקיימת את הוראות חוק הריכוזיות.
בהתייחסותה קבעה רשות שוק ההון, כי ניכר שאלרוב אינה תאגיד ריאלי משמעותי, אך ביקשה השלמת התייחסות של החברה לשאלה האם בהינתן רכישת שליטה, נוכח סיווגה של כללביט כתאגיד ריאלי, שכלולה של העסקה לא יהפוך את אלרוב לתאגיד ריאלי משמעותי.
באלרוב ציינו כי החברה בוחנת את מכתבו של היועץ המשפטי של רשות שוק ההון, ובין היתר מתווים נוספים אפשריים, ופועלת להשלמת ההתייחסות להוראות חוק הריכוזיות באשר להפרדה בין תאגיד ריאלי ותאגיד פיננסי. "יצוין כי בשיחות שהתקיימו עם הממונה וצוותו לאחר קבלת המכתב, שנועדו להבין את טיבו, הובהר כי המכתב אינו מהווה תשובה שלילית בנושא ההיתר, שכן רשות שוק ההון טרם השלימה את עבודתה ואת דיוניה בנושא, וכי מדובר בהתייחסות לסוגיות ספציפיות בלבד.
"בהתאם, נקבעה פגישת המשך עם סגל רשות שוק ההון, על מנת לדון הן בעמדה כפי שהוצגה במכתב רשות שוק ההון, והן בחלופות נוספות שהחברה מבקשת לבחון", ציינו באלרוב.
אקירוב עצמו הוסיף, כי "בכוונת אלרוב להמשיך ולפעול לקבלת היתר שליטה לרכישת כלל ביטוח. ככל שבסוף הדרך לא תקבל אלרוב היתר שליטה, אוכל לפעול לקבלת היתר לרכישת השליטה באופן אישי".