שינויי קריירה: כמה אתם מוכנים לשלם על תשוקותיכם המקצועיות?
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
השבוע נתקלתי בפוסט שבעליו התעניין לדעת כמה חשוב לאנשים לעבוד בחברות שהייעוד שלהן הוא לייצר עולם טוב יותר. אחת התגובות הראשונות הייתה של חוקר העוסק בתחום, שכתב כי על-פי סקרים רבים בארה"ב, "בקרב הדור הצעיר זו כבר בכלל לא שאלה". ואכן לא מעט מהמגיבים כתבו שזה מאד חשוב להם, ואף נתנו כדוגמה את החברות בהן בחרו לעבוד.
אם תשאלו אותי, השאלה היותר מעניינת איננה "עד כמה חשוב לכם לעבוד בחברה שמטיבה עם העולם" - אלא "כמה אתם מוכנים לשלם כדי לעבוד בחברות כאלה". מדוע? כי כל בר-דעת יעדיף לעבוד בחברה שהייעוד שלה הוא עולם טוב יותר, מאשר בחברה שמזיקה לו, או אפילו ניטרלית, אבל הרבה פחות אנשים יהיו מוכנים לשלם על הבחירה הזו.
מחיר העבודה בעמותות
הדוגמה הטובה ביותר היא עמותות, שבזכות ייעודן הן מהוות מוקד משיכה תעסוקתי עבור רבים, עד שהם מגלים מה המחיר שהם צריכים לשלם, בראש ובראשונה בהיבט של השכר (התגמול הכספי במלכ"רים הוא נמוך יחסית).
הרוב המכריע מוותרים מיד על התשוקה להיטיב עם העולם לפרנסתם, אלא אם אין להם ברירה ולא הצליחו למצוא עבודה בשכר גבוה יותר. ברוב המקרים הם יתפשרו בקלות על חברה שתרומתה לשיפור הכדור קטנה עד לא קיימת, ובלבד ששאר התנאים מתאימים להם (שכר, שעות עבודה, מרחק מהבית וכו'), וחלקם אף יגיעו לעבוד בחברות בתחומים מפוקפקים למדי.
אין בדברים הללו כדי לשפוט את הבחירה. אנשים צריכים להתפרנס ולפרנס משפחות, אבל חשוב להבין שכמעט כל החלטת קריירה כרוכה במחיר שיש לקחת בחשבון מראש, בפרט כשמדובר בהסבות מקצועיות.
אנשים רבים המשתוקקים לשינוי קריירה מתעלמים ממחיריו הגבוהים והולכים שולל אחרי אגדות "עולם העבודה החדש", הנוטעות בהם את התחושה שכעת הכול אפשרי, וששינויי קריירה הם "הרגיל" החדש - ואז הם נפגשים עם המציאות.
דוגמה קטנה מהשבוע: מנהלת בת 42 המועסקת קרוב לשני עשורים באותה החברה, בתפקיד ייחודי לעולם המקצועי בו צמחה, שמאסה בעבודתה ומשתוקקת לשינוי דרסטי. היא לא סגורה על מה היא רוצה לעשות, אבל הגדירה לעצמה שורה של קריטריונים שמבחינתה הם "ייהרג ובל-יעבור", ובראשם שכר גבוה יותר או לפחות זהה לשכרה האחרון. היא עזבה את העבודה בטרם מצאה חלופה, וכבר למעלה משישה חודשים שהיא מחפשת אלטרנטיבה, מגישה מועמדות לאין-סוף משרות אבל בקושי מגיעה לראיונות.
מעסיקים לא משלמים על פוטנציאל
למה? קודם כל משום שהרקורד התעסוקתי שלה מתאים למעט מאד תפקידים שאינם אדמיניסטרטיביים באופיים, אלטרנטיבה שמבחינתה לא באה בחשבון, מה גם שמדובר בתפקידים שהשכר בצידם נמוך יותר, אלא אם תצליח להתברג לתפקיד אדמיניסטרטיבי בחברה טכנולוגית.
שנית, משום שציפיות השכר שלה לא ריאליות. היא מעוניינת בתפקיד משמעותי ולא אדמיניסטרטיבי, רצוי בהייטק, ומצפה ממעסיקים להעניק לה את ההזדמנות ללמוד מקצוע חדש בשכר שלא נופל מזה שאליו הגיעה אחרי 20 שנות ניסיון במקצוע המוצא.
רק מה לעשות שמעסיקים לא משלמים על פוטנציאל אלא רק על ידע ועל ניסיון? המשמעות הפרקטית היא שכל שינוי מקצועי, בפרט כזה שכרוך במעבר לתחום עיסוק שאיננו נשען על ניסיון העבר, מחייב ירידה משמעותית בשכר, לעתים יותר מ-50%, שלא לדבר על הירידה בדרג הארגוני, בפרט בתפקידי ניהול. זאת משום שבניגוד למה שרבים רוצים להאמין - ניהול זה לא מקצוע, לפחות לא במגזר העסקי, שהרי ללא ידע בעולם המקצועי החדש, כיצד יכול מנהל לקבל החלטות?
יתרה מכך, בחלק לא מבוטל מהמקרים הירידה בשכר ובדרג הארגוני אינה זמנית בלבד, כיוון שמגיל מסוים לעובד כבר אין מספיק "זמן קריירה" ריאלי לטפס חזרה לדרג ו/או לרמת השכר שלו במקצוע המוצא, כפי שעלול לקרות גם בדוגמה הנוכחית.
תקועים בעולם הישן
לסיכום, אל תלכו שולל אחרי דיס-האינפורמציה שמפזרים אינטרסנטים המתפרנסים מ"העולם החדש", וקחו בחשבון שהמעסיקים עדיין תקועים עמוק בעולם הישן.
לכן, לפני שאתם יוצאים להגשים את תשוקותיכם המקצועיות, הגדירו מראש מהם המחירים שאותם אתם יכולים ומוכנים לשלם (שכר, בכירות, עומס עבודה וכו'), וודאו שנשאר לכם מספיק "זמן קריירה" למימוש המהלך.
שני הצעדים הפשוטים הללו עתידים לסייע לכם להגדיר את גבולות הגזרה הריאליים לשינוי, ולמזער את מחירו למינימום האפשרי. אז אולי לא תממשו את כל התשוקות שלכם, אבל לפחות לא תפגעו בכושר הפרנסה העתידי.
זכרו - קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. פורים שמח.
